ראש הממשלה בנימין נתניהו Ronen Zvulun/רויטרס

דעהעל מי הגן נתניהו כשבלם את חוק הפייסבוק?

בלילה עברו מספר חוקים שהגבילו את זכויות האזרח במדינת ישראל, אולם רק במקרה אחד - חוק הפייסבוק - נמנע ראש הממשלה מלקדם אותו ■ האם ייתכן שנתניהו חושש שהחוק הזה, יפגע בפרסומים שלו ברשתות החברתיות?

יומיים קשים לזכויות האזרח במדינת ישראל: חוק הלאום - עבר; חוק הפונדקאות - עבר; חוק המגביל את התנועות החשודות כאנטי ציוניות בכניסתן לבתי ספר - עבר. כולם בגיבויו של ראש הממשלה בנימין נתניהו - כשרק במקרה אחד הוא נזעק להגן על זכויות האזרח של הציבור הישראלי - חוק הפייסבוק.

החוק להסרת תוכן שפרסומו מהווה עבירה מרשת האינטרנט (בקצרה חוק הפייסבוק) היה אמור, בנוסח הקיים, לפגוע פגיעה אנושה בחופש הביטוי של אזרחי ישראל. בשנתיים האחרונות קידמו שרת המשפטים איילת שקד והשר לבטחון פנים גלעד ארדן את החוק, שהיה אמור להעניק למדינה באמצעות צו שופט מחוזי - מסלול מהיר להורדת השאלטר על תכנים שעולים בפלטפורמות תוכן שונות כמו טוויטר, פייסבוק וגוגל. הכוונה היא לתוכן שעובר על סדר הדין הפלילי - כל עבירה מרשימת העבירות הקיימות כיום ובהן גם חוק איסור לשון הרע, פרסומי המרדה ועוד רבים שיכולים להפוך כל פוסט לעבירה פלילית ואת הביטוי עבריין מקלדת לממשי.  

שמונה פעמים נפגשו חברי ועדת חוקה חוק ומשפט לדון בהצעת החוק וכולם הסכימו - חשוב להתמודד עם התוצאות האלימות שיוצאות מהרשת - הסתה לטרור, גזענות, פשעי שנאה, אולם הכללת הדין הפלילי עלולה לגרום לבעיה חדשה - השתקה ופגיעה בוטה בחופש הביטוי. לטענתם של ארדן, שקד וגם יו"ר הוועדה ח"כ ניסן סלומינסקי - מדובר בחוק מרוכך ומאוזן. לא כך סבר ראש הממשלה.

אז מדוע דווקא כאן החליט ראש הממשלה לצייץ את החלטתו ולבלום את אישור החוק? לטענתו, או יותר נכון - לטענת חשבון הטוויטר של מפלגת הליכוד שבו פורסמה ההודעה על כך - "ראש הממשלה סבור כי הנוסח הנוכחי של החוק מאפשר פרשנות מרחיבה שעלולה לאפשר צנזורה של דעות ופגיעה קשה בחופש הביטוי במדינת ישראל". לכאורה היה אמור נתניהו לתמוך בחוק שיעזור לו להגן עליו ועל משפחתו מפני המתקפות החוזרות נגדו, נגד אשתו ונגד ילדיו מעבירות לשון הרע.  

הסבר אפשרי לכך יכול להיות מעורבותם האישית של נתניהו ובני משפחתו ברשתות החברתיות. נתניהו ומשפחתו אימצו את הרשתות החברתיות בשנים האחרונות בתור צינור הזרמת המידע העיקרי שלהם לציבור.

סרטון "הערבים נוהרים בכמויות אל הקלפי" - האם חוק הפייסבוק היה מונע פרסום זה?

בהתאמה, נתניהו הוא אחת הדמויות הציבוריות הפופולריות בישראל ברחבי הרשת: 2.3 מיליון עוקבים בפייסבוק ו-1.3 עוקבים בטוויטר. קצב הפרסום של הפוסטים בפייסבוק מסתכם ב-5 פרסומים ביום בממוצע. בטוויטר, ראש הממשלה הרבה יותר פעיל אולם לא בקצב קבוע ונע בין שני ציוצים ביום ליותר מעשרה. בנוסף, לנתניהו יותר מ-11 אלף מנויים לערוץ הטלגרם - ערוץ חד צדדי שלא מאפשר תגובות, ובו במהלך יולי העלה ראש הממשלה 15 פרסומים. באפריל פורסם באתר הכנסת תקציב ההוצאות של חברי הכנסת על "קשר עם הבוחר" ב-2017 שהראה כי גדל ביותר מ-70% - כשרובו מוקדש למימון פוסטים ברשתות החברתיות.

נתניהו, שלא נוהג להתראיין כמעט בכלל באמצעי התקשורת המסורתית, פונה בשנים האחרונות לציבור הישראלי בעיקר באמצעות אותן פלטפורמות, אז האם עכשיו ירצה לפגוע במהות שלהן - חופש הזרמת מידע, ולהטיל עליהן צנזורה? מה לגבי סרטון "הערבים נוהרים" - האם תחת חוק הפייסבוק החדש, פרסום שכזה היה עומד לדיון בבית המשפט?

האפשרות הזו מקבלת משנה תוקף כשמדובר בבנו של נתניהו, שפירסם לא פעם פוסטים בפייסבוק וציוצים שנויים במחלוקת - שאף גררו אחריהם תביעת לשון הרע. בספטמבר 2017 פרסם יאיר נתניהו בחשבון הפייסבוק שלו איור ובו קריקטורה אנטישמית שבה הלביש את פרצופם של המיליארדר היהודי ג'ורג' סורוס, ראש הממשלה לשעבר אהוד ברק והפעילים אלדד יניב ומני נפתלי. בכותרת הפוסט כתב נתניהו "שרשרת המזון" ורמז כי נפתלי, יניב וברק מופעלים על ידי האילומינטי שמופעלים על ידי אנשי הלטאה (שם קוד בימין האנטישמי במערב ליהודי) שבעצמם מופעלים על ידי בעלי ההון היהודים.

לפני שנה פרסם אתר מולד בפייסבוק פוסט בשם "5 עובדות על יאיר נתניהו, הילד של כולנו" - אליו הגיב נתניהו הבן - "מה עם איזה תחקיר על 'הבן של כולנו' של רה"מ אולמרט, יחסיו המעניינים עם פלסטיני והמשמעויות לביטחון המדינה? או 'הבן של כולנו' של ראש הממשלה פרס שהרג חייל בפליטת כדור והנושא הוצנע? ברוח ימים אלו יש לי מסר לכל חברי הקרן להשמדת ישראל וגרורותיהם". חוק הפייסבוק שהיה אמור לעבור השבוע, היה עשוי להביא למצב שבו בית המשפט דן בשאלה האם קיים מסר של הסתה בפרסומים אלו. בשני המקרים חטף נתניהו הבן ביקורת קשה בעקבות הפוסטים ולבסוף הסיר אותם.

ואולי הכל בכלל פוליטיקת מקורבים? מנהלת המדיניות ותקשורת של פייסבוק בישראל בשנה האחרונה היא ג'ורדנה קטלר, שלה היכרות רבת שנים עם נתניהו. קטלר שימשה בעברה ראשא לשכת שגריר ישראל בארה"ב רון דרמר שהיה יועצו האישי של נתניהו ואחד האנשים הקרובים אליו.  

לכן, נשאלת השאלה האם בהתנגדותו לחקיקה שהיתה אמורה לעבור השבוע בנושאים אלו שמר ראש הממשלה בנימין נתניהו על הערכים הדמוקרטיים של מדינת ישראל - או על החופש שלו ושל משפחתו להמשיך להתבטא כאוות רצונם באוזני הציבור הישראלי. ואולי מדובר באמת בהשפעה של בעלי אינטרסים - כפי שרמז לכך סלומינסקי לאחר שהצבעה על החוק ירדה מסדר היום של הכנסת.