ראיון"הפנסיה שנקבל עוד 30 שנה עשויה להיות שגויה - לא יודעים בכמה כסף מדובר"

הממונה על שוק ההון והביטוח, דורית סלינגר, עוזבת לאחר כהונה סוערת - ומזהירה כי קיימת הסתברות גבוהה לטעויות בחישוב החיסכון הפנסיוני: "זה מחייב טיפול דחוף" ■ על עתידה לאחר הפרישה: "לא חוששת מחיסול חשבונות. אין לי כוונה לעבוד בחברות הביטוח"

דורית סלינגר אייל טואג

דורית סלינגר ■ גיל: 58 ■ מצב משפחתי: נשואה + 2 ■ מקום מגורים: גבעתיים ■ השכלה: תואר ראשון בכלכלה וניהול מהטכניון ותואר שני במינהל עסקים מאוניברסיטת תל אביב ■ תפקיד: ממונה על אגף שוק ההון, ביטוח וחיסכון מאז 2013 ■ תפקידים קודמים: מנכ"לית חברת הדירוג מעלות עד 2011, דירקטורית בכמה חברות ציבוריות עד 2013 ■ עוד משהו: חובבת ריצות מרתון

בסוף אוגוסט תעלה הממונה על אגף שוק ההון, ביטוח וחיסכון, דורית סלינגר, על מטוס לאוגנדה, לטיול שחרור. אחרי חמש שנים בתפקיד הממונה, יוצאת סלינגר לטיול השחרור אחרי שסיימה את תפקידה בהצלחה, אך גם עם חשש גדול.

בשנים האחרונות נהפכה סלינגר למפקחת המוערכת והעוצמתית ביותר בישראל — עד כדי כך, שהחשש הוא שוועדת האיתור לבחירת המחליף שלה, בראשותו של מנכ"ל האוצר שי באב"ד, תוודא שמחליפה בתפקיד יהיה חלש, צייתן וממושמע בהרבה ממנה. במידה מסוימת, המצב מזכיר את ה"נזק" שגרמו בזמנו השופטים בדימוס אהרון ברק ויצחק זמיר למעמדו של תפקיד היועץ המשפט לממשלה — כתגובת נגד לעוצמה הנדירה שריכזו בידיהם. בשל מורא של הפוליטיקאים מעוד יועץ משפטי לממשלה שעלול להפיל ראש ממשלה או ראש שב"כ מכהנים, דאגו הפוליטיקאים לסרס את התפקיד ולמנות כמחליפים להם יועצים משפטיים חלשים וחסרי חוט שדרה.

אז עומדים למנות תחתיך בובה צייתנית?

"אני מקווה שלא, ויש לי אמונה בשר האוצר, משה כחלון, ובסגן שר האוצר, יצחק כהן, שימנו את המועמד הראוי. זה באג'נדה של שניהם. צריך לזכור, אני מוניתי להיות המפקחת על הביטוח במשרד האוצר. לא באתי עם מטרה לנתק את הפיקוח ממשרד האוצר ולהפוך אותו לרשות עצמאית. שר האוצר וסגנו הם אלה שקיבלו את ההחלטה האמיצה — הרי זה לא מובן מאליו לשר האוצר לוותר על סמכויות שלו, ולהקים רשות עצמאית. זאת החלטה שלא התקבלה כלאחר יד, ולכן אני מניחה שהם ידאגו לבחור ממונה ראוי שימשיך לפתח את הרשות. זה חשוב, כי הרשות היא בת פחות משנתיים והיא עדיין בתהליכי בנייה".

משה כחלוןאמיל סלמן

"רבתי עם גורמים בעלי אינטרסים עסקיים. אז מה?"

התחושה היא שסלינגר, 58, עומדת להשאיר אדמה חרוכה למחליפה, לפחות בכל הקשור ליחס החשדני של הפוליטיקאים והרצון שלהם לפגוע בעצמאות רשות שוק ההון. מצב זה נובע מהשריפות שסלינגר הבעירה בשנות הכהונה שלה. באופן כללי, סלינגר לא עשתה חשבון לאיש — ולא היססה לריב עם כל העולם, כל הזמן.

רשימת מחפשי רעתה ארוכה וכוללת את כל בעלי השליטה בחברות הביטוח — שסלינגר איימה לפגוע במוטת השליטה שלהם בדירקטוריונים, ולמנוע מהם לכהן כיושבי ראש: את סוכני הביטוח, אותם תקפה על היותם מוטי ניגודי עניינים וקראה לשינוי מעמדם; את עורכי הדין, שאיימה לקחת מהם את הפרנסה מטיפול בתביעות ביטוח, באמצעות הקמת מוסד לבוררות תביעות ביטוח; את חברי הכנסת; ואפילו את שרת המשפטים, איילת שקד, שתקפה אותה אישית במלים קשות בישיבת הממשלה, ותמכה בהצעת חוק שנועדה לשלול את עצמאות רשות שוק ההון.

למה את רבה עם כל העולם?

"רבתי עם גורמים בעלי אינטרסים עסקיים, ותמיד כשמזיזים למישהו את הגבינה אז הוא כועס. So what?"

להזיז את הגבינה? הצעת למנוע מבעלי השליטה בחברות הביטוח לכהן כיו"רים, והצעת תקדים עולמי בחובת הנאמנות של הדירקטוריונים של חברות הביטוח למבוטחים, ולא רק לבעלי המניות.

"גופים שמנהלים כספי ציבור, מה שנקרא 'כסף של אנשים אחרים (OPM)', דורשים התייחסות מיוחדת בחוק החברות; התייחסות שלצערי לא קיימת. חוק החברות מגן על בעלי מניות המיעוט, אבל אינו מתייחס לאחריות כלפי החוסכים, שאת כספם חברות הביטוח מנהלות. מדובר על גופים שמנהלים 1.3 טריליון שקל כספי ציבור, גובים פרמיה שנתית של 130 מיליארד שקל, מטפלים ב–800 אלף תביעות ביטוח בשנה, ובעיקר מנהלים את רובד הפנסיה העיקרי של הציבור בישראל — וזה חוץ מביטוח דירה, ביטוח סיעוד, ביטוח בריאות ועוד. לכן, הגופים האלה חייבים לעמוד בסטנדרטים הגבוהים ביותר".

הם לא עובדים בסטנדרטים גבוהים? חברות הביטוח פוגעות במבוטחים?

"האם אני חושבת שבעלי השליטה הנוכחיים פוגעים במבוטחים? התשובה היא לא. אבל אני מסתכלת על הטווח הארוך, ועל בעלי שליטה אחרים שאולי עוד יגיעו, ואני רואה שהאינטרסים של החוסכים והמבוטחים אינם מעוגנים היטב. מדיניות יישוב התביעות של חברות הביטוח, או מדיניות ההשקעות שלהן, לא מביאה בחשבון את טובת המבוטח".

יש חובת נאמנות כלפי המבוטח.

"נכון, אבל חובת הנאמנות של הדירקטוריון היא לטובת בעלי המניות בלבד, מיעוט או רוב. אין חובת נאמנות ללקוחות, ואנחנו מבקשים לשים על סדר היום של הדירקטוריון גם את טובת המבוטחים".

זה שינוי בחוק החברות, תקדים עולמי.

"נכון, אבל המצב בישראל גם הוא תקדימי. אין אף מדינה שבה הרובד העיקרי של הפנסיה, הרובד השני, מנוהל בידי חברות פרטיות. במרבית המדינות זה הרובד השלישי בלבד, אחרי קצבאות זיקנה הנדיבות של הביטוח הלאומי, שמנוהל בידי חברות פרטיות.

"לגבי היו"רים — אין לי כוונה לפגוע ביאיר המבורגר (יו"ר ובעל השליטה בקבוצת הראל; מ"א וא"ש), או בשלמה אליהו (יו"ר ובעל השליטה במגדל; מ"א וא"ש), שהם אנשי מקצוע מכובדים וטובים. אבל אני מסתכלת קדימה. כמעט כל חברות הביטוח נמצאות כיום על המדף, ואני רוצה להבטיח המשך כהונה של יו"רים מקצועיים. לכן, אסרנו בתחילה על בעלי השליטה לכהן כיו"רים, אבל אחרי שיח עם השוק ועם משרד המשפטים הצענו שאם בעל השליטה הוא היו"ר, אז 50% מהדירקטורים צריכים להיות חיצוניים — והם ייבחרו על ידי ועדת איתור, ולא על ידי בעל השליטה".

כלומר הלחצים עליך עזרו וריככת את עמדתך?

"זאת הצעת הפשרה שלנו, לאחר ששמענו את כל הנוגעים בדבר. חברות הביטוח מתנגדות גם להצעה הזאת. ההצעה נוסחה בעצה אחת עם משרד המשפטים, אחרי ששמענו את ההסתייגות שלהם בנוגע לשינוי בחוק החברות".

איך מערכת היחסים שלך עם משרד המשפטים?

"טובה".

את מתכוונת טובה עם הפקידות המקצועית, אבל לא עם שרת המשפטים. בישיבת הממשלה היא האשימה אותך בכך שהפצת 300 חוזרים ועוד 530 טיוטות חוזרים, שהכבדת את הרגולציה, ושאת מפרסמת חוזרים בצורה לא בדוקה ולא רצינית. היא גם תמכה בהצעת החוק להכפפת רשות שוק ההון לוועדת הכספים של הכנסת. למה היא תוקפת אותך כל כך?

"לא שוחחתי עם שקד, ואני לא יודעת מה המניעים שלה. היא התבטאה נגדי, וספרה לי את מספר החוזרים שפירסמתי מתוך אמונה שהדבר יוצר עומס רגולטורי. היא טועה. יש בלבול רב בין רגולציה לביורוקרטיה. המיקום הנמוך של ישראל במדד קלות עשיית העסקים של הבנק העולמי הוא תוצאה של ביורוקרטיה, ויש שאיפה להשתפר במיקום שלנו בדירוג. אבל הרגולציה הפיננסית אינה חלק מהמדד, וגם OECD לא ממליץ על כך. עובדה, בשנה האחרונה נתתי רישיון לשתי חברות ביטוח חדשות, ועוד שלוש נמצאות בהליכי רישוי מתקדמים — הרגולציה שלנו לא נועדה להכביד ולמנוע תחרות, אלא להפך, אנחנו מעודדים תחרות ומעודדים את טובת הצרכן".

ובכל זאת, 300 חוזרים בשנה והקצב רק גובר. לא הגזמתם?

"אנחנו עושים הכל כדי לוודא שהחוזרים נחוצים — מנתחים את הכשל ואת האלטרנטיבות, עורכים שימוע ציבורי ובודקים עלות מול תועלת. אבל כשאני מוצאת עוול צרכני, לא סביר שכמפקחת לא אפעל בנדון רק משום שהעלות לחברות הביטוח גבוהה. אם יש התנהלות פסולה, לא נטפל בה רק כי זה הולך להיות החוזר ה–301 שנוציא? אנחנו פועלים מכוח חוק, שקבע לנו מטרות. הראשונה שבהן היא לדאוג לטובת המבוטחים. החוק לא קבע לי מטרה לקבוע תשואה על ההון של חברות הביטוח".

איילת שקדמגד גוזני

"יכול להיות שהפנסיה שנקבל עוד 30 שנה תתברר כשגויה"

רשימת המהלכים שביצעה סלינגר — שכמעט כולם קוממו עליה אויבים עוצמתיים, וכולם מוטים לטובת הצרכן־המבוטח ונגד בעלי הכוח שמנצלים אותו לרעה (חברות הביטוח, סוכני הביטוח או עורכי הדין) — ארוכה במיוחד. בין היתר, סלינגר ביטלה את הביטוח הסיעודי הקבוצתי, חייבה את קופות החולים בפוליסת ביטוח סיעוד אחידה, חייבה את חברות הביטוח בפוליסת ביטוח בריאות אחידה (מהלך שהביא לעליית מחירים בשוק), הוציאה את קרנות הפנסיה המוזלות (קרנות ברירת המחדל) — ופירסמה את מדד שירות תביעות הביטוח שחשף איזו חברה משלמת יותר תביעות ואיזו חברה פחות.

לעומת זאת, סלינגר נכשלה בכמה תחומים, ולא הצליחה להגביל את כוחם של בעלי השליטה בחברות הביטוח, לאפשר למבוטח לתבוע את חברת הביטוח שלו ביתר קלות באמצעות המוסד לבוררות תביעות ביטוח, לשנות את מעמד סוכן הביטוח ועוד.

בראיון עמה מודה סלינגר כי נכשלה גם "בפתיחת שוק ביטוחי המנהלים הישנים (בעלי המקדמים המובטחים; מ"א וא"ש) לתחרות. השוק נשאר שוק שבוי, כאשר כל מבוטח כבול לחברת הביטוח שהציעה לו את המקדם המובטח שלו. כך כישלון המוסד לבוררות תביעות ביטוח, חוסר ההצלחה בשינוי מעמד סוכן הביטוח, שינוי מבנה השליטה בחברות הביטוח או בקשתה לפקח על חברות האחזקה של חברות הביטוח.

"עם זאת, הכישלון הבעייתי מכל, שממעטים לדון בו, הוא זה של מערכות המחשב הלקויות של חברות הביטוח, שבפועל מביאות לכך שהדיווחים על ההפקדות לחיסכון הפנסיוני במשך עשרות שנים עלולים להתברר כשגויים".

את לא רצינית, יכול להיות שהפנסיה שנקבל עוד 30 שנה תתברר כשגויה?

"לצערי, כן. מדובר במערכות ישנות, שצריכות לצבור מידע במשך 35 שנים בממוצע, וכלל לא בטוח שהדברים נרשמים שם נכון. ממשק המעסיקים החדש אכן חושף לא מעט רישומים שגויים".

מה ההסתברות לשגיאה בחישוב ההפקדות שלי לפנסיה?

"הסתברות לא קטנה".

בכמה כסף מדובר?

"אנחנו לא יודעים לאמוד בכמה כסף מדובר, אבל ברור שזאת סוגיה שמחייבת טיפול דחוף. לצערי נכשלנו בקידום הפתרון המתבקש: מדובר במערכת מחשב כבדות, וחברות הביטוח לא מסוגלות להרים מערכות כאלו כל אחת בעצמה. היה מתבקש שתוקם מערכת מרכזית שתשרת את כל החברות, אבל חברות הביטוח כשלו להגיע להסכמה על כך. החברות היותר חזקות, שהשקיעו במחשבים שלהן, חשבו שזה נותן להן יתרון תחרותי וסירבו לשתף פעולה".

"אף אחד לא יכול להאשים אותי שאני פקידה מתחמקת"

על אף שסלינגר קנתה לעצמה מוניטין של מפקחת לוחמנית — ספק אם היא היתה מוכנה לעוצמת ההתקפה עליה בשנה האחרונה. יו"ר לשכת עורכי הדין, אפי נוה, כינה אותה "המפקחת הגרוע מעולם". שרת המשפטים — ספק בשל הברית שלה עם נוה, ספק בשל סיבות אחרות — פעלה נגדה באופן ישיר, ובאחרונה חברי הכנסת בוועדות הכספים והכלכלה עשו יד אחת נגדה. שיאו של המהלך הזה היה לפני כשבוע, כאשר סלינגר סירבה להעיד בפני ועדת החקירה הפרלמנטרית, בראשות ח"כ איתן כבל, בנוגע למתן אשראי לטייקונים.

איך קרה שבוועדה שבכלל מכוונת כלפי הבנקים יצא שעלו טענות דווקא כלפיך?

"אני עובדת בשיתוף פעולה מלא עם הכנסת, ומרבית ההצעות שלנו אושרו. עם זאת, חברי הכנסת חשופים לאינטרסים כלכליים יותר ממני. הם חייבים לשמוע את כל הגופים המעורבים, אבל דווקא גורם אחד נעלם משולחנות ועדות הכנסת כי אין לו לוביסט — הצרכן הקטן. אותו אנחנו משתדלים לשמוע".

הלחצים בכנסת אינם לגיטימיים?

"אני לא יכולה לומר שהלחצים לא לגיטימיים, ובכל זאת, לפעמים זה מעורר אי־נוחות. כמו הדיון על הלימות ההון של חברות הביטוח, שהיה מסוכם עם כל חברות הביטוח פרט לאחת (מגדל; מ"א וא"ש) — ועדיין נגררנו לשלושה דיונים בכנסת על כך. למרות זאת, גם ההצעה הזאת קיבלה בסוף את אישור הכנסת".

אז למה לא הגעת לדיונים על האשראי של הטייקונים? היית כבר בחניה בכנסת.

"כבל ביקש ממני שאופיע ראשונה בפני הוועדה. חשבתי לתומי שהוא מתכוון להשתמש בנו כלחץ על הבנקאים ועל הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל, להופיע בפניו ולתת לו תשובות. התכוננו במשך שבועות, אספנו חומרים, התכוונתי גם לחשוף בפני הכנסת נתונים שהם על גבול הסודיים — כל הנתונים המצרפיים שבידי. היו בידי את כל התשובות לכל השאלות, אבל אז שלחו לי תמונה של האולם וראיתי שמושיבים אותי במרכז החדר, לבד, כאילו אני על שולחן נאשמים".

אז מה? למה זה משנה? זכותה של הכנסת לסדר את החדר איך שהיא רוצה.

"אני חמש שנים בכנסת, ואין תקדים לזה. אם רוצים תפאורה, אז אני לא חלק מההצגה. באתי עם שמונה עוזרים, עם תיקים, והתכוונתי לענות על כל שאלה, אבל אני מצפה שיכבדו אותי".

אולי פחדת כי בעיה של אשראי לטייקונים יש גם אצל חברות הביטוח וקרנות הפנסיה?

"אני יודעת אילו הלוואות העמידו חברות הביטוח, והן לא מעמידות הלוואות לבעלי שליטה. ההלוואות הפרטיות בעולם הביטוח הן הלוואות לחברות או לפרויקטים של תשתית, והן מעוגנות בביטחונות כמו איגרות חוב שנסחרות בבורסה. עשינו על כך לא מעט רגולציה — ועדת אנדורן, ועדת חודק, ועדת גולדשמיט. דאגנו לשנות את כללי ההשקעה, וגם להסיק מסקנות מהסדרי חוב. אנחנו בכלל מפקחים על טיב קבלת החלטות ההשקעה וטיב ועדות ההשקעה. אבל כמובן שלא ניתן לצפות מרגולטור שיקבל החלטות השקעה במקום המפוקחים שלו".

הסירוב שלך לומר את הדברים בפני הכנסת שיחק לידיים של הח"כים, זה נתפש כפקידה שמסרבת להישמע למרות הפרלמנט שלה.

"אף אחד לא יכול להאשים אותי שאני פקידה מתחמקת. בטח לא כבל. אבל אני מצפה שינהגו בי בכבוד מינימלי".

איתן כבליצחק הררי / דוברות

"הציבור צריך סוכני ביטוח, אבל כיועצים העובדים רק עבור הלקוח — לא החברות"

ההתפרצות של סלינגר מול הכנסת היא ככל הנראה אחת הטעויות הקשות שלה במהלך הכהונה, אבל אין בה כדי לפגוע במוניטין שלה. סלינגר היא המפקחת הראשונה שזכורה שתקפה באופן שוטף וקבוע את המפוקחים שלה — חברות הביטוח וסוכני הביטוח — ועשתה הכל כדי לגמד את כוחם.

האם חברות הביטוח דופקות כשיטה את המבוטחים?

"לא כשיטה. חברות הביטוח מטפלות ב–800 אלף תביעות ביטוח בשנה, והרוב המוחלט של התביעות משולם על ידן. ועדיין, יש כ–100 אלף תביעות שמגיעות לבתי המשפט, ולהערכתנו זה מספר קטן".

קטן? כלומר אתם מעריכים שמספר התביעות שחברות הביטוח לא היו בסדר בהן והיו צריכות להגיע לבית המשפט, הוא יותר משמינית בשנה?

"אנחנו חושבים שמספר הפניות לבית המשפט נמוך מהפוטנציאל שלו, ובהחלט יש מקום לשיפור בהקשר הזה".

נו, אז התשובה היא שבפועל חברות הביטוח משתמטות כשיטה מתשלום תביעות.

"לא אמרתי את זה. במוצר יש ניגוד עניינים מובנה בין החברה ללקוח. עם זאת, אני לא חושבת שיש מגמה לא לשלם תביעות. עיקר הבעיות הן בענפי הביטוח שמבוססים על הערכות, כמו אובדן כושר עבודה או סיעוד. בענפים האלה יש צורך מיוחד במוסד לבוררות תביעות ביטוח — שאמור להחליף את בית המשפט. כלומר, אין מגמה של חוסר הגינות, אבל יש בהחלט מקום לשיפור".

מה עם הגינות סוכני הביטוח?

"הגדרת התפקיד של סוכני הביטוח בעייתית. מלכתחילה הם חבים נאמנות ללקוחות, אבל הם פועלים כשליחים של חברות הביטוח. זה קונפליקט בסיסי. הציבור צריך סוכני ביטוח, אבל כיועצים העובדים רק עבור הלקוח. לכן, המודל הנכון לשוק הוא שמי שרוצה ליווי, שישלם על כך ישירות לסוכן הביטוח, במקום המודל הקיים כיום, שבו חברת הביטוח משלמת לסוכנים. במבחן התוצאה, עם זאת, כשלנו להעביר את השינוי הזה".

תחרות תעזור יותר? ייתכן שהבעיה טמונה בריכוזיות בעולם הביטוח?

"יש בעיית ריכוזיות, ואנחנו מנסים לעודד עוד תחרות. אז אמנם המצב השתפר בשנים האחרונות — חברות הביטוח הקטנות גדלו, והן כבר עם נתח שוק של 13%, וגם הכנסנו את קרנות ברירת המחדל שהורידו מחירים בפנסיה — ועדיין, הריכוזיות בתחומי ביטוח המנהלים והפנסיה גבוהה יחסית".

תשקלו לפצל קרנות פנסיה גדולות?

"צריך לדון בכך. זה לא סביר ש–90% מהרווח בפנסיה זורם לכיסי שתי חברות".

"השוק האפור הרבה יותר גדול מכפי שהערכנו"

ברשימת השינויים שחלו בתקופת כהונתה של סלינגר יש הישג אחד משמעותי במיוחד: הפיכתה לראש רשות שוק ההון עצמאית, כשבדרך היא כמעט מכפילה את כוחה עם פיקוח על האשראי החוץ בנקאי, השוק האפור, סולקים, אפליקציות תשלומים, אתרי תשלום חדשניים ואולי גם גמ"חים.

מה גיליתם על השוק האפור?

"אנחנו עדיין בשלבי רישוי, אבל כבר כעת ברור שלא כולם ביקשו רישוי. מתוך 2,000 גופים שידענו על קיומם, 600 ויתרו על רישוי. השאלה המעניינת היא אם הם סגרו את דלתותיהם, או שמא הם ממשיכים לפעול במחתרת. אנחנו רואים עלייה בצייתנות של השוק לדיווחי הלבנות הון. הגופים הלגיטימיים בירכו על הפיקוח שלנו כי זה מעניק להם הכשר, בעוד הגופים הפחות לגיטימיים כמובן שמחו פחות. ייקח לנו בערך שנתיים עד שנגמור לרשת את השוק, אבל להערכתנו בכל מקרה לא נצליח לנקות את השוק האפור לחלוטין. בשוליים תמיד יישארו גופים בעייתיים. בינתיים כבר גילנו כמה תגליות חשובות".

למשל?

"שמדובר בשוק הרבה יותר גדול מכפי שהערכנו קודם. ככל הנראה היקף הפעילות בשוק גדול בהרבה מ–150 מיליארד שקל בשנה, כפי שהוערך קודם".

האם יש מקום לחששות מפני התפתחות בועת אשראי צרכני, ועוד מהשוק החוץ הבנקאי?

"אנחנו לא מזהים סימני בועה. מה שאנחנו רואים זה התפתחות של תחרות טובה, כשאשראי חוץ בנקאי נכנס כתחליף לאשראי בנקאי. אם יש גידול בהיקף האשראי הצרכני הוא לא אצלנו — רוב הגידול נרשם בבנקים ובחברות כרטיסי האשראי. זה שעוד גופים נכנסים לתחרות, כמו חברות הביטוח, זה רק מבורך".

"יש ארבע מפקחות ומפגשי התיאום נהפכו למפגש בנות"

הכפלת כוחה של הרשות לוותה, עם זאת, בלא מעט מאבקי כוחות, בעיקר נגד הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל, שתחומי החפיפה שלו עם הרשות גדלו. שתי המפקחות, סלינגר מחד והמפקחת על הבנקים חדווה בר מאידך, ניהלו קרבות אגו רבים לגבי השאלה מי תפקח על מה.

יש עכשיו ארבע מפקחות פיננסיות: סלינגר, בר, ענת גואטה ברשות ניירות ערך, ומיכל הלפרין ברשות ההגבלים. יש לכך משמעות?

"לגמרי. אחרי שגואטה החליפה את שמוליק האוזר כיו"ר הרשות, הפכו מפגשי תיאום העמדות בין המפקחים למפגש בנות. אנחנו נפגשות פעם בחודש, ועכשיו אפשר קצת לרכל על איפה כל אחת קנתה את השמלה החדשה שלה, ולאן אנחנו הולכות לחופשות. גם קרנית פלוג ונדין טרכטנברג מוזמנות, אם בא להן. אוטוטו נעשה שופינג ביחד".

זה משעשע, אבל יש מתח לא מוסתר בינך לבין בר.

"זה לא ברור לי. יש החלטת ממשלה שקבעה שאנחנו מפקחים על הסולקים ועל מערכת ה–PSD (מערכות התשלומים). נקבע גם ששלושת הסולקים העיקריים — חברות כרטיסי האשראי — יישארו בפיקוח על הבנקים. לא הצלחתי להבין למה מפצלים את הפיקוח על הסליקה לשניים, אבל קיבלתי את זה. אז לא ברור לי למה בנק ישראל מנסה לפתוח את הסיכום הזה במקומות אחרים, למשל בדרישה שכל סולק מעל גודל מסוים יעבור אליהם. האם הם רומזים שהפיקוח על הבנקים טוב מאתנו? אני לא מסכימה".

בעוד את תוקפת את מפוקחיך, בנק ישראל מגן על הבנקים בחירוף נפש. הוא סובל משבי רגולטורי?

"אני לא רוצה לענות על זה. קבעו לי בחוק שאני צריכה להגן על המבוטחים, וזה מה שאני עושה".

"המפקח צריך לשתף פעולה עם גורמים רבים, אך גם להילחם"

בתום חמש שנים ועל אף חוסר ההצלחה בטיפול במערכת המחשב הכושלות של חברות הביטוח, סלינגר עומדת לסיים את כהונתה כאחת המפקחות המצליחות שהיו בישראל. עם זאת, כלל לא בטוח שהדבר יסייע לה בהמשך. ההערכה הרווחת היא שהנטייה שלה להתעמת עם כל מוקדי הכוח תפגע בה בהמשך דרכה.

נעלבת כשנוה קרא לך 'המפקחת הגרועה מעולם'?

"לגמרי לא, האמת שבכלל לא החזקתי מהדברים שלו. עד שיצאתי מהאולם וכל מנכ"לי חברות הביטוח באו לחבק אותי כנחמה. פתאום הבנתי שהיה כאן כנראה מגה פיגוע. אבל לא נורא, אין ביקורת שהוטחה בי בחמש השנים האחרונות שגרמה לי להירתע. יכול להיות שטעינו, וקיבלנו גם החלטות שגויות — אבל אנחנו לא עובדים בתנאי מעבדה".

יו"ר לשכת עורכי הדין, אפי נוהעופר וקנין

את חוששת מחיסול חשבונות, שאיש לא יעסיק אותך בהמשך?

"ממש לא. אני לא מתכוונת לחפש עבודה בעולם הביטוח, כך שאין מי שיכול לפגוע בי. אני יודעת לנהל, להוביל תהליכים ולקדם פרויקטים, ולכן אני יכולה לנהל הרבה דברים בהרבה ענפים שונים".

איזה עצות יש לך להשיא למפקח/ת הבא/ה?

"המפקח צריך להיות בעל רקע בתחומי הכלכלה או שוק ההון. הוא צריך להיות בעל רוחב יריעה, עם עמוד שדרה איתן. הוא צריך לדעת לעמוד בקשרים עם גורמים רבים, לשתף עמם פעולה אך גם להילחם, כלומר הוא צריך כישורי ניהול טובים. ואולם הוא ייהנה מהנהלת רשות מצוינת, שתתמוך בו בכך. העיקר שיבוא מוכן, ולא יחשוש מאתגרים".