"עוד שלוש מעלות ונביא לפה את הגיהנום"

גל החום באירופה הוא חלק ממגמה מתמשכת ומסוכנת של התחממות כדור הארץ, שפוגעת בבריאות האוכלוסייה, ביבולים ובתשתיות ■ למה זה קורה, מהן ההשלכות הכלכליות והאם יש דרך לעצור את זה?

Michael Probst/אי־פי

קיץ אירופי: 40 מעלות בצל, ביום טוב

תושבי פורטוגל לא האמינו שזה קורה להם. אחרי שבוע של חום כבד, כמעט בלתי נסבל, האמירו ביום ראשון הטמפרטורות עוד יותר והגיעו לשיא של 47.4 מעלות — הגבוה ביותר שנצפה במדינה ב–18 השנים האחרונות. במצב כזה, כמעט בלתי אפשרי להתרחק מהמזגנים.

אלא שבפורטוגל, כמו במדינות אחרות במרכז וצפון אירופה, לא מורגלים בחום שכזה וכמות המזיוגנים בבתים, במשרדים ואפילו בתחבורה הציבורית מוגבלת מאוד — מה שהקשה על ההתמודדות עם גל החום וגבה קורבנות בנפש בחלק מהמדינות. ביוון הגיעו הטמפרטורות ל–40 מעלות והציתו שריפות ענק שגרמו למותם של עשרות בני אדם. ואירופה לא לבד: בקליפורניה נמדדו ביולי 48.9 מעלות וביפן — 41 מעלות.

ואולם על אף שגל החום הנוכחי באירופה כנראה מאחוריה, זה ממש לא הסוף. מומחי אקלים ואנשי איכות הסביבה מעריכים שגל החום, שאמנם היה נדיר בהיקפו ועוצמתו, עוד יחזור בשל שינויי האקלים שמתרחשים במאות השנים האחרונות. למעשה, מאז פרוץ המהפכה התעשייתית ב–1850 עלתה הטמפרטורה הממוצעת בכדור הארץ ב–1.1 מעלות, ומומחים צופים כי עד סוף המאה הנוכחית הן יעלו עוד יותר — השאלה היא רק בכמה.

"לפי התחזיות, הטמפרטורה הממוצעת בחורף תעלה במעלה וחצי עד שלוש מעלות לעומת התקופה הטרום־תעשייתית, ובעונות הקיץ היא עלולה לגדול בעד 4 מעלות", אומרת ד"ר אורנה מצנר, מנהלת בכירה למדע ומחקר בלשכת המדענית הראשית במשרד להגנת הסביבה.

"זהו תרחיש פסימי שמתבסס על ההנחה שנמשיך לפלוט פחמן דו־חמצני לאטמוספירה באותו קצב", מוסיף פרופ' יואב יאיר, דיקן בית הספר לקיימות במרכז הבינתחומי הרצליה. "השאיפה כרגע של אומות העולם היא להגביל את ההתחממות למקסימום 2 מעלות, ואם אפשר אפילו להגביל ל–1.5 מעלות". לדבריו, התחממות ממוצעת של 3 מעלות תביא לכדור הארץ את הגיהנום.

יאיר מוסיף כי על פי תחזיות שונות, בחלק ממדינות המפרץ הפרסי, למשל, הטמפרטורות במחצית המאה יאמירו עד ל–50 מעלות בקיץ, ולכן לא ניתן יהיה לחיות שם יותר. "זה אמנם נשמע דמיוני, אבל כבר בימים אלה נמדדו בקטאר 43 מעלות".

אנשים על סירות מתנפחות באגם בשווייץDENIS BALIBOUSE/רויטרס

הגורמים: אנחנו, אנחנו ועוד פעם אנחנו

התחממות כדור הארץ החלה לפני יותר מ–100 שנים. אורח החיים המודרני — בעיקר במדינות המתפתחות, שבהן הוא מבוסס על האצת התיעוש — לצד גידול מתמשך באוכלוסייה ועלייה ניכרת בתוחלת החיים, הגבירו את פליטת גזי החממה המונעים את החזרת קרינת השמש מכדור הארץ אל האטמוספירה. התוצאה המיידית היא התחממות הכדור. לאורך השנים האשימו המדינות המתפתחות את המדינות המפותחות בהתחממות הגלובלית, אם כי כיום סין והודו, לצד ארה"ב כמובן, נחשבות לאחראיות הגדולות להימשכות המצב ושתיהן נדרשות לבצע פעולות רבות ושונות לריסון.

