מה אכפת לי מהדירה ומהמניות. אכפת לי שהילדים יגדלו עם אמא ששונאת את אבא ולהפך

איך מסלקים משכנתא של חצי מיליון שקל במהירות, למה לא כדאי לחתום על הסכם ממון ומדוע צריך לשמור דאודורנט במשרד ■ הטוקבקים הנבחרים של השבוע באתר TheMarker

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
"כשהייתי צעיר וטיפש כמעט ונכנעתי ללחץ מהמשפחה והתחתנתי עם החברה"
"כשהייתי צעיר וטיפש כמעט ונכנעתי ללחץ מהמשפחה והתחתנתי עם החברה"צילום: Mladen Mitrinovic / Shutterstock

תגובות לכתבה: "לחתום על הסכם ממון היה הדבר הכי רומנטי שעשיתי. בזכותו קניתי דירה"

>> רווק מאושר
כשהייתי צעיר וטיפש כמעט ונכנעתי ללחץ מהמשפחה והתחתנתי עם החברה. בסוף זה לא קרה, לימים נפרדנו ואני רק קולט איזה מזל גדול היה לי שזה לא הסתדר. מאז יצאתי עם לא מעט נשים, כמה חברות, חוסך, מטייל, לא חייב כלום לאף אחת. תקשיבו לי גברברים צעירים - השנה היא 2022. תלמדו לכבס ולבשל (באמת שזה קלי קלות) אין לנו מה להרוויח מהמנהג המגוחך הזה. יש רק מה להפסיד. רוצים להיות בזוגיות? תהיו. רוצים ילד? תעשו. אל תחתמו על חוזה שיש לכם רק מה להפסיד ממנו ולצד השני רק מה להרוויח. ושהדודות יקפצו!!! לא הן ישלמו את המחיר…

>> לומי
עצוב על אנשים שככה העולם שלהם עובד, שמעתי לא מעט דיבורים כאלה כשהייתי בזוגיות הרצינית הראשונה שלי. הבחור היה בחור טוב בסך הכל, ממשפחה מבוססת אבל גם לוזר. קורה. כשעברנו לגור ביחד ראיתי שהוא בעצם חי על חשבון משפחתו ולא עושה כלום, לא לימודים, לא עבודה וגם לא עושה כלום בבית. בתקופה ההיא למדתי ועבדתי במקביל וגם ניקיתי ובישלתי. נגיד שכל זה היה בסדר אבל הוא כל הזמן לחץ להתחתן ולהביא ילדים, וההורים שלו התערבו בכל פרט בחיים שלנו בטענה שזו זכותם כי הם נותנים לו כסף. אני לא הסכמתי לקבל מהם כסף, שילמתי את חלקי בשכירות ובחשבונות ובכל זאת היו טענות שאני איתו בשביל הכסף של משפחתו.

כשאמא שלו הודיעה שהיא קונה לנו דירה קרוב אליהם והתחילה לתכנן את החתונה שלנו הוא התלהב, ואמר שאחרי החתונה גם אני אוכל לא לעבוד ונוכל לגדל את הילדים בשקט, אמרתי לו בפעם לא הראשונה, אבל בהחלט האחרונה, שחתונה וילדים זה לא מה שאני רוצה - ונפרדתי ממנו. אולי אני לא דוגמה טובה ולא הרוב, זמן קצר אחרי הפרידה הוא מצא בקלות מישהי שהתנפלה על הדיל הזה, היא בבירור גולדיגרית אבל שיהיה להם בכיף.

זוג מתחתן. "להסכים להסכם ממון זה טירוף. מה אתם יודעים מה יקרה עוד 20 שנה?"צילום: Aliaksandr Barouski/Shutterstock

>> ד''ר גמזו
לא מבין אנשים. מטרת החיים זה כסף? את האהבה ואת החובה המוסרית לפרטנר לחיים ולילדים אפשר לחלק בחוזה? מה זה החרטא הזה. אם אם ילדיי תשנא אותי ולא נוכל להסכים איך לחלק בינינו דירה וקצת מניות, מה אכפת לי מהדירה ומהמניות. אכפת לי שהילדים יגדלו עם אמא ששונאת את אבא ולהפך. לא שמעתי על בעיה משפחתית, לא עם בן זוג, לא עם ילדים, לא עם אחים ולא עם הורים, שאפשר לפתור בכסף ובבית משפט. תקראו לי תמים. לא חשבתי בכלל על הסכם ממון, ונראה מה החיים יזמנו לי.

>> אורית מהשרון
להסכים להסכם ממון זה טירוף. מה אתם יודעים מה יקרה עוד 20 שנה? חברה שלי התחתנה עם בחור ממשפחה עם קצת כסף, ההורים רצו לקנות לו דירה והחברה הסכימה לחתום שהדירה לא תהיה שלה. הבחור בקושי עבד, בזבז את הכסף שהיא הרויחה בעיקר על שטויות יקרות. היה מחליף אוטו ראווה כל שנה-שנתיים, לעומת חברה שלי החסכנית שפירנסה תקופות ארוכות לבד בעבודה מכובדת, אבל שהיא שנאה.

אחרי 10 שנות נישואין נולד להם ילד אוטיסט בתפקוד נמוך והבעל לא יכל להתמודד וניסה כמה שיותר לא להיות נוכח בבית (עובד עד מאוחר בעבודה סתם, ויוצא לבלות עם חברים). היא ירדה למשרה חלקית מאוד כי לרוץ עם הילד לאנשי מקצוע כבר לא איפשר משרה מלאה, היחסים הדרדרו מאוד ועכשיו היא לא יכולה לעזוב כי הבית שלו - ואין לה דרך. אז סבבה שהוא הביא דירה אבל אם הם היו משקיעים ביחד במשכנתא, הוא לא היה מבזבז לה את הכסף שהרוויחה - ועכשיו היתה לה חצי דירה. אין לכם שמץ של מושג מה יהיה עוד 10 ו-20 שנה ובגלל זה החלטות שמתקבלות לפני ילדים הן בכלל לא הגיוניות, אל תעשו את זה.

>> קשקוש
אני די עני אבל עם פוטנציאל לרשת נכס. דווקא עני חשוב שיעשה הסכם כזה וזה הדבר הטוב שעשיתי. הגירושים עברו חלק. הנכס מחוץ לתחום! סטגדוש!

תגובות לכתבה: ברוכים הבאים לעיר שבה המהירות המקסימלית היא 7 קמ"ש

>> מייקל
אני גר בדרום מערב גרמניה בעיר קטנה ואני יכול להעיד ממקור ראשון שזה פשוט עובד. תחבורה ציבורית איכותית והעדפה לרוכבי אופניים, תוך כדי סגירת רחובות במרכז העיר, גרמו לי למכור את רכב הספורט שחלמתי לקנות כשעברתי לפה מישראל והחזקנו שני כלי רכב "כי חייבים". ברוב המקרים, כשאני נוסע למרכז העיר אופניים יהיו לי יותר מהירים מדלת לדלת, ואני לוקח את הרכב רק במקרים באמת קיצוניים. לא חריג לראות פה אנשים בני 80+ על אופניים.

"הבולען שנפער באיילון מתמצת את כל הגורמים שאחראים לכך שתל אביב היא אחת הערים הפקוקות במערב"צילום: תומר אפלבאום

>>שוב ושוב חוזרים אותם טיעונים מופרכים
1) "בישראל אין תחב"צ 24/7": בתל אביב דווקא יש קווי לילה, נעים בסופ"ש וגם אפשרויות לשכור רכב לזמן קצר כשאין ברירה אלא לעשות זאת. האם זה מונע ממנה להיות אחת הערים הפקוקות במערב? לא. הבולען שנפער באיילון מתמצת את כל הגורמים שאחראים לכך: במיקום הכי נגיש לתחבורה ציבורית בארץ בונים חניות על גבי חניות, ובעצם מזמינים עוד כלי רכב פרטיים לפקוק את התשתית שכבר אינה מסוגלת להכיל אותם. זה עניין של מדיניות נטו.

2) בישראל מזג האוויר אינו מתאים להתניידות באופניים: ישראל ברוכת שמש, ונתון זה אמור דווקא לעודד שימוש באופניים. אם הדנים שחיים במדינה קרה וגשומה מסוגלים לעמוד במזג האוויר, אין שום סיבה שישראלים לא. אין פה שום מכשול פיזי אלא עניין תרבותי ומעמדי גרידא: הזעה פה מתקשרת למעמד חברתי נמוך אלא אם כן היא מתרחשת בקונטקסט של פעילות ספורטיבית, רצוי כשהמתעמל לבוש בשקיות ניילון שעלו 1,000 שקל. אני גר בתל אביב ורוכב חצי שעה לעבודה גם בקיץ. כל מה שצריך הוא חולצה להחלפה ששמים בתיק. מי שבאמת דואג יכול לשמור דאודורנט ומגבת קטנה במשרד. חמש דקות בתא שירותים ואתה נראה כמו חדש.

מרתון ירושלים, 2021צילום: אוהד צויגנברג

>> תגובה לתגובה

הבעיה עדיין שזה פשוט סבל
לשתות הרבה מים זה נחמד והכל, אבל זה עדיין סבל. רכבתי במקומות מאוד קרים ועם ציוד מתאים זה בקושי מורגש, בחום הישראלי אני פשוט רוצה למות לא משנה מה. כיף לך שאתה בסדר עם זה, יש גם כאלה שאוהבים את הסבל של ריצת מרתון אבל זה לא אומר שזה כיף.

תגובות לכתבה: "אני לא קובעת פגישות בזמן השקיעה, גם אם זה אומר לאבד עשרות אלפי שקלים בחודש"

>> מה מצחיק?
אני בת 50. לא היתה שום עזרה מההורים. סילקנו משכנתא על דירת שלושה חדרים ראשונה אחרי שבע שנים. השכרנו אותה עוד שנים שבהן עברנו לדירות שכורות גדולות יותר בהתאם לגודל המשפחה והנגישות לתחבורה ומוסדות חינוך. וכעת, לאחר מכירתה, אנו בעלים של בית קרקע. נותרה משכנתא של חצי מיליון על בית ששווה 7 מיליון. כן, אוטוטו מסלקים גם אותה.

תגובה לתגובה
>> משכנתא של חצי מיליון לא מסלקים אוטוטו
אלא אם את טחונה שמחזירה 15 אלף בחודש.

תגובה לתגובה
>> מה מצחיק
טחונים? לא הייתי אומרת. איך בכל זאת? כבר אמרתי, לא היתה שום עזרת הורים. שנינו למדנו והתמקצענו במקצועות רווחיים, וחיינו בצמצום. הכל יחסי כמובן. לדוגמה, עדיין מסתדרים עם רכב אחד בשווי 100 אלף ובלי מנקה. אוכלים בעיקר בבית. לא טסים פעמיים בשנה. גם לא היתה חתונה ב-300 אלף שקל ולא בר מצוות ב-50 אלף כל אחת.

עומס בנתב"ג. "חיינו בצמצום. לא טסים פעמיים בשנה"צילום: עופר וקנין

תגובה לכתבה: זמינים בכל שעה ועושים יותר מהנדרש: ההתפטרות השקטה לא תורגמה לעברית

>> זמינות אחרי יום עבודה?
מצחיק. כשאני בבית, הפנאי קדוש. הטלפון בחדר השני כשאני מבשל או קורא או רואה סרט וסדרה, שיחפשו עד מחר. אפשר תמיד לומר שהלכתי לנמנם לכמה שעות. מה תעשו לי מנהלים יקרים? אני לא במצב ON לגחמות הקפיטלסיטיות שלכם.


תגובה לכתבה: המארח חזר ב-3 לפנות בוקר מסטול מתמיד. כשהערתי שעליו להתחשב באורחים שלו הוא איבד את העשתונות

>> רוקי
אני הייתי מעדיף לעבוד כמה שעות שצריך - ולפרנס את עצמי, מאשר להכניס כל לילה זרים לבית מגוריי. ממש לא בא לי לחזור הביתה ולהתחיל לארח.

הכתבה מדגימה תופעה ניו יורקית שמאפיינת גם את מרכז תל אביב. צעירים עושים הכול על מנת לגור שם, במחיר מופקע, מבלי שיש להם קריירה וכסף שמצדיקים ומאפשרים את המגורים שם - ואז חיים חיי כלב וצריכים להשכיר את מיטתם לזרים כדי לשרוד. ההתנהגות הזאת רק מקפיצה את מחירי הדיור בערים ולכן מקשה על חייהם עוד יותר.

המסקנה, אל תהיה סנוב שמתעקש על מקום מגורים אם אין לך את האמצעים לגור בו.

אישית, כתייר, אני מעדיף מלון מסודר ומוכר על פני נדודים בין ספות להשכרה והימור על איכות החופשה.

"יש לי שכנה שמפעילה רדיו בווליום גבוה אך "סביר", כי היא ה"אדם הסביר", ומעירה אותי"צילום: VGstockstudio/Shutterstock.com

תגובה לכתבה: "יכולנו לקנות דירה זולה יותר - אבל עברנו לכאן כי חיפשנו משהו אחר. פה קיבלתי מתנות ללידה"

>> שנבוב
אל תזלזל בשינה. אני מתגורר בצנטרום של הפיילה ומתקשה לישון בין 6:00-4:00 בבוקר. יש לי שכנה שמפעילה רדיו בווליום גבוה (אך "סביר", כי היא ה"אדם הסביר") ומעירה אותי. כך, לאורך שנים. אני בדרך לפריפריה. ** בשנים האחרונות, התיאור שלך מדוייק גם בצפון הישן.

תגובות לכתבה: השיר שלה: מערכות לא מחפשות להשתנות וקשה להכניס נשים לקאנון המוזיקלי. אבל אנחנו חייבות

>> יובי אבובי
לא מבין את כל תנועות הנשים האלה שמנסות לקדם נשים לכל מיני תחומים. אני אבא לשתי בנות, כל דבר שהן רוצות אני אומר להם שהעולם פתוח בפניהן, לומדות מתמטיקה חמש יחידות, מחשבים אבל לא מרגיש צורך בהעצמה נשית, מעגלי נשים, תזונה נשית, רפואה נשית, נשים להיי-טק וכו'. מי שרוצה ללכת להיי-טק שתלמד חמש יחידות מתמטיקה, זה אינדיקציה פי אלף יותר טובה מלימודי מחשבים. רוצות מוזיקה? שילמדו, מי מפריע להן? לא צריך תנועת נשים, פשוט רצון והתמדה

>>תגובה לתגובה
אביה
כשהבת שלך תרצה לנגן תופים בהרכב במגמת מוזיקה בגיל 16, והיא תהיה הנערה היחידה בהרכב, וכל מדריכי ההרכבים יהיו גברים וכל הבנים יהיו חברים ויריצו צחוקים והיא תרגיש בצד, ותגיד שבעצם לא בא לה תופים והיא תלך לצייר.... אולי אז תתחיל להבין.

לא מדובר על מעגלי העצמה, מדובר על מציאות קשוחה שמסלילה נשים, שלא לדבר על המצב שהיא כן תתמיד ותתקדם ותגיע לטופ, ואז המנהלים הגברים שלה לא יחשבו שהיא ראויה. מקווה בשביל הבנות שלך שתתפכח. העולם בחוץ עבורן שונה ממה שאתה חושב.

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

יאיר לפידות

"ל-95% מהציבור אין מספיק הון עצמי כדי לרכוש דירה בישראל"

ראם רייזנר ומשפחתו

"עברנו לאחד המקומות היפים בארץ — ולרגע לא הסתכלנו לאחור"