אפשר אשכרה לאלף קוף שיעשה את העבודה הזו - והיא ביקשה שנשלם 80 אלף שקל על השירות

מה עושים כששכן משאיר שקית זבל בחדר המדרגות, למה חשוב ללמד ילדים כלכלה עד גיל 18, ואיך נראה חדר האוכל בחברת היי-טק אחרי ארוחת צהריים ■ הטוקבקים הנבחרים של השבוע באתר TheMarker

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
"יש תוכניות בנייה? לא יודעת. מתי הוחלפה צנרת? לא יודעת. איזה חלונות יש? לא יודעת"
"יש תוכניות בנייה? לא יודעת. מתי הוחלפה צנרת? לא יודעת. איזה חלונות יש? לא יודעת"צילום: JFS07/Shutterstock

תגובות לכתבה: המתווכת מצאה קונה שמוכן לשלם יותר מהמחיר המבוקש — והרגיזה את בעלת הדירה: "קילקלתי לה את התוכניות"

>> אמת בפרסום

מתווכת בבקעת אונו, זאת שקבענו שתראה לנו דירה וכשהגיעה למקום הסתבר ששכחה את המפתחות של הדירה אצלה בבית? או מתווכת אחרת שפירסמה דירה ביד2 אבל בכלל היתה בחו"ל באותו זמן ולא ענתה למתקשרים? שני מקרים אמיתיים. ועל זה הן עוד רוצות דמי תיווך.

>> סיפור אמיתי

אני ואשתי הלכנו לראות דירה (ראשונה) למגורים בתל אביב. פתחה לנו את הדלת מתווכת. הנה תמצית השיחה שהתקיימה: כמה משלמים פה ועד בית? תתקשר לועד הבית ותשאל. בן כמה הבניין? לא יודעת. יש תוכניות בנייה? לא יודעת. מתי הוחלפה צנרת? לא יודעת. איזה חלונות יש? לא יודעת. אנחנו רוצים לדבר על דמי התיווך. אין בעיה, קודם רק תחתמו לי שהזמנתם את השירות שלי ב-80 אלף שקל + מע"מ. מיותר לציין שלא נתנו הצעה על הדירה.

אפשר אשכרה לאלף קוף שיעשה את העבודה שלהם.

>> מוכר דירה

אתם צודקים, אבל נמאס לי מטיילת הסקרנים, המשועממים הלא רציניים, שעברה בדירה כמו בתחנה מרכזית, אז בסוף מכרתי דרך מתווך. תאשימו את כל מבלבלי המוח שרק מפריעים.

תגובות לכתבה: מחיר הנימבי: אושר המקטע המרכזי של המטרו – ללא ערי השרון 

>> אני בן 70, וכל זה יהיה אחרי מותי

אפשר לעשות הכל אחרת. להפסיק את התחבורה הציבורית בקווים ראשיים ולהוסיף הרבה אוטובוסים. אין סיבה שתושב רעננה ייסע לתל אביב ברכב פרטי. במקום זה שייסע באוטובוס מביתו עד היעד בתל אביב, הרצליה או כל מקום אחר. כאשר אין רכב פרטי האוטובוס נוסע מהר יותר. הרבה יותר מהר.

>> תגובה לתגובה

חילחיל

50 ומשהו שנה חרשת את הכביש. עכשיו אתה שולח אותנו לחכות שעות לאוטובוסים ברמה נמוכה מאלה שבבוליביה. ואתם לא מבינים למה הבומרים הם אחד הדורות המושמצים בהיסטוריה.

>> רענני 2005

נימבי = מילת גנאי ריקה מתוכן, לדעתנו, שמשמיע אדם שלא נפגע ממטרד מסוים - כלפי מאבקו של מי שכן נפגע. ריקה מתוכן כי זה רק טבעי שאדם יילחם על מה ששלו. כמו כן, אפטיות לסבלו של אחר זה לא מילה רעה. אגב, גם הנכים, שדורשים את התחנה דווקא אצלם, נימבי?

>> תגובה לתגובה

סטארט-אפיסט

אני גר בפרוור קרוב לתחנת רכבת ושומע בלילה את הרכבות על המסילה. ממש לא מפריע וזו שכונה שקטה, טובה ויקרה. אני מגיע למרכז ת"א בחצי שעה ולא צריך לסבול מפקקים. תמשיך ליהנות מצומת רעננה ושאר הרחובות העמוסים שלכם. עבדתי ברעננה לפני שנים ואני לא מתקרב לעיר הזאת. לא פלא שכל ההיי-טק שבתחילת המילניום נהרו לרעננה, ברחו משם לטובת ת"א-השלום.

"מפחדים מקורקינט כאילו מפלצת פח של 2 טון היא מתנת האל"צילום: Jose HERNANDEZ Camera 51/Shutter

>> מגיע לכם

פרווריסטים יקרים.

אתם רוצים חילוץ מהפקקים לתל אביב, אבל לא מוכנים לוותר על שלושה כלי רכב בכל בית.

אתם רוצים שיפור בקווי תחבורה ציבורית, אבל לא מאפשרים לראשי העיר הפחדנים שלכם לצבוע נתיבים לנת"צים.

אתם רוצים קצת חיים, עירוב שימושים,ֶ ולהעיר קצת את פרוור השינה שלכם, אבל לא מוכנים שייפתח בית קפה מתחת הבית.

אתם רוצים להגדיל בנייה, אבל נגד צפיפות.

אתם רוצים פחות כלי רכב, אבל לא מוכנים לוותר לטובת אופניים ומפחדים מקורקינט כאילו מפלצת פח של 2 טון היא מתנת האל.

יש את זה ביותר אנכרוניסטי, צבוע, אינטרסנטי ו-1980?

אתה רוצים עיר תוססת, קהילתית, עם בני אדם ברחובות - או בית קברות לבני אדם? תעברו לקיבוץ וזהו. אחרי זה אתם מתפלאים שהמחירים בתל אביב, העיר היחידה בארץ שמיישמת את כל מה שרשום למעלה, מכפילים את עצמם כל שנה.

השבט אמר את דברו. השוק מצביע ברגליים. אתם תישארו מאחור.

>> רמת גן זה כאן

גרתי בשרון, אבל לא אעזוב את גוש דן. החיים במטרופולין הם הרבה יותר עשירים בעיניי: יש תנועה, יש אנשים שלא כולם נראים כמו השכנים עם המאזדה בבניינים המשוכפלים. יש תרבות, עבודה בשכר הרבה יותר גבוה במרחק 10 דקות נסיעה באוטובוס או אופניים, מלא פעילויות לילדים במרחק הליכה, פארקים (ירקון, לאומי, דרום). והאוטו? מחכה בחניה לפעם היחידה שנזיז אותו כשניסע לטייל בסופ״ש.

"יש אנשים שלא כולם נראים כמו השכנים עם המאזדה בבניינים המשוכפלים"צילום: עופר וקנין

תגובות לכתבה: לכודות בכלוב זהב במגדלי היוקרה בתל אביב: הצד האפל של הסכמי הממון

>> מנסיון - הטענה הזו לא מחזיקה מים

גרושתי לא טיפלה בילדים ולא דאגה לבית. חזרה מעבודתה ה"קשה" כמזכירה שרוב שעות העבודה שלה פנויות - ישר למיטה, "לנוח", ולילדים אסור היה באיסור חמור להפריע לה. לבית דאגו המנקים שאני שילמתי עבורם, אוכל היא לא בישלה - קנתה בחוץ, בכספי כמובן. אני עבדתי כמו חמור, טיפלתי בילדים, רחצתי כלים ועשיתי כביסה. לה היו כל הדברים האלה "קשים", ועשו לה "כאבי ראש". כשהתגרשנו היא כמובן לקחה חצי מהפנסיה שלי, למרות שלא תרמה כלום להשגתה.

>> תגובה לתגובה

יורם

חמור, היא הביאה לך צאצאים לעולם, שאני משער שלא קמת בלילה לטפל בהם, להניק אותם, לטפל בהם כשהיו חולים. בקיצור כגבר לגבר תפסיק לז.. את המוח כי אנחנו הגברים לא מסוגלים לעשות כלום לבד. קצת נזלת באף ואנחנו חדלי אישים.

>> לומי

גם אני ברחתי מקשר כזה ולא רק בגלל הדרישה שאהיה בבית בלי לעבוד ואטפל בבית ובילדים, אלא גם כי הבחור התעלם מהרצונות שלי כאילו שלא היינו ביחד מספיק זמן כדי שהוא יידע מה הם. אמרתי לו כבר בהתחלה שאני לא רוצה חתונה ולא רוצה בכלל ילדים, אם הוא רוצה לחיות על חשבון הכסף של משפחתו שיהיה לו בכיף, אבל לי יש שאיפות ותוכניות מקצועיות והתפתחותיות משלי. ברחתי רק כשאמא שלו הודיעה שהיא קונה לנו דירה ביישוב שלהם ושיתפה אותי בתוכניות שהיא התחילה לעשות לחתונה, בלי שבכלל שאלו אותי אם אני רוצה לעבור לישוב הזה ובלי שהיה לי זכור שהסכמתי להתחתן.

>> כולנו היינו צעירים

אני גבר, רואה בעצמי כיום איש משפחה שקול. כשהייתי בן 22? הייתי טמבל, מה הבנתי מהחיים שלי. שילוב של חוסר ניסיון ותמימות. אמנם לא חתמתי על הסכם ממון אבל עשיתי מספיק שטויות אחרות.

>> יש לה כרטיס אשראי?

עבדתי בחנות תכשיטים. אחרי החגים היו מגיעות כל הצעירות, מחזירות את תכשיטי המתנה ומבקשות מזומן בגובה 50% מערך הקנייה לאחר הוצאות. כן, כן, הנשים הצעירות יודעות שגם הן תוחלפנה תוך כמה שנים ודאגו לעצמן. שמעתי שכך קורה גם בחנויות הבגדים היוקרתיות.

"כל הצעירות מחזירות את תכשיטי המתנה שקיבלו ומבקשות מזומן"צילום: בלומברג

תגובות לכתבה: "יש שני יישובים בישראל שבהם הכל נקי, ממש בית מרקחת, את הולכת ברחובות ומרגישה אירופה"

>> המצקצקת

בואו לראות איך נראה המטבח בחברת היי-טק ממוצעת אחרי ארוחת צהריים: כיור מטונף, כלים בכל מקום, אוכל על השולחנות. חלילה למי מהעובדים לפנות את הכלים המסריחים שלו למדיח או לרוקן שאריות מהצלחת לפח. התפיסה שמאפשרת את זה: ״יש מנקה. אנחנו מתעסקים בלעשות דברים חשובים, ובדרך משתינים על אחרים״.

אין מה לומר, אומת ההיי-טק.

>> רוקי

בכל פעם שראיתי שקית זבל ליד פתח של דירה, פתחתי את השקית ורוקנתי את תוכנה במקום הימצאה. המסר עבר ביעילות ונקלט. הישראלי המכוער חייב להבין שחדר המדרגות בבניין אינו פח הזבל הביתי שלו, והוא קולט דברים כשכואב לו.

תגובות לכתבה: יוני ומיכל רכשו דירה במחיר שנראה דמיוני. כך הם איבדו שליטה על המשכנתא אחרי פחות משנה

>> יעקב ב

סיפור נחמד. אם בבית הספר היו מלמדים אותם כלכלה, הם היו מבינים מה המשמעות של משכנתא. אני למדתי על זה רק ב-MBA בגיל 28. את הילדים שלי אני אלמד כלכלה עד גיל 18. אין שום בעיה לקחת הלוואה כל עוד אתה מבין מה אתה עושה, בודק מה יקרה כשדברים ישתנו כמו ריבית או ירידה בשכר וכו'… ולכל אלה שחושבים שזו בעיה של מישהו שקונה דירה ב-4 מיליון שקל אז גם אתם לא מבינים כלום. זו יכולה להיות בעיה גם למישהו שקנה דירה ב-2 מיליון שקל.

>> עיוות שקיים רק בישראל

אנחנו לקחנו משכנתא בגרמניה על 80% מערך הדירה לפני קצת יותר משנה. קיבלנו ריבית מצויינת וקבועה ל-10 שנים. בעוד 10 שנים אנחנו יכולים למצוא מקור מימון חדש אבל ברירת המחדל היא שממשיכים באותם תנאים. ובואו לא נשכח, הבנק לא הפסיד ולא יפסיד גם עלינו. למה בישראל עושים סיבוב על האנשים??

>> תגובה לתגובה

מוצטפא שמטרלינג

גם בישראל את יכולה לקחת משכנתא בריבית קבועה. כל אחד עושה את התחשיבים של מה הכי משתלם לו, כי הקבועה לרוב יותר גבוהה. מי שהתפתה לקחת הרבה במסלולים לא קבועים מסתבך עכשיו. יש אנשים (למשל - אני!) שמיהרו לסגור את האפיק הצמוד שלהם ברגע שיכלו ונשארו עם משכנתא בונבוניירה -ל10 שנים בריבית 2%, ואני מחכה כבר לטלפון מהבנק שיגיד לי שהם נכנעים ופשוט נותנים לי את הדירה בחינם :-)

תגובות לכתבה: 20 אלף שקל בחודש עבור עובד זר: כך מעודדים את המבוגרים לעבור למחלקה סיעודית

>> גדי.ד

מליווי אמי בשנותיה האחרונות המסקנה שלי היא חד-משמעית. למי שאין הרבה כסף, עדיף לו כבר למות צעיר. שבץ טוב ולסיים עם זה. כמו כל דבר ציבורי אצלנו, הכול חפיף, מוזנח ומשפיל. הרבה פעמים שאלתי את עצמי האם זה מה שעוברים גם ההורים של נבחרי הציבור שלנו? אני לא מאמין. שיחיו עד 120 ויהיו בריאים, אבל אני לא מאמין שאמא של בנט, ביבי או לפיד הסתובבה באותם מסדרונות וקיבלה טיפול כמו אמא שלי. אין מצב שהן בילו בחדרים המוזנחים, המסדרונות עם הבלטות השבורות, האחיות העצבניות והרופאים טרוטי העיניים שטיפלו באמא שלי. שחיכו חודשים לבדיקה ונאלצו לישון לידה בלילה מתוך ידיעה שאחרת איש לא יעזור לה אם תזדקק.

>> יפית

אני טיפלתי באמי כמה שנים, וכשהפכה לסיעודית הבאנו מטפלת אבל המחיר יותר גבוה ממה שנדמה לכם. ובצדק אדם יעדיף הרדמה מאשר להיות סיעודי, מושפל וסובל. גם המשפחה סובלת. למה אין המתת חסד?

אנשים סיעודיים (למצולמים אין קשר לכתבה). "כשאמי הפכה לסיעודית הבאנו מטפלת אבל המחיר יותר גבוה ממה שנדמה לכם"צילום: תומר אפלבאום

>> Orna Amir

עצוב. זה בדיוק מה שאני עוברת. אבא בן 89, סיעודי רמה 6 מופחתת בגלל שיש לו "הכנסות גבוהות" - הכוונה פנסיה. ניצול שואה יתום מהוריו, עבד כל חייו כדי שיעמוד על הרגליים. נפל בין הכיסאות כששינו את חוק הסיעוד. עבר לדירה עם מעלית כדי שיוכל לצאת. המחירים בשמיים. יודע שאין לו כסף לעובד זר וברור שגם לא לדיור מוגן. ניצולי שואה העלו לו על החמרה את אחוזי הנכות מ-25% ל-38% שזה אומר אפס תוספת בכסף! אפס תוספת.. אהה הוא יוכל לערער על ההחלטה רק בעוד חצי שנה בגיל 90, כדי שיהיה להם משרה ועוד וועדות... אבא שלי מבקש למות. בינתיים גרה איתו. הוא בוכה ואני בוכה.

תגובות לכתבה: "כאן אני מרגיש הרבה יותר מוגן. אף אחד לא עושה טובה שהוא משכיר דירה": כך משפיעים חוקי השכירות בספרד על שוק הדיור

>> מוטי, טקסס

ההחלטה הכלכלית הכי טובה שלי: לעזוב את ישראל ולעבור לאמריקה. אני בהיי-טק, מנהל זוטר בתמיכת לקוחות, אחרי שנה פה קניתי בית ענקי (7 חדרים במונחים של ישראל) עם חצר גדולה, בריכה ושתי מכוניות חדשות בחניה במחיר של דירת 4 חדרים בנתניה (500 אלף דולר). מאז קונה בתים להשקעה. השכר פה גבוה, המסים נמוכים (כ-30% הורדות כולל הכל), יש החזרי מס, בונוסים, אפשרויות להשקיע בשוק ההון ופנסיה בעלויות נמוכות. הקאץ׳ זה הריחוק מהמשפחה ומהחברים. נעשה מליון דולר או שניים ונחזור לארץ.

>> אלמוני

לא כולם בתל אביב חזירים. אני משכיר את דירותיי, שבע במספר, ללא העלאת שכר הדירה, ויש לי דיירים מעל עשר שנים וכולם שמחים ומאושרים.

תגובה לכתבה: רעש, בלגן והסחות דעת: עובדים רבים מתקשים להסתגל בחזרה למשרד, ובצדק

>> ראי שחור

כל כך הרבה שנים מנהלים בכירים ואנשי HR פמפמו לנו שאופן ספייס מעורר יצירתיות, שיתופי פעולה ותפוקה. הם עצמם, אגב, תמיד ישבו במשרד פרטי מחוץ ללול התרנגולות. כיום ברור לכולם שזה תמיד היה רעיון מטומטם.

תגובות לכתבה: שוד הנחושת הגדול: מה קרה ל-7,000 טונות של המתכת היקרה - ולמה זה צריך להדאיג אותנו

>> אוזוספ

הפרוייקט של תמנע נעצר כבר ב-2019, המקום שומם, בעל החברה נעצר במקסיקו, כל הציוד נשאר להירקב ולהתפרק, שתי חברות ישראליות מתעניינות להמשיך את הוצאת הנחושת, כמובן שלחברה ממקסיקו עשו את המוות, עם אלף בירוקרטיות, כי רצו כבר להעיף אותם. 15 שנים רק עשו ניסויים ומתקן קטן, ולא בנו מפעל גדול, בעיקר כנראה עשו קומבינות. כיום המקום לא פעיל. עבדתי בחברה המקורית שעדיין שם מ-1998 ועד השנה האחרונה ב-2006. כשבשנה אחרונה עבדתי בחברה המקסיקנית, הביאו מנהלים ישראלים שעשו מאיתנו אפסים בחברות קבלן, עם שכר של קופאית, ואז הבנו, שרחוק העניין הזה לא יגיע.

>> נחושתן

בעיר העתיקה היה ערבי שמכה בפטיש על קערות נחושת. אולי יש לו עוד. או במכרות תמנע אפשר למצוא קצת. הכי פשוט: למצוא כבל טלפון ולמשוך, ככה אני תמיד יוצא עם מלא נחושת.

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

אופן ספייס. היתרונות שלו ברורים, אבל העבודה ההיברידית מציפה את החסרונות

"כשאחפש עבודה עוד שנה־שנתיים, הדבר הראשון שאבדוק הוא שאני לא יושבת באופן ספייס"

צילומי רחפן מפרץ חיפה

הם חיים על "חבית חומר נפץ", המשקיעים רואים שם פוטנציאל