אגרת גודש אינה הונאה - הצעות הרפורמה הן צעד בטוח - רכב ותחבורה - דה מרקר TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

אגרת גודש אינה הונאה - הצעות הרפורמה הן צעד בטוח

הצעות הרפורמה אינן מתיימרות להביא מיידית למערכת תחבורה אידיאלית, אבל הן צעד בטוח בכיוון הנכון ■ הדגשה מופרזת של ממד הפשרה ההכרחי של הצעות הרפורמה, והצגתן כ"הונאה", מחטיאה את המטרה מבחינה מקצועית וציבורית כאחת

6תגובות
כבישים פקוקים בנתניה
ללא קרדיט

בכתבתה מתחה מירב מורן ביקורת על ההצעה להסב את מיסוי הרכב בישראל מחיוב על קנייה, דלק ורישוי — לחיוב תשלום על בסיס שימוש ברכב, ובפרט על תרומה לגודש התנועה. מורן התמקדה בהצעה של פיוצ'ר מוביליטי; יש הצעות רפורמה דומות, דוגמת תוכנית "נעים לירוק" של פרופ' מנואל טרכטנברג, ומתווה חדש של פורום קהלת. בכתבה מתואר הרעיון כהונאה משולשת: הונאה מקצועית, הונאת מיסוי והונאה צרכנית. אבקש לחלוק על כל שלוש הקביעות האלה.

הטענה להונאה מקצועית מתבססת על הקביעה של הכותבת ש"סכומים כאלה (המוצעים על ידי פיוצ'ר מוביליטי), עבור רוב העובדים במרכזי הערים, הם חסרי משמעות". אמירה זו אינה מבוססת מחקר. מניתוח של פורום קהלת, שבוחן דפוסי יוממות של יותר מ–100 אלף עובדים, עולה כי מחיר של 15 שקל לנסיעה בקטע כביש סואן, בכל דרך, כפי שמציעים בפיוצ'ר מוביליטי, עשוי להגדיל את העלות הכספית של נסיעה במסלולים הכי צפופים ביותר מ–50%.

מחקרים רבים נעשו בעולם על התגובה של נסועה למחיר הכספי. קיים אמנם מנעד מסוים של ממצאים, אבל אם מתרגמים את שינוי המחיר הנ"ל לירידה טיפוסית בנסועה, וירידה בנסועה לעלייה טיפוסית במהירות, ומציבים יעד טיפוסי של מהירות בשעת עומס של 70 קמ"ש (כפי שמוצאים למשל בנתיב המהיר) — מסתמן כי המתווה של פיוצ'ר מוביליטי עשוי להוריד את מחצית הפקק העודף. לגיטימי כמובן לאתגר כל אחת מההנחות המקצועיות האלה, אבל אתגור כזה אינו הופך את מלאכת כלכלני התחבורה ל"הונאה".

הונאת המיסוי משמעותה לכאורה דלדול של קופת הציבור. אך כל ההצעות חותרות לנייטרליות בהכנסות המדינה. סימולציה שהרצנו, המתבססת על נתונים של יותר מ–20 אלף נסקרים בסקר החברתי, מעלה סבירות גבוהה שאכן ההצעה של פיוצ'ר מוביליטי תשאיר את קופת המדינה בערך במצב מאוזן. כאמור, סימולציה מתבססת על הרבה הנחות שאותן ניתן לאתגר, אבל בחינה מדוקדקת של תנאי היוממות של אלפי נהגים אינה הונאה יותר מאשר שליפה מהמותן של עיתונאית, מומחית ככל שתהיה.

יותר מכוניות

הטענה להונאת הצרכן קשורה למעשה לטענת הונאה מקצועית: הנהג משלם יותר אך אינו מקבל יותר. בהקשר זה נצביע על שני דברים: ראשית, יש סיבות טובות לחשוב שתהיה השפעה חיובית ניכרת על התנועה ועל חלופות הנסועה, כפי שקורה בעשרות כבישים ברחבי העולם עם אגרות תנועה מתעדכנות. שנית, במתווה של פיוצ'ר מוביליטי יש תקרה על תשלומי אגרת הגודש, שמונעת הפקעת מחירים מופרזת.

לכל ההצעות האלה שני עקרונות יסוד: האחד, מכיוון שכל מי שנוהג בפקקים מחריף אותם וגורם בכך לעיכובים לא מבוטלים לנהגים אחרים — נכון, הוגן ויעיל לדרוש ממנו לשאת בעלות זאת בצורת אגרה. כך יהיה תמריץ לנסוע בתחבורה ציבורית, עם שותפים, או לנסוע בשעה פחות פקוקה.

העיקרון השני הוא שאידיאל זה צריך להתחשב באתגרים הטכנולוגיים והציבוריים הכרוכים ברפורמה כזאת. מערכת מתוחכמת היא יקרה — מערכת פשוטה פחות יעילה; אגרה גבוהה מדי תגרור התנגדות מובנית מצד הנהגים — אגרה נמוכה מדי עלולה לעורר התנגדות מובנית מצד האוצר. לכן, כל ההצעות הן בגדר פשרה, הליכה בין הטיפות של פגעי הגודש ועקרונות של מיסוי יעיל ושוויוני.

הצעות הרפורמה אינן מתיימרות להביא מיידית למערכת תחבורה אידיאלית, אבל הן צעד בטוח בכיוון הנכון. הדגשה מופרזת של ממד הפשרה ההכרחי של הצעות הרפורמה, והצגתן כ"הונאה", מחטיאה את המטרה מבחינה מקצועית וציבורית כאחת. בחינה מדוקדקת מעלה סבירות גבוהה שכל הצעות הרפורמה ישפרו משמעותית את מצב הפקקים בישראל, בלי להמיט עול כספי בלתי נסבל על הנהגים.

הכותב הוא ראש המחלקה הכלכלית בפורום קהלת



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#