תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

כך הפכה הילדה המגמגמת מהשכונה החרדית בירושלים למרצה מבוקשת ללימודי שפה בברקלי

לכתבה

ויקטוריה חנה משחקת עם אותיות עבריות, מפרקת מילים ויוצרת מופע מהפנט

5תגובות

כשוויקטוריה חנה מדברת, העיניים שלה פעורות לרווחה ונדמה שהיא בעצמה מופתעת מהמילים שיוצאות מפיה: "השפה והדיבור אינם מובנים מאליהם", היא אומרת, ואפשר להרגיש מעט בקושי של חלק מהמילים להחליק לה מהגרון. היא ממשיכה: "הם כלי קסום ומפותח להפליא כדי להעביר אינפורמציה ולארגן אותה. אבל המילים הן גם מוגבלות ומקבעות אותנו למשמעויות צרות, כשבעצם לצלילים שבוקעים מאתנו יש פוטנציאל עמוק ומגוון הרבה יותר של משמעויות. לקחת את השפה רק כסמלולים או קודים שבעזרתם מעבירים מידע ורעיונות זה לגרד את הקצה שלה, השפה נוצרת ממקום מאד חושי ומוחשי".

כשוויקטוריה חנה מדברת גם קשה להסיר ממנה את המבט. מי שצופה בהופעותיה מספר על חוויה שדומה יותר לכישוף. חנה היא לא זמרת אלא אמנית קול ובמה. היא מוזיקלית להחריד וייחודית להפליא, ביצירותיה היא משלבת בין טקסטים יהודיים לאלמנטים מוזיקאליים עכשוויים. היא עושה היפ הופ ארמי, ראפ קבלי, הופיעה לפני הדאלי למה בהודו. מדלגת בין פסטיבל מוזיקה יהודית בקראקוב למוזיאון האיסלאם בירושלים, וממלאת עד אפס מקום אולמות בניו יורק. ייתכן כי חזיתם בה בקליפים 'אלף בית' או '22 אותיות' שבהם היא חוגגת את האותיות העבריות, בולעת אותן ויורקת החוצה.

שיר האלף-בית, ויקטוריה חנה

כילדה מגמגמת בת לרב חרדי מירושלים, האותיות הללו היו מכשול חברתי רציני עבורה ואחראיות במידה רבה למסע שלה במהלכו היא בודקת את גבולות הצליל ומפרקת מילים באינטנסיביות. "כשאת מגמגמת את מפרקת את השפה גם כשזה לא בשליטתך. את חוזרת על צלילים, מרגישה מה רוצה לצאת ומה נתקע בפנים", היא מסבירה. "מתוך הקושי הזה, נתפשתי למילים, חזרתי עליהן כמו מנטרה, שקעתי בהן”.

ואולם בחודשים האחרונים חנה חזרה לדקלם מול כיתה, הפעם בלי להתבייש, כמרצה אורחת באוניברסיטת קליפורניה היוקרתית שבברקלי. היא גם מעבירה סדנת קול לתלמידי ישיבה בגוש עציון. "אני מלמדת To embody the language איך אומרים את זה בעברית?"

אני חושבת ש'לגלם את השפה', אבל את תצטרכי להסביר.

"אני למעשה חוצבת בשפה ומפרקת את הגוש של כל מילה לחתיכות קטנות יותר, מרגישה את האלמנטים של כל אות וצליל, ומרכיבה אותם בחזרה. אני רוצה לבחון את הקיום של כל צליל בנפרד, את המשמעויות ואת מגוון האפשרויות שלו".

אייל טואג

ואיך הסטודנטים מגיבים?

"בברקלי הכיתה שלי הייתה משופעת בשפות אם, ומורכבת רובה מתלמידים אסייתיים שבכלל באו ללמוד כלכלה, משפטים ומדעים, בלי שום רקע בשירה או בבלשנות. המפגש איתם היה מאוד מעניין ומוזיקלי. בשפה הסינית רואים בבירור איך אותה מילה בדיוק מקבלת משמעות שונה אם הצליל עולה או יורד (סינית היא שפה טונאלית, שבה שינוי בגובה הצליל בעת הגיית מילים מסוימות יוצר הבחנה בין מילים שונות; ג"מ) — וזה ממחיש בצורה מעולה את העקרונות של הצליל והקול. הם למדו איתי את הסאונד של הא'־ב' העברי ואת המשמעות והעולמות הרגשיים של כל אות ואות ואת המפגש של האותיות למילה. אחר כך לקחנו מילים מהשפה שלהם וקישרנו אותם להוויות של האותיות שלמדנו".

מה למשל?

"בדקנו למשל איך אומרים את המילה 'אני' בכל שפה. בשפה העברית, הפעולה הפיזית היא לבטא את ה"אההההה" של א', כלומר לפתוח את הפה הכי גדול שיש החוצה, ואז מגיעה הנ' ומכניסה את העולם פנימה וה–י' מקפלת את העולם אפילו יותר קטן לבפנים. המשמעות היא כאילו לקחתי את כל העולם, והכנסתי אותו פנימה, לזווית שלי".

חנה מגלגלת כל אות על הלשון, מתעכבת על כל צליל ומתענגת, כאילו לא השתמשה במילה "אני" מעולם. וממשיכה: "גם באנגלית זה מאד דומה. 'I'. איי. מתחיל פתוח ונכנס פנימה, נעצר. באיטלקית זה MOI וזה כבר פרספקטיבה לגמרי אחרת של חשיבה. ה–M נכנסת פנימה ואז יוצא החוצה 'I' בצליל קטן ומדוד. עבורם ה'אני' זה הפנים שנחשף בזהירות לעולם החיצוני. לכל מילה יש את הסיפור שלה ומעניין לראות את הקשר בין המשמעות למצלול ואת ההבדלים בין השפות. זה חושף כוונות מאוד עמוקות".

כשאת מציגה את זה כך, זה כמעט נשמע מדעי.

"לפרק מילה זה בדיוק כמו יכולת לעצור ולהסתכל ממש על השמיים או כשמדען מביט ממש עמוק לתוך חומר. גם צליל הוא משהו פיזי שמרגישים ושיש לו השפעה על חומרים אחרים. ברגע שצליל מסוים מופק בעוצמה מסוימת יש תנועה בחול ובמים".

22 אותיות, ויקטוריה חנה

את רואה את עצמך כחוקרת?

"אני לא חוקרת אלא יוצרת, אמנית שעובדת עם קול וצליל. אבל מחקרים עכשוויים מראים שרטט וצליל משפיעים על צמחים, ובעולם בודקים את ההשפעות של צליל על אנשים. אני בעצמי פעם אחת חוויתי טיפול בקול בפסטיבל בהונגריה. הגעתי חולה וצרודה, וכשהניחו סביבי תיבות תהודה וניגנו על הגוף שלי, קרה לי בגוף משהו מטלטל. אחרי הטיפול עמדתי על הרגליים ושרתי — זה לא אומר שככה צריך לטפל או שצריך לזנוח את הרפואה הקונבנציונלית, אבל כשמבינים שצליל משפיע באופן מיידי על חומר, מגיבים אחרת. אני לא חושבת על מסר כשאני יוצרת אבל מה שקורה בפועל הוא שאני מסתובבת בכל העולם עם השפה העברית. אנשים מאד מתרגשים מתחברים לשמוע את הצלילים הראשוניים האלו, שלנו יש את הזכות ללוש אותם ביומיום".

בעולם גלובלי אנגלית הופכת להיות שפת־העל והייחודיות התרבותיות והמאפיינים של כל שפה נעלמים.

"ככל שהשפה משמשת יותר אנשים — היא נאנסת כדי לשרת מטרות ומאבדת מהכוונות האותנטיות שלה. היא מתומרנת. גם תרגום הוא סוג של פשע. הוא עוקר את הכוונות ומתרחק מהקסם של המילים שנבחרו. התנ"ך למשל, איך ניתן להבין אותו מבלי לשמוע את המצלול? מתי מעמיקים בע', מתי מחרישים ב–ש'? זה הדבר עצמו. ההבנה שהצליל בפני עצמו נושא משמעות אוניברסלית מייצרת הקלה, כי יש ברעיון הזה משהו חוצה גבולות".

"בקמפיינים של פוליטיקאים יש נימה של קולות שאנחנו פשוט כבר לא מאמינים להם, צלילים שאנחנו אדישים אליהם"

דוד עדיקא

הפה ככלי בורא

לחנה יש יחסים ארוכים עם אותיות, מילים וצלילים. השירה והתפילה היו מפלט עבורה בילדותה — המקומות היחידים שבה הצליחה לבטא צלילים מבלי שנתקעו. כשהיא שרה או משחקת היא לא מגמגמת, כך שהבמה הפכה למקום הטבעי עבורה. כשהתבגרה הבינה שהחברה החרדית מגבילה אותה — האיסור להופיע ולשיר בפני קהל גברים היה בלתי נסבל.

"כשהתקשיתי לדבר ההורים שלי אמרו 'יצאה לנו ילדה מגמגמת בגלל שאין לה שם עברי', והיו כל מיני יועצים שאמרו שחייבים להחליף לי את השם ולהיפטר מוויקטוריה. כשסבתי ויקטוריה — ממנה קיבלתי את שמי — נפטרה הלכתי למילון אבן שושן ופתחתי את השורש ק, ט, ר. באופן אינטואיטיבי נהגתי כפי שמצווה רבי אבולעפיה, שהקדיש את כל חייו לעבודת האותיות והפה ככלי הבורא. ראיתי את המילים קוטר — שמחבר בין שני צדדים ואת המילה קטורת, שמתפזרת. בנוסף יש לי את האותיות י, ה, ו — שקשורים כולם לשם אדוני, והשם שלי קיבל משמעות: אני מפזרת את הקול שלי כמו קטורת ויוצרת צינור, קוטר, בין העולם הפיזי לעולם המטפיזי".

גיליון סוכות 2018
עיצוב השער: דן לוינשטיין

והיום, כשאת אמנית מוערכת, איך את מרגישה עם הקול שלך?

"אין דבר יותר יפה מהמבטא שלך, מהקול שלך, מהניסיון לבטא את עצמך. זה מה שמייחד כל אחד. כל מי שהצליח בתחומו הוא מי שביקש לשמור על האותנטיות שלו וניסה להתרחק מלהיות 'כמו' מישהו. התהליך של לגלות מי אנחנו באמת הוא ארוך וסבוך. אבל ככל שאנחנו מעמיסים על עצמנו מניירות, אנחנו מתרחקים".

תסבירי.

"כשיש חיבור אותנטי בין המילים לבין הרוח — אפשר ממש לשמוע את זה. בקמפיינים של פוליטיקאים ובפרסומות מסחריות יש נימה של קולות שאנחנו פשוט כבר לא מאמינים להם, צלילים שאנחנו אדישים אליהם. אם בן אדם לא מאמין למשהו, הוא נשמע כמו שחקן בהבימה — ולשחקנים בהבימה אף אחד לא מאמין."

ואיפה את מוצאת אותנטיות?

"האותנטיות היא משהו שכל הזמן חי ואי־אפשר לקבע את הצליל שלו. רק כשמאפשרים לעצמנו להיות טיפשיים, בלתי־מובנים, לא הגיוניים — מצליחים להגיע למקומות העמוקים של הקול שנמצא בתוכנו, כמו מעיין שמבקש לנבוע מתוכנו. צריך לאפשר לזה לצאת".

עניין של שפה, גיליון סוכות 2018: לא כל השפות נולדו שוות רותי לוי "רובוט ינהג במכונית הרבה לפני שהוא ידבר כמו בני האדם" רותם שטרקמן | הישראלית שמלמדת היי־טקיסטים ופוליטיקאים לדבר אמריקאית רהוטה רונית הראל | מי מחק את הערבית מהדרך? גור מגידו | לאיש שכתב נאומים לאיילת שקד ולרמטכ"ל יש עצה חגי עמית | כמה שווה השפה של אמא ואבא? רותי לוי  | "גם לאשתי אני מדבר ככה": הסלנג של סוחרי המניות עלול להיגמר בכלא יסמין גואטה | איך אומרים "תופעת רשת" בשפת הסימנים? רפאלה גויכמן | אז איך כותבים - מאמי או ממי? הפנים החדשות של משטרת העברית אבי וקסמן ליש אחנא מא בנפהם ערבי? ליאור דטל | רוצים ילדים יצירתיים ומוצלחים? למדו אותם שפת קוד רותי לוי | היפ הופ בארמית: בת הרב החרדי שהפכה לאמנית קול בינלאומית גילי מלניצקי על בסיס מקום פנוי: השפה הסודית של הכיסאות בבית החולים רוני לינדר-גנץ | למה אנחנו מתכוונים כשאנחנו שואלים "איפה הכסף" סמי פרץ | האם השפה מכתיבה את החשיבה? 6 דברים מפתיעים על שפות רותי לוי ויעל בלקין

הרשמה לניוזלטר

הירשמו עכשיו לעדכון יומי מאתר TheMarker ישירות לתיבת הדוא"ל

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות