אפליקציית קולומתוך היוטיוב של Colu

זה לא קולו, זה דמיקולו

מאז שקולו הנפיקה את המטבע הדיגיטלי שלה,ערכו קרס בכ– 70% ■ המודל העסקי שלה לא הניב הצדקה לקיומה הכלכלי, והיא נשענת על הכספים שגייסה מחברות שונות. בנוסף, הסיכונים בענף הם מרובים ושיעור הכישלונות גבוה

אתמול בבוקר התראיין אחד המועמדים לתפקיד נגיד בנק ישראל, פרופ' אפרים צדקה, בגלי צה"ל. בשיחה עמו הוא סיפר על הראיון שערכו לו ראש הממשלה ושר האוצר. צדקה אמר כי הוא נשאל לדעתו בנושאי מיסוי, מטבעות קריפטוגרפיים ועוד. לא סתם המועמד לתפקיד הכלכלי הבכיר ביותר נשאל על מטבעות קריפטוגרפיים. ישראל כאומת ההיי־טק היא בין המובילות בעולם בפיתוחי הקריפטו.

מטבעות קריפטוגרפיים מאפשרים ליזמים לגייס סכומי עתק כמעט בלי פיקוח, בלי תשקיף ובלי קנס — אם המיזם שלשמו גויס הכסף קורס. זאת, מכיוון שהסיכון מושת על מי שהמיר את השקלים שלו במטבע קריפטו.

הדבר שמעניק למטבעות פיאט (מטבעות דוגמת דולר ויורו) את התוקף שלהם הוא ההתחייבות של המדינה שניתן יהיה לקנות סל של מוצרים ריאליים עבורם. לעומת זאת, במטבעות קריפטוגרפיים אין גב כלכלי של מדינה, אלא רק האמונה כי הסטארט־אפ שהנפיק את המטבע ישגשג. הקהילה שמאמינה בו, סומכת עליו ומוכנה להשתמש בו היא זו שנותנת למטבע הקריפטו את התוקף שלו — אחרת הוא יהיה סתם שורת קוד לא מעניינת. כתוצאה מכך, שערי המטבעות הקריפטוגרפיים מתנדנדים בשיעור של עשרות אחוזים ושוויים קרס בחודשים האחרונים ביותר מ–50%.

אחת החברות שהצטרפו באחרונה לענף הקריפטו היא חברת קולו (Colu). קולו פיתחה ארנק דיגיטלי מקומי, כלומר, שניתן לשימוש רק בעיר מסוימת ולא בכל המדינה. הארנק מאפשר לכל צרכן ולכל בית עסק להמיר כסף משקלים למטבע מקומי — ולסחור בו באמצעות חשבון המשתמש שלו באפליקציה שאותה הוא מוריד, ומשמשת כארנק דיגיטלי.

קולו הבינה שהפוטנציאל של מטבע דיגיטלי טמון ביצירת קהילה שתשתמש באותו מטבע ולא תתהה יותר מידי על שוויו הכלכלי — אלא תייחס לו מאפיינים שבטיים ונוחות שימוש. בתחילת יולי הנפיקה קולו שלושה מטבעות דיגיטליים מקומיים לשלוש ערים שבהן היא כבר פועלת בהיקף נרחב: תל אביב־יפו, חיפה וליוורפול שבבריטניה.

כדי לעודד את המשתמשים לעבוד עם קולו, החברה מעניקה תמריץ לשני הצדדים — הלקוחות ובעלי העסקים. למשתמשים היא מעניקה תוספת כסף על כל הפקדה, שבעתיד תומר למטבע קולו, ואילו העסק, נהנה מעמלת סליקה נמוכה יותר, שחלקה יומר בעתיד למטבע קולו.

קולו קיוותה לממש את החלום של לא מעט היפסטרים תל אביביים — לצאת מהבית בלי ארנק, בלי מזומן, בלי מפתחות של האוטו (רבים רוכבים על אופניים חשמליים), אלא רק עם פלאפון. בסין כבר כמעט שאין שימוש מזומן, מכיוון שאפליקציות תשלומים דיגיטליות, דוגמת WeChat pay, הם אמצעי התשלום העיקרי. למעשה, קולו מנסה להעניק אשראי לעסקים, בדומה לחברות כרטיסי אשראי, רק במחירים זולים יותר ועם צ'ופרים שעולים כסף.

מאז שקולו הנפיקה את המטבע הדיגיטלי שלה, קרס ערכו בכ–70%. המודל העסקי שלה עדיין לא הצליח להניב לה הצדקה לקיומה הכלכלי, והיא נשענת על שריפת הכספים שגייסה מחברות שונות, שכן, ההטבות המוענקות למשתמשים — הן לבתי העסק והן לצרכנים — שוות כסף. נתון נוסף שהמשקיעים בקולו שכחו הוא ששיעורי הכישלון של סטארט־אפים הם כ–95%. שיעור גבוה שמציג את הסיכונים המרובים שיש בענף הסטארט־אפים בכלל, ובתחום המטבעות הקריפטוגרפיים בפרט. קולו, כמו לא מעט סטארט־אפים, לא הצליחה להציג מודל פיננסי בר קיימא ועכשיו מוצאים את עצמם מחזיקי המטבע קולו עם דמיקולו.