בשוק רוצים את העובדים הטובים ביותר. לא לחינם אני משתכר יותר מ-50 אלף

למה כדאי לתת ליהדות התורה לנהל את המדינה, תוך כמה זמן לענות להודעות מהבוס - ומה עושים עם שכן מעשן במרפסת ■ הטוקבקים הנבחרים של השבוע באתר TheMarker

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
"לא לחינם קיבלתי מענק חתימה משמעותי מאוד"
"לא לחינם קיבלתי מענק חתימה משמעותי מאוד"צילום: Marcio Jose Sanchez/אי־פי

תגובה לכתבה: "זאת לא האטה, אלא זהירות": המעסיקים עדיין רעבים לעובדים - אבל פחות

>> יניב

בשוק בררנים ורוצים את העובדים הטובים ביותר. אבל היו בטוחים - הארנק פתוח. לא לחינם אני משתכר יותר מ-50 אלף ברוטו (לא כולל בונוסים ואופציות בתוך הכסף - למבינים). ולא לחינם קיבלתי מענק חתימה משמעותי מאוד.

תגובות לכתבה: "יותר שיניים" במלחמה במתווכים בעייתיים: משרד המשפטים מנסה לעשות קצת סדר בג'ונגל השכירות

>> דוד הגרוזיני
כמשכיר דירות אני יכול לספר לך שאני תמיד מפרסם ביד2 ומבקש במודעה שמתווכים לא יפנו בבקשה.

מה שקורה בפועל זה שמתווכים מתקשרים כלקוח - בלי לומר שהם מתווכים, לוקחים את הכתובת, קובעים פגישה ומגיעים לפגישה עם הלקוח אחרי שהחתימו את הלקוח. כלומר, זה לא שאני כבעל הנכס הזמנתי את המתווך, אלא הוא הכניס את עצמו בעורמה לסיפור.

דבר נוסף שצריך לשים לב זה שאנשים עצלנים כי הדירה מפורסמת ביד2 והם עדיין מגיעים עם מתווך.

>> אוריון זה לא רק קבוצת כוכבים זה גם שם משפחה
נתקלתי במתווכת שמכנה את עצמה "מתווכת לאלפיון העליון". השכירה לי דירה שבסוף התברר ששייכת לבן זוגה ולא התביישה לקחת דמי תיווך. ועוד הגדילה לעשות, לפחות פעם בשבוע היתה מביאה קונים פוטנציאליים לדירה, מתנהלת בדירה כבתוך שלה, נוגעת בחפצים ומעירה הערות, וזאת על אף שקיבלה דמי שכירות לשנה מראש. זו תמצית הישראליות הארורה.

עישון סיגריה. "הגעתי למצב שאני צריך לחיות סגור בבית בגלל הרעש והריח"צילום: Nopphon_1987/Shutterstock.com

תגובות לכתבה: משרד הבריאות נגד איסור עישון במרפסות: "משפחות המעשנים ייפגעו"

>> יש לי שכנים כאלה
סיוט להיות שכן של אחד כזה..
כל הזמן יושב עם נרגילה ומוזיקה בפול ווליום עד שעה 23:00 בלילה. כבר הגעתי למצב שאני צריך לחיות סגור בבית בגלל הרעש והריח.. חוסך עכשיו כדי לעבור דירה.

>> דאגניה
מקווה שיתחילו לטפל גם בבעיית הרעש בבתים. חצי מהבניין שלנו סובל ממתופף חצוף, ואני ספציפית מבחורה שמעירה אותנו כל בוקר כי היא חייבת לעשות כושר (רועש הכולל קפיצות ורעשים אחרים) כל בוקר בשעה 7:00. לשכן הקודם היו שלושה ילדים שהתרוצצו כל היום (לגיטימי בשעות הרגילות) ועדיין עשו פחות רעש ממנה...

אני יודע שגם השכנים שלנו בבניין ממול סובלים ממשפחה "מוזיקלית". נכון לעכשיו, החוק לא מאפשר לעשות יותר מדי בשעות היום.

>> תגובה לתגובה
לא מקבלים תלונות על זה בעירייה
אצלי יש שכנים לא מאוזנים, כל היום צרחות של האמא, עכשיו גם הילד מטרלל. אני בבעיה מול הבת שלי ששומעת את כל זה, שוקלת לעוף משם. וזה עוד במודיעין. איזה פח. והיא גם מעשנת כמובן.

>> E
חיינו בדירתנו הקודמת ארבע שנים. היתה לנו מרפסת נעימה ומקסימה. מעולם לא הצלחנו לסיים בה ספל קפה שלם, כי השכן היה מעשן 5-4 סיגריות בשעה והעשן פשוט "חנה" אצלנו. בגדול, השארנו את חלונות הוויטרינה (וחדר העבודה וחדר השינה) סגורים 23.5 שעות ביממה כי לפתוח אותם אומר שהבית שלנו יריח כמו מחששה.

בנייני מגורים בתל אביב. "אם לא ישתלם לי אז אמכור את הדירה או שאעלה את דמי השכירות"צילום: תומר אפלבאום

תגובה לכתבה: הדירה של הדר מוכתר - מה מחכה לפוליטיקאית הצעירה במשרדי רשות המסים?

>> מ. ירושלמי
יש לי שתי דירות שאני משכיר. הכל מעבודה קשה שלי ושל אשתי, כולל שבתות וחגים, והמון ויתורים על כל מיני הנאות. הכל מדווח ומשלם מס כדין. המדינה קבעה משיקולים שונים את המס על הכנסות משכירות. אם לא ישתלם לי אז או שאמכור או שאעלה את דמי השכירות.

תגובות לכתבה: בעולם העבודה הנוכחי, לגיטימי שמנהלת שולחת הודעות לעובדים ב-6:00 בבוקר

>> רעיל לא רעיל
ממציאים הגדרות לא קשורות: מקום עבודה רעיל, מקום עבודה חציל. מה שמעניין זה אם ההתנהלות הזו היא חוקית. והתשובה היא לא, עם הרבה סימני קריאה. בסוף יקום איזה עובד לשעבר עם כסף וזמן, ילך לעו"ד לדיני עבודה ויתבע את האמאמא של החברה הזאת. למקרה ששכחתם יש בישראל חוק שנקרא חוק שעות עבודה, ולאנשים יש חוזי עבודה שבהן מצוינות שעות העבודה. זה שיש "פרקטיקות" של "נסיבות מיוחדות" שכל עובד זוטר הוא "עובד ניהולי" או "עובד אמון" - או במילים אחרות כולם עוברים על החוק - עדיין לא אומר שזה חוקי. מנכ"לית מספיק טיפשה להתראיין ולומר דברים כאלה לא צריכה להיות מנכ"לית. כמעט כמו הדר מוכתר, הדירה של אבא ורשות המסים.

>> תרבות ארגונית רעילה
אני לא מכיר עובד שיקבל וואטסאפ מהמנכ"ל שלו ויחשוב "אני אענה לו עוד כמה שעות...". הדבר הראשון שעובד שכיר רגיל יחשוב זה לענות מהר למנכ"ל.

המנכ"לית כאן, כאילו לא מצפה לתשובה. למעשה (אולי בתת-מודע) היא תזכור מי ענה מהר ומי ענה קצת פחות מהר (בשעות העבודה הרגילות, רחמנא ליצלן).
אם היא רוצה סביבת עבודה טובה שאנשים נהנים בה, מומלץ שלא תשלח הודעות בשעה 6:00 בבוקר.

אפליקציית וואטסאפ. "מומלץ שלא תשלח הודעות בשעה 6:00 בבוקר"צילום: Wachiwit / Shutterstock.com

>> עובדת בכירה
המנהלת שלי לא עובדת באופן יעיל במהלך היום, נעדרת, מתעסקת עם סידורים אישיים, וטלפונים בענייני הבנות שלה. כשבעלה חוזר מהעבודה אחרי 19:00 בערב, ולפעמים אחרי 22:00 בלילה, היא מתחילה לשלוח משימות למחר, שאלות, תזכורות. מפרה את כל השקט הנפשי ומלחיצה. בוואטסאפ ובמיילים. אחת עונה באופן קבוע, וזה מציג את כל השאר באופן שלילי. והיא קודמה וקיבלה עובדת מצטיינת.

>> בנדון השני
אשתי שתחיה הסכימה שהבוסית תתקשר במוצאי שבת כי דחוף, ואז ב-20:00 בערב כי חשוב מאוד, ואז פעם אחת היא הסכימה לבוא למשרד מוקדם במיוחד כי צריך. והבוסית? מתעשרת. מה רע? חבר'ה, תעבדו רק כמה שצריך, לא כמה שאפשר - אחרת זה לא יגמר.

הטבח השוודי
אין ספק, סביבת עבודה רעילה. כעובד היי-טק בעבר, סרבתי לפתוח וואטסאפ וגם היום אין לי. ברור ששילמתי על זה מחיר אבל לא ויתרתי. מה שהיא רוצה, שתכתוב דוא"ל. מנהלים כאלה מוציאים את החשק לעבוד.

>> תגובה לכתבה: מיליארדר אחד מאיים לנפץ את החלום הפורטוגלי של עשרות אלפי ישראלים

>> שו
בן אחד בפורטוגל. מרוצה מאוד. בן שני, מתוך 10 חברי ילדות, ארבעה עזבו: רופא אחד, פסיכולוג אחד, עובד היי-טק אחד ומהנדס כבישים אחד. תנו ליהדות התורה לנהל את המדינה.

קמפינג בטבע (למצולמים אין קשר לכתבה). "פעם טיילתי עם שק שינה. היום אני מרוויח טוב, שילמתי את החובות ואף חסכתי מספיק לממן פנסיה ודירות לילדים. אני מטייל עם שק שינה ואוהל"צילום: goodluz / Shutterstock

תגובות לכתבה: אבא עשיר, אבא עני: סיפורן של שתי משפחות ממחיש את מצוקת יוקר המחיה

>> אני גם שם רק בלי ילדים.
איזה מאבק הישרדות נוראי החיים במדינה הזאת כשאתה לא במיעוט שעובד בהיי-טק. ככה רוב רובה של החברה נאבקת מחודש לחודש, בלי אופק לצאת מהלופ, כשהכל הולך ומתייקר כל הזמן ורק המשכורות נשארת ברצפה.

מעבר לכל הקושי, הדבר שמייצר הכי הרבה נזק זה הסטרס ותחושת האין-מוצא שמייצרים חיים מחודש לחודש בלי יכולת לחסוך. כשאתה בהישרדות אתה פחות מודע, אתה פחות בנגישות לאורח חיים בריא. אתה לחוץ, כל הזמן רודף אחרי הזנב של עצמך, כל זעזוע כלכלי הכי קטן מכניס אותך לספין, אתה מעשן, צורך פחות אוכל בריא כי הוא יקר, ואז גם מגיל 50-45 הבריאות שלך מתרופפת, מתחיל להיכנס ולצאת מבתי חולים, מה שמוביל לעוד ירידה בפרנסה שלך - ומחייב את הילדים לעזוב לימודים כדי לעזור... וככה המעגל לא נשבר. החלש נשאר חלש חוץ מאיזה 3-2 סיפורים הוליוודיים שתמיד ינפנפו לך בהם, ויגידו מי שרוצה יכול.

>> תגובה לתגובה
האיש הקטן
החלש לא נשאר חלש והחזק לא נשאר חזק. החיים דינמיים. מעטים נמצאים באותו חמישון במהלך כל חייהם. חייתי בכל אחד מהחמישונים. פעם מרוויחים יותר ופעם פחות.

פעם עבדתי במשרת סטודנט וגרתי בשכירות. נכנסתי לחובות. טיילתי עם שק שינה. היום אני מרוויח טוב, שילמתי את החובות ואף חסכתי מספיק לממן פנסיה ודירות לילדים. אני מטייל עם שק שינה ואוהל. הייתי במצבן של שתי המשפחות. השאלה היא לא מצבן הנוכחי אלא עד כמה דינמית רמת החיים שלהן. מעטים מצליחים לחסוך בכל חודש, וכמעט אף אחד לא מוציא יותר ממה שהוא מכניס לאורך כל החיים.

תגובות לכתבה: "תוך שבועיים מפרוץ המלחמה החלטתי לעזוב, פשוט לא רציתי להישאר במדינה הזאת"

>> רני
אני עובד בהיי-טק עם צוות ש-75% ממנו הם יוצאי חבר העמים. למעט אחד, כולם ימניים, ורובם ביביסטים. ב"ישיבת עוגה" לפני כשלוש שנים התפתחה שיחה על פוטין. להפתעתי הקונצנזוס היה ש"פוטין הוא חולה נפש פסיכופט". לא פחות. זו היתה רטוריקה חריפה בהרבה ממה שאני או ישראלים שאני מכיר היו משתמשים בה אז.

>> הרצל 1
דוגמה משנות ה-90: השרת בבית הספר היה עולה חדש מרוסיה שמאז שהגיע לארץ עסק בעיקר בחלוקת תה למורים. יום אחד הוא הודיע שהוא מסיים את עבודתו והביא עוגה להפסקת הצהריים. שאלו אותו לאיזה מקום עבודה הוא עובר? ענה שקיבל את רישיון הרופא הישראלי ומחר הוא מתחיל לעבוד בבית חולים....

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

כתבות מומלצות

קהילת גן החיים, בקעת יבנאל. עבודת כפיים וחלוציות

"מחבקי העצים" קנו כאן אדמות ב-30 אלף שקל לדונם. היום הן שוות הון

גיף הסכם ממון

"לחתום על הסכם ממון היה הדבר הכי רומנטי שעשיתי. בזכותו קניתי לעצמי דירה"

ריטייל גנגסטר

מפורסם יותר מנשיא ארה"ב: הסיפור על הנוכל שהבריח לישראל 60 מיליון דולר

קיסריה מימין, וג'סר א-זרקא משמאל

"גם מאנדרומדה ביפו ברחו - והיום הלוואי שיכולתי לקנות שם דירה"

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

ניר קורצ'ק, סמנכ"ל שיווק בפלייטיקה

הסמנכ"ל, האח הדירקטור והסטארט־אפ: העסקה המוזרה של פלייטיקה

נוריאל רוביני

חשבתם שיהיה רע? רוביני חוזה נפילה של 40% במניות ומיתון נוראי