"מאז המצאת מנוע הקיטור ותחילת ביסוס משק האנרגיה על דלקים מאובנים כמו פחם נפט וגז טבעי, לפני 150 שנה, גדל ריכוז גזי החממה באטמוספירה בכ–50%", אומר יאיר. "לפני פרוץ המהפכה התעשייתית הריכוז היה 280 חלקיקי פחמן דו־חמצני מתוך מיליון מולקולות של אוויר, לעומת 410 חלקיקים כאלה כיום".

במשך השנים עלו טענות כי ההתחממות היא תהליך טבעי ואינה קשורה לפעולות כאלה ואחרות של האנושות, אך כיום יש הסכמה בקרב המומחים כי הגורם האנושי הוא זה שהביא להתחממות הכדור — ובידיו היכולת למתן אותה. "תאוות בצע היתה זו שהעבירה גורמים שונים על דעתם. הם זיהמו ואמרו 'אחרינו המבול'", אומר יאיר. "הם הצליחו לגייס מומחים שאמרו מה שהם רצו לשמוע".

אנשים מצטופפים בבריכה ביונגין בדרום קוריאהAhn Young-joon/אי־פי

ההשלכות: ערים יימחקו, בעלי חיים ייכחדו, יבולים יתייבשו

להתחממות של כדור הארץ יש השפעות ישירות ועקיפות על כלכלת העולם — על התשתיות, המבנים, החקלאות, הסחורות, היחסים בין מדינות, המזון ומעל הכל — על הבריאות שלנו. החמרה במצב הקיים מהווה איום מוחשי על עתיד האנושות, לא פחות, ואולי אף יותר מאיומים אחרים כמו טרור ומלחמות.

ההתחממות הגלובלית מביאה לירידה מתמשכת בכמות המשקעים, וכתוצאה מכך למחסור במים. באזורים שכבר סובלים ממצוקה עלולה ההתחממות הזאת לגרום לפגיעה קשה ביבולים חקלאיים. כ–70% מגידולי המזון בעולם מבוססים על מי גשמים, ולכן ההשלכות של בצורת ומחסור במשקעים חמורות במיוחד.

מעבר לכך, פליטת גזי החממה ודו־תחמוצת הגופרית מעלה את חומציות הים וגורמת להכחדת שוניות אלמוגים המאכלסות מינים רבים המשמשים גם מקור מזון חשוב. בעקבות זאת, מינים רבים צפויים לנוע לכיוון אזורים חדשים בניסיון להתאים עצמם לנסיבות האקלים המשתנות. תופעה זו יכולה לגרום לזעזועים במערכות אקולוגיות מקומיות.

דוב קוטב בגן החיות בברליןMiriam Karout/אי־פי

עליית מפלס הים עלולה להביא בנוסף, לפגיעה בתשתיות החופיות ובבנייה לאורך החוף. הגידול בכמות השיטפונות עשוי לפגוע במערכות הביוב ובניקוז, שלא רגילות לקלוט כמויות משקעים גבוהות כל כך בזמן קצר. משמעות הדבר היא הצפה ופגיעה בתשתיות נוספות.

לפני כשלוש שנים פירסם הארגון לשיתוף פעולה ולפיתוח כלכלי (OECD) דו"ח מקיף המנתח את התוצאות הכלכליות של שינויי האקלים. מחברי הדו"ח הביאו בחשבון כמה תרחישים של עלייה בטמפרטורה עד סוף המאה הנוכחית, וציינו שהיקף הנזקים יגדל בקצב מהיר יותר מהגידול בהיקף הפעילות הכלכלית העולמית. המחברים שירטטו תרחיש שלפיו עד סוף המאה תתרחש עלייה של ארבע מעלות, לעומת המאה ה–19. על פי תרחיש זה הם העריכו שלשינויי האקלים יהיו תוצאות הרסניות כמו פגיעה בגידולים חקלאיים ובפוריות העובדים.

פעילים רבים למען הסביבה ופעילים חברתיים בעולם טוענים כי המדינות העניות הן אלה שישלמו את מחיר ההצפות, הבצורות ועליית מפלס הים. לעומתן, המדינות העשירות, שהן הגורם העיקרי להיווצרות בעיית שינויי האקלים, ייהנו ממשאבים שיאפשרו להן להיערך לשינויים הצפויים ולהכין מערכות תשתית, בריאות ואנרגיה שיוכלו לתפקד גם בתנאי אקלים שונים.

