אונקיות זהבBloomberg

איפה הייתם ב-2008? ההשקעות שהיו הופכות אתכם עשירים יותר בזכות המשבר העולמי

הרבה כסף הרוויחו אלה שבחרו בעקבות המשבר הגדול לפני עשור להשקיע במניות אמריקאיות, בשוק הנדל"ן ובדולר. האכזבות היו השווקים המתעוררים, שוק האג"ח, הנפט ורוב המטבעות. המנצחים והמפסידים בעידן שייזכר בהיסטוריה כעידן הכסף הזול

עשר שנים חלפו מאז פרץ המשבר הכלכלי הגלובלי, שבו המערכת הפיננסית העולמית היתה קרובה להתמוטטות אולי יותר מאי פעם. ממשלות נקטו צעדי חירום כלכליים ורבים איבדו את חסכונותיהם, נכסיהם, ואף את עבודתם. באותה שנה דרמטית, אפופת אי־ודאות, התהוותה — כך התגלה בדיעבד — גם תקופה כלכלית חדשה, שאחד המאפיינים הבולטים שלה היה כסף זול.

עידן הכסף הזול, ששינה את מפת ההשקעות העולמית, נבע בראש ובראשונה מהורדת הריבית הדרמטית של הבנקים המרכזיים בעולם. באוקטובר 2008 הכריזו ארה"ב, בריטניה, גוש היורו, שוודיה, קנדה, שווייץ וישראל על הורדת ריבית באופן מתואם. בדצמבר של אותה שנה הוריד הבנק הפדרלי את הריבית בארה"ב לשפל של 0%–0.25%; מדינות רבות הלכו בעקבותיו, וחלקן אף הורידו את הריבית מתחת לאפס.

ריבית נמוכה מעודדת צריכה — כי לא משתלם לחסוך. היא גם מעודדת עסקים להוציא כסף על רכישת ציוד, בניית מפעלים ועוד, משום שמשתלם לקחת הלוואות. גם הממשלות יכולות לממן את החובות שלהן בעלות נמוכה יחסית. לכן, התוצאה המצופה היא גידול בחובות וצמיחה בפעילות הכלכלית.

הכסף זרם לשוקי המניות

אז מה קרה להשקעות בעשר השנים האחרונות? מחירו הנמוך של הכסף ניווט את ההון בעולם באופן מסוים — כפי שהגרפים בעמוד זה מדגימים היטב. כסף רב זרם לשוקי המניות; בראש הטבלה ניצבת ארה"ב עם מדד S&P 500, שהוסיף לערכו כ–150% מספטמבר 2008 עד סוף אוגוסט 2018. במונחי תשואה לשנה הגיע הרווח למשקיעים כמעט ל–10%. כל הנתונים הם נומינליים, תשואת מדד בלבד, במונחי מטבע מקומי.

אבל כסף גם זרם לשוקי מניות אחרים: מדד המניות העולמי של MSCI עלה ביותר מ–80% — שיעור של 6.3% בשנה בממוצע. מדד השווקים המתעוררים של MSCI פיגר אחריו משמעותית והוסיף כ–30% לשנה בממוצע.

קציר חיטה בקנדה בלומברג

מדד תל אביב 100 (שבתחילת 2017 נהפך לתל אביב 125) הוסיף כ–78% לערכו, בדומה לממוצע העולמי, עם עלייה שנתית ממוצעת של כ–6%; במונחים דולריים הוסיף המדד כ–74%.

הכסף זרם גם לנדל"ן

הכסף הגדול זרם גם לנדל"ן, ותידלק בועות בערים גדולות בעולם, כמו טורונטו, ונקובר, סידני והונג קונג. מחירי הבתים בארה"ב, שקרסו במשבר, חזרו לעלות: מחיר בית ממוצע היה לפני כעשר שנים 287 אלף דולר, וכיום הוא 363 אלף דולר; מחיר בית ממוצע בבריטניה הוכפל, וכך גם בישראל.

השקעה באג"ח — שנחשבת יותר סולידית ופחות מסוכנת — פיגרה בעשור אחרי המניות, אם כי היו לה תקופות זוהר מפתיעות: מדד FTSE של אג"ח ממשלתיות (LEGATRUU) עשה בין מארס 2009 לדצמבר באותה שנה כמעט 20%. אולם בעשור מאז ספטמבר 2008 הניב תשואה של יותר מ–30% — רק 2.8% לשנה.

