שרה ובנימין נתניהו. נהנתנים ואליטיסטיםGALI TIBBON / AFP

המבצעת - והנהנה: כך מחזקת ההכרעה בעניין דנקנר את החקירה נגד נתניהו בתיק 4000

הודעת המשטרה כי שרה נתניהו חשודה בשוחד בתיק 4000 חושפת כי הקו המשפטי בתיק זה דומה לקו התביעה בתיק הרצת המניות של דנקנר ■ במקרה של דנקנר, שטרום היה המבצע, ונוחי ידע ונהנה ■ בתיק 4000, שרה נתניהו חשודה כנראה בביצוע — ובעלה, ראש הממשלה, חשוד שנהנה

במקרה או שלא במקרה הצטלבו בסוף השבוע פסק הדין בעניינו של נוחי דנקנר בבית המשפט העליון עם התפתחות שנחשפה בבית משפט השלום בחקירת תיק 4000, הלא הוא פרשת החשד לשוחד מבעל השליטה לשעבר בבזק, שאול אלוביץ', לראש הממשלה, בנימין נתניהו. תיק הרצת המניות של דנקנר ותיק אלוביץ'־נתניהו חולקים נקודות השקה רבות. בזכות הממשקים הללו, פסק הדין בעניינו של דנקנר מחזק את התיק נגד בני הזוג נתניהו ובני הזוג אלוביץ'.

בדיון שהתקיים בסוף השבוע בעניין חילוט נכסים של בני הזוג שאול ואיריס אלוביץ', אישר נציג היחידה החוקרת כי נחקר חשד למעורבות של רעיית ראש הממשלה, שרה נתניהו, ובנו, יאיר, בקבלת השוחד לראש הממשלה. הדברים נאמרו במענה לשאלותיה של עו"ד מיכל רוזן עוזר, הסניגורית של איריס אלוביץ'. רוזן־עוזר היתה גם חברה בצוות הערעור של נוחי דנקנר בבית המשפט העליון.

תפקידן של שרה נתניהו (אולי גם יאיר) ואיריס אלוביץ' בפרשת השוחד, ככל שהיה, מקבל נופך משמעתי ונפח חשוב בשל המאפיינים המיוחדים של חקירות נגד אישי צמרת, ובנימין נתניהו במיוחד. אישי צמרת לא עושים עבירות לבד. הם גם בדרך כלל לא עושים אותן או את כולן במו ידיהם.

כפי שלא ניתן היה למצוא הקלטה של נוחי דנקנר נותן לאיש שוק ההון איתי שטרום הוראה מפורשת לבצע הרצת מניות — כך ספק אם ניתן יהיה למצוא ראיה ישירה להוכחת החשד שאלוביץ' הבטיח לנתניהו סיקור אוהד באתר וואלה תמורת הטבות רגולטוריות במשרד התקשורת וכי נתניהו נעתר לעסקה.

נוחי דנקנר (מימין) ואיתי שטרום (משמאל) בבית המשפט מוטי מילרוד

מנצח התזמורת צריך רק לנופף בשרביט

אז מה עושים? צוות החקירה בתיק 4000, שנפתח במקור ברשות ניירות ערך בדיוק כמו חקירת נוחי דנקנר בשעתה, יצטרך להציג ליועץ המשפטי לממשלה מכלול ראיות שמתחברות לתמונה אחת בלבד. רק תמונה משכנעת תוביל לכתב אישום.

אחרי פסק דינו של דנקנר אין עוד צורך להוכיח שראש הממשלה עצמו ניהל את הקשר המושחת באופן שוטף. כמו במקרה של דנקנר, החוקרים יתקשו להראות שנתניהו עסק בפרטי הפרטים של השוחד שבקבלתו הוא חשוד. לעומת זאת, ייתכן שניתן יהיה להוכיח שסביבתו של נתניהו — אשתו ובנו — עמדו בקשר שוטף עם מי שאמור היה לדאוג לכך שהסיקור בוואלה יתנהל באופן הרצוי.

מה צריך היה נתניהו לדעת על כך? "ראוי להקדיש התייחסות לאותה מודעות הנדרשת כלפי מעשי השותפים לעבירה, במסגרת היסוד הנפשי, על מנת להרשיע נאשם בביצוע בצוותא", כתב שופט בית המשפט העליון ניל הנדל, אב בית הדין בעניינו של דנקנר. לדבריו, "אותה מודעות אינה צריכה להיות מכוונת לפרטי פעולותיהם של השותפים, אלא לתפקידם בתוכנית, ולעצם קיומה של התוכנית". בהקשר של עבירות הרצת המניות של דנקנר הסביר השופט הנדל כי "השותפים לעבירה אינם צריכים להיות מודעים לפרטי פעולות המסחר, כגון ההיקף המדויק של הקניות והמכירות, או תזמון הפעולות".

יותר מכך, בית המשפט העליון מביא מדבריו של השופט המנוח אדמונד לוי, מומחה במשפט פלילי, שהדגיש בפסק דין שכתב ב–2009 כי "לעניין הביצוע בצוותא, אין הכרח כי ייערך תכנון מוקדם משותף של העבירה לפרטי פרטיה, ואף אין זה נחוץ כי ביצועה בפועל יתאם במדויק את כוונתם המקורית של המשתתפים".

במלים אחרות, אפילו אם נתניהו לא יזם את קשר השוחד שבו הוא חשוד, אלא רק ידע על היווצרותו והמשיך בשלו תוך מודעות אליו — יש בכך כדי לבסס את החשד לעבירה פלילית מצדו.

חשיפת העובדה כי שרה נתניהו נחשדת בשוחד בתיק 4000 מסמנת אפוא את המבנה המשפטי המתגבש בתיק זה: חשד לשוחד שהושג במעשה משותף. שרה אינה במוקד החשדות. היא הצינור להוכחת החשד נגד נתניהו.

בתיק הרצת המניות היה איתי שטרום בתפקיד המבצע ודנקנר ידע ונהנה מהתוצאות. בתיק 4000 חשודה שרה בביצוע, ונתניהו חשוד שידע ונהנה מהתוצאות.

התמונה שנדרשים לגבש החוקרים היא כזאת שבה נתניהו מודע להטבות הרגולטוריות הנחוצות לבזק ממשרד התקשורת (עד המדינה מנכ"ל המשרד לשעבר, שלמה פילבר, עשוי לספק את העדות הזאת) ומנגד מודע נתניהו לכך שרעייתו ובנו מתחזקים באופן שוטף את הסיקור החיובי מול בני הזוג אלוביץ'.

לכל נגן בתזמורת תפקיד משלו. המנצח אינו צריך להפיק מוסיקה, אלא רק לנופף בשרביט.