אישה הולכת בסכר שהתייבש בפקיסטן, ביוניB.K. Bangash/אי־פי

האור שבחום: מי יכול ליהנות מהמצב?

ולמרות זאת, לא הכל שחור. בעקבות שינויי האקלים יהיו אזורים שבהם ההתחממות תאפשר להרחיב את מגוון הגידולים החקלאיים. באזורים אחרים תתרחש ירידה בהיקף המחלות והתמותה שנגרמו כתוצאה מחשיפה לטמפרטורות נמוכות. בנוסף, על פי הערכות, יהיו מדינות שבהן ההכנסות מתיירות יעלו כתוצאה מהארכת פרק הזמן שבו קיימים תנאים המאפשרים את שהייתם של תיירים.

ילד במזרקה בסיאול בעת גל חום בדרום קוריאה, ביולי Ahn Young-joon/אי־פי

אז מה עושים?

למרות ההסכמה הגורפת על המשמעויות ההרסניות של ההתחממות הגלובלית, אומות העולם התקשו לאורך השנים להשיג הסכם מפורט ובר תוקף בעניין. אמנת האקלים הראשונה אמנם נחתמה כבר ב–1992 בריו דה ז'ניירו, אבל היה צורך לנסח דרכים ליישומה. ואכן, כמה שנים לאחר מכן נחתמה אמנת קיוטו שקבעה כללים ליישום, אך היא התייחסה רק למדינות המפותחות. המדינות המתפתחות, ובהן ישראל, לא נדרשו לעשות דבר.

ב–2012 אמור היה לפוג התוקף של אמנת קיוטו, והצדדים התכנסו בקופנהגן ב–2009 כדי לנסח הסכם חדש. ואולם הצדדים לא הצליחו להסכים, בין היתר כתוצאה מריבוי מחלוקות בין ארה"ב לסין, המדינות המזהמות ביותר. לפני שלוש שנים הושג הסכם פריז, שאושרר כעבור שנה וחצי ונחתם מסמך עקרונות. עם זאת, יישום ההסכם על ידי המדינות הוא וולונטרי, ללא אכיפה או פיקוח, וקובע כי כל מדינה מגדירה לעצמה את היעד להפחתת פליטת גזי החממה.

"כיום יש הסכמה די גורפת בין המדענים באשר לקשר הישיר בין התנהגות האדם להתחממות כדור הארץ", אומר אריה ונגר, ראש תחום איכות אוויר ואנרגיה בעמותת אדם טבע ודין. לדבריו, כדי להתמודד עם התופעה, האנושות הולכת בשני מסלולים. במסלול הראשון, האומות מחליטות ביניהן על פעולות שנועדו להפחית את פליטות גזי חממה ולהגביל את ההתחממות ל–2 מעלות עד סוף המאה, כאשר היעד המועדף הוא התחממות של עד 1.5 מעלות — משום שלפי מומחים, מעבר לכך יהיו פה נזקים שלא נוכל להתמודד עמם. המסלול השני הוא הסתגלות להתחממות שכבר החלה ותמשיך להתרחש.

גל חום בסרביה ב-2017PEDJA MILOSAVLJEVIC / AFP

"בהסכם פריז נקבע שכל מדינה תקבע לעצמה את יעד הפחתת פליטת גזי החממה", אומר ונגר ומוסיף כי בהתאם לכך, יש מדינות שקבעו יעד שאפתני יותר ויש כאלה שפחות. הבעיה העיקרית, היא שארה"ב בראשותו של דונלד טארמפ, שהיא הכלכלה הגדולה בעולם, לא משתפת פעולה עם ההסכם, מה שפוגע ביעילותו.

לקשיים ביישום ההסכם יש להוסיף כמובן את העובדה שמדינות רבות מתקשות לשתף פעולה כדי להקטין את פליטת גזי החממה, בשל כניעה ללובי חזק של חברות מזהמות שחוששות מהגבלת פעילותן, מחלוקות בין המדינות המתפתחות למפותחות ועל רקע יריבויות פוליטיות בין מדינות שונות. "קשה לומר שרוב המדינות הפנימו את ההשלכות האפשריות של התחממות הכדור, ולכן הן לא עושות מספיק לצמצום פליטת גזי החממה ומעבר לאנרגיות מתחדשות", אומר ונגר, "ולא בטוח שנעמוד ביעדים שנקבעו בהסכם פריז". עם זאת, ונגר מאמין שבסופו של דבר השינוי יקרה — "אם כי לא ברור כמה צרות עוד יקרו עד אז".

שרב בתל אביבמוטי מילרוד

"השנים הבאות יוכיחו מעבר לכל ספק ששינוי האקלים כאן כדי להישאר", אומר יאיר. כדי למזער את הקטסטרופה, כל אזרח יכול לעשות משהו קטן — כמו להשתמש פחות במזגן וברכב".

עם זאת, מדענים בכירים בעולם שעוסקים בתחום האקלים התריעו באחרונה כי אפקט הדומינו של קרחונים נמסים, אוקיינוסים מתחממים ויערות גוססים עלול להחמיר את ההתחממות הגלובלית עד כדי כך שלא תהיה כל תועלת במאמצים שישקיעו המדינות לצמצום פליטת גזי החממה, כפי שנקבע בהסכם פאריס. בתחזית שפירסמו באחרונה הם סייגו אמנם את מסקנותיהם וטענו שהן אינן חד־משמעיות, אך גרסו שיש לומר אותן. "אני מקווה שאנחנו טועים, אך כמדענים עלינו לקבל את האחריות ולהחליט אם זו המציאות", אמר אחד החוקרים.

גל חום בפקיסטן, במאיAnjum Naveed/אי־פי

ובישראל?

"בישראל של שנות ה–50 נרשמו טמפרטורות גבוהות, אך אלה התמתנו בשנות ה–70 וה–80, ומאז שנות ה–90 אנו חשים במגמת התחממות", אומרת מצנר. "בנוסף, בשנים האחרונות אנחנו עדים לתקופות של בצורת ועלייה בשכיחות השיטפונות, דבר שמחייב אותנו להיערכות מיוחדת". מצנר מוסיפה כי לפי התחזיות של השירות המטאורולוגי, עד סוף המאה ה–21 יפחתו המשקעים בישראל ב–10%–20%. בתחילת השבוע הציג המשרד להגנת הסביבה תוכנית המלצות לממשלה להיערכות לשינוי האקלים, הכוללת בין היתר, דרכים לצמצום הפגיעות בנפש וברכוש ובניית חוסן כלכלי; הגדלת העמידות של המערכות הטבעיות; בנייה ועדכון בסיס הידע המדעי לצורך קבלת החלטות; חינוך, העלאת מודעות והנגשת ידע; השתלבות ישראל במאמץ הגלובלי; וקידום שיתופי פעולה אזוריים ובינלאומיים.

שרב בעמק המעיינות ב-2017גיל אליהו

"לישראל יש תוכנית לאומית הקובעת כי עד 2030 ייצור אנרגיה מתחדשות יגדל ל–17%, ההתייעלות האנרגטית תהיה גם ב–17%, והשימוש בכלי רכב פרטיים יצומצם", אומר ונגר. עם זאת, לדבריו, "נראה כי בכל שלושת היעדים אנחנו לא בכיוון של השגה. כיום השימוש באנרגיה מתחדשת הוא כ–2.5% וקצב הגידול אטי מאוד. ההתייעלות האנרגטית מתקדמת גם היא בקצב אטי, וכך גם המעבר לשימוש בתחבורה ציבורית".

"ישראל לוקחת אחריות, אבל יש פער בין מה שאומרים למה שמתבצע", מוסיף יאיר. "ההתחייבויות שלנו לאנרגיות מתחלפות לא מספיק שאפתניות. על אף שיש רפורמה במשק החשמל ורואים יותר ספקים של אנרגיות חלופיות — זה לא מספיק. לא לגמרי מבינים פה את עוצמת הבעיה. תארי לעצמך שמהדורות החדשות היו נפתחות על מזג האוויר? אז היה מתחיל שינוי".

שרב בעמק המעיינות ב-2017גיל אליהו
לגונה ביץ' בקליפורניהJae C. Hong/אי־פי
Manu Fernandez/אי־פי
אדם הולך בין צללי בניינים בטוקיוEugene Hoshiko/אי־פי