שי אגסי לצד מכונית בטר פלייסREUTERS רויטרס

קריסת בטר פלייס: בית המשפט ביטל תביעת ענק נגד שי אגסי ועידן עופר

מפרקי החברה העלו טענות קשות על רשלנות פיננסית ומחדלים ■ השופט עופר גרוסקופף דחה את התביעה על הסף, וקבע כי "אין בתי המשפט מהרהרים אחרי החלטות עסקיות מיודעות שקיבלו נושאי משרה בתום לב וללא ניגוד עניינים" - במיוחד במקרה של חברות סטארט-אפ שכשלו

בטר פלייס, החברה שהקים וניהל שי אגסי לפיתוח כלי רכב חשמליים, וקרסה ב-2013, הותירה אחריה לקוחות מאוכזבים וחובות של מאות מיליוני שקלים.

מפרקי החברה נחלו אתמול (ד') מפלה בבית המשפט המחוזי, אחרי שהשופט עופר גרוסקופף דחה על הסף תביעת ענק שהגישו נגד דירקטורים ונושאי משרה. בפסק הדין, קבע השופט אמירות חשובות אשר רלוונטיות גם לנושאי משרה בחברות סטארט־אפ.

במיזם של אגסי הושקעו 850 מיליון דולר, אך הקבוצה שרכבה בתחילת דרכה ב-2007 על גלים של אופטימיות וציפיות, הגיעה ב-2013 למצב של חדלות פרעון ומונו לה מפרקים. התביעה בסך 200 מיליון שקל הוגשה במאי 2016 על ידי המפרקים של החברה, עורכי הדין סיגל רוזן־רכב ושאול קוטלר, באמצעות בא כוחם, עו"ד ד"ר קובי קפלנסקי, נגד יותר מ–20 גורמים בקבוצת החברות.

בתביעה נטען כי נושאי משרה ודירקטורים, בהם אגסי ועידן עופר, שהשקיע בחברה גם באופן אישי וגם באמצעות החברה לישראל, התרשלו בקבלת החלטות הרות גורל בקבוצה, נמנעו מהפעלת שיקול דעת עצמאי והפרו את חובת הזהירות המוטלת עליהם מתוקף תפקידם. בכך יצרו חובות של מאות מיליוני שקלים כלפי לקוחות הקבוצה, ספקים, נותני שירות ועובדים.

בין הנתבעים היו גם משה קפלינסקי, שניהל את הפעילות בישראל, אמיר אלשטיין שהיה דירקטור בחברה, ותמיר פוליקר, שכיהן תקופה מסוימת כסמנכ"ל כספים.

השופט עופר גרוסקופף אתר בתי המשפט

לטענת המפרקים, רוזן־רכב וקוטלר, הדירקטורים ונושאי המשרה כשלו ולא נתנו מענה ניהולי, תאגידי ופיננסי אחראי, כפי שמחויב לנהוג כל מנהל, בעל משרה ודירקטור וכל יועץ מקצועי סביר. "מדובר במיטב אנשי העסקים והמנהלים בארץ ובחו"ל. אלה מיטב המוחות, בעלי קונצרנים, מנהלי חברות השקעה, מנהלים בכירים בבנקים, יזמים עם רקורד מוכח, בעלי תפקידים בכירים ביותר לשעבר בצבא ופירמות רואי חשבון עולמיות מהגדולות והטובות בעולם", נכתב בתביעה.

גרוסקופף דחה את התביעה על הסף, כלומר בשלב ראשוני עוד לפני ניהולה, שכן לדבריו, גם אם יוכחו כל הטענות העובדתיות הכלולות בכתב התביעה, עדיין ההחלטות אליהן מתייחסת התביעה, כולן או חלקן, חוסות תחת כלל שיקול הדעת העסקי.

כלל שיקול הדעת העסקי אמור להוות "מחסום" מפני תביעות העוסקות בהחלטות שאינן נגועות בניגודי עניינים ואשר התקבלו בפרוצדורה תקינה. המטרה היא לתת לנושאי המשרה הגנה מפני הסיכונים הכרוכים בקבלת החלטות עסקיות בעבור החברה, בראשם הסיכונים שיידרשו לשלם לחברה על הנזקים שנגרמו כתוצאה מההחלטות.

עידן עופר Bloomberg

גרוסקופף, שמכהן כיום בבית המשפט העליון, נתן את פסק הדין בכובעו הקודם כשופט בית המשפט מחוזי מרכז בלוד וכך כתב בהחלטתו: "בדיעבד כולנו חכמים, כולנו נבונים וכולנו יודעים את התורה. ואולם החלטות עסקיות אינן מתקבלות בסיועה של חוכמה בדיעבד ועל כן מצווים אנו שלא לבחון את התנהלות הדירקטורים ונושאי המשרה מבעד למשקפיה. מטעם זה ומטעמים נוספים אין בתי המשפט מהרהרים אחרי החלטות עסקיות מיודעות, שקיבלו נושאי משרה בתום לב וללא ניגוד עניינים. כך ביחס למקרה הכללי של חברות המנהלות עסקים בישראל וכך במקרה של חברות הזנק שכשלו. על כן דין התביעה שלפני, שכל כולה תקיפה בדיעבד של היגיון עסקי שהכזיב, להידחות על הסף".

ישראל תתקשה למשוך סטארט־אפים

אחת הטענות של הנתבעים היתה שהתביעה מאיימת על ענף הסטארט־אפ בישראל, שכן אם יינקטו הליכים משפטיים אישיים כנגד נושאי המשרה, שפעלו לטובת החברה ומונו, במישרין או בעקיפין, על ידי אותם בעלי מניות שהפסידו את כספם, קשה לראות גורם עסקי רציני שיסכים להשקיע במיזמים חדשים.

"עצם הגשתה של תביעה נגד נושאי משרה בחברת הזנק שהתפרקה בתואנות לרשלנות ונטילת סיכונים הוא 'סטארט־אפ' במובן הרע של המלה", נכתב בבקשה לסילוק על הסף. "קשה גם להניח שיהיו מועמדים ראויים שיסכימו לכהן כנושאי משרה במיזמים מסוג זה. זו תהא גדיעה של הענף שעליו 'יושב' קטר הצמיחה של מדינת ישראל זה שנים. נכונים הדברים במקרה זה, שבו בעלי המניות הם שנשאו בעיקר ההפסד שנבע מהפסקת הפעילות (850 מיליון דולר)".

על כך אמר גרוסקופף כי הוא אינו חובב נבואות זעם, לא מצד תובעים ולא מצד נתבעים, אבל במקרה הזה אין להקל ראש באזהרת הנתבעים. "אזהרת הנתבעים ראויה להישמע, שכן הפעילות בה עסקינן היא פעילות מסוכנת על פי טבעה והוספת הסיכון של תביעות משפטיות על הסיכונים העסקיים הכרוכים בה ממילא, עלולה לפגוע באטרקטיביות של השוק הישראלי ביחס לחברות הזנק. מכאן שגם מנקודת מבט זו, דחיית התביעה ובשלב מוקדם, משיגה תוצאה רצויה ומשדרת מסר ראוי", נכתב בהחלטה.

המפרקים תבעו גם את משרד רואי החשבון סומך חייקין, ששימש כרואה החשבון המבקר של החברה. הטענה העיקרית נגד המשרד היתה כי אנשיו ביטלו כליל את שיקול דעתם בכל הנוגע להכללת הערת עסק חי בדו"חות ופעלו בהתאם להוראות KPMG, משרד רואי החשבון שביקר את החברה האם.

גרוסקופף דחה על הסף גם את התביעה נגד משרד סומך חייקין וציין כי טענה בנוגע לסוגיית הערת עסק חי בדו"חות אינה עילת תביעה לחברה אלא לנושיה. מעבר לכך הוא לא מצא התייחסות לשאלת הנזק שהסבו רואי החשבון. גרוסקופף הוסיף כי "באמירה זו אין כדי להביע דעה לגבי אפשרות הגשת תביעה בסוגיות אלה על ידי גורמים אחרים שאינם החברות התובעות".

"אחריות המשקיעים במיזם כזה - מוגבלת"

בסוף פסק הדין מתח השופט ביקורת על המפרקים התובעים: "תכלית התביעה היא להגדיל את מסת הנכסים העומדים לחלוקה בין הנושים, באופן שכל אחד מהם יוכל להיפרע מחלק גדול יותר מחובו. תכלית זו היא שצריכה לעמוד לעיני המפרקים, אולם הגשמתה בדרך בה הלכו המפרקים במקרה זה אינה ראויה. ההליכה בדרך זו משמעה כי המשקיעים המרכזיים במיזם, אשר מטבע הדברים שימשו, בעצמם או באמצעות נציגיהם, כדירקטורים בקבוצת בטר פלייס, ידרשו לשלוח שוב יד לכיסם (ואם התברכו בביטוח אחריות תקף המכסה את חובם - להפעילו) ולהעלות לטובת המיזם תרומה נוספת מעל ומעבר לכספים שכבר השקיעו בו.

"לכך אין במקרה הרגיל הצדקה. אחריות המשקיעים במיזם מסוג זה מוגבלת כפי שברור היטב לכל המעורבים ובכלל זה לנושים, לסכומי השקעתם. כל הפסד מעבר לכך הוא הפסד שהנושים נטלו סיכון לגביו. מכאן שבהעדר נסיבות חריגות אין מקום לחייב את מי שעמדו מאחורי המיזם בתשלום סכומים נוספים בעקבות קריסת המיזם. בוודאי שאין מקום לעשות כן במסגרת תביעה של קבוצת בטר פלייס עצמה, ובשם טענות החסומות מטעמים ראויים באמצעות כלל שיקול הדעת העסקי".

עורכי הדין פנחס רובין וירון אלכאוי ממשרד גורניצקי ושות', שייצגו את עידן עופר, אמיר אלשטיין וערן שריג, אמרו בעקבות ההחלטה כי פסק הדין משקף העצמה נוספת של כלל שיקול הדעת העסקי גם בהליכים תביעתיים רגילים, שאינם ייצוגיים או נגזרתיים. "יתרה מזאת, פסק הדין מיישם בפועל סילוק על הסף בעת שמתקיימת הגנת שיקול הדעת העסקי. זוהי העמקה רצויה ונבונה של כלל חשוב זה, בעלת השלכות רוחב לא מבוטלות".

את שי אגסי ייצגו עורכי הדין אופיר צברי ודיבון פרקש.