למה כדאי לכם להקשיב ללבנת פורן? - כללי - דה מרקר TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

למה כדאי לכם להקשיב ללבנת פורן?

הוועדות הרפואיות של הביטוח הלאומי משפילות, וברובן כבר לא רלוונטיות. אותה נכות רפואית מובילה לנכות תפקודית שונה - אבל לביטוח לאומי זה לא משנה. מי שלא נקבעו לו לפחות 40% נכות רפואית - לא ימשיך לשלב הבא, בו תיקבע נכותו התפקודית

14תגובות
לבנת פורן
אייל טואג

לבנת פורן מוכרת לציבור הישראלי בזכות פניה המחייכות מעל שלטי חוצות ענקיים, שבהם היא מפרסמת את החברה שלה העוסקת בייצוג של תובעי קצבאות מול המוסד לביטוח לאומי. בכנסת כבר ייחדו ללבנת פורן חוק משלה, שבמסגרתו הגבילו את שיעור העמלה שהיא — וחברות דומות לה שצצו בעקבות הצלחתה — יכולה לגבות מזכאי ביטוח לאומי המקבלים את קצבתם בעזרתה. גם בביטוח הלאומי מכירים היטב את פורן, ולא לזכותה: המוסד הממשלתי הענקי מתייחס אליה כאל טפילה, המרוויחה את לחמה משירות שהציבור אמור לקבל חינם באמצעות פנייה ישירה אליו.

למרות המלים הקשות ששומרים בביטוח הלאומי לפורן, גם הם נאלצים להודות כי היא חוללה בו שינוי. השירות המצליח שלה הציף את העובדה כי הביטוח הלאומי הוא מוסד מאוד לא נגיש, שאוכלוסיות מוחלשות הזקוקות לעזרתו מתקשות להתמודד אתו ועם הביורוקרטיה שלו. בעקבות הצפת הכשל הביורוקרטי הזה, שפתח פתח לפריחתם של שירותי תיווך כמו אלה של פורן, החל הביטוח הלאומי להקים בעצמו שירותים מתחרים: היום אפשר לקבל בביטוח הלאומי ייעוץ מוקדם כיצד יש להגיש תביעה.

פורן, אם כך, תרמה תרומה חשובה לחשיפת כשלי השירות של הביטוח הלאומי, ולהתחלת תהליך של שיפור בעבודתו. ראוי, לכן, להאזין קשב רב לדבריה, כאשר היא באה להלין על מה שהוא בעיניה אחת העוולות הקשות והמיותרות בעבודת הביטוח הלאומי: 250 אלף הוועדות הרפואיות שהמוסד מקיים מדי שנה לבחינת בקשות להכרה בנכות. "הוועדות עולות לנו 150 מיליון שקל בשנה, הן משפילות את הנכים, והן ממש לא רלוונטיות לדיון", היא אומרת.

הביורוקרטיה של ההכרה בנכות היא סבוכה, ומורכבת משני שלבים שונים. השלב הראשון הוא הוועדה הרפואית, שבה נבחן הליקוי הרפואי שלו טוען הנכה. הבחינה מבוססת על ספר ליקויים רפואיים משנות ה–50. הספר עודכן לפני כמה שנים, אבל תפישת היסוד שלו נותרה כשהיתה — הצמדת אחוזי נכות לכל ליקוי רפואי, לפי המפורט בו; נניח, יד משותקת שווה 50% נכות, ואילו רגל צולעת רק 40%.

גרף: כמה כסף מושקע בקצבאות נכות?

רף המינימום לקבלת קצבת נכות הוא 40% נכות רפואית. רק מי שעובר את הרף הזה ממשיך לשלב הבא בתהליך — שלב הנכות התפקודית. בשלב הזה, בהינתן שהתובע הוכר כנכה בשיעור של יותר מ–40%, נקבע עד כמה הנכות מונעת ממנו להשתלב בשוק העבודה, ובהתאם לכך גם נקבעת הקצבה שלו.

לטענתה של פורן, המבנה הדו־שלבי הוא לא רק ביורוקרטי, מתיש, מסורבל ומשפיל, אלא הוא גם בעיקר מיותר — מכיוון שבסוף התהליך זוהי הנכות התפקודית שקובעת את הזכאות לקצבת הנכות ולא הנכות הפיזית. כך, אדם קטוע יד יכול להיות משולל יכולת תעסוקה באופן מלא אם הוא עובד בעבודת כפיים, למשל, או אם תדמית הנכה יוצרת קשיים שאינם מאפשרים לו לעבוד — והוא יכול להיות גם מי שעובד כעורך דין מצליח ומשתכר עשרות אלפי שקלים בחודש.

אותה הנכות הרפואית, כלומר, מובילה לנכות תפקודית שונה. "בשורה התחתונה הבחינה היא של אובדן כושר עבודה, ואת זה חברות הביטוח וקרנות הפנסיה יודעות לבצע מצוין בלי להיכנס לבדיקה רפואית", אומרת פורן. "שלב הנכות הרפואית הוא מיותר. אפשר להסתפק רק בבחינה של נכות תפקודית, ואת הכסף שייחסך ממאות אלפי הוועדות הרפואיות המיותרות אפשר להשקיע בסיוע לנכים להשתלב בעבודה".

מתברר שלא רק פורן חושבת כך. גם פרופ' ירון זליכה, שגיבש עבור שר האוצר, משה כחלון, המלצות בנוגע לקצבאות הנכות, התייחס בדו"ח שלו לבעיית מבחן הזכאות של ההכרה בנכות בישראל. "ספר הליקויים הוא מיושן", אומר זליכה. "הוא מתייחס בעיקר למה שרואים בעין: האם יש יד או אין יד. התוצאה היא אפליה נוראה כנגד מי שסובלים מנכות קוגנטיבית או נפשית, שרובם לא מצליחים כלל להגיע לסף 40% ונשארים בלי קצבה.

הפגנת נכים בתל אביב, במארס
תומר אפלבאום

"בעידן הטכנולוגי, שבו פחות אנשים מועסקים בעבודת כפיים, אלה הם הגורמים הקוגניטיביים והרגשיים שמהווים את החסמים המשמעותיים יותר להשתלבות בשוק העבודה. כך, כשבאה מישהי ומתלוננת על דיכאון, התגובה של הוועדה הרפואית תהיה 'יאללה, תתחפפי מפה, לכי לעבוד'. אבל דווקא הנכויות הללו הן הנכויות הקשות יותר כיום".

ירון זליכה: להתמקד בנכות תפקודית במקום בנכות רפואית

בדו"ח שלו מצטט זליכה את ההגדרות המודרניות לבעלי מוגבלויות, כפי שהן מופיעות בחוק שוויון הזדמנויות לבעלי מוגבלויות, וגם באמנת האו"ם, ומציין את הפער העצום בינן לבין הגדרת הנכות של הביטוח הלאומי. בפועל, גם זליכה ממליץ לעבור מההתמקדות בנכות רפואית להתמקדות בנכות תפקודית.

ואולם המעבר הזה מעורר שאלות לא מעטות. כך, בלי הבחינה הרפואית לא ניתן יהיה לבצע הבחנה בין נכה שאינו מסוגל לעבוד מפאת נכותו, ולכן זכאי לקבל קצבת נכות, לבין מי שאינו עובד ללא סיבה מוגדרת, ולכן זכאי לקבל קצבת אבטחת הכנסה. בנוסף, קיימת סתירה פנימית בין הגדרת הנכות התפקודית כסוג של אובדן כושר עבודה לבין המטרה של קצבאות הנכות לסייע לנכים להשתלב בשוק העבודה.

ירון זליכה
עופר וקנין

זליכה חש בסתירה הפנימית הזו. "כדי שאדם יהיה זכאי לקבל קצבת נכות הוא נדרש להוכיח כי איבד את כושר עבודתו", כותב זליכה בדו"ח שלו. "המלצותי נועדו לעודד את הנכה לצאת לעבודה בלי שקצבתו תישלל. הכיצד ניתן לצפות שאדם יוכיח כי איבד את כושר עבודתו, ומיד לאחר מכן ייצא לעבוד?".

אף מדינה בעולם לא פתרה את הסתירה הפנימית הזו — שלפיה קצבת הנכות אמורה להיות משולמת לנכה שאינו מסוגל לעבוד ולפרנס את עצמו, בד בבד עם התפישה המודרנית של קצבאות הנכות ככלי שנועד לסייע לנכים להשתלב במידת האפשר בשוק העבודה.

לדברי פורן, בחלק מהמדינות מצאו לה פתרון שיווקי, בכך שבחינת הזכאות לקצבת הנכות מתמקדת "בכושר העבודה של הנכה, ולא באי הכושר שלו, ומה המדינה יכולה לעשות כדי לעזור לו למצות את כושר העבודה שלו — למשל באמצעות הכשרות, התאמת מקום העבודה לצרכים הפיזיים שלו ותמרוץ המעסיק. הגישה היא חיובית — איך הנכה יכול לעבוד, ולא כמה הוא לא יכול לעבוד". נזכיר שגם במדינות מתקדמות בעולם מצליחים, בסופו של דבר, לשלב רק שליש מהנכים בעבודה. בישראל השיעור הוא כ–20% בלבד.

לצורך יישוב הסתירה מציע זליכה פתרון משלו, אבל זהו פתרון חלקי. את היישוב המלא של הסתירה הוא מציע להעביר לוועדה שתעסוק בשאלת מבחן הזכאות לנכות בישראל — עשרות שנים לאחר שנבחן לאחרונה, ו–12 שנה לאחר שהוגשו מסקנות הוועדה בראשות השופט אפרים לרון שבדקה את היכולת לשלב נכים בעבודה, ונחלה הצלחה חלקית בלבד. בהנחה שהמדינה שוקלת להוציא עוד 4 מיליארד שקל בשנה על קצבאות הנכות שהיא משלמת, כדאי שעל הדרך תבחן לעומק גם שאלת היסוד של הזכאות לנכות.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#