רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

כשהכרית תנהל שיחה ערה עם השמיכה של השכן ממול

לכתבה
מציאות מדומה על פי הסרט "שחקן מספר אחת" Jaap Buitendijk / Warner Bros /

עולם עגום שנשלט בידי רובוטים או חיים נטולי דאגות בחסות הטכנולוגיה? מומחים ועתידנים מנסים לשרטט את החיים בישראל בעשורים הבאים ■ "אנחנו נכנסים לעידן שבו לחפצים יהיה אופי"

3תגובות

בעקבות מתקפת הסייבר הגדולה על ישראל ב–2038, שבה נפרצו מערכותיהם של כל הבנקים, בתי החולים ואפילו משרדי הממשלה - הפעילה המדינה הוראות לשעת חירום מכוח חוק הסייבר. ב–2048, עשור לאחר מכן, ממשלת ישראל עדיין שולטת בכל התעבורה הדיגיטלית של אזרחיה. מערכת מרכזית אחת מנתחת את כל הפעילות בפלטפורמות המציאות המדומה, את השיחות שמנוהלות ברשת, כל שימוש במוצר חכם, מהמכונית האוטונומית ועד מכונת הכביסה, ואפילו את גלי המוח של האנשים - באמצעות טכנולוגיה שפותחה ב–MIT ב–2018 ומוטמעת כבר בראשם של 90% מאוכלוסיית העולם.

את התרחיש הדיסטופי הזה מתארת ד"ר תהילה שוורץ־אלטשולר, עמיתה במכון הישראלי לדמוקרטיה וראש התוכנית לדמוקרטיה בעידן המידע. כשמדמיינים איך ייראה העולם בעוד כמה עשרות שנים, בדרך כלל חוזרים לסרטי המדע הבדיוני: מכוניות מעופפות, חיים שלמים בעולמות וירטואליים וסקס עם רובוטים. גם המומחים, העתידנים, שמנסים להבין איך ייראה העולם בעוד שלושה עשורים, מרבים להסתמך על מה שיש - על הטרנדים שמתחילים לבצבץ. כמאמר הקלישאה "העתיד כבר כאן", יש להם לא מעט מידע להסתמך עליו.

"העתיד אף פעם לא נראה כמו שחזינו אותו"

"צריך להבהיר מההתחלה - אלה אפשרויות. אנחנו מנסים לתאר תרחישי עתיד רבים אפשריים, סבירים יותר או פחות, כדי לאפשר לאנשים להתכונן ואפילו לזהות איומים לפני שהם מתממשים", אומר ד"ר רועי צזנה, חוקר עתיד במרכז בלווטניק באוניברסיטת תל אביב. "העתיד אף פעם לא נראה כמו שחזינו אותו".

כתבי TheMarker מדווחים ב-2048

העתידן פרופ' דוד פסיג מוסיף: "המין האנושי פרמיטיבי בהבנה של תהליכים ואיך דברים מתפתחים. לכן, את התחזיות אנחנו עושים במתודולוגיה מסוימת ואין לנו 100% הצלחה. בעבר הרוב דיברו מה'בטן' — בלי נאמנות למתודולוגיה. אחרי מלחמת העולם השנייה, למשל, אמרו שבשנת 2000 בכל בית יהיה תנור שעובד על אנרגיה אטומית. זאת היתה ראייה ילדותית - הם לקחו פיתוח אחד והסיקו שהכל יעבוד ככה".

ואיפה ישראל משתלבת במארג הטכנולוגי של עולם המחר? במקום טוב, אם שואלים את ד"ר עמי אפלבום, יו"ר הרשות לחדשנות שרואה כיצד ישראל נהפכת למובילה טכנולוגית. "אנחנו מסתכלים אחורה כדי ללמוד מטעויות העבר וכל מה שנחליט היום ישפיע על ישראל גם בעוד 30 שנה". לדבריו, הדבר הכי חשוב שיש לעשות בדרך להובלה הוא לתקצב את האקו־סיסטם ההיי־טקיסטי ואת המחקר האקדמי, כך שתשתיות קריטיות יישארו פה ולא יברחו לחו"ל. "ישראל מובילה בתחומים כמו חקלאות, מערכות אוטונומיות, רובוטיקה ובלוקצ'יין — אסור שהם יהיו רק בידי חברות זרות, כדי שנישאר מובילים גם בשנת ה–100 לישראל".

ברוך הבא לעתיד

רחפן בתור מלצר

חקר העתיד הטכנולוגי מושתת על שתי גישות. האחת, דיסטופית, שמציגה עתיד עגום שנשלט בידי רובוטים שמסדרים לנו תרחישים בנוסח הסדרה הבריטית "מראה שחורה" והסרט "שליחות קטלנית". בגישה השנייה, האוטופית, הטכנולוגיה מעניקה לאנושות חיי רווחה חסרי דאגות. את חסידי הגישה הראשונה ניתן למצוא בעיקר בהוליווד, אבל גם פרופ' סטיבן הוקינג — שמת לא מזמן — טען בעבר כי בינה מלאכותית תאפשר פיתוח כלי נשק אוטונומיים הרסניים, שיביאו לקץ האנושות. לעומתם, מרבית העתידנים אופטימים יותר. הם מאמינים שהטכנולוגיה היא המשיח ויש למה לחכות.

אז כיצד תיראה ישראל בעוד 30 שנה? אם להאמין לעתידנים, הזמזום השקט של מיליוני רחפנים יהיה הפסקול הקבוע של כולנו. הנופשים ישונעו אל הפארקים במכוניות אוטונומית ולמנגל החכם רק תצטרכו להגיד "מדיום רייר". הוא כבר ידאג שאנטריקוט המעבדה, שהגיע אליכם באמצעות רחפן, יתאים בדיוק לטעם שלכם. רחפן אחר, מדגם "מלצר", יטיס אותו לצלחת. ביקשנו מכמה מומחים שיובילו אותנו למה שיקרה כאן בעוד 30 שנה. אלה ההתפתחויות המרכזיות שהם צופים.

כן לרכב אוטונומי, לא לתחבורה שיתופית

עתיד דיסטופי לפי הסדרה "מראה שחורה"
David Dettmann/Netflix

נתחיל בחדשות הטובות: אי־אפשר לדבר על תחבורה ועתיד בלי להתייחס למכונית האוטונומית. "הן כבר נמצאות פה ובשנים הקרובות הן ייכנסו בגדול למרחב הציבורי", אומר צזנה. "מגמה נוספת שתתפתח מהמכונית האוטונומית היא צרכנית — לא ירכשו כלי רכב בעוד 30 שנה, אלא ישתמשו בהם לפי צורך. קשה לדעת אם גם יהיו כבר כלי רכב מעופפים. ניסיון העבר מלמד שקשה לפתח אותם כי הם דורשים משאבים כמו כוח אדם שיכול להטיס, אנרגיה שתפעיל את כלי הרכב ויכולת המראה ונחיתה". הרכב האוטונומי יהיה חשמלי — מה שיוביל להפחתה משמעותית בזיהום האוויר, כפי שצופה צזנה.

"בישראל יש יותר מ–150 חברות שעוסקות בתחום הרכב האוטונומי ובקרוב גם נראה משאיות אוטונומיות", מוסיף אפלבום. "כבר יש כלי רכב עם גאדג'ט אוטונומי, אבל הנהיגה עדיין נעשית בידי אדם. הנהגים לא ייעלמו כל כך מהר, אך בעשור הקרוב נראה את המכונית האוטונומית מגיעה לישראל — ולכן חשוב שכבר עכשיו המדינה תגבש רגולציה בתחום".

"רוב המכוניות על הכביש יהיו אוטונומיות, אבל לא יהיו מספיק תמריצים כדי שהן יעבדו במודל שיתופי", מסבירה אלטשולר־שוורץ. "יינתנו תמריצים לעבור להשתמש ברכב ללא נהג, אבל לא יהיו פחות מכוניות על הכביש.

"המדינה תרצה למכור הרבה מכוניות ולהמשיך לקבל כסף מהמכס עליהן. הרי בעולם של רכב אוטונומי לא יהיו דו"חות חניה או מהירות — והמדינה תצטרך להשלים הכנסה", היא אומרת.

אווטאר לפסיכולוג, מיקרו־רגולציה למדינה

עיר באפוקליפסה
Getty Images IL

"הבינה המלאכותית מאפשרת למשתמש רגיל לעשות משהו שפעם היה צורך בצוות שלם של מומחים שיעשו אותו במעבדה", אומר צזנה. "בעוד 30 שנה הבינה תהיה בכל מקום והיא תדבר אתנו כאילו היא אנושית — לא נבדיל בין תקשורת עם אדם או עם מכונה. היא תצליח לעשות הכל בתחום המשפט, לכתוב ספרים ואפילו להעביר לנו מושגים לפי התאמה אישית.

"הבינה המלאכותית תחליף, למשל, את הפסיכולוג. המכונה תכיל את כל הידע האקדמי בתחום יחד עם הרקע על המטופל, והיא תדע לעשות התאמה פסיכולוגית אישית לפי הצורך, ואפילו להשתמש באווטאר (יצגן, בעברית) שאותו אדם סומך עליו ותואם את הפרופיל הפסיכולוגי שלו, כדי שירגיש בנוח", הוא מפרט.

לדברי אלטשולר־שוורץ, "בישראל של 2048 לא יהיו יותר ספרי חוקים, ומוסדות המדינה לא ינוהלו על ידי אנשים, אלא על ידי בינה מלאכותית. כל אחד יקבל ספר אישי מותאם לזכויות ולחובות שלו — מיקרו־רגולציה שתתאים לכל אחד באופן אישי את ההתנהלות מול המדינה. המערכת תוכל לבצע פרשנות לבד ומהר".

צזנה מאמין כי היעילות שתביא עמה הבינה המלאכותית תוביל לחיסכון באנרגיה ולשיפור באיכות הסביבה. "בגוגל רצו להפחית את השימוש בחשמל בחוות השרתים, ופיתחו מודל חדש מבוסס בינה — שינהל את מיזוג האוויר בהן. הבינה בנתה מודל יותר טוב משל אדם־מתכנן וצימצמה 15%–40% מהשימוש באנרגיה".

אפלבום רואה את "העולם עובר כבר כעת מהמרחב הפיזי למרחב הווירטואלי, והדאטה חשוב ויקר יותר מהעולם הפיזי. המציאות מחייבת פיתוח בינה מלאכותית יחד עם למידת מכונה, למידה עמוקה, ואמנם בישראל קיימת תשתית כזאת — אבל לא במלוא העוצמה — וחייבים להשקיע בכך". לדבריו, ישראל חייבת להשקיע היום בלמידה עמוקה, בדיוק כפי שהיא חייבת להעמיק את ההשקעות לטווח ארוך בצווארי הבקבוק הטכנולוגיים של העתיד. הפותחן שהעולם נושא אליו את עיניו הוא המחשוב הקוואנטי. "כדי להבטיח הובלה, חייבים להשקיע בתחומים האלה", מדגיש אפלבום.

מתוך הסרט "וול-אי"

לדבריו, "התשתית הזאת עדיין לא קיימת. היא מתהווה בחברות כמו מיקרוסופט, אפל, גוגל ויבמ. עליבאבא, למשל, משקיעה 15 מיליארד דולר במחשוב כזה. כדי להוביל בהיי־טק, ישראל חייבת גם להשקיע — כי זאת תשתית שלא יבמ ולא אחרות יתנו לנו. לוקח חמש־עשר שנים להתחיל לייצר ועוד 15 שנה עד שיגיע לאנשים".

חפצים מפטפטים ברשתות חברתיות

"רבים לא מודעים לכך שאנחנו נכנסים לעידן שבו מחברים את כל החפצים ונותנים להם אופי. כולם מכירים את IOT (אינטרנט של הדברים), אבל לא מודעים לכך שכל חפץ יתקשר עם חפצים אחרים כדי לחלוק לא רק מידע — אלא גם משאבים. כמו שעשה היצור האנושי במשך השנים: הגענו לרמה גבוהה של חיבוריות בין המון אנשים, ואנחנו רוצים שגם החפצים שלנו יעשו את זה", אומר פסיג.

"השלב הבא יהיה רשתות חברתיות של חפצים שיתקשרו ביניהם — בלעדינו. יחלקו מידע, צרכים, חוויות ואפילו יחליפו ביניהם דרכים לתקן את עצמם. זה לא יהיה פן תבוני, אלא חברתי בלבד, וכרגע עובדים על פרוטוקולים — השפה שבה יתקשרו. המזרן שלי, למשל, יתקשר עם מזרנים אחרים כדי לדעת מתי הקפיצים עשויים להתקלקל ולקבל תובנות מהם. 'בעל הבית ישן עלי שמונה שעות, והוא בסדר; מה ההבדל בינינו?', ישאל המזרן ברשת החברתית. אחרי שיבין כי יש אולי בעיית לחות בבית שמשפיעה עליו, המזרן יתקשר עם מערכת בקרת האקלים ויבקש להפחית את הלחות בחדר השינה. לחפצים שלנו תהיה אישיות", הוא אומר.

הבעיה עם עוד ועוד מערכות מחוברות מהסוג הזה היא החרפת האיומים שאנחנו מכירים מהמחשבים והסמארטפונים, כאשר מידע אישי עשוי לדלוף ולהיות פרוץ לכל.

מתוך הסרט "אני רובוט"
Twentieth Century Fox / באדי

הפוליטיקאים יוחלפו במכונות חכמות

גישה אופטימית טוענת כי "בישראל של 2048 רטוריקנים, כמו ראש הממשלה, יוחלפו באנשים שיודעים לתפעל מערכות חכמות ולא רק לספר לנו סיפור. כיום, למשל, לא מצליחים לקבל החלטה אחת לגבי הטיפול בפליטים, אבל בעתיד מקבל ההחלטות יהיה מי שיצליח לבנות מכונה שתדע לנתח את כל המידע הרלוונטי בתחום — כלכלי, מדיני, משפטי — ולקבל החלטות מושכלות. את קלינטון, אובמה ונתניהו יחליפו גיקים כמו ברק רגב, מנכ"ל גוגל ישראל, או ג'ף בזוס, מייסד אמזון", מסבירה שוורץ־אלטשולר.

לא רק הפוליטיקאים יוחלפו במכונות חכמות. ניהול המדינות יעבור לענן, ואלטשולר־שוורץ חושבת שאולי כאן טמון הפתרון לסכסוך הישראלי־פלסטיני. "כיום הכל מבוסס על גבולות וגדרות; האזרחות ניתנת על פי דין, דם או קרקע — אבל אנחנו הולכים לניהול שלטוני אחר. העיר החכמה תנהל את עצמה גם ברמה השלטונית. ב–2048 נחיה בפדרציה שבה פלסטיני יוכל לגור ביפו ויהודי בשכם, אבל את השירותים הם יקבלו ממדינת הענן שלהם. כל הפעילות הדיגיטלית תהיה בענן וכך גם השירות של הריבון — וזה יאפשר לנו לנוע חופשי בלי צורך לקבע מגורים", אומרת שוורץ־אלטשולר.

"משום שצפוף מאוד בישראל אנחנו נהיה אחת המדינות הראשונות שיכולות לייצר ערים חכמות במהירות — זאת הדרך היחידה לנהל אוכלוסייה גדולה כל כך. עד 2048 אוכלוסיית ישראל תכפיל את עצמה. אם חשבנו לפני 20 שנה שחברות ינהלו מדינות, כיום מתעוררת התנגדות למגמה כזאת. מה שקורה עם פייסבוק זה תגובה למה שלא רוצים שיקרה — שחברה טכנולוגית תנהל אנשים", אומר פסיג.

לפי הגישה הפסימית, לדברי צזנה, בעוד 30 שנה נחיה בעולם ביומטרי שבו העולם ירושת במצלמות והמדינה תדע בכל רגע נתון מה כל אחד עושה, עם מי ניפגש ומתי. "זה אולי ימנע פשעים, אבל גם יהפוך את העולם למקום שבו קשה למהפכנים לפעול ולהחליף שלטון בצורה מוסדרת. משטרים טוטליטריים יוכלו לדכא אופוזיציה בקלות, ובמשטרים דמוקרטיים יהיה קל להשתיק מתסיסים. זה כבר קורה בסין, טורקיה ורוסיה", אומר צזנה.

מתוך הסדרה "פחמן משודרג"
Netflix

נרכוש פחות ונשתמש יותר

החייים בערים חכמות, ענקיות וצפופות ישנו את הרגלי הצריכה שלנו. צזנה צופה כי "בעתיד נרכוש פחות ונשתמש יותר כמעט בכל דבר. כיום, להזמין או לרכוש מוצר זה דבר יקר יחסית — למשל, משלוח בדואר עולה כ–10 דולרים והמוצר מגיע בתוך יום או יותר. הרחפן הוא הגביע הקדוש שישנה את הכל — שינוע מוצר לבית יעלה דולר אחד או פחות, והמוצר יגיע בתוך שעה או פחות.

"אפשר להתחיל לחשוב על כלכלה שיתופית חדשה. במקום לקנות מיקסר ולהשתמש בו פעם בחודשיים, נזמין מיקסר מאחד השירותים — ובתום השימוש יבוא רחפן ויאסוף אותו", הוא מדגים.

כשדאטה רפואי פוגש רגש

עצה לעתיד: אל תיפרדו מהרופא שלכם. אליבא דצזנה, הרופאים יהיו כאן גם בעתיד הרחוק. "בעתיד, המכונה תזהה במהירות מה פשר הסימפטום של החולה, ותספק לו המלצות. עבודת הרופא תהיה בעיקר לטפל בצרכים הרגשיים של החולה ולבשר בשורות קשות — כי בתפישה של היום, אנחנו לא נוטים לייחס למכונה תחושות של בני אדם. בכל הקשור ליעילות, ניתן למחשב לעשות את העבודה".

אפלבום מוסיף כי "המהפכה הבריאותית כבר התחילה וישראל עוברת למודל דיגיטלי ורפואה אישית מותאמת, כפי שמוביל המשרד לשוויון חברתי. באמצעות הדאטה והמיפוי הגנטי המתקדם, רופא יוכל לייצר תרופה מותאמת אישית לכל אדם — לא עוד תרופה אחת לבעיה שיש לרבים. יש לנו דאטה של 20 שנה שנאסף והוא שווה זהב. נוכל לחזות מחלות קשות, גם כאלה שכיום אין להן תרופה, ואולי אפילו למנוע אותן".

עולמות של מציאות מדומה

העתיד מגיע כל הזמן ואתו התפתחויות, שרק אם דוק בראון מ"בחזרה לעתיד" יצליח להקפיץ אותנו בדלוריאן 30 שנה קדימה, ייראו לנו מרחיקי לכת. בשעה ששוק העבודה מתכונן לשינוי, עם השימוש הגובר ברובוטים ובבינה מלאכותית, מדינות מסוימות מתחילות לתכנן משטרים צבאיים שיתמודדו עם התקוממות ההמונים שתגיע בעקבות האבטלה שצפויה לגדול משמעותית — ואת התרחיש הזה כדאי למנוע מראש. חינוך הוא אחד האלמנטים החשובים שישנו את המציאות ויצמצמו את הפערים החברתיים — מה שיקרה רק בזכות הטכנולוגיה, כפי שרואה זאת אפלבום. כדי למנוע מצב של חוסר יכולת להדביק את קצב ההתפתחויות בשוק העבודה, למידה מרחוק תתאפשר בזכות הטכנולוגיה, ואפלבום מעריך שגם בעוד 30 שנה האקדמיה וההיי־טק ימשכו את בכירי החברות והחוקרים לישראל.

הרשתות החברתיות עוד יהיו כאן כנראה. אולי לא נצרוך אותן בסמארטפונים, אלא באמצעות מוצר לביש או דרך חיבור של התודעה לענן — אבל הצורך לשתף ימשיך להיות חלק מחיינו, לדברי צזנה. גם התסריט של הסרט "שחקן מספר אחת", שמתאר חיים בעולמות של מציאות מדומה, כבר אינו נראה דמיוני.

האם מגמות נוכחיות באמת יכולות לספק לנו את קווי המתאר של תמונת העתיד? תשאלו את הכלכלן זוכה פרס נובל פול קרוגמן, שכתב ב–1998 כי עד 2005 לאינטרנט לא תהיה יותר השפעה על הכלכלה מאשר הפקס. אין צורך להסביר עד כמה הוא טעה. אבל הנה דוגמה לטכנולוגיה שנשמח שלא תשרוד ב–30 השנים הבאות — הפקס.

הרשמה לניוזלטר

TheMarker-הירשמו עכשיו ותקבלו מדי בוקר את הכתבות הכי מומלצות ב

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות