מפכ"ל המשטרה רוני אלשיך וראש הממשלה בנימין נתניהוגיל אליהו

נתניהו הכריע: השוטרים, המוסד והשב"כ לא יקבלו את תוספת השכר שניתנה לאנשי הקבע

התוספת ניתנה לאנשי קבע ולגמלאי צה"ל כפיצוי על הפגיעה בביטחון התעסוקתי שלהם במסגרת תוכניות התייעלות של הצבא ■ תשלום התוספת גם לעובדי גופי הביטחון הנוספים יעלה למדינה 7.2 מיליארד שקל מיידית, בתוספת עלות שנתית קבועה של כ-620 מיליון שקל

ראש הממשלה בנימין החליט אתמול (א') שגמלאי המשטרה, שב"ס, השב"כ והמוסד לא יקבלו תוספת שכר בגין היעדר ביטחון תעסוקתי שניתנה בעבר לאנשי הקבע בצה"ל. המשמעות היא שהמדינה תעתור לבג"ץ נגד פסיקת בית הדין הארצי לעבודה, שדחה באחרונה את ערעור המדינה בעניין זה.  

מדובר בתוספת שכר של 1.3%-7.3% שניתנה לאנשי קבע ולגמלאי צה"ל לאחר מלחמת לבנון השנייה, ונומקה בזמנו בכך שצה"ל מפעיל מעת לעת תוכניות התייעלות ששולחות אנשי קבע הביתה, ובכך מתערער הביטחון התעסוקתי שלהם. בפועל, הצעד הזה עלה לקופת המדינה בהסתבכות עם כמה סקטורים ששכרם צמוד לזה של אנשי הקבע – משטרה, שב"כ, שב"ס והמוסד. אלה טענו כי תוספת השכר שקיבלו אנשי וגמלאי הקבע היתה צריכה לחול גם עליהם.

האוצר סירב לדרישה, והסוגיה התגלגלה לבית הדין לעבודה, שפסק כי דרישתם של הגופים הנוספים מוצדקת, וגם מתח ביקורת על כך שהמדינה לא הסדירה את תשלום התוספת כפי שמתחייב מההסכמים שלה מולם. למעשה, משרד האוצר התרשל במהלך השנים בטיפול בתביעת השוטרים, השב"ס, המוסד והשב"כ ולא לקח אותה מספיק ברצינות, וכך ספג פסק דין שהמשמעות הכספית שלו למשק אדירה. על פי ההערכות, אם תוספת השכר הזו תשולם לאותם סקטורים, זה יעלה לקופת המדינה 7.2 מיליארד שקל מיידית, וכן עלות שנתית קבועה של כ-620 מיליון שקל.

בשל העלות התקציבית הגבוהה, שר האוצר משה כחלון ובכירי משרדו: המנכ"ל שי באב"ד, ראש אגף התקציבים שאול מרידור והממונה על השכר קובי בר נתן, הביאו את ההחלטה בעניין להכרעתו של ראש הממשלה. נתניהו קיים התייעצויות בעניין במהלך השבוע האחרון, והחליט שלא לקבל את דרישת אותם גמלאי משטרה, שבס, שב"כ ומוסד, ולהעביר החלטת ממשלה (כנראה ביום רביעי הקרוב) ברוח זו.

העיוות של מוסד ההצמדות

פורום משפחות השוטרים

הכרעתו של נתניהו מבוססת על כך שהביטחון התעסוקתי של אנשי קבע אכן נמוך מזה של עובדי שאר הגופים. נתניהו מתכוון להקים צוות בין-משרדי שיטפל בדרישות גמלאי הגופים הנוספים, במטרה למנוע החרפה של הסכסוך מולם, שהתבטא במהלך השנה האחרונה בהפגנות ברחבי הארץ ומול בתים של בכירי האוצר - בהם כחלון ובאב"ד. אנשי האוצר הציגו לנתניהו נתונים לפיהם מאז 2013 הצטמצם כוח האדם בצה"ל ב-10%, בשעה שמספר השוטרים גדל ב-8%. גם בשב"כ ובמוסד נרשם גידול בכוח האדם באותן שנים. כמו כן, לשוטרים ניתנה תוספת שכר בשנים האחרונות, כאשר ההצמדה אינה דו-צדדית, כלומר לא חלה הצמדה של שכר משרתי הקבע בצה"ל.

המחלוקת בעניין קשורה במישרין לאחת הרעות החולות של המשק הישראלי, שנותרו מאז שנות ה–80 - מוסד ההצמדות; שיטה שגורמת לעיוותים בעלי משמעות ניהולית ותקציבית אדירה. העיוות הראשון היה שתוספת "היעדר ביטחון תעסוקתי" ניתנה גם לגמלאי צה"ל, אף שהם כבר אינם משרתים ואינם מועסקים; ותוך ידיעה שהם נהנים מפנסיה תקציבית בגיל מוקדם (סביב 45), שפותרת להם את בעיית הפרנסה. במשרד האוצר הסבירו כי התוספת ניתנה לגמלאים משום ששכרם צמוד לזה של משרתי הקבע. ב-2012 הופסקה הצמדת שכר הגמלאים לזה של אנשי הקבע בצה"ל, אך הגמלה של מי שיצא עד אז לפנסיה כוללת, כמובן, את אותה תוספת.

העיוות השני היה התעלמות מכך שיש עוד שתי קבוצות ששכרן צמוד לזה של אנשי הקבע: אנשי מוסד ושב"כ, ששכרם צמוד לזה של אנשי הקבע על פי חוק; ושכרם של השוטרים ואנשי שירות בתי הסוהר (שב"ס), ששכרם צמוד לזה של משרתי קבע מתוקף החלטת ממשלה משנות ה–80. כשגילו במשטרה, במוסד ובשב"כ שאותה תוספת ניתנה לאנשי הקבע, הם דרשו להחיל אותם גם עליהם. אלא שמשרד האוצר סירב לדרישה, בטענה כי התוספת ייחודית לאנשי קבע, שרק הם סובלים מחוסר ביטחון תעסוקתי, ואילו בשאר הגופים הביטחוניים ניתן לעבוד עד לגיל מבוגר יותר.

המדינה אמורה כעת להכין עתירה לבג"ץ, שבה תעלה את טענותיה בדבר ההבדלים הרלוונטיים בין משרתי הקבע לשאר הגופים, והיא גם תתייחס לעלות התקציבית האדירה של פסיקת בית הדין לעבודה. במקביל, יוקם צוות שינסה לתת מענה לדרישות גמלאי המוסד, השב"כ, המשטרה ושב"ס, במטרה לרכך את מחאתם הצפויה.

.