נוחי דנקנרמוטי מילרוד

הולך לכלא: העליון החמיר את עונשו של נוחי דנקנר לשלוש שנות מאסר

נוחי דנקנר ואיתי שטרום הורשעו ביולי 2016 בהרצת מניות אי.די.בי, ונגזרו עליהם עונשי מאסר בפועל ■ עונשו של דנקנר הוחמר משנתיים לשלוש, ועונשו של שטרום הוחמר משנה לשנתיים ■ השניים ייכנסו לכלא אחרי החגים - ב-2 באוקטובר ■ דנקנר: "מופתע ומאוכזב מההחלטה"

דרמה גדולה: בית המשפט העליון החמיר היום את עונשו של איש העסקים נוחי דנקנר - משנתיים מאסר בפועל לשלוש שנים. העליון דחה בכך את הערעורים שהגישו נוחי דנקנר וחברו איתי שטרום, שהורשעו ביולי 2016 בהרצת מניות אי.די.בי ונגזרו עליהם עונשי מאסר בפועל. עונשו של שטרום הוחמר משנה לשנתיים. נוחי דנקנר הגיב היום: "אני מופתע ומאוכזב מההחלטה. בשעה קשה זו אני שואב כוח ממשפחתי, חברי, ואהבתי למדינה. אני מאחל לעם ישראל שנה טובה כתיבה וחתימה טובה".

הרכב השופטים שדן בערעורים הוא ניל הנדל (ראש ההרכב), ג'ורג' קרא ודוד מינץ. באפריל האחרון קיימו השלושה דיון בערעורים של השניים, ואת ההחלטה בערעורים הם שלחו היום לצדדים בדוא"ל מבלי לקיים דיון בנוכחותם בבית המשפט. 

צפו בפסק הדין המלא של העליון בעניין נוחי דנקנר

"הפרשה שלפנינו מורכבת ולא שגרתית עקב זהות חברת האחזקות שבמרכזה. מדובר בחברה אשר הייתה בעת ביצוע המעשים חברה ציבורית והקונצרן הגדול במשק הישראלי, תוך שהחזיקה בעשרות חברות שהעסיקו אלפי עובדים", פתח השופט ניל הנדל את פסק הדין.

שופט העליון ניל הנדל תומר אפלבאום

"אין מחלוקת, ואין תמה, כי העומד בראשה של החברה היה מהדמויות הבכירות והדומיננטיות ביותר בשוק ההון הישראלי. שווי הנכסים, בדמות מניות ומזומן, המעורבים בפרשה עומד על מאות מיליוני שקלים. הרשעת הנאשמים התבססה גם על ראיות נסיבתיות, שמטרתן העיקרית הייתה אחת ויחידה – לחשוף ולהבין את שהתרחש במוחם ובלבם של הנאשמים בעת ביצוע המעשים".

בפסק הדין התייחס השופט הנדל להסברים החלופיים של דנקנר בנוגע למעשיו, ולטיעונים שהעלה דנקנר לפיהם לא היתה לו כוונה להשפיע על השער, וכי פעולותיו נעשו בסיוע חברי לשטרום. "הייתכן שפעולות דנקנר נעשו ממניע חברי בלבד, ללא כל כוונה להשפיע על השער? יש להשיב לשאלה זו בשלילה".

"כאשר באים אנו לבחון את הסברו החלופי של דנקנר למכלול הראיות שהוצגו, לא ניתן להתעלם מכך שלמעשה אין הסבר ממשי או סביר השזור לאורכן של כל הראיות. מרבית טענותיו של דנקנר בערעורו, מופנות כלפי חוסר ההיגיון שבהסקת מסקנות מפלילות מהראיות. כך למשל כפי שהוצג לעיל בעניין היעדר הסדר מימון, אקראיות הפניית המשקיעים, והיעדר הסתרת פעולותיו של דנקנר. הסתייגויות אלו נדחו".

