בעולם כבר הבינו: תרומת זרע לא חייבת להיות אנונימית - כללי - דה מרקר TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

בעולם כבר הבינו: תרומת זרע לא חייבת להיות אנונימית

האם לא הגיעה העת לאפשר גם בישראל תרומת זרע מזוהה, מבלי לחייב את התורם ליטול אחריות על הילד? ■ במדינות רבות בעולם הגישה היא שיש לאפשר לילד שנולד בעזרת תרומת זרע להתחקות אחר שורשיו ומצאו - וכך לצמצם משקעים רגשיים

5תגובות
תינוק ישן
THEOBALD / BSIP / AFP

באחרונה דחה בג"ץ עתירה של ישראלית שביקשה להרות מתרומת זרע של גבר אמריקאי שנחשב ל"תורם זרע סדרתי" האחראי להולדתם של 38 ילדים ברחבי העולם. הסוגייה הגיעה לבג"ץ בגלל סירובה של המדינה לאפשר את התרומה, כיוון שזהותו של התורם ידועה וכיוון שהוא אינו מתכוון לקחת אחריות על הילד שיוולד.

לפי המצב החוקי בישראל, יש כיום שתי אפשרויות להפריית ביציות: באמצעות תורם אנונימי מבנק הזרע, או באמצעות בן זוג או גבר אחר המתחייב ליטול אחריות על הילד שיוולד כאביו. אין אפשרות כיום בדין הישראלי לקבל תרומת זרע מזוהה, ממכר או מידיד למשל, באופן שישחרר את התורם מאחריות לילד שיוולד.

יתרה מכך, גם אם הצדדים יסכימו ביניהם לפטור את הגבר התורם מכל אחריות כלפי הילד — הסכם כזה לא ייאכף על ידי בתי המשפט. באחרונה אף הורה משרד הבריאות כי במקרה שאשה מבקשת להרות מגבר שאינו בן זוגה, על הגבר להתחייב להירשם כאביו של הילד במשרד הפנים, בנוסף לנטילת האחריות עליו בחיי היומיום.

האם לא הגיעה העת לאפשר גם בישראל תרומת זרע מזוהה, מבלי לחייב את התורם ליטול אחריות על הילד? האם ישראל לא צריכה לצעוד קדימה ולאפשר תרומת זרע, בדיוק כמו זו שניתנת כיום באנונימיות בבנק הזרע, בהבדל אחד — שזהות התורם תהיה ידועה?

סוגייה זו עמדה במוקד הדיון במדינות שונות בעולם, ולא מעט מהן החליטו לאפשר תרומות זרע מזוהות דווקא משיקולי טובת הילד, מבלי לחשוף את התורם לאחריות כלשהי כלפי הילד.

מבחנות קפואות של זרע
BURGER / PHANIE / AFP

כך למשל, בשוודיה נחקק כבר ב–1988 חוק המאפשר לילדים שנולדו מתרומת זרע לברר את זהות התורם בהגיעם לבגרות; בארה"ב הוקמו בנקי זרע מיוחדים שבהם התורמים מוכנים לחשוף את זהותם; באוסטרליה (במדינת ויקטוריה), התקבל ב–1998 חוק שלפיו התורמים נדרשים להסכים לכך שזהותם תיחשף כאשר הילד יגיע לגיל 18; בהולנד הותקנו ביוני 2004 תקנות האוסרות על מרפאות לקבל תרומות זרע אנונימיות, על מנת לאפשר לילד מגיל 16 לקבל מידע על אביו הביולוגי; ובאוסטריה, ילד שנולד מתרומת זרע יכול מגיל 14 לקבל מידע על אביו הביולוגי.

הגישה הרווחת במדינות אלה היא שאם קיים מנגנון של תרומת זרע, עדיף שהדבר ייעשה בצורה מזוהה, שכן כך הילד יוכל לכל הפחות להתחקות אחר שורשיו ומוצאו — ולצמצם משקעים רגשיים שעלולים להיווצר אצל ילדים שאינם יודעים דבר על זהות אביהם.

באמנה הבינלאומית לזכויות הילד, שאושררה על ידי מדינת ישראל ב–1991, קיימת הכרה מפורשת בזכותו של הילד לדעת את זהותו ומוצאו. זכות בסיסית זו הוכרה גם במשפט הישראלי בכמה פסקי דין.

טרם נערכו מחקרים על מתבגרים ומבוגרים שנולדו בעזרת טכניקות ההפריה החדשות, ובהן תרומת זרע. לעומת זאת, נעשו מחקרים רבים על ילדים מאומצים, ואלה הראו כי אי־ידיעת זהות ההורים הביולוגיים גורמת לקשיי התפתחות.

חשיפת זהות תורם הזרע חיונית גם מטעמים רפואיים מצילי חיים, שכן היא מאפשרת קבלת מידע גנטי (לרבות מחלות תורשתיות) לצרכים רפואיים של הילד. כמו כן, קיימת חשיבות רבה לחשיפת הזהות מבחינה הלכתית, על מנת שלא יווצר חשש לממזרות. טיעון נוסף התומך בהכרה בתרומות זרע מזוהות, הוא העלויות העצומות שסופגת האשה, שנאלצת במקרים רבים לקנות מנות רבות של זרע בעלויות של אלפי שקלים. עלויות אלה ייחסכו ממנה בקבלת תרומה מזוהה מידיד או מכר.

ד"ר פרילינג היא עורכת דין המתמחה בדיני משפחה



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#