בנימין נתניהו - מנהל חלש שאינו יודע לחשב יותר מצעד בודד קדימה - כללי - דה מרקר TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

בנימין נתניהו - מנהל חלש שאינו יודע לחשב יותר מצעד בודד קדימה

ראש הממשלה, שיכור כוח וחסר מעצורים, דרס את שר האוצר משה כחלון ואת היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט, אבל בפועל דרס את כל הישגיה של ממשלתו שלו: מעתה כל הרפורמות המבניות של ממשלת נתניהו יהיו בסכנה

169תגובות
נתניהו בטקס פרס בראשית בירושלים, ינואר
AMIR COHEN/רויטרס

1. במצב שנוצר, עדיף כבר לסגור את השידור הציבורי

מתנגדי ההפרטות במדינת ישראל יצטרכו כנראה לבחון מחדש את עמדתם האידיאולוגית לנוכח אירועי השבוע החולף. בניגוד גמור לדעה הנחרצת שלהם, התפישה ש"פרטי" זה רע ו"ממשלתי" זה טוב, רחוקה מאוד מלהצדיק את עצמה. למעשה, בחינה לאורך שנים תעלה כי הקביעה הנחרצת היחידה לגבי ניהול ממשלתי מול פרטי היא שהמצב הטוב ביותר הוא עירוב מודלים.

שווקים שיש בהם גם גופים פרטיים, גם גופים ממשלתיים וגם גופים המנוהלים בידי עמותות הם בדרך כלל השווקים המאוזנים ביותר, כי שלושת המודלים מתחרים זה בזה, ומקזזים זה את החולשות של זה. שוק השידורים אמור היה להיות הוכחה נחרצת לכך: מן הצד האחד יש גופי שידור פרטיים, ערוצים 2 ו–10, הסובלים מהיותם כפופים לאינטרסים מסחריים, ומן הצד האחר יש גוף שידור ציבורי, הסובל מהיותו מושפע מאינטרסים פוליטיים. ביחד, כאשר גם אלה וגם אלה משדרים, הציבור מקבל שידור חדשותי מאוזן ודמוקרטי יחסית. זהו איזון חשוב מספיק כדי להצדיק את מיליארד השקלים שהציבור משקיע בשידור הציבורי בשנה.

רק שאירועי סוף השבוע הפרו את האיזונים הנדרשים, כאשר גוף השידור הציבורי התגלה לא כגוף שמושפע מאינטרסים פוליטיים, אלא כגוף הנדרס בידי אינטרסים פוליטיים. בפועל, שידור החדשות הציבורי, ולא משנה איך יקראו לו, יהיה עבד נרצע של ראש הממשלה. במצב כזה התרומה של השידור הציבורי לאיזון הדמוקרטי היא זניחה, ואפילו שלילית, ולכן הגוף איבד את ההצדקה לקיומו. יש לנו כבר שני גופי שידור מסחריים שעושים את עבודתם נאמנה יחסית, ואין צורך לבזבז מיליארד שקל בשנה מכספי הציבור על גוף שידורים שלא יתרום דבר לאיזון של השניים האחרים. חבל על הכסף — עדיף כבר לסגור את השידור הציבורי.

2. למה נתניהו התאמץ כל כך לטפל בגוף עם השפעה כה קטנה?

3.8%. זהו שיעור הרייטינג הממוצע בכלל האוכלוסייה של מהדורת החדשות "מבט" של רשות השידור כיום — לעומת רייטינג של כ–9.2% למהדורת חדשות ערוץ 10, ושל 18.7% למהדורת החדשות של ערוץ 2. כיום, לרשות השידור אין אימפקט משמעותי על דעת הקהל בישראל, ועכשיו, כשכולם יודעים שהשידור הציבורי הוא עבד נרצע של ראש הממשלה, סביר להניח שהאימפקט יהיה דל עוד יותר.

הפגנת עובדי תאגיד השידור הציבורי, השבוע
אמיל סלמן

התרגיל המסריח שרקח נתניהו על גבם של שני האומללים — שר האוצר, משה כחלון, והיועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט — הוא תרגיל על יבש. ראש הממשלה נהג כקלגס כדי לדרוס גוף שידור שכמעט אינו נוכח בסדר היום הציבורי. בשביל זה מתאמצים כל כך?

3. האלימות השלטונית משתלמת

אלא שלא על 3% רייטינג נלחם ראש הממשלה, כי אם על זכותו הטבעית לנהוג כבריון. נתניהו בחר לבטל חוק שהוא עצמו העביר, ולבטל רפורמה שהוא עצמו הנהיג, ללא כל הצדקה מוסרית, כלכלית או ציבורית — וזה הצליח לו. מדינה שלמה עסקה במשך שבועות בגחמה של ראש הממשלה, ולא יכלה לה. בסופו של יום כל שומרי הסף, ובראש ובראשונה היועץ המשפטי מנדלבליט, התכופפו בפני האלימות של נתניהו. מבחינת נתניהו, האלימות השתלמה.

אנחנו נמצאים בעידן שבו האלימות משתלמת. ארדואן, פוטין, טראמפ, נתניהו — כולם מנהיגים כוחניים שהתקינות הפוליטית, המוסר, הנהלים או החוק אינם עוצרים אותם, להפך. כל הארבעה נוקטים אלימות גוברת והולכת, בהיעדר גורמי ממשל או משפט שמצליחים לרסן אותם, ועם ההצלחה מגיע התיאבון להצלחה נוספת. מהבחינה הזאת, דריסת תאגיד השידור הציבורי אולי הוסיפה לראש הממשלה רק 3% רייטינג, אבל העצימה את כוחו הפוליטי ואת היעדר המעצורים שלו עשרות מונים. צפו פגיעות נוספות בהמשך.

4. הרפורמות הבאות יהיו קשות הרבה יותר

אובדן המעצורים אינו רק של נתניהו. התקדים שנקבע בתאגיד השידור מדאיג מאוד משום שמדובר ברפורמה מבנית שכבר נחקקה, והיתה בשלבי ביצוע אחרונים. תהליך סגירת רשות השידור והחלפתה בגוף אחר מתקדם, יעיל וטוב ממנה, נקבע בחוק והיה לקראת סופו. על אף זאת, הרפורמה בוטלה ברגע האחרון, תוך ביטולו דה־פקטו של חוק קיים, והסבת נזק כלכלי עצום לתקציב המדינה. השימוש שעשה נתניהו בעובדי רשות השידור, כאמתלה לביטול חוק תאגיד השידור הציבורי, שירת אותו מצוין — אבל לא רק אותו. כל ועד עובדים חזק ישנן את הלקח ממקרה תאגיד השידור: לעולם לא מאוחר מדי לעצור רפורמה מבנית, גם אם היא כבר חקוקה, וגם אם כבר השקיעו בה מיליארדים. רוצים להמר האם הרפורמה של פתיחת נמלי הים לתחרות תהיה הבאה בתור שיופעל סביבה לחץ מסיבי מצד העובדים במטרה להפוך את הגלגל?

מהבחינה הזאת, שיכרון הכוח של נתניהו בפרשת התאגיד עלול להיות לו לרועץ, משום שההישג הדורסני שלו יסכן את כל הרפורמות שממשלתו אי־פעם הצליחה לקדם. הוא הרס רפורמת שידור אחת במחיר של סיכון כל הרפורמות הקודמות או העתידיות של ממשלתו. זהו קוצר רואי משווע, שמעיד, שוב, על חולשתו העיקרית של נתניהו: הוא מנהל חלש, נטול ראייה אסטרטגית, שאינו יודע לחשב יותר מצעד אחד קדימה.

5. גם חקיקה כבר אינה מבטיחה שרפורמה תצא לפועל

משרד האוצר נדרש להסיק מסקנות מפרשת התאגיד, שמסכנת כל רפורמה מבנית קיימת או מתוכננת. מכיוון שגם חקיקה כבר אינה מבטיחה שרפורמה תצא לפועל, צריך לחשוב על מנגנונים ציבוריים שיוודאו את המשך התמיכה הציבורית בנחיצותן של רפורמות. כך למשל, הביטול של אגרת הטלוויזיה היה טעות מרה — לו האגרה היתה ממשיכה להיות משולמת כל זמן שרשות השידור קיימת, ניתן להניח שהלחץ הציבור לביטולה של רשות השידור יחד עם ביטול האגרה, לא היה מאפשר לנתניהו לבצע את הפליק־פלאק לאחור המפואר שלו.

6. אם מנדלבליט ימשיך להתרפס הוא יהרוס את כולנו

נו, מה אפשר להגיד על זוג האומללים כחלון ומנדלבליט, שהוכיחו שהם כחומר ביד נתניהו? כחלון הוא שר אוצר נחמד — שזאת דרך אחרת להגיד שהוא שר אוצר חלש, שאינו נלחם על דבר, ולכן גם אינו מצליח בתפקידו. ירידת התמיכה הציבורית בו אינה מפתיעה לאור היעדר חוט השדרה הציבורי שלו.

מנדלבליט הוא מקרה תמוה עוד יותר, משום שהוא אינו צריך להיבחר, ועבורו ריסון ראש הממשלה היה אירוע מתבקש: הוא הרי כבר פסק שאסור לנתניהו להתערב בתחום התקשורת — אז מדוע איפשר לו לנהל את אירוע התאגיד? ההתרפסות של מנדלבליט בפני נתניהו מחזקת עוד יותר את החשדות בנוגע לאינטרסים שהביאו למינויו לתפקיד, ומחלישה מאוד את מעמד היועץ המשפטי לממשלה.

אם מנדלבליט ימשיך להתרפס, הוא יזכה להרוס את עצמו ואותנו. את עצמו הוא יהרוס בהיכנסו להיסטוריה כיועץ משפטי חלש ובלתי־ראוי, ואת כולנו הוא יהרוס יחד אתו, משום שלא יהיה מי שירסן את ראש הממשלה חסר המעצורים.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#