הנדל הדגיש כי טענותיו הקונקרטיות של דנקנר בדבר חוסר ההיגיון ביחס לכל אחת מהראיות, אינן מצליחות להסביר את צירופן יחד, ואת התמונה הנוצרת מהרכבת הפאזל. "הטענה לפיה סיפור המעשה כפי שתואר על ידי בית משפט המחוזי 'משולל היגיון פנימי', אינה נכונה, וחשוב לא פחות - יש לבדוק את דבר קיומה של תזה חלופית, המעוגנת בראיות ובעלת היגיון פנימי. זאת להשקפתי לא נעשה. למשל, קשה לטעון שמדובר בשורה של צירופי מקרים, המתוזמנים כולם לשלושת ימי ההנפקה. אומנם בנסיבות אחרות אין לשלול אפשרות כי פעולותיו של דנקנר ביחס לשטרום נעשו ממניע 'חברי', אולם בנסיבות ענייננו, ועל רקע פרשת ההנפקה - ההסבר 'החברי' אינו מתיישב עם הראיות, הממצאים, ואף דרישת הספק הסביר".

הנדל דן בשילוב של הפעולות שביצע דנקנר, אשר סייעו לשטרום לממן את פעילות הרכישה המאסיבית של מניות אי.די.בי: אישור מסגרת אשראי בסך 15 מיליון שקל, הפניית משקיעים שרכשו ביום השני להנפקה מניות בסך 15 מיליון שקל נוספים ומתן הלוואה בסך 8 מיליון שקל לאחר ההנפקה. 

"במהלך ימי ההנפקה דנקנר לא ניסה לשכנע את שטרום להשתתף בהנפקה, כך שרכישת המניות תזרים כסף לקופת החברה - ובמקום זאת סייע לו לרכוש מניות בשוק, באופן שהכסף אינו משרת את החברה באופן ישיר, אלא רק משפיע על שער המניה. הפניית המשקיעים אל שטרום אינה רק בגדר עזרה לשטרום, אשר יכולה להיחשב כ'עזרה חברית', אלא באה על חשבון השתתפותם בהנפקה. כך ניתן לומר לפחות לגבי ויליגר, וינטרוב, וטיסונה, וייתכן שאף ביחס לבן דב", כתב השופט.

"לא ניתן לקבל את ההסבר של 'עזרה חברית', למשל כאשר עזרה זו באה באופן מובהק על חשבון גיוס הון לקופת החברה. דבריו של דנקנר בחקירתו לגבי התגייסותו של שטרום, קליטת ההיצעים, עדכוניו השוטפים של שטרום, והתועלת שהצמיחו פעולותיו – דוחים גם הם את ההסבר שלפיו מדובר בעזרה ותו לא. שתיקתו וחוסר יכולתו של דנקנר להשיב על שאלה פשוטה - האם ביקש משטרום לפעול במניה - מעידים על כך שמניעיו וכוונתו לא היו טהורים ונקיים מרצון להשפיע על השער, כפי שניסה להציג".

הנדל סיכם כי המסקנה הסבירה היחידה, העולה ממכלול הראיות שנבחנו היא כי דנקנר התכוון להשפיע על שער המניה, וכי פעל במסגרת תכנית משותפת עם שטרום לשם כך. "מסקנה זו מעוגנת במכלול הראיות, ובתמונה הכוללת שהן מציירות. משמעות הדבר היא שהיסוד העיקרי שהיה שנוי במחלוקת בפרשה זו - היסוד הנפשי של דנקנר - הוכח מעבר לכל ספק סביר על ידי התביעה. זהו המפתח להרשעתו של דנקנר הן בעבירת ההשפעה בדרכי תרמית, והן בשאר העבירות של הנעה, דיווח, ואיסור הלבנת הון".

שופט העליון ג'ורג' קרא אוליבייה פיטוסי

השופט קרא התייחס לטענת ה"מקריות" והיעדר הכוונה הפלילית של המעשים של דנקנר ושטרום, והתקשה להתעלם ממנה. "על מנת להמחיש מידת האבסורדיות שבטענה מצאתי להציג ברצף את מכלול האירועים הנגועים במקריות לטענתם":

"במקרה הודיע שטרום לדנקנר מספר ימים לפני ההנפקה כי בכוונתו לרכוש מניות ב- 2 מיליון ש"ח בהנפקה;

במקרה שינה שטרום את דעתו ותחת רכישת מניות בהנפקה רכש בבורסה ביום ה- 21.2.2012 מניות בסכום של כ- 15 מיליון ש"ח;

במקרה ב- 21.2.2012, לאחר שמיצה את רזרבת המזומנים באיי.אס.פי שעמדה על 850,000 ש"ח ואשראי נוסף בחשבון איי.אס.פי החליט שטרום לפנות לדנקנר כדי שידבר עם הבנק הבינלאומי להעמיד לו אשראי של 15 מיליון ש"ח;

שלא במקרה דנקנר היה מודע לכך ששטרום קונה מניות איי.די.בי ו"קולט היצעים" לפני ההנפקה;

במקרה בצהריי אותו יום, ה- 21.2.2012, שטרום פונה שוב לדנקנר הפעם בבקשה שיפנה אליו אנשים שיקנו מניית איי.די.בי;

במקרה ויליגר מגיע אל ביתו של דנקנר בליל ה- 21.2.2012 כדי לדעת אם להשקיע בהנפקה 10 מיליון ש"ח או לקנות בשוק;

במקרה דנקנר נזכר בכך ששטרום ביקש ממנו שיפנה אליו משקיעים כדי לרכוש ממנו מניות איי.די.בי;

במקרה שטרום נמצא במרחק קצר מאד מביתו של דנקנר וכך מגיע בשעת לילה מאוחרת לבקשתו של דנקנר כדי לפגוש את ויליגר;

שלא במקרה ויליגר רוכש משטרום ביום ה- 22.2.2012 מחוץ לבורסה מניות איי.די.בי. מה שמספק לשטרום כסף נזיל להמשך רכישות המניה;

שלא במקרה דנקנר מוצא זמן להודות לויליגר על רכישת מניות משטרום;

במקרה דנקנר פונה לויליגר ומבקש ממנו לאחר שכבר קנה משטרום מניות איי.די.בי בשוק "להגדיל" דרך איתי שטרום – הכוונה לקנות עוד מניות משטרום ולא מהנפקה;

במקרה ביום 28.2.2012 פונה שטרום אל דנקנר בבקשת הלוואה של 8 מיליון ש"ח;

במקרה נעתר דנקנר לבקשת הלוואה שמפנה אליו שטרום;

במקרה משקר שטרום לשאלתו של רבר מבנק הפועלים באשר למטרת קבלת ההלוואה מדנקנר;

במקרה מבקש שטרום להסתיר את פעילותו במניית איי.די.בי מבעלי התפקיד בחברת איי.אס.פי.

קרא סיכם כי בהינתן ריבוי התרחישים ה"אקראיים" במהלך התקופה הרלוונטית לאישום תתקשה כל ערכאה לקבל הסבר של מקריות ככזה שיכול לעורר ספק סביר. הוא התייחס גם לטענותיהם של דנקנר ושטרום בנוגע לפגמים בעדותו של עד המדינה עדי שלג, ופסק כי גם בלי להזדקק לעדותו של שלג יד מספיק ראיות שמובילות למסקנה המרשיעה.

השופו דוד מינץ בבית המשפט העליון, בשבוע שעבר אוליבייה פיטוסי

השופט מינץ דן בערעורים על גזר הדין של כבוב שגזר על דנקנר עונש מאסר בפועל של שנתיים ועל שטרום עונש מאסר בפועל של שנה. "לאחר עיון בגזר דינו של בית המשפט המחוזי ובטענות הצדדים בכתב ובעל-פה, וכן בחינת השיקולים לקולא מזה ולחומרה מזה, הגענו לכלל מסקנה כי יש מקום להתערבותנו בכך שנחמיר בעונשם של דנקנר ושטרום באופן ההולם את חומרת מעשיהם", כתב מינץ.

בכל הנוגע לטענותיהם של דנקנר ושטרום שביקשו להפחית בעונשם, כתב מינץ: "דנקנר ושטרום מלאים טענות כרימון נגד האופן שבו שקלל בית המשפט המחוזי את נסיבות ביצוע העבירות, אשר לשיטתם גזר את דינם לחומרה". לדבריו, השניים ביקשו לשוות למעשיהם נופך של חומרה פחותה, כאילו דובר היה ברף החומרה התחתון של עבירת התרמית. אולם מינץ הדגיש כי דינן של טענות אלו להידחות ואם לא די בכך, הוא גם קובע כי כבוב הקל עם דנקנר ושטרום. "יתר על כן, לא רק שגזר הדין אינו מחמיר איתם כלל ועיקר, אלא הוא גם הולך לקראתם כברת דרך ארוכה - ארוכה מדי".

מינץ ציין כי דנקנר ביקש לבנות תילי תילים על בסיס אמרתו של כבוב לפיה הוא לא התכוון "לעקוץ" גורמים בשוק ההון. "אכן, דנקנר ובני משפחתו השקיעו בעצמם סכומי כסף נכבדים בהנפקה. מכלול הנסיבות עשוי לרמז על כך שדנקנר סבר כי אם המהלך יצליח ויגויסו די משאבים במסגרת ההנפקה, יהיה בכך כדי להעלות את אי.די.בי על דרך המלך או לכל הפחות למנוע את התדרדרותה אל פי תהום. בין אם הערכותיו של דנקנר לגבי תוצאות מעשיו היו אופטימיות ובין אם היה אדיש לנזקים שהיו עלולים להיגרם למשקיעים בשוק ההון כתוצאה ממעשיו, אין בכך כדי להוריד מכוונת התרמית שעמדה בבסיס התנהגותו", הדגיש השופט.

"דנקנר היה מודע היטב למשמעות הפוזיציה שבנתה ISP בהשקעה באי.די.בי, לגידול הפתאומי במחזורי המסחר ולהשפעתם המלאכותית של אלה על תמחור מניית אי.די.בי ובהתאם על החלטות ההשקעה של משקיעים בשוק. אף אם דנקנר לא התכוון במישרין להסב נזק למשקיעים אחרים בשוק ההון, בכך שהאמין שהמהלך יניב תועלת כללית לכל המעורבים בדבר, הוא בחר להטעות משקיעים ולהציג להם תמונת מצב מעוותת ביחס לכוחות השוק הפועלים על ניירות הערך של החברה".

דנקנר ושטרום בבית המשפט עופר וקנין

מינץ דחה גם את טענות דנקנר ושטרום לפיהן לא הוכח קיומו של נזק קונקרטי וכי ההנפקה כוונה כלפי גורמים שממילא היו משקיעים בהנפקה.

"ראשית יודגש, כי הפגיעה החמורה באמון הציבור מובנית מאליה, בהינתן מעמדם של אי.די.בי ודנקנר בכלכלה הישראלית, ההיקף הכספי העצום שהושקע בפעילות והעובדה כי מעשי התרמית בוצעו במטרה לתמוך בהנפקת מניות אי.די.בי לציבור (הנפקה אשר כאמור הוצעה לכלל ציבור המשקיעים ובמסגרתה גויסו לא פחות מסך של 321 מיליון ש"ח).

"שנית, אומנם אין חולק כי מי שהשקיע בסופו של דבר בהנפקה של מניות אי.די.בי לציבור היו בעיקרם משקיעים פרטיים, ולא משקיעים מוסדיים המנהלים את כספי החיסכון הציבורי, אך אין להתעלם מכך שבמסגרת ההנפקה הוצעו ניירות ערך לכלל הציבור, מניות שמחיריהן הושפעו כתוצאה ממעשי התרמית.

שלישית, דומה כי דנקנר ושטרום מתעלמים בטיעוניהם מהנזק שהסבו במעשיהם למשקיעים פרטיים שרכשו את מניות אי.די.בי במהלך שלושת ימי המסחר. אכן, מדובר במשקיעים אשר הסכימו להשתתף בהנפקה ככל הנראה תוך הבעת נכונות לספוג הפסדים מסוימים בטווח הקצר לטובת שיקולים אסטרטגיים של רווחים פוטנציאליים בטווח הארוך לאור הידוק היחסים עם דנקנר ועם אי.די.בי. אלא שלא מן הנמנע כי אותם משקיעים היו בוחרים להשקיע סכומים נמוכים יותר אילו היו מודעים למצבה של אי.די.בי לאשורו, אלמלא מצג השווא שנחזה לעיניהם בעקבות השפעת התרמית והרצת המניות. אף אם חלקם הקטן של המשקיעים לא ייחס חשיבות רבה לעניין מחיר המניה, לא הוכחה הטענה לפיה המשקיעים בכללותם היו אדישים למחיר המניה בשוק".

ההרשעה בבית המשפט הכלכלי ועונשי המאסר

נוחי דנקנר על דוכן העדים עופר וקנין

דנקנר ושטרום הורשעו בעבירות תרמית בניירות ערך על ידי השופט חאלד כבוב מבית המשפט הכלכלי בתל אביב ביולי 2016. כבוב גזר על דנקנר עונש מאסר חמור של שנתיים מאסר בפועל, שנת מאסר על תנאי וקנס של 800 אלף שקל. על שטרום, שותפו לעבירה, גזר כבוב שנת מאסר בפועל, 12 חודשי מאסר על תנאי וקנס של 500 אלף שקל.

במרכז הפרשה עמדו שלושה ימים בפברואר 2012, שבהם על פי הנטען, פעל דנקנר בניגוד לחוק כדי להגדיל את היקפי המסחר במניות אי.די.בי, ולהעלות את שוויין לקראת הנפקת מניות החברה בבורסה. ההנפקה זכתה לכינוי "הנפקת החברים", מפני שרבים מהמשתתפים בה נחשבו לחברים של דנקנר, או לפחות חברים במועדון האלפיון העליון.

הפרקליטות טענה כי לפני ההנפקה הסכימו דנקנר ושטרום ביניהם כי שטרום יבצע רכישות גדולות של מניות אי.די.בי בבורסה במטרה למנוע את המשך ירידת מחיר המניה ואף להעלותו, וכן להגדיל את מחזורי המסחר. המטרה היתה ליצור מצג של התעניינות במניה מצד קונים משמעותיים.

כבוב קיבל את עמדת הפרקליטות ובהכרעת דין מנומקת היטב, שמשתרעת על פני 280 עמודים פסק כי "הראיות הנסיבתיות הרבות שעליהן הצביעה הפרקליטות הביאו אותי, ללא צל של ספק, למסקנה הגיונית אחת ויחידה: אין מדובר בהשקעה שנועדה לבניית פוזיציה כלכלית, אלא בתוכנית של שטרום, שבבסיסה רצון אמיתי וכן לסייע לדנקנר ולאי.די.בי. עם זאת, האופן שבו פעילות זו התבצעה אינו לגיטימי בלשון המעטה, והוא כרוך ושזור ברצון להשפיע על השער ועל מחזורי המסחר במניה".

את גזר הדין הקריא כבוב בבית המשפט בדצמבר 2016, ובמשך דקות ארוכות שיתף את הנוכחים שישבו בדממה בלבטים שליוו אותו בעת כתיבתו. "לא בלב קל יורה בית המשפט על הטלת עונש מאסר בפועל לריצוי מאחורי סורג ובריח על נאשם בפלילים, וקל וחומר על נאשם לא צעיר בימים, נעדר כל עבר פלילי, שהסתבך בביצוע עבירות על רקע קשיים בניהול עסקיו, שבעטיים נקלע למצוקה שהובילה אותו ללכת בדרך לא חוקית בניסיונו לצאת ממצוקה זו ואולי להציל את פרויקט חייו".

כבוב ציין כי הסכומים שנוגעים לפרשה מגיעים לכדי עשרות מיליוני שקלים, והוסיף כי באותה תקופה היה מצבה של אי.די.בי קריטי ונשקפה סכנה ממשית להמשך יכולתו של דנקנר לשלוט בה. לדבריו, דנקנר ראה בהנפקה זו ניסיון אחרון לחלץ את אי.די.בי מהקשיים שבהם היתה נתונה, וגם ניסיון קריטי להמשיך להחזיק בשליטה - והקים מעין חמ"ל כדי להבטיח את הצלחת ההנפקה.