הוועידה הכלכלית של החברה הערביתכלכלה בחברה הערבית

מנכ"ל משרד הפנים: "ממשלת ישראל לא עושה טובה לחברה הערבית"

יו"ר הרשימה המשותפת' איימן עודה: "המדינה בנתה מאות יישובים חדשים מאז הקמתה - ויישובים ערביים? אפס!"■ ראש עיריית נצרת עלי סלאם: "המדינה לא תתקיים בלעדינו - והגיע הזמן שכל החברה תפנים את זה"

עדכונים
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל

המשנה ליועמ"ש: "שינוי משמעותי ביחס לחברה הערבית"

הפאנל היום
חברי הפאנל העיר הערבית החדשה: תכנון אתגרים ואכיפהצילום: רמי שלוש

פאנל סוער במיוחד בוועידה, בהנחיית מירב ארלוזרוב, עסק במצוקת הדיור והתכנון בערים וביישובים הערביים. בפנאל, שהתקיים תחת הכותרת "העיר הערבית החדשה: תכנון אתגרים ואכיפה", טען יוסף ג'אברין, פרופסור לתכנון ערים בטכניון, כי מדינת ישראל הזניחה במשך שנים את התכנון בערים הערביות כחלק ממדיניות נמשכת. ג'אברין אמר כי תוכנית החומש ותוכניות הותמ"ל מיועדות למעשה לרכז ולבודד את האוכלוסייה הערבית.

"אנחנו עדים לתהליך של גטוזציה של החברה הערבית, בידוד כמטרה עליונה", אמר ג'אברין. "הכוונה של התוכניות הקיימות היא לצופף ולבודד את החברה הערבית. יחידת הדיור של הערבי נתפשת כיחידה צבאית עוינת. 40 אלף יחידות דיור בירושלים לא מוכרות. בג'אסר אזרקה חצי מהיישוב לא מוכר – ואת הבניינים האלה מבקשים להרוס. זה לא שאין תוכניות, הן פשוט רעות ומבקשות לצמצם את האוכלוסייה".

ג'אברין הביא לדוגמה תוכנית להקמת עיר ערבית בשטח של 2,700 דונם שעליו יוקמו 19 אלף יחידיות דיור. "מדובר ביחס של פי 1.5 יותר מהצפיפות בתל אביב. למה צריך צפיפות אדירה בלב הגליל העני? אני מבין מהתוכניות שרוצים לרכז את תושבי הערים הערביות ולמנוע חדירת ערבים לערים יהודיות כמו כרמיאל או נצרת עלית. נצרת עלית כבר היום מכילה קרוב לחצי תושבים ערבים כי השטחים בנצרת קטנים בהרבה בשוואה. יש פה אפלייה במרחב שצועקת לשמיים. אל תרכזו את הערבים".

לכתבה המלאה

שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל

הדיל תלאווי: "הייתי רוצה לראות יותר מנכ"ליות ערביות של חברות גדולות"

משתתפי פאנל העסקים
משתתפי פאנל העסקיםצילום: רמי שלוש

"אחד החסמים הגדולים העובדים בפני עסקים במגזר הערבי הם אשראי ואנשי מקצוע - במיוחד בפן הפיננסי. כדי לשכנע את הבנקים לתת אמון דרושים אנשי מקצוע", כך אמר עפיף עפיפי, סמנכ"ל בקבוצת עפיפי המעסיקה כ-2,000 עובדים - במסגרת פאנל עסקים בוועידה. "החברה הערבית היא חברה יזמית, ויזמים נקשרים לעסק שלהם - אבל נדרש יותר אמון מהמוסדות הפיננסיים", אמר.

מחמוד עווד, סגן ראש החטיבה הבנקאית בלאומי, ציין כי "היות שעסקים רבים במגזר הערבי הם משפחתיים - עולים קשיים בשל ערבוב בין הוצאות משפחתיות להוצאות העסק". עם זאת אמר כי "הבנק לא מדביק תווית על אדם שנכנס לבנק שכתוב עליה מגזר ערבי. מי שבא עם תוכניות וחזון גם מצליח לממן".

לדברי רו"ח אסעד טנוס, מנהל המגזר הערבי ב-BDO, "בעסקים משפחתיים רואים הרבה אבטלה סמויה שמעמיסים על החברה ומביאים לבעיות תזרימיות קשות. כמו כן חברות אלו מגיעות לעיתים חברות למאבקי דורות. הדור הצעיר רואה עצמו מלומד, וככזה שיכול להוביל את העסק למקומות אחרים. זה מוביל לקשיים. יש עסקים משפחתיים שמתעקשים להשאיר את הניהול בתוך המשפחה".

לכתבה המלאה

שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל

מנכ"ל כללית: "הממשלה צריכה להירתם לטובת בריאותם של ערביי ישראל"

מנכ"ל קופת חולים כללית, נועז בר ניר
מנכ"ל קופת חולים כללית, נועז בר נירצילום: רמי שלוש

נועז בר ניר, מנכ"ל קופת חולים כללית, התייחס לפעילות הקופה בחברה הערבית, ועסק בהתקדמות המואצת של השירותים. בר ניר נכנס לפני מספר חודשים לתפקידו והתייחס למעורבות הממשלתית הנדרשת בשיפור איכות שירותי הבריאות בחברה הערבית. "הממשלה צריכה להירתם לטובת בריאותם של ערביי ישראל", אמר בר ניר.

במצגת שהציג בר ניר חשף כי לפי נתוני כללית, שיעור הנשים הערביות שסובלות מהשמנת יתר גבוה בהשוואה לנשים יהודיות. גם שיעור הגברים המעשנים גבוה ב-10% משיעור המעשנים במגזר היהודי (36% בהשוואה ל-26%). "אם לא יסללו שבילים להגברת פעילות גופנית שינתנו כשירות לתושב, נמשיך לראות השמנת יתר בחברה הערבית", אמר בר ניר. "כמו כן, יש צורך לאכוף עישון במרחבים ציבורים כפי שנעשה בחברה היהודית. החברה הערבית נשארה מאחור וצריך סיוע ממשלתי באכיפה, התאמה ובחינוך לבריאות".

לדבריו, בציבור הערבי ניכר צמצום פערים באיכות הטיפול. יותר מטופלים מחוסנים נגד שפעת בהשוואה לחברה הכללית, וכך גם בביצוע בדיקות ממוגרפיה. עם זאת, שיעור חולי הסוכרת המאוזנים נמוך; 60% מאוזנים בחברה הערבית בהשוואה ל-70% בחברה הכללית. אתגרים נוספים נוגעים גם לנישואי קרובים, שגורמים לפגמים גנטיים, אם כי בהיקפים פחותים משמעותית מבעשורים קודמים.

בר ניר טען כי לחינוך, תזונה, רפואה מונעת ותוכניות התערבות רפואית הם קריטיים בשינוי הרגלים. בנוסף הזכיר בר ניר כי יש חשיבות להתאמת הבדיקות ודפוסי הטיפול, ולכך נדרש שינוי מבחינה רפואית ותרבותית. "למשל, אין צורך להפנות נשים ערביות לבדיקות ממוגרפיה שנתיות (מידי שנה) היות ואחוז התחלואה בסרטן השד אצל נשים בחברה הערבית נמוך בהרבה. לכן, אולי מוטב לנתב את המשאבים ועלויות הבדיקה לכיוון אחר ולאפשר בדיקות ממוגרפיה אחת לשלוש שנים".

לטענתו, התשתיות שודרגו במרפאות בהרבה מהישובים הערביים, ונצרת מהווה לתפישתו מרפאת דגל באיכות השירותים שהיא מציעה. בנוסף, לדבריו הציבור הערבי מאמץ את הפיתוחים הטכנולוגיים ומאמץ את השירותים און ליין.

שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל

גיא רשטיק: "יש כאן כסף על הרצפה"

עו"ד ורו"ח גיא רשטיק, שותף במחלקת מסים ב-BDO
עו"ד ורו"ח גיא רשטיק, שותף במחלקת מסים ב-BDOצילום: רמי שלוש

עו"ד ורו"ח גיא רשטיק, שותף במחלקת מסים ב-BDO: "ישראל נמצאת במצב של תחרות. העולם נהיה קטן, ואפשר למקם עסק בכל מקום בשל שיקולי מיסוי. במדינות מסויימות המס האפקטיבי הוא נמוך מאוד. הדוגמה הקרובה אלינו היא קפריסין, ששיעור המס בה הוא 12.5%. לעומת זאת בישראל שיעור המס הוא 23%, ולכן ישראל כביכול מאבדת לקוחות. 

"אבל אני קורא לעסקים שמייצאים 25% מתוצרתם לפתוח עסקים בישראל ובצפון. מדינת ישראל מועדדת העסקת בני מיעוטים על ידי תמיכה במימון - יש כאן כסף על הרצפה. יש אזורי תעסוקה נהדרים בנצרת, אלו עסקים שגם נהנים ממיסוי נמוך".

שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל

מרים כבהא: "כואב במיוחד לראות נשים שמועסקות בתת תנאים וזה בושה לחברה שלנו"

מרים כבהא, הנציבה הארצית בנציבות שיוויון הזדמנויות בעבודה במשרד העבודה והרווחה
מרים כבהא, הנציבה הארצית בנציבות שיוויון הזדמנויות בעבודה במשרד העבודה והרווחהצילום: רמי שלוש

מרים כבהא, הנציבה הארצית של נציבות שיוויון הזדמנויות בעבודה במשרד העבודה והרווחה, שוחחה עם כתבת ועורכת מדור קריירה ב-TheMarker טלי חרותי-סובר.

מה מצאת כשהגעת לנציבות ב-2010 בכל מה שנוגע לחברה הערבית?

"היחידה הוקמה כדי להילחם באפליה מכל סוג, והקמתי את הנציבות בחיפה בצפון. היה מדובר באתגר מול החברה הערבית שלא הבינה מדוע אנחנו מעוניינים לתת שירותים לטובתם בחינם וללא תמורה. הירצתי בפני כל אישה וכל מי שהיה מוכן לשמוע, ואחרי עבודה אינטנסיבית מאד חלק גדול מהחברה הערבית מכיר את הנציבות ואת פעילותה. האפליה מול החברה הערבית היא לא רק על רקע לאום, ויצאנו בקמפיין ייעודי לחברה הערבית שמסביר על אי השיוויון. כיום, 22% מהפניות לנציבות נעשות על ידי ערבים, והפניות הוא לא רק על רקע לאום. מדובר בהפנמה של הנוכחות של הנציבות ככלי מסייע".

ועדיין יש נשים שלא משתכרות יותר מעשרה שקלים לשעה.

"חורה יותר שלרוב מדובר בנשים שמועסקות אצל גברים ערבים. הנשים נשארות במקומות האלה למרות שהן מקבלות שכר נמוך בהרבה ממה שהחוק מחייב, כי הן חיות בתודעה שאם יעזבו – יהיו עשרות נשים אחרות שירצו להיכנס במקומן לתפקיד. נשים הן עובדים ככל העובדים וזכותן לתשלום הוגן ושווה על פי חוק. כואב במיוחד לראות נשים שמועסקות בתת תנאים וזו בושה לחברה שלנו".

כתבת ועורכת מדור קריירה ב-TheMarker, טלי חירותי-סובר
כתבת ועורכת מדור קריירה ב-TheMarker, טלי חירותי-סוברצילום: רמי שלוש

אך אנחנו עדים למחקרים שמראים ש-62% מכלל העסקים הערביים לא מעסיקים נשים.

"נשים לא מועסקות מסיבות חברתיות ולא מטעמי השכלה וכישרון. יש קפיצת מדרגה גדולה מאד של נשים באקדמיה, זה ניכר בצורה מובהקת אבל זה לא מתבטא בשוק העבודה. התואר לא משתקף בשוק העבודה. הנשים סובלות מאפליה מגדרית ודתית. עם זאת, אנחנו רואים מגמה של שינוי ואני בטוחה שעוד נשים יצטרפו למעגל התעסוקה. גם את המעסיקים יש לחנך מחדש וחלק מהאתגר הוא לפנות אליהם – לשכל וללב. כיום אנחנו נמצאים בפיילוט עם רשות החברות הממשלתיות כדי לקדם גיוון באותן החברות וממנו להתקדם גם לגופים בשוק הפרטי".

מה מונע מהנשים הערביות להתקדם?

"יש תקרת זכוכית מגדרית ותקרה חברתית. אני הייתי שבויה בהבניות וחששות, ויש את האופן שבו אנחנו משכנעים את עצמנו שזה מעל ליכולתנו. הגאווה שלי היא שאני רואה את הבת שלי מבינה שאני עושה משהו גדול ואני מרגישה שאני סוללת עבורה את הדרך ומנפצת עבורה את תקרת הזכוכית".

שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל

מנכ"ל משרד הפנים: "ממשלת ישראל לא עושה טובה לחברה הערבית"

מנכ"ל משרד הפנים, מרדכי כהן
מנכ"ל משרד הפנים, מרדכי כהןצילום: רמי שלוש

"לא ממשלת ישראל ולא השלטון המרכזי עושים טובה לחברה הערבית. מדינה שרוצה לשגשג ולפרוח חייבת להתמודד עם החברה הערבית ועם שאר האוכלוסיות המוחלשות שנמצאות בתוכה", כך אמר מרדכי כהן, מנכ"ל משרד הפנים. "זה לא ממקום הומני או ערכי, זה אינטרס מובהק של הממשלה. השקעת משאבים לא רק תצמצמם את הפער כי זה דמוקרטי ומוסרי, אלא כי אם זה לא יקרה היא מוותרת על פוטנציאל אדיר והולכת לאחור.

כהן הדגיש כי יש צורך בתיקון התנהגותם של ראשי הרשויות הערביות, במיוחד בשנת בחירות. לדבריו, "לא ייתכן שנשקיע מאמצים אך בחיבור ובשוליים נתקל בהתנהגות לקויה וחסר רסן ואחריות בחלק מהרשויות. כל שנת בחירות אנחנו רואים איך רשויות ערביות חוזרות לאחור ויש בהן נסיגה.

"כל הקדנציה עובדים כל כך קשה להקטין גרעון ולספק שירותים מיטבים תוך קידום תוכניות מתאר. אולם שנה לפני בחירות אנחנו עדים לסוג של ריפיון בהרבה הישובים הערביים. אומרים לי אין ברירה, חמולות, ככה זה פועל – אני לא מוכן לקבל את השפה הזאת ורואה אותם בני תרבות בשלטון המקומי באופן שיוויוני כל השנה. אני מבקש ששנת הבחירות לא תוציא אותנו משליטה".

שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל

מהפכת כרטיסי האשראי של החברה הערבית

דני כהן, ראש החטיבה הבנקאית בבנק לאומי
דני כהן, ראש החטיבה הבנקאית בבנק לאומיצילום: רמי שלוש

"עד לפני מספר שנים רק 20% מהחברה הערבית החזיקו כרטיסי אשראי לעומת 75% באוכולוסיה היהודית. היום בשתי האוכולוסיות השיעור זהה - 85%. זו דוגמא טובה למה שהחברה עוברת", כך אמר דני כהן, ראש החטיבה הבנקאית בבנק לאומי. לדבריו, עסקים קטנים הם המנוע של החברה הערבית.

"במאות האחרונות ראינו כמה מהפכות", הדגיש כהן. "זה התחיל בקיטור, עבר בחשמל, בשנות ה-90 של המאה הקודמת הגיעה מהפכת המחשוב והיום אנחנו במהפכת המידע. אם בעבר מכירות נעשו דרך הטלפון ולאחר מכן דרך המייל, היום אנחנו יודעים למכור לכל אחד את מה שהוא צריך בדרך שהכי נכונה עבורו. אנחנו צריכים לשלב את כל המידע ולתת פתרונות ברגע האמת".

שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל

מנכ"ל משרד ראש הממשלה: "אנחנו רוצים לאכוף יותר בקפדנות את הבנייה בחברה הערבית - כדי לאפשר צמיחה"

מנכ"ל משרד ראש הממשלה בוועידה הכלכלית של החברה הערבית, הבוקר
מנכ"ל משרד ראש הממשלה אלי גרונר, בוועידה הכלכלית של החברה הערבית, הבוקרצילום: רמי שלוש

מנכ"ל משרד רה"מ, אלי גרונר, בדיון שנערך עם מירב ארלוזורוב: "המסר הוא ברור - ממשלת ישראל רואה בחברה הערבית מנוע צמיחה. אנחנו במחסור של כוח אדם ונצמיח את הכלכלה דרך אנשים שלא בליבת העשייה של אומת הסטארט-אפ. הגיע הזמן שהחברה היהודית תדרוש מעצמה להיות חלק מכך - ואני אומר לכם שאתם מנוע צמיחה מרכזי".

13.5 מיליארד שקל השקיעה הממשלה - ומנגד חוק לאכיפת בנייה בלתי חוקית - אין סתירה?

"ממש לא, אין סיבה שהתנאים לבניית שכונה בנצרת לא יהיו זהים לבניית שכונה במודיעין. בעבר אנשים בנו באופן לא חוקי ואי אפשר היה לאכוף את זה. כדי לאפשר צמיחה אנחנו רוצים לאכוף יותר בקפדנות את הבנייה בחברה הערבית".

לכתבה המלאה

שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל

דוד ברודט: "כדאי להתעורר, החברה הערבית היא מנוע צמיחה אדיר"

דוד ברודט בוועידה הכלכלית של החברה הערבית
דוד ברודט בוועידה הכלכלית של החברה הערביתצילום: רמי שלוש

יו"ר דירקטוריון בנק לאומי דיבר בפתח הוועידה: "מדובר על מנוע צמיחה אדיר. החברה הערבית מהווה חמישית מאוכלוסיית ישראל עם שיעור צעירים גבוה ביחס למגזר היהודי. שיעור הנשים המועסקות בחברה הערבית הוא רק 31% - הפוטנציאל ענק".

ברודט ציין כי "החברה הערבית סוגרת פערים מול כלל החברה, כולל בתחום המשמעותי של עיסוק בהיי-טק. ההכנסה עולה בשנים האחרונות, יותר ויותר צעירים ערבים בוחרים במסלול של השכלה פורמאלית. חל גידול במספר הסטודנטים הערביים במקצועות הטכנולוגיים".

לדבריו, "חשיבות הנושא הוטמעה אצל מקבלי ההחלטות בשנים האחרונות. גובשה מדיניות ממשלתית שתביא לידי פיתוחה הכלכלי של החברה הערבית ושילובה במשק, כמפתח לצמיחתו של המשק". 

לכתבה המלאה

שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל

הנשיא ריבלין: ההיי-טק הישראלי צמא לצעירי החברה הערבית

"לצד החלטה 922 (תמיכה ממשלתית במיעוטים) אני צופה יצירת אליטה חדשה. מציאות שבה יהודים ומוסלמים יוצרים יחד כשותפים שווים. לשם אנחנו שואפים ולשם נגיע" - כך אמר נשיא המדינה, ראובן ריבלין, בנאום ששודר בפתיחת הוועידה.

עוד אמר ריבלין: "הוועידה הזו היא זרז חשוב לכתיבת פרק חדש ליחסים בין ערבים ויהודים בישראל וניצול ההון האנושי בחברה הערבית. לטובת עתיד החברה והכלכלה בכלל. שנים רבות החברה הערבית סובלת - וזה בא לידי ביטוי בחינוך, בתעשייה וגם במגיפת האלימות  - אם כי ניתן לסמן שינוי".

לכתבה המלאה

שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל

איימן עודה: "המדינה בנתה מאות יישובים חדשים מאז הקמתה - וישובים ערבים? אפס!"

יו"ר הרשימה המשותפת , איימן עודה
יו"ר הרשימה המשותפת , איימן עודהצילום: רמי שלוש

איימן עודה, יו"ר הרשימה המשותפת התייחס לתכנית החומש לחברה הערבית ונשא דברים נוקבים. עודה אמר כי "השותפות היא המפתח להצלחת החברה הערבית. תכנית החומש לחברה הערבית זוהי הפעם הראשונה שנציגי האוצר שיתפו פעולה עם נציגי החברה הערבית כדי לצאת בתכנית כלכלית שתטיב עם החברה הערבית. נציגי האוצר ונציגות החברה הערבים ואירגוניה, נפגשים כיום מידי חודש לעקוב אחרי התקדמות התכנית ולהבטיח שאנחנו עושים עבורכם כל מה שאפשר, והיתר הוא על הממשלה.

"שותפות היא המפתח. ללא עירוב החברה הערבית הממשלה בעצם אומרת שיש לה מה להסתיר או שהחברה לא בשלה לכך. שתי התשובות גרועות. אם רוצים להתקדם צריך להביא את השותפות לידי מימוש במובן העמוק ביותר".

עם זאת, הציג עודה שלושה גורמים מרכזיים שמהווים מבחינתו את עקב האכילס של התכנית והטיפול בחברה הערבית. לדבריו, בנושאי תכנון ובנייה, מיגור האלימות ופעילות רווחה וחברה הם הנושאים שאין בהם שותפות ונופלים בהם פגמים.

"פגם ראשון נופל בכך שהכסף החברתי איננו זהה לכסף הממשי. הכסף המיידי הוא חשוב בשיפור איכות חייהם של החברה הערבית אבל הכסף האסטרטגי הוא זה שיוצר חוסן כלכלי אמיתי בהבט תרבותי בריאותי – והוא חסר בתכנית הזאת. חוץ מאיחוד בתי החולים בנצרת לא תשמעו שום דבר על בריאות. לא תשמעו שום דבר על רווחה וחינוך ואילו הפגמים בתכנון.

"פגם שני מהותי הוא בכל הנוגע לתכנון ובנייה. כל המשמעות ההיסטורית העולמית של הנצרות נמצאת בנצרת ועדיין היא סובלת מחוסר תכנון והזנחה משוועים. איך ייתכן שמספר תושבי נצרת פי שניים ממספר התושבים בנצרת עילית, והגודל של נצרת עילית גדול פי שניים מנצרת? זאת פוליטיקה! אי אפשר שלא לדבר גבוהה-גבוהה.

"המדינה בנתה מאות ישובים חדשים מאז הקמתה, כ-700. וישובים ערבים? אפס! זוהי אפליה. זוהי גזענות. חוסר המדיניות גורמת לבנייה לא חוקית ועבירות בנייה. אני הגשתי הצעה לקדם תוכניות מתאר גם בחברה הערבית כדי לפקח על הבינוי הלא חוקי וכדי שהמדינה לא תהרוס בתים. אם יהיו תכניות – נוכל לדרוש שלא יעברו על החוק. אני רוצה שיהרסו מי שבונה על שטח לא שלו ועל המדרכה, אבל אין מדיניות פיתוח באוכלוסיה הערבית, במיוחד שזה נוגע לשימוש באדמות. אנחנו חייבים לשתף פעולה עם אלי גרונר והאוצר כדי לחיות במקום שהוא בר קיימא ויצרום לכלכלה.

"הפגם השלישי הוא האלימות. אני הולך להשקיע במידור האלימות בקרב האוכלוסיה הערבית. למה 80 ערבים נהרגים מידי שנה בארץ מאירועים אלימים? בקרב האוכלוסיה הערבית פחות מ-3% המשטרה מצליחה לפענח. רציחות בחברה ראויות להוקעה וראש הממשלה משתלח בכל האוכלוסייה על חשבון הסיפור. 7 נהרגו בכפר קאסם ולא פוענח פשע אחד. הפרוטקשיין, ה'חוואה', הנשק הגנוב – מחליש את הכלכלה. אם יש שוק אפור זה הלבנת הון והעלמת מס. אלימות משפיעה על הכלכלה ועל המרקם החברתי. המיקום החברתי, התכנון ובנייה והאלימות הם תחלואי התכנית הנוכחית ויש לטפל בהם. יש לנו נכונות להיות שותפים אמיתיים, אבל הכדור - נמצא אצלכם".

שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל

ראש עיריית נצרת: "הסכסוך איננו יכול להיות הנושא היחיד"

ראש עיריית נצרת, עלי סלאם
ראש עיריית נצרת, עלי סלאםצילום: רמי שלוש

בפתח הוועידה הכלכלית של החברה הערבית נשא דברים עלי סלאם, ראש עיריית נצרת – העיר המארחת של הכנס. בדבריו אמר כי "נצרת היא עיר השלום. כשדיברתי על שלום במשך שנים מול ראשי ערים יהודיים וערביים הם היו אומרים – הוא השתגע. כיום רוב הציבור מאמין בשלום. אין דרך אחרת חוץ משלום כדי שנחייה חיים משותפים. הגיע הזמן לשלום בין הישראלים לבין הפלשתינאים. נמאס שמ-1948 הציבור הערבי בישראל מפסיד שוב ושוב בגלל חוסר היכולת לצאת בתהליך שלום. אם נחכה לפוליטקאים שבכנסת, השלום לא יגיע גם עוד 100 שנים, השלום צריך להגיע מאיתנו, האזרחים".

סלאם אמר כי "ערבי ישראל מהווים יותר מ-20% מהחברה והם כולים להיות גשר לשלום. נצרת מעורבת בכלכלה, מכילה מפעלים ומקיימת בתוכה פעילות של חברות בינלאומיות ומהווה ארמון של היי-טק. אנחנו אזרחים שומרי חוק ומבקשים שוויון מלא כמו כלל האזרחים במדינה. כל המדינה צריכה לראות בראש עיריית נצרת בדיוק כמו ראש עיריית מגדל העמק ולתת לנו משאבים באופן שווה והוגן, כיתר הערים היהודיות. אני חי במדינת ישראל ומתוקצב על ידה, אבל זה לא מספיק. אנחנו מבקשים שיוויון מלא".

לדבריו, המדינה לא יכולה להתקיים בלי ערביי ישראל, שנמצאים ומועסקים בהיקפים גדולים בבתי החולים ובמפעלים. "המדינה לא תתקיים בלעדינו והגיע הזמן שכל החברה תפנים את זה ותתמוך בנוכחותנו. העסקים לא יתקיימו בלי תמיכת הבנקים והבקשה היא שגם הגופים העסקיים והבנקים יתמכו בנו ויתמרצו אותנו, שיעודדו אותנו ויתמכו אותנו ולא יראו לנו את הדלת החוצה".

בדבריו, קרא סלאם לחברי הכנסת הערבים ואמר "אתם צריכים לדבר עלינו, הערבים הישראלים, ידאגו לנו. שידברו על העתיד שלנו, שיראו אותנו בערים ובכפרים. הסכסוך היהודי-פלשתינאי איננו יכול להיות הנושא היחיד".

סלאם הזכיר את תנופת הבנייה העירונית ואת הפוטנציאל של התיירות כגורם הכנסה לעיר; "בעיר אנחנו מתחילים בניית אלפי יחידות דיור, משפצים תשתיו ובונים מוסדות חינוך ותרבות. 100 מיליון שקל מושקעים בבית תרבות. אוניברסיטה ערבית ראשונה תבנה בסמוך להר הקפיצה כחלק מההשקעה בחינוך. אם אדבר על מה שאני בונה – אני לא אגמור. העיר בתנופה ואני מזמין את כל הציבור להתרשם ממנה ולהתארח בה בכריסמס ולאורך כל השנה".

תגובות

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