על חשבון הדיור: מחירי המזון יקבלו משקל גדול יותר בחישוב המדד - תעשייה ומקרו - דה מרקר TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

על חשבון הדיור: מחירי המזון יקבלו משקל גדול יותר בחישוב המדד

החישוב של מדד המחירים לצרכן יעודכן לפי השינויים במחירים ובהרגלי הצריכה ■ סעיף הדיור יישאר הכבד ביותר בחישוב במדד, אבל משקלו יירד מעט – מ-25% ל-24.1% ■ לעומתו, המזון, הירקות והפירות יהיו אחראיים ל-17.5% מהמדד, במקום 16.7%

3תגובות
מוצרי חלב בסופרמרקט
אייל טואג

ההוצאה על דיור היא הכבדה ביותר של משקי הבית בישראל, וגדלה משמעותית בשנים האחרונות – עם העלייה בשכר הדירה, ועד לפני כשנה גם במחירי הדירות. למרות זאת, כשמתבוננים על סל ההוצאה כולו, משקלה של ההוצאה על דיור פחת מעט באחרונה – מפני שהעלייה בהכנסה הממוצעת איפשרה לישראלים להגדיל את הוצאותיהם במרבית הסעיפים האחרים.

השינויים בחלקם היחסי של סעיפי ההוצאה השונים משתקפים בעדכון שפירסמה היום (ב') הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) למשקלות שלפיהם היא מחשבת מדי חודש את מדד המחירים לצרכן.

המשקל היחסי של כל מוצר או קבוצת מוצרים במדד מעודכן אחת לשנתיים לפי משקלו בסל ההוצאה הממוצע של משקי הבית. משקלו החדש של סעיף הדיור הוא 24.1%, לעומת 24.9% בשנתיים האחרונות (2018-2017). המשקל החדש ישמש לחישוב מדד המחירים לצרכן ב-2020-2019, החל במדד ינואר שיפורסם בעוד כשבועיים וחצי. עלייה במחירים הנכללים בסעיף הדיור (בעיקר שכר הדירה) ב-1%, למשל, תביא לעלייה של כ-0.24% במדד המחירים לצרכן, אם לא יהיה שינוי בשאר הסעיפים.

המשקלות של קבוצות התצרוכת בעיקריות במדד המחירים לצרכן, באחוזים

בין עשר קבוצות המוצרים והשירותים העיקריות הנכללות במדד, חלה עלייה במשקל של ארבע קבוצות לעומת העדכון הקודם, שנעשה לפני שנתיים: המזון (ללא פירות וירקות) יקבל מעתה משקל של 14.3% בחישוב המדד, במקום 13.7%; הירקות והפירות – 3.1% במקום 2.9%; התחבורה והתקשורת – 20.2% במקום 19.3%; וסעיף ה"שונות" – 5.4% במקום 5%. משקלם של הירקות, הפירות והמזון יחד עלה מ-16.7% ל-17.5%.

הסעיפים שמשקלם ירד הם הדיור, וכן תחזוקת הדירה (ירידה קלה ל-9.1%), הריהוט והציוד לבית (ירידה זניחה ל-3.6%), הלבשה והנעלה (ל-3%), בריאות (ל-5.6%), וחינוך, תרבות ובידור (ל-11.1%). הירידה במשקלו של סעיף הדיור בחישוב המדד מתרחקת אף שהמחירים בו עלו בשנתיים האחרונות.

העלייה בסעיף הדיור המשקפת בעיקר את העלייה בשכר הדירה בישראל – היות שמחירי הדירות בבעלות אינם משוקללים במדד המחירים לצרכן. בחודשים האחרונים, סעיף הדיור במדד מסביר כשליש עד מחצית מהעלייה במדד המחירים לצרכן, בהתבוננות של 12 חודשים לאחור.

משקלו של סעיף הדיור (כרבע מהמדד) הוא ממוצע של כלל משקי הבית. ממוצע זה משקלל משקי בית שהוצאותיהם על דירות גבוהות, וגם כאלה שהוצאותיהם בפועל נמוכות, למשל מפני שהם מחזיקים דירה בבעלותם שהמשכנתא עליה כבר הוחזרה במלואה.

עלייה במשקל ההוצאות על משקאות אלכוהוליים וסיגריות

בחלוקה לפי רמת ההכנסות של משקי הבית, במדד לחמישון התחתון (20% ממשקי הבית שהכנסותיהם הן הנמוכות ביותר) משקלו של המזון (כולל ירקות ופירות) הוא כ-23.4%, לעומת כ-14.8% בלבד בחמישון העליון. לעומת זאת, משקלו של סעיף הדיור דומה במדדים לשני החמישונים האלה – כ-23.3% בחמישון התחתון, וכ-23.5% בעליון, לפי העדכון החדש.

השינויים במשקלם של הסעיפים השונים במדד בין העדכון שנעשה לפני שנתיים לעדכון החדש אינם גדולים – אבל בהתבוננות ארוכת טווח, אפשר לזהות שינויים דרמטיים יותר, ובהם ירידה חדה במשקל ההוצאה על מזון. גם שינויי מחירים חדים מקבלים ביטוי במשקלות במדד המחירים לצרכן. לדוגמה, הנפילה במחירי הסלולר באביב 2012 הביאה לירידה במשקלו של סעיף התקשורת – מ-4.2% ב-2012-2011 ל-2.4% ב-2018-2017.

בין העדכון של 2017 לעדכון החדש חלו שינויים משמעותיים יחסית במשקלם במדד של המשקאות האלכוהוליים, לרבות יין ובירה – שעלה מ-0.6% ל-0.9%, ככל הנראה על רקע השינויים במס עליהם; בהוצאות על מוצרי חשמל בידוריים (מערכת סטריאו, ממירים דיגיטליים, מכשירי טלוויזיה וכיו"ב) ושירותי טלוויזיה רב-ערוצית – שירדו מ-1.3% ל-0.9% על רקע ירידת המחירים בשוק; בהוצאות על נסיעות לחו"ל וטיסות בישראל – שמשקלן עלה מ-4.1% ל-4.8% חרף הוזלת הטיסות; ובהוצאות על סיגריות וטבק – שמשקלן עלה מ-1.6% ל-2.1%.

העדכון של משקלות הסעיפים השונים במדד מתבסס על סקר הוצאות משקי הבית של הלמ"ס ל-2016 ול-2017; הסקר ל-2018 מעובד בימים אלה. ההוצאה הממוצעת למשק בית לפי הסקר בשנתיים שנבדקו היתה 19,787 שקל בחודש, אבל מכך הופחתו סעיפי הוצאה שאינם נכללים במדד המחירים לצרכן – מס הכנסה, דמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות (3,438 שקל בממוצע), והוצאות אחרות שאינן נכללות במדד, כמו דמי מפתח והוצאות על הימורים ותרומות (עוד 270 שקל בחודש בממוצע) – כך שסל ההוצאות הכולל שלפיו חושבו המשקלות השונים הסתכם ב-16,079 שקל בחודש; ולאחר התאמה למחירי 2018 - ב-16,204 שקל.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#