פרסומת של גיט־האב, סן פרנסיסקו, קליפורניה. נרכשה בסכום אדיר של 7.5 מיליארד דולרDavid Paul Morris / Bloomberg

המשכורת והביקוש מזנקים: כך משתלטים המתכנתים על העולם

התפתחות הקוד הפתוח, המעבר לשירותים בענן והתפתחות קהילות המתכנתים - מציבים את מפתחי התוכנה בחוד החנית של ההתקדמות הטכנולוגית ■ יותר ויותר סטארט־אפים וחברות פונים אל המתכנתים כשוק יעד עיקרי

חברת מיקרוסופט הרעידה את עולם הפיתוח בתחילת יוני, כשהודיעה על רכישת גיט־האב - ספקית ספריות הקוד הגדולה בעולם, בסכום אדיר של 7.5 מיליארד דולר במניות. זוהי רכישה מעניינת ואסטרטגית עבור מיקרוסופט, המעוניינת להישאר רלוונטית גם בעידן הנוכחי - כחברת התוכנה הגדולה בעולם.

בפוסט שפירסם מנכ"ל מיקרוסופט, סאטיה נאדלה, הסביר את הסיבה לביצוע העסקה: "מחשוב מוטמע יותר ויותר בעולם, כאשר כל מרכיב של חיי היומיום עובר טרנספורמציה על ידי טכנולוגיות דיגיטליות. המתכנתים הם בוני העידן החדש. הם כותבים את קוד העולם - וגיט־האב הוא ביתם".

נאדלה הוסיף: "ככל שעוד תעשיות - מרפואה מדויקת, דרך חקלאות, ועד חינוך אישי ובנקאות אישית, מושפעות מהטכנולוגיה, קהילת המתכנתים רק תגדל במספרים ובחשיבות. עבודות המתכנתים ישפיעו על תהליכים עסקיים ופונקציות ברחבי הארגון. ככלל, יצירת ערך וצמיחה בכל ענף ייקבעו יותר ויותר על פי בחירת המתכנתים".

דבריו של נאדלה מדגישים תופעה שהתעצמה והלכה בחמש השנים האחרונות, של עליית כוחה של שכבת הייצור בעולם התוכנה, ולא רק כלפי חוץ - מתוקף היותם "בוני העולם החדש", אלא גם במישור קבלת ההחלטות בתוך הארגונים הטכנולוגיים עצמם. כיום המתכנתים קובעים מה יהיו כלי העבודה שלהם ותהליכי התפעול, וכתוצאה מכך משפיעים על סביבת עבודתם מחד, אך מאידך, כאפקט נלווה - גם מביאים לצמיחתן של חברות היי־טק שפונות רק לשוק המתכנתים.

יש כמה דוגמאות לחברות שהתפתחו לממדים גדולים תוך התבססות על קהילות המתכנתים. הדוגמה הטובה והעדכנית ביותר, מלבד גיט־האב, היא חברת מונגו (Mongo DB), שפיתחה בסיס נתונים (Database) בקוד פתוח המיועד לשרת את המתכנתים, וזאת בשונה מהמקובל בתחום הדאטה - פנייה לאנשי בסיסי הנתונים. מונגו נחשבת לאחת ההנפקות המוצלחות של השנה האחרונה. מאז שהונפקה בנובמבר 2017, כבר הכפילה החברה את מחיר המניה שלה מ–30 ל–60 דולר, כשהיא נסחרת כיום בשווי שוק של 3 מיליארד דולר.

לצד מונגו, שמסמלת את הצלחת מגמת הפנייה למתכנתים בארה"ב, יש גם סצנה קטנה של כמה חברות ישראליות שצמחו במודל דומה. אלו חברות טכניות מאוד, שלרוב אינן זוכות להד התקשורתי בערוצים המוכרים, ועשויות להיחשב לסקסיות פחות בעיני הציבור - אולם האהדה שלה הן זוכות בקרב קהילת המתכנתים, במקביל למודלים עסקיים נכונים, הביאו לגדילה מסיבית בהכנסותיהן ובשוויין בשנים האחרונות.

שלוש החברות הישראליות הבוגרות בשוק זה הן רדיס לאבס, ג'ייפרוג ולוגז (Logz.io) אשר צמחו סביב פרויקטים של קוד פתוח חינמיים - כלומר, פרויקטים שקוד הבסיס שלהם פתוח ונגיש לכל מי שחפץ בו, והוא חופשי לשימוש, לצפייה ולמידה, לעריכת שינויים ולהפצה מחודשת.

גרסת פרמיום בתשלום לקוד הפתוח

לעליית כוחם של המתכנתים יש שלושה גורמים עיקריים: התפתחות עולם הקוד הפתוח, המעבר לענן וצמיחת קהילות של מתכנתים. רונן ניר, שותף בוויולה ונצ'רס ומי שבין היתר הוביל את ההשקעה ברדיס לאבס, מחזיר אותנו שני עשורים לאחור, להקמת פרויקט לינוקס, כדי להבין איך הביאו פרויקטים "קהילתיים" בקוד פתוח ליצירתם של שווקים חדשים ולהתהוותן של חברות בשווי עשרות מיליארדי דולרים.

"המקום הראשון שבו התחיל לצוץ הקוד הפתוח היה שוק מערכות הפעלה", אומר ניר. "הכניסה של לינוקס כמערכת בקוד פתוח למחשבים ושרתים, שעירערה את מעמדה של מיקרוסופט בתחום, היתה משמעותית. אלא שעל אף הפופולריות של הפרויקטים, ארגונים גדולים, כמו בנקים, סירבו להריץ תשתיות קריטיות על מערכות קוד פתוח שאין להן אבא ואמא - אף כי ראו את היתרונות שבקוד החדש.

"כך נוצרו חברות שלקחו את הקוד הפתוח והפכו אותו לנגיש ולשמיש יותר עבור חברות מסחריות, בין היתר, על ידי הקלה על תהליך ההתקנה והצעת שירותי תמיכה ולימוד. המוכרת בחברות הללו היא רד האט (Red Hat) שצמחה על בסיס פרויקט לינוקס", אומר ניר. "כשבנקים או חברות ביטוח צריכים להריץ את המערכות שלהם הם מעוניינים במערכת יציבה, והם מוכנים לשלם עבור גרסת פרימיום", הוא אומר.

רונן ניר, ויולה ונצ׳רס

הקוד הפתוח לא נשאר רק בתחום מערכות ההפעלה. תחום הביג דאטה, שנועד לטפל בכמויות גדולות של נתונים מסוגים שונים, התחיל ברובו מפרויקט קוד פתוח בשם האדופ (Hadoop), ששוחרר במקור על ידי גוגל ויאהו ב–2003. "גוגל בנו את האדופ כדי לפתור את הבעיות הפנימיות שלהן בהתמודדות עם כמויות אדירות של נתונים (ביג דאטה) ואז הוציאו את זה לכולם. ואז רק סביב האדופ התפתחו חברות ענק שהוקמו במודל דומה לזה שבו הוקמה רד האט", אומר ניר.

שוק נוסף, שהתפתח גם הוא דרך פרויקטי קוד פתוח ומגיע גם לאזורנו, הוא השוק של מסדי נתונים (Data Bases). "הדורות החדשים של הדאטה־בייס מוחלפים על ידי פרויקטי קוד פתוח - שהמוכר ביותר ביניהם הוא MySQL, שהיה שייך לחברת סאן־מיקרוסיסטמס שנקנתה על ידי אורקל. אורקל שמרה עלMySQL בתור קוד פתוח - וכיום הוא נחשב לנפוץ בעולם", מוסיף ניר.

"כשעולם הדאטה־בייס התפתח לדור חדש שמשמר כמויות מאוד גדולות של מידע הוא מובל על ידי טכנולוגיות קוד פתוח, שהמפורסמות בהן הן מונגו, חברת דאטה סטאקס שעומדת מאחורי פרויקט קסאנדרה, ורדיס לאבס הישראלית - שעומדת מאחורי פרויקט רדיס. בעולם כזה, שבו ישנם פרויקטים איכותיים בחינם, המתכנתים - שהם אנשים סקרנים מטבעם - באים למנהלים ואומרים 'תראו איזה יופי - בניתי בקוד פתוח'".

את פרויקט רדיס החל בחור איטלקי בשם סלבדורה סאן־פיליפו בסיציליה ב–2009. בשלב כלשהו, כאשר תפס תאוצה, חברות שונות העניקו לו חסות, בהן VMware הגדולה, שחשבה שהמוצר מעניין ושכדאי לה לשלם לו משכורת. בשלב מסוים, אחרי תקופה שבה חברת רדיס לאבס הישראלית השתמשה בקוד הפתוח של רדיס, היא פנתה לסאן־פיליפה וביקשה לממן אותו. לאחר מכן קנתה רדיס לאבס את כל הזכויות על רדיס, העסיקה את סאן־פיליפו - ובנתה את העסק מחדש סביב הקוד של רדיס.

עופר בנגל ויפתח שולמן, מייסדי רדיס לאבס ללא קרדיט

"קמנו במטרה להאיץ מהירות של אפליקציות. בשלב מסויים הבנו שבדאטה־בייס מתבזבז הרבה זמן, אז החלטנו לבנות מערכת להאצה של דאטה־בייס, ובימים הראשונים גילינו את רדיס", מספר עופר בנגל, מייסד שותף ומנכ"ל החברה. "כשראינו שהפופולריות של רדיס הולכת וגדלה, התקשרנו עם סאן־פיליפו והצלחנו לשכנע אותו בחזון שלנו. הוא הסכים לעבור אלינו ומאז אנחנו ביחד".

בנגל מציין כי "מודל השירותים, כמו של רד האט, הוא בעייתי כי הרווח הגולמי בו הוא נמוך. לכן חלק גדול מהחברות בעולם החלו לבנות כלי תוכנה הניתנים בתשלום סביב הקוד הפתוח. המודל שאנחנו בחרנו הוא אולי יותר קיצוני. הוא מבוסס על כך שלקוד הפתוח יש יכולות מסוימות, אבל יש גם גרסה מסחרית שלו - שנותנת הרבה יותר. הלקוח יכול להשתמש בקוד הפתוח החינמי, אבל אז לא יהיו לו תמיכה ושירות. אנחנו לא מוכרים תמיכה בגרסה החינמית. אם רוצים לקבל שירות - צריכים לרכוש את רדיס אנטרפרייז, ש–90% ממנה אנחנו כחברה כתבנו. לסטארט־אפ קטן או מתכנת בודד הקוד הפתוח יתאים, אבל לארגונים גדולים זה לא מספיק", מציין בנגל.

רדיס לאבס נחשבת לאחת מחברות הטכנולוגיה הצומחות בישראל, ויש לה פוטנציאל ליהפך לחברה גדולה ומובילה בתחומה. החברה גייסה עד היום 78 מיליון דולר - ומכירותיה כבר מסתכמות בעשרות מיליוני דולרים בשנה.

יוצרים כלי ניהול למתכנתים

שוק נוסף שצבר תאוצה על בסיס קוד פתוח הוא השוק של כלי ניהול למתכנתים - תחום שלימים זכה לכינוי הפופולרי DevOps. תחום זה כולל סביבות שונות של פיתוח וכלים שעוזרים בכתיבת תוכנה, או בבדיקות תוכנה. בשוק הזה מוכרות חברות זרות כמו גיט־האב, דוקר (Docker) ואטלאסיאן, וכן החברות הישראליות ג'ייפרוג, לוגז ובלייזמיטר - שנמכרה לפני כשנתיים לחברת CA תמורת עשרות מיליוני דולרים. עם זאת, דוקר למשל, שנחשבת לאחד הפרוקטים הפופולריים בעולם, מתקשה לייצר מודל עסקי יציב שגם יצדיק את ההון שהושקע בה.

תומר לוי, מייסד שותף ומנכ"ל לוגז (Logz.io), אומר כי "נטייתם הטבעית של המתכנתים תהיה ללכת לקוד פתוח, גם כי זה חינם, אבל גם משום שזה כמו פלסטלינה - המפתח הרבה יותר גמיש עם הפיתוח שלו. מעבר לכך, קוד פתוח נותן תחושה של קהילתיות וגם מאפשר הד רחב יותר, אם המתכנת תורם משהו משמעותי לפיתוח הכללי של הקוד. באופן מסוים, כרטיס הגיט־האב של המפתח נהפך לכרטיס הביקור שלו".

ללוגז, שפיתחה תוכנה המאפשרת לארגונים לזהות ולמנוע תקלות קריטיות בפיתוחים ובמערכות המחשוב שלהם בעזרת ניתוח לוגים, יש כ–500 לקוחות והכנסות של 10–20 מיליון דולר בשנה, והיא נמצאת בצמיחה מואצת. זאת לאחר שבשנה הראשונה לפעילותה לא גבתה תשלום על המוצרים שלה. הזרעים שזרעה מתחילים לנבוט כעת.

"הכרנו את הקוד ELK מהסטארט־אפים הקודמים שלנו. מדובר בקוד שמטרתו לאסוף ולנתח שורות של לוגים, כלומר לוודא שהתוכנה שרצה עושה מה שהיא אמורה לעשות", אומר לוי. "זה קוד מאוד פופולרי, אבל היו לו בעיות. הדבר הראשון שעשינו בלוגז זה לגרום לקוד לעבוד כמו שצריך".

המתכנתים מחליטים על מה הארגון ישלם

אך הפופולריות של הקוד הפתוח לא היתה הגורם היחיד שאיפשר את התעצמות כוחם של המתכנתים. לצדה, גם המעבר של ארגונים רבים בעולם לצריכה של שירותים בענן, לעומת רכישה של מוצר שלם על ידי מנהלי הרכש שהיתה נהוגה קודם — הקל את השימוש בטכנולוגיות שונות, ואיפשר הרבה יותר חופש למתכנתים. ביחד עם התפתחות תרבות כלי הניהול, ה–DevOps, ששינתה את אופיו של הפיתוח - המתכנתים התחזקו והלכו.

"אנחנו נותנים ללקוחות שירות ענן, כלומר - הם נרשמים אצלנו ומקבלים מערכת שמבוססת על הקוד הפתוח, רק שהפתרון מהיר יותר ועטוף בטכנולוגיות חדשניות. ענן מאפשר המון גמישות. אפשר להתחיל בשימוש מוגבל - רק לבדיקות מסוימות, אבל מהר מאוד, כשלקוחות רואים שזה עובד, הם מגדילים את השימוש", אומר לוי.

"זה בין היתר הביא לכך שלעומת המצב לפני 15 שנה, כשמנהלי ה–IT שלטו בטכנולוגיות הארגוניות, בעולם החדש בוני התוכנה והאפליקציות בוחרים לבד את כלי העבודה, ולא מקבלים הוראות מההנהלה עם מה לעבוד", אומר לוי.

תומר לוי ואסף יגאל תומר לוי, מייסדי לוגז Nimrod Gluckman

בנגל מוסיף כי "צמח דור של מתכנתים שלא מוכן לקבל את הדברים שמוכתבים לו מלמעלה. הם מבינים שאם נדרש מהם לכתוב אפליקציה - עדיף להם לבחור לבד את הדאטה־בייס שהכי מתאים להם. לכן היום המודל של הכתבה מלמעלה כבר פחות קיים. העסק נפתח. ההחלטות נלקחות לפי פרויקט, והארכיטקטים של התוכנה מחליטים מה יהיו הכלים ועל אילו מוצרים הארגון ישלם.

"גם כאשר אנחנו הולכים לארגונים הגדולים ביותר, אנחנו לא מדברים עם ה–CIO (מנהל מערכות מידע ראשי - מנמ"ר) אלא עם האנשים שמפתחים את האפליקציה בארגון. אנחנו עורכים להם הדגמה, ואם הם אוהבים את זה אז מדברים תכל'ס. יש להם תקציב כללי לפרויקט, ואחרי שהם מחליטים ללכת על מוצר מסוים, אף אחד לא יגיד להם שזה בניגוד למדיניות החברה".

דברים דומים אמרו ל–TheMarker מקורות בחברות נוספות, ובהן חברת הסייבר טוויסטלוק - שהשלימה כעת גיוס בסך 33 מיליון דולר. החברה לא נמנית על החברות שמספקות שירותים על בסיס קוד פתוח או מוצר תשתיתי - אך את המוצר שלה, שנועד לאבטח את המידע בסביבות פיתוח חדשות כמו קונטיינרים, היא משווקת ישירות לאנשי הפיתוח - המתכנתים, בשונה ממה שנהוג בעולם הסייבר.

"כל תחום ה-DevOps היה די נישתי עד לפני כמה שנים. כעת לא רק שהוא התפתח, הוא גם יצא מגבולות חברות הטכנולוגיה בלבד, לחברות מסוגים שונים כמו בנקים וחברות ביטוח שנדרשות לפיתוחים פנימיים. עם התנופה הזו הגיעו רכישות גדולות והמשקיעים הגדילו את ההשקעות בתחום והשוויים עולים", הוסיף עוה"ד איתי פרישמן ממשרד מיתר ליקוורניק גבע לשם טל המלווה כמה מהחברות הגדולות בשוק זה בישראל.

מעניקים חיבוק - או קורעים לגזרים

בחברת ג'ייפרוג מנתניה הסיפור קיצוני אף יותר. אם ברדיס לאב ובלוגז "התלבשו" על קוד ועל קהילה שכבר היו קיימים במידה מסוימת והציעו לקהילה שירותי פרימיום בתשלום, ג'ייפרוג עשתה הכל מאפס - ונכון להיום, גם הגיעה די רחוק. ב–2008 החליטו יואב לנדמן ופרד סימון, שניים משלושת מייסדי החברה, לפרוש מעבודתם ולהתמקד בכתיבת תוכנה בקוד פתוח, שתפקידה לנהל את רכיבי התוכנה השונים שלהם זקוק מתכנת בעת כתיבת תוכנה, ולנתק אותו מהתלות באתרים צד ג'. הפרויקט של השניים צבר תאוצה, ובשלב די מוקדם של הפיתוח כבר הצטרף אליהם שלומי בן חיים - שעבד עמם קודם לכן.

שלומי בן חיים, ממייסדי ג'ייפרוג JFrog

ג'ייפרוג, שנחשבת כיום לאחת החברות המבטיחות בתעשייה, עם הערכות שווי שמקרבות אותה למועדון חדי הקרן הישראליים (חברות עם שווי של יותר ממיליארד דולר), הוקמה ב–2008, אולם עד 2012 לא הצליחה לגייס הון אף כי פרויקט הקוד הפתוח שלה היה פופולרי במיוחד. "אמרו לנו שקוד פתוח זו טעות - ושאנשים לא ירצו לשלם", אמר בעבר בן חיים בראיון ל–TheMarker. לימים פיתחה ג'ייפרוג סט של מוצרים שנועדו לתמוך בעבודת המתכנתים בעולם שבו התוכנה כל הזמן נדרשת לעדכונים, ואת 2018 כבר עשויה ג'ייפרוג לסיים עם הכנסות של 100 מיליון דולר.

כמו שתי החברות הישראליות שהוזכרו קודם, גם ג'ייפרוג ניזונה מהאפקט שנוצר עם שגשוגן של קהילות המפתחים. "פעם היזם או איש המכירות היה נמדד ברשת הקשרים שלו, ובכמות האנשים שיכולים לקנות ממנו את המוצר. התהליך השתנה, והיום מה שחשוב זה מי מכיר אותך בקהילה. זה כמו בפוליטיקה רק בעולם התוכנה - אם אתה פופולרי אתה נבחר. הכוח עבר לקהילה. ההצלחה שלנו היתה בקרב המתכנתים עצמם, וכשהם בחרו אותנו המנהלים שילמו. אנחנו מוכרים לטשרטים ולא לחליפות", אומר בן חיים. "זה היופי של קוד פתוח — הקהילה יכולה להעניק חיבוק ענקי, אבל גם לקרוע אותך לגזרים. כיום המפתחים נמצאים במקום שבו הם שולטים בהרבה דברים. לא סתם אומרים שתוכנה אוכלת את העולם. חברות שהבינו את זה ראו שאפשר למכור במיליוני דולרים - בלי לדבר עם מנהל אחד", הוא אומר.

"בעולם ששייך למתכנתים, מיקרוסופט הבינה שהקהילה זה דבר יותר חזק מהתוכנה. מיקרוסופט, שמעוניינת להעצים את הענן שלה, תיתן לכל 28 מיליון המשתמשים בגיט־האב להשתמש באז׳ור (שירות הענן של מיקרוסופט) - ואם הם כבר שם, אולי הם יעבירו את כל הארגון שלהם פנימה", אומר בן חיים.

"אם בוחנים פיננסית את העסקה של מיקרוסופט, ושואלים האם ההכנסות של גיט־האב מצדיקות את הסכום שבו נרכשה - אז התשובה היא לא. אבל אם זה יתן למיקרוסופט גישה לקהילות מפתחים ויכולת להגיש להם מוצרים שונים ולהבין מה הצרכים שלהם - זה עשוי להתברר כמהלך חכם מאוד", מסכם ניר לגבי העסקה שהביאה החודש את בשורת שילטון המתכנתים לכותרות.