"אחלה עשור"? ההחמצה ההיסטורית של נתניהו

"היה אחלה עשור", טוען ראש המועצה הלאומית לכלכלה, אבי שמחון, אבל בעשור האחרון טיפל ראש הממשלה באופן חלקי בלבד בבעיות היסוד של ישראל — חרדים, ערבים, פריון והתחרות בהיי־טק - והסתפק במנוחה על זרי הדפנה ■ משום כך, המורשת שלו מאיימת על המשך השגשוג

מירב ארלוזורוב
מירב ארלוזורוב
ראש הממשלה נתניהו
ראש הממשלה נתניהוצילום: RONEN ZVULUN/רויטרס
מירב ארלוזורוב
מירב ארלוזורוב

בהרצאה שנתנה נגידת בנק ישראל היוצאת, קרנית פלוג, לפני שנה — הרבה לפני ההכרזה על בחירות — היא ניתחה את מגמת הצמיחה ארוכת הטווח של ישראל. הגרף שהציגה פלוג הראה כי בין שנת 2000 ל–2014 ישראל צמחה בקצב של 1.4% תוצר לנפש. היו אלה 14 שנה שנחשבו מעולות לכלכלת ישראל (עם התאוששות מופלאה ממשבר 2001–2003 ובהמשך גם ממשבר 2008).

ראש הממשלה, בנימין נתניהו, לוקח קרדיט מלא על השגשוג, הצמיחה, התעסוקה הגבוהה, האבטלה הנמוכה והעלייה בשכר שאפיינו את התקופה הזאת. "היה אחלה עשור", סיכם זאת עבורו ראש המועצה הלאומית לכלכלה, פרופ' אבי שמחון, במאמר שפורסם ב–TheMarker בשבוע שעבר.

ואולם צריך לשים את ה"אחלה עשור" הזה בפרופורציה. ראשית, צמיחה לנפש של 1.4% רחוקה מלהיות מלהיבה. מדובר בשיעורי צמיחה נמוכים מאלו של המדינות המפותחות, מה שאומר שעם צמיחה כזו ישראל רק מגדילה את הפיגור שלה ביחס למדינות עשירות יותר.

שנית, ישראל לא מסוגלת להתמיד גם בקצב צמיחה לא מלהיב שכזה. בתרשים למטה ניתן לראות מה יקרה אם ישראל לא תטפל בבעיות היסוד שלה — בעיקר הפיגור הנורא במיומנויות, בפריון העבודה ובשיעור ההשתתפות בשוק העבודה של החרדים והערבים. לפי התחזית של בנק ישראל, אם נצליח לשלב את האוכלוסיות האלו באופן מלא בכלכלה, נצליח לשמור על קצב צמיחה של 1.4%, שרק ישמר את הפיגור הקיים בהשוואה למדינות המפותחות. בתרחיש הריאלי יותר, שבו לא נצליח לשלב את החרדים והערבים בכלכלה באופן מלא, הרי שישראל צפויה להידרדר נואשות בצמיחה שלה ולהשתרך הרחק מאחור ביחס למדינות העשירות.

חרדים שלא לומדים ולא עובדים; ערבים שלומדים רע ועובדים רע; פריון עבודה מזעזע שמאפיין מדינות לא מפותחות; וגם איומים מוחשיים על מנוע הצמיחה העיקרי, ההיי־טק — אלו הן ארבע בעיות היסוד של כלכלת ישראל. בלי להתמודד עם ארבעתן, ישראל לעולם לא תוכל להשתפר כלכלית ולא תוכל להישאר בתחרות עם המדינות המפותחות. להפך, המשך השמירה על התוואי הקיים בכל הנוגע לארבע הבעיות הללו משמעו דעיכתה האיטית של המדינה, וחורבן החלום על מדינה עשירה, חזקה ומשגשגת.

בימים אלו מסיים נתניהו עשור רצוף כראש ממשלה. בנוסף, הוא היה שר אוצר ב–2003–2005, שנים שבהן הוא עיצב מדיניות כלכלית אמיצה וחשובה. כלומר, נתניהו הוא במידה רבה האיש שמעצב את כלכלת ישראל. מה הוא עשה כל השנים כדי לקדם את המדינה בהתמודדות עם ארבע סוגיות היסוד האלה?

1. חרדים

נתניהו הזיק יותר מאשר הועיל. הנוהג ההרסני שלפיו החרדים אינם לומדים לימודי ליבה, אינם עובדים (וכמובן אינם משרתים בצבא) — מאיים על עתידה של ישראל, לאור התחזית שלפיה חלקם של החרדים באוכלוסייה ישלש עצמו מכ–11% כיום ל–32% עד 2060. לשם כך, חייבים לפעול מול האוכלוסייה החרדית בתנועת מלקחיים, עם תמריצים וקנסות שיאלצו אותם לצאת לעבוד וגם יאפשרו להם לרכוש השכלה בקלות רבה יחסית.

בין 2013 ל–2015, עם יאיר לפיד כשר אוצר ושי פירון כשר חינוך, החלה ממשלת נתניהו לפעול בנושא. בין השאר, עלו יוזמות כמו חוק הגיוס, שינוי הקריטריונים לקבלה למעונות יום מסובסדים, קיצוץ בתקציבי הישיבות והקמתה של מערכת חינוך ממלכתית־חרדית. כל היוזמות הללו נקטעו באיבן ב–2015, עם הרכבת הממשלה הנוכחית, שבה שינה נתניהו כיוון והגדיל מחדש את תקציב הישיבות.

התוצאה: בלימת תהליכים חיוביים שהתחילו בחברה החרדית, ונסיגה מחודשת בשיעורי התעסוקה בקרב גברים חרדים.

2. ערבים

בכל הנוגע לאוכלוסייה הערבית בישראל, נתניהו חיבל וקידם בו זמנית. מצד אחד, נתניהו הוא ראש הממשלה שהשקיע את התקציבים הגדולים ביותר בקידומה של החברה הערבית אי־פעם, באמצעות התוכנית להקטנת האפלייה התקציבית נגד הערבים (החלטה 922), הכוללת תוספת תקציב של 10 מיליארד שקל; תוכנית להשקעות גדולות בחברה הדרוזית והבדואית; ותוכנית להגדלת התקציב לתלמידים חלשים (תקצוב דיפרנציאלי). במצטבר, מדובר בהשקעה של 15 מיליארד שקל, מהלך שאין לו אח ורע בהיסטוריה של ישראל.

אך מה שווים כל התקציבים הללו, אם ראש הממשלה בעצמו מסית נגד האוכלוסייה הערבית ("נעים בכמויות לקלפי"), מציג אותם כבוגדים שישיבה עמם בקואליציה אינה לגיטימית, ואף מחוקק את חוק הלאום שמדיר