אג"ח קונצרניות סיפקו ביצועים טובים יותר, אבל עדיין פחות ממניות. מדד בלומברג ברקליס של אג"ח קונצרניות בכל העולם (LGCPTRUU) עלה ביותר מ-50% בעשור.

תאגידים רבים ניצלו את גיוס החוב הזול בעשור האחרון והקימו אימפריות ממונפות עד הצוואר: לפי נתונים שהופיעו בתחקיר של בלומברג, החוב של 69 תאגידי ענק עלה ביותר מ–50%, וכל אחד מהם חייב 5 מיליארד דולר או יותר; יחד הם חייבים כמעט 1.2 טריליון דולר באג"ח והלוואות.

התאגידים האלה צריכים עכשיו לקוות לטוב, מכיוון שהעולם נמצא בתהליך של יציאה מעידן הכסף הזול; זו גם אחת הסיבות העיקריות לתנודתיות שמאפיינת את שוקי המניות המרכזיים מתחילת 2018. כפי שארה"ב קבעה את הטון בהורדות הריבית בתחילת המשבר, כך היא קובעת את הטון העולמי בהעלאות הריבית: בסוף 2017 עלתה הריבית של הבנק הפדרלי ל–1%; ביוני האחרון היא כבר הגיעה ל–2%, לאחר ארבע העלאות נוספות של 0.25% כל אחת.

אחת ההשלכות של העלאת ריבית במערב היא שחלק מהכסף של המשקיעים ייצא מהשווקים המתעוררים ויחזור לבורסות אמריקאיות ואולי גם לאירופיות — שנחשבות השקעה בטוחה יותר — משום שהתשואות על ההשקעות הסולידיות במערב יעלו.

מטע קפה באינדונזיה Bloomberg

והיו גם השקעות לא מוצלחות בעליל: מדד הסחורות של תומסון רויטרס צנח בכ–45% מאז ספטמבר 2008, בהשפעה מכרעת של הנפט הגולמי. המשבר הגלובלי פגע בצורה חריפה במחיר הנפט — הוא צנח ממחיר של 145 דולר לחבית ביולי 2008, למחיר של כ–33 דולר לחבית באמצע דצמבר של אותה שנה; גם מאמצע 2014 ועד תחילת 2016 נרשמו ירידות חדות במחיר הנפט, לשפל שכמותו לא היה מאז דצמבר 2003 — 26.5 דולר לחבית נפט מסוג טקסס מתוק. לאחר התאוששות ניכרת בשנתיים האחרונות איבד הנפט 23% ממחירו בעשור האחרון במצטבר.

מתי תסתיים החגיגה?

בשוק המטבעות, מלך הדולר האמריקאי בעשור האחרון, עם עלייה של כמעט 20% מול סל המטבעות המרכזיים, לפי מדד הדולר (DXY) שבודק את ערכו של המטבע מול כמה מטבעות מרכזיים בעולם – יורו, ין, ליש"ט, דולר קנדי, קרונה שוודית ופרנק שווייצי.

מעט מטבעות הצליחו להכות את חוזקת הדולר. בראשם נמצא הפרנק השווייצי עם עלייה של כ-15% מול הדולר בעשור; במקום שני ושלישי ברשימה נמצאים הדולר הטייוואני והדולר הסינגפורי, עם עלייה של כ–4% מול הדולר. השקל איבד כ–1% מערכו מול הדולר בעשור האחרון, ומטבעות רבים איבדו עשרות אחוזים מערכם, כמו הפסו הארגנטינאי (שאיבד יותר מ–90%), הלירה הטורקית (יותר מ–80%), או הרובל הרוסי (שאיבד יותר מ–60% מערכו).

כעת עומדים המשקיעים בפני השאלה — עד מתי תימשך החגיגה. מרוץ העליות הנוכחי שהחל בשפל של 2009 הוא הממושך ביותר שנרשם בהיסטוריה של וול סטריט — ואולי בעולם כולו, וכמעט לא השתבש לאורך הדרך. במצב כזה, משקיעים ומשקיפים לא יכולים שלא לשאול את עצמם — מה יכול להשתבש, ומתי זה יקרה?