פלוג תוקפת את הממשלה: "מורידים מסים במקום להשקיע בטווח הארוך" - תעשייה ומקרו - דה מרקר TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

פלוג תוקפת את הממשלה: "מורידים מסים במקום להשקיע בטווח הארוך"

לדברי הנגידה, קרנית פלוג, עדיף להשקיע את עודפי המסים בפעילות שתעודד את הצמיחה במשק בטווח הבינוני והארוך, בעיקר תשתיות והשקעה יעילה בחינוך. זאת גם לנוכח הפיגור של ישראל, בהשוואה בינלאומית, בתחומים אלה

3תגובות
קרנית פלוג
אוליבייה פיטוסי

"טובת כלכלת ישראל היא יציבות פוליטית וכפועל יוצא קיומן של בחירות במועד, מדי ארבע שנים. קיומן של בחירות מדי שנתיים, מאלצת את קובעי המדיניות להעדיף תכנון לטווחים קצרים, שהוא בדרך כלל פחות טוב ונכון". כך אמרה היום הנגידה, קרנית פלוג, בהציגה את דו"ח בנק ישראל ל-2016.

הנגידה ציינה, בהקשר של עודפי המסים שהצטברו בקופת המדינה,כי יש להבחין בין תקבולים קבועים, כתוצאה מהצמיחה והתעסוקה הגבוהה במשק, לבין עודפי מסים חד פעמיים, כמו העלייה הגבוהה בשנה שעברה כתוצאה מיבוא מוגבר של כליי רכב פרטיים, או התקבולים הגבוהים שהמדינה צפויה לקבל מעסקת מובילאיי. לטענתה, עדיף עקרונית להשקיע את עודפי המסים בפעילות שתעודד את הצמיחה במשק בטווח הבינוני והארוך, בעיקר תשתיות והשקעה יעילה בחינוך, השקעות נכונות גם בשל הפיגור שלנו, בהשוואה בינלאומית, בתחומי התשתיות והחינוך.

הנגידה ציינה כי ב-2016 המשק צמח בקצב נאה של 4%, גבוה מזה שבמרבית המדינות המפותחות וגבוה מקצב צמיחת המשק בישראל ב-4 השנים הקודמות. את הצמיחה הובילה הצריכה הפרטית, בעוד שצמיחת היצוא הייתה מתונה יחסית, בדומה לקצב הצמיחה המתון של הסחר העולמי. שוק העבודה בישראל חזק כאשר המשק קרוב לתעסוקה מלאה והשכר הריאלי עלה, ובכך תמך בעליית הצריכה הפרטית.

האינטרנט מוזיל מחירים

פלוג הדגישה כי האינפלציה נותרה נמוכה גם ב-2016, למרות התרחבות הביקושים, והושפעה מהאינפלציה העולמית הנמוכה ומהייסוף שנרשם בשקל. המעבר לייבוא באמצעות האינטרנט הוביל להגברת התחרות במוצרי צריכה ולהוזלת מחירים. למרות שהאינפלציה נותרה נמוכה מהיעד, הציפיות לאינפלציה בטווחים הארוכים מעוגנות בסביבות מרכז תחום היעד, 2%, כלומר הפעילים בשווקים ממשיכים לתת אמון במשטר יעד האינפלציה.

משקל החוב בתוצר המשיך לרדת והגיע ב-2016 לרמה של 62%, בזכות הצמיחה ורמת הגירעון, וגם בזכות גורמים זמניים ובהם העלייה המהירה של מחירי התוצר לצד ירידת המחירים לצרכן, ועלייה חריגה בתקבולי המסים.

משקל ההוצאה הציבורית ביחס לתוצר ירד בהתמדה מתחילת העשור הקודם, בעיקר הודות לירידה במשקלן של הוצאות הביטחון וההוצאות על ריבית על החוב הציבורי. עם זאת, ירידת ההוצאות הללו לא הופנתה לעלייה בהוצאה האזרחית, שלאחר שירדה עד אמצע העשור הקודם, נותרה יציבה מאז על כ-30 אחוזי תוצר, נמוך מאוד בהשוואה בינלאומית. חלוקת המשאבים בין סעיפי התקציבים האזרחיים נותרה יציבה למדי בשני העשורים האחרונים, ואינה מצביעה על שינויים מהותיים בסדרי העדיפויות של הממשלות השונות. ההקצאה לחינוך ירדה מעט בעשור הקודם, ושבה ועלתה מעט בעשור האחרון.

ההשקעה לתלמיד בישראל - 82% ממוצע ה-OECD

הנגידה ציינה כי ההוצאה הממשלתית על השקעה בהון אנושי (הוצאה לתלמיד) ובהון פיסי, למרות עלייתן בשנתיים האחרונות, עדיין נמוכות בהשוואה בינלאומית, והרמה הנמוכה של המיומנויות הבסיסיות ושל התשתיות פוגעת בפוטנציאל הצמיחה של המשק. נדרשים צעדי מדיניות כלכלית שאת פירותיהם ניתן יהיה לקטוף רק בטווח הארוך. השקעה ניכרת ויעילה בשיפור החינוך והתשתיות תאפשר להעלות את הפריון ואת פוטנציאל הצמיחה של המשק, ובכך תתרום לעלייה ברמת החיים של כלל אזרחי ישראל. השקעה כזאת היא המפתח לצמיחה בת קיימא ומכלילה. מצבו הטוב של המשק הוא בדיוק שעת הכושר לאמץ מדיניות כזו.

פלוג ציינה כי השקעת הממשלה בתשתיות (תחבורה יבשתית, נמלי ים ואוויר, תקשורת, חשמל ואנרגיה, ומים), עלתה בשיעור נאה החל מ-2007, אולם ירדה בחדות לאחר הגידול בגירעון ב-2012, שחייב את הממשלה להידוק משמעותי בהוצאות. לדבריה, הצורך להקטין את ההוצאות בטווח הקצר מביא בדרך כלל לקיצוץ בתכניות השקעה, למרות הנזק שקיצוץ כזה גורם לצמיחה העתידית. ב-2016 חלה אמנם עלייה בהשקעה בתשתית אבל היא עדיין רחוקה מהרמה שטרם הקיצוץ. כיום רמת התשתיות בישראל נופלת במידה ניכרת מזו שבמרבית המדינות המפותחות, מה שמביא להקטנת הכדאיות של השקעה פרטית ופוגע בפוטנציאל הצמיחה של המשק.

הנגידה ציינה כי רמת ההוצאה לתלמיד ירדה בישראל בהתמדה ביחס להוצאה לתלמיד במדינות ה- OECD  בכל רמות הלימוד והגיעה לשפל של כ-70% ב-2009. מאז חלה עלייה מסוימת עד לכ-75% ב-2013. להערכתה, במקרה הטוב הגיעה ההוצאה לתלמיד בישראל ב-2016  לכ-82% מהממוצע ב-OECD. על רקע זה, התוצאות הירודות של אוכלוסיית ישראל במבחני ה-PIAAC ובמבחנים בינ"ל אחרים אינן מפתיעות. לדבריה, השקעה בהיקף ניכר בתשתיות ובחינוך היא המפתח לעלייה בפוטנציאל הצמיחה של המשק וברמת החיים של כלל אזרחי ישראל. המצב המקרו כלכלי האיתן של המשק מהווה שעת כושר לאמץ מדיניות כזו.

פרופסור נתן זוסמן
אייל טואג

זוסמן: בישראל מעדיפים, בטעות, את חלופת הטווח הקצר

נתן זוסמן, מנהל חטיבת המחקר בבנק ישראל, אמר כי ההתפתחויות החיוביות במשק ב-2016 גם בתחומי היצוא וההשקעות, בניגוד ל-2015, מבשרות על החלצות הדרגתית של הכלכלה העולמית מהשפל הכלכלי הפיננסי הארוך בו היא הייתה שרויה מאז 2008.

לדבריו, יצוא הסחורות, הרגיש יותר לייסוף בשער החליפין, הפגין ב-2016 חולשה אל מול הביצועים של היצוא במשקים המפותחים האחרים. מאידך, יצוא השירותים של ישראל, בעיקר ההיי-טק, בו גלום היתרון היחסי של המשק, צמח בקצב גבוה ביחס למדינות המפותחות למרות הייסוף.

זוסמן ציין כי בעוד ששיעור החיסכון במשק הישראלי דומה לזה של המשקים המפותחים האחרים, שיעור ההשקעה נמוך יותר, עד כדי כך שהוא אינו מאפשר לסגור את הפער ברמת החיים בין ישראל לבין המדינות העשירות ביותר. שיעור ההשקעה של הממשלה בתשתיות ובמבנים נמוך, בין השאר מהרצון להגביל את ההוצאה הציבורית במשק ומהעובדה שהממשלה התמודדה עם משברים תקציבים באמצעות קיצוץ בהשקעות בתשתית.כך בעיה בעלת אופי של טווח קצר הפכה לבעיה של טווח ארוך.

לדברי זוסמן, קובעי המדיניות בישראל מעדיפים לעתים קרובות את תחלופת הטווח הקצר על תחלופת הטווח הארוך. כך כשמדובר בהקטנת ההשקעה הציבורית בתחום התשתיות הציבוריות בטווח הקצר למרות ההשלכות על התשתיות הציבוריות וקצב הצמיחה לאורך זמן; כך גם כשמדובר בהשוואת התשואה לטווח הקצר בתיק החיסכון הפנסיוני מול התשואה ארוכת הטווח שהיא החשובה באמת בהקשר לחיסכון זה; כך גם בהגדלת מספר העובדים הלא-ישראלים בענף הבנייה לשם הגדלת כושר הייצור שלו בטווח הקצר מול הפגיעה לאורך זמן בפריון הענף ובשכר עובדיו; כך גם בהקמת ערים חרדיות חדשות כפתרון מהיר יחסית למצוקת הדיור במגזר מול הקושי לספק מקומות עבודה איכותיים בערים אלה לאורך זמן. לדבריו, הגדלת המשקל המיוחס לשיקולים ארוכי טווח תתרום להגדלת הצמיחה ורווחת אזרחי ישראל לאורך זמן.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#