תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

כלכלה אלטרנטיבית: מה אפשר ללמוד מהחברה החרדית

לכתבה
"קמחא דפסחא". חלוקת מוצרי חלב לקראת פסח האחרון בשכונת מאה שערים בירושליםגיל כהן מגן

גמ"חים של בטריות ושואבי אבק, מערכת טרמפים משומנת והלוואות ללא ריבית לכל דורש ■ אינספור פעילויות חסד ותרומה מתקיימות מדי יום בקהילה החרדית, שמייתרות את תלותה בכלכלה הממוסדת

111תגובות

זה קרה בשעת בוקר מוקדמת לפני כחודשיים. אלחנן, אחייני בן ה–15, עשה את דרכו בעיר מגוריו אלעד לתפילת שחרית בבית הכנסת. לפתע, בעודו עובר במעבר חצייה, פגע בו בעוצמה רכב מסחרי והעיפו הרחק. ראשו נחבט בכביש והוא איבד את הכרתו. לאחר שהתעורר עלה חשש לפגיעת ראש ונזק עצבי, והוא אושפז במרכז הרפואי שניידר בפתח תקוה. הוריו המודאגים, המטפלים בשמונה ילדים נוספים, לא משו ממיטתו.

כמו כל בן משפחה בעת צרה, גם אני התנדבתי לסייע. האב הוא אברך בעל תפקיד חינוכי בישיבה, והאם מורה לאנגלית. אין בבעלותם כלי רכב. הצעתי להסיע אותם ממקום מגוריהם לבית החולים בעת חילופי המשמרות. "תודה על הרצון הטוב, אבל אין צורך", השיבה לי אחותי בחיוך. "אנחנו מסתדרים מצוין. אנחנו פשוט מתקשרים למוקד של עמותת עזר מציון, ומיד מגיע מתנדב מאלעד שלוקח אותנו לכל כיוון".

הזדמנות לשנות - פרויקט מיוחד >> נלחמים בשביל כולנו: האנשים שמנסים לשנות את המציאות בישראל || אל תחפשו צדק: כאן באים להרוויח הרבה כסף | איתן אבריאל || "אם אדלסון ירצה לתת לנו 60 מיליון דולר - הוא יקבל מכתב תודה - וזהו" | נתי טוקר  || בית הקלפים? זה קטן לעומת מה שקורה פה | צבי זרחיה  || הקווים האדומים של האנשים הירוקים | מירב מורן || המדריך להוזלת יוקר המחיה | איילה צורף || "קטמון זו מחאה שהצליחה, אבל הסיכון בלתי נתפש" | עמרי זרחוביץ|| רוצים לספר לעולם על עצמכם? זו הדרך | בועז כהן

חלוקת דגים ובשר לחג סוכות האחרון בבית שמש
גיל כהן־מגן

האירוע של אלחנן — שיצא בסופו של דבר ללא כל נזק לטווח רחוק — חשף אותי לעוד פעילות חסד קסומה שקיימת בריכוזים החרדיים, והפעם באמצעות שימוש באפליקציית ווטסאפ. ארגון החסד הרפואי עזר מציון מפעיל רשת של קבוצות ווטסאפ אזוריות שכוללות אלפי מתנדבים. מנהל הקבוצה מקבל מהמוקד הטלפוני (לחלק גדול מהמגזר החרדי הרי אין סמארטפון) בקשה להסעת חולים, מלווים או ציוד רפואי, ומזין אותה בקבוצה. מתנדבי הקבוצה, בעלי כלי רכב — המשתייכים בדרך כלל לבני המעמד הביניים החרדי העובדים למחייתם — מכריזים מי פנוי, ומבצעים את הנסיעה ללא כל תמורה. בעזר מציון מדווחים על יותר מ–3,000 נסיעות כאלה מדי חודש.

המיזם החברתי החדשני הזה הוא טיפה בים הפעילויות ההתנדבותיות הקיימות בקהילה החרדית. לכולנו עולה לראש מיד פעילות איסוף הגופות של זק"א. בזיכרונם של אחרים יצופו אולי כותרות חמורות מהעבר על ארגוני דת וחסד שהתגלו כמשאבת כספים לגורמים פרטיים.

ואולם לצד המקרים האלה, ברמה הפנים־קהילתית, מתקיימות במגזר הדתי והחרדי אינספור פעילות חסד נקודתיות ותרומה לקהילה. די לדפדף במדריך הטלפונים של בני ברק ולגלות את עשרות העמודים בצבע תכלת של קטגוריית הגמ"חים (גמילות חסדים). אפשר למצוא שם כלי עבודה, בקבוקים לתינוקות, כיסאות לאירועים, קוטלי יתושים, שואבי אבק ומה לא. ועוד לא דיברנו על פעילות הגמ"חים הענפה שמחליפה את מערכת הבנקאות — ומעניקה הלוואות במיליוני שקלים ללא ריבית לכל דורש.

מכירת נעליים במחיר סמלי של 10 שקלים של עמותת משמחי לב בשכונת מאה שערים בירושלים
גיל כהן־מגן
חלוקת מזון לקראת הפסח בשכונת מאה שערים בירושלים
גיל כהן-מגן
נערות מסדרות בגדים בגמ"ח בגדי נשים, לקראת יום הכיפורים וחג הסוכות, בסוף החודש שעבר
גיל כהן מגן

מיזמי החסד האלה משפיעים ישירות גם על שורת ההוצאות של משק הבית החרדי. במגזר קיימת כלכלה אלטרנטיבית שרובה כלל לא מוכרת בציבור הרחב. כך למשל, רשתות השיווק החרדיות איבדו חלק גדול מהמכירות לטובת המכירות הקהילתיות — מכירה סיטונית ישירה להתאגדות של קהילות חרדיות. איך זה עובד? קבוצה של חרדים מזמינה מראש עופות, תפוחי אדמה או ביצים — והכל מגיע מהמשאית ישירות לשכונה, תוך מחיקת פערי התיווך של רשתות השיווק.

בני המגזר הדתי והחרדי בוודאי זוקפים את גבם בגאווה לאור פעילויות החסד הקיימות בקהילה החרדית. גם המספרים עומדים לצדם. מריכוז של סקרי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ב–2015–2016, שהתפרסמו במחקר של המכון החרדי למחקרי מדיניות, התברר כי כ–35% מבני המגזר החרדי מעידים שהם לוקחים חלק בפעילות התנדבותית, לעומת 32% בקרב הקהילה הדתית ו–22% בקרב הקהל החילוני.

גמ"ח עופות של כפרות לקראת יום הכיפורים האחרון, בשכונת מאה שערים בירושלים
גיל כהן מגן

במקורות הדת יש אכן ציוויים רבים לעזרה הדדית — מקיום מצוות צדקה ועד סיוע להעמסת חמור הרובץ תחת משאו. אבל כלל לא בטוח שציווי דתי לכשעצמו הוא מנוע הבעירה הגורם לריבוי פעילויות החסד בחברה הדתית והחרדית.

הסוציולוג אמיל דורקהיים היה זה שמנה את שלוש הפונקציות החשובות שהדת ממלאת בחיי החברה: לצד הקניית משמעות ותכלית ופיקוח חברתי, הדת גם מספקת לכידות חברתית. היא יוצרת קולקטיב שמתאגד סביב סמלים, נורמות וערכים משותפים. הקבוצה הדתית הרי נוהגת להתאסף ולקיים יחד טקסים משותפים בבתי הכנסת. ההתקבצות הרעיונית והפיזית של כל קבוצה חברתית סביב אידיאל אחד, ללא קשר למהותו, היא זו שמייצרת סולידריות חברתית גבוהה. זה נכון גם להפך — בחברה אינדיווידואליסטית הרוויה במאבקים פנימיים ובשסעים חברתיים, שבה יש מיעוט מפגשים פיזיים בין חלקי החברה (פייסבוק, כבר אמרנו?), נוצר פירוד וניכור חברתי.

הנהגים המתנדבים של עזר מציון ומפעילי גמ"ח בטריות בבני ברק בוודאי שמחים לקיים את מצוות גמילות החסדים, ולקוות שבעולם הבא הם יתוגמלו בהתאם. אבל המשתנה הסמוי שמביא לפעילותם הוא הלכידות החברתית סביב רעיון משותף אחד. האם לכלל החברה האזרחית בישראל נותר עדיין אידיאל משותף אחד כזה?

הרשמה לניוזלטר

הירשמו עכשיו לעדכון יומי מאתר TheMarker ישירות לתיבת הדוא"ל

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות