המועצה הלאומית לכלכלה: ב-2025 יבוטלו מכסות הייצור והמכסים במשק החלב - תעשייה ומקרו - דה מרקר TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

המועצה הלאומית לכלכלה: ב-2025 יבוטלו מכסות הייצור והמכסים במשק החלב

ההמלצות משלבות את מנגנון התוכנית של משרדי האוצר והחקלאות להגדלה הדרגתית של רפתות, במטרה לייעל את הייצור ולהוריד את מחיר החלב, הגבוה ב-25% מהמחיר באירופה ■ פיקוח המחירים על חלב ומוצריו יישאר

29תגובות
פרה ברפת
אייל טואג

המועצה הלאומית לכלכלה במשרד ראש הממשלה ממליצה לבטל את מכסות הייצור של החלב ואת המכסים על יבוא חלב ומוצריו, המגינים על הייצור המקומי. המהלך נועד להוריד את המחירים של מוצרי החלב, הגבוהים ב–25% מהמקובל באירופה. המועצה אינה ממליצה בשלב זה להסיר את פיקוח המחירים על החלב ומוצריו.

תוכנית המועצה הלאומית לכלכלה למשק החלב הוכנה לאחר שבעלי רפתות במושבים דחו תוכנית מתונה יותר של משרדי האוצר והחקלאות לרפורמה ברפתות, שהתמקדה במעבר הדרגתי לרפתות גדולות ויעילות, והורדה הדרגתית של מכסים על חלק ממוצרי החלב. התוכנית שמציעה כעת המועצה הלאומית תצטרך לקבל את אישור החקלאים, שצפויים להתנגד ולהפעיל חברי כנסת שיתמכו בהם. 

גם ב–2013 נתגלעה מחלוקת בין הרפתנים לממשלה על הרפורמה במשק החלב, שעסקה בהתייעלות ייצור החלב באמצעות מעבר מדורג לרפתות גדולות יותר. למרות זאת, באותה שנה הוביל משרד ראש הממשלה את הרפורמה ברפתות — המכונה "מתווה לוקר" — שתוקפה יפוג השנה.

על פי ההצעה החדשה, ב–2025 יבוטלו כליל מכסות הייצור בענף החלב, לא תוטל כל מגבלה על הייצור ויבוטל מחיר המטרה של החלב (התשלום של המחלבות לרפתנים בגין החלב הגולמי). בנוסף, יבוטלו המכסים על יבוא מוצרי חלב וחומרי גלם חלביים.

הפחתה הדרגתית של מחיר המטרה

המהלך שיזמה הממשלה נועד לעודד רפתות קטנות ופחות יעילות לצאת משוק החלב ולהותיר בענף את הרפתות הגדולות בלבד, בדרך כלל של קיבוצים, שיעילותן יכולה להוריד את מחיר החלב. את המכסה שתימכר תעמיד המדינה למכרז.

על פי מתווה משרדי האוצר והחקלאות, ב–2025 תפיק הרפת הקטנה יותר מ–1.5 מיליון ליטר חלב בשנה, לעומת כ–400 אלף ליטר חלב בשנה כיום. כמו כן, המדינה תעמיד מענקים בסך 400 מיליון שקל לרכישת מכסות ייצור מבעלי רפתות שיבקשו לפרוש מהענף מהם יקבל המגזר המשפחתי, הכולל רפתות קטנות, 300 מיליון שקל. התשלום שיקבלו הרפתנים יהיה קבוע, ללא קשר למספר הפרות שיירכשו, ובלבד שתימכר כלל המכסה של הרפת.

במקביל, במסגרת תוכנית ההתייעלות, תתבצע הפחתה הדרגתית של מחיר המטרה ב–23 אגורות בעשר פעימות לאורך חמש שנים — מאפריל 2020 ועד אוקטובר 2024. ב–2023 ייקבע מחדש מחיר המטרה על בסיס סקר שייערך ברפתות המייצרות לפחות 1.5 מיליון ליטר חלב בשנה.

עוד מציעה התוכנית להעמיד לרפתות בעוטף עזה ובגבול הצפון תמיכה שנתית קבועה החל ב–2025. עד אותה שנה יתבצע מתווה מדורג שקבעו משרדי האוצר והחקלאות, הכולל הורדות הדרגתיות של מחיר המטרה של החלב והמכסים. כמו כן, על פי התוכנית, ב–2025 תיערך בחינה מחדש של המחירים המפוקחים לצרכן, לאחר סקירת עלויות הייצור ברפתות ובמחלבות.

מארגון מגדלי הבקר לחלב נמסר: "אנו שמחים שמשרד ראש הממשלה עסוק בענף המורכב שלנו, ואולי תימצא הדרך להסדרתו".

באירופה המכסים בוטלו כבר ב–2003

מחזור המכירות של משק החלב לקמעונאים הוא 300 מיליון שקל בשנה, וכולל מוצרים של מחלבות תנובה, שטראוס, טרה וגד. משק החלב מתוכנן ומפוקח על ידי הממשלה — החל בהקצאת מכסות ייצור חלב לחקלאים, קביעת מחיר המטרה של החלב הנמכר למחלבות ופיקוח מחירים על מגוון רחב של מוצרי חלב בסיסיים. 

ארגון המדינות המפותחות (OECD) מתייחס לפיקוח הממשלתי על משק החלב כאל סבסוד עקיף של החלב, שגורם לחוסר תחרות ולמחיר גבוה יחסית לצרכן, המשלם מיליארדי שקלים מיותרים בשנה. ישראל התחייבה לפני כמה שנים ל–OECD להקטין את הסבסוד העקיף של המוצרים ולהגדיל את הסבסוד הישיר לחקלאים, אך לאור התנגדות החקלאים והלובי הפוליטי שלהם בכנסת, המהלך מטורפד בכל פעם מחדש.
באירופה ננקט מהלך של ביטול מכסות ייצור בחלב ב–2003, שיצר יתירות, אך גם יתרון למחלבות גדולות שהתחזקו על חשבון מחלבות קטנות. התהליך יצר חוסר יציבות במחירים והוביל להגדלת התמיכה הישירה במגדלים.

אירופה מייצאת גדולה לשוק החלב העולמי, ומחזיקה כ–50% ממנו. לעומתה, ישראל היא משק קטן וסגור, עם היקף ייצור זניח לעומת השוק העולמי והיקף יבוא מזערי ביחס אליו. לפיכך, לא בטוח שהניסיון האירופי יתממש גם בישראל, כפי שטוענים חלק מהמגדלים.

בימים אלה נמצאות המחלבות, ותנובה בראשן, במאבק מול שר האוצר, משה כחלון, סביב נושא מחירי המוצרים המפוקחים. בשלהי מארס קבעה ועדת המחירים המשותפת למשרדי החקלאות והאוצר העלאה של 3.4% במחיר מוצרי החלב המפוקחים בשל עליית מחיר המטרה. 

ואולם ייקור המוצרים מצריך צו החתום על ידי שרי האוצר והחקלאות. שר החקלאות חתם על הצו רק בשבוע שעבר, לאחר לחץ שהפעילה תנובה באמצעות חברת הלובינג פוליסי, שגייסה את ועדת הכספים של הכנסת לקרוא לשרים לחתום על הצו. שר האוצר עדיין לא חתם על הצו, ככל הנראה מטעמים פוליטיים — וחשש כי יטענו שהוא הביא לעליית מחירים במוצרים כה פופולריים בשנה שעשויה להיות שנת בחירות. בנוסף, קיים חשש כי אם יאושר ייקור המוצרים המפוקחים, המחלבות יעלו גם את מחירי מוצריהן שאינם בפיקוח, וכי חברות מזון ומשקאות נוספות ישתמשו בזה כתירוץ להעלות מחירים שלא לצורך. 

המחלבות טוענות שהפגיעה המצטברת בהן בעקבות עליית מחיר המטרה, לצד אי־העלאת מחירי המוצרים המפוקחים, היא כ–250 מיליון שקל מראשית 2017 ועד כה.

ממחלבות תנובה, שטראוס וטרה לא נמסרה תגובה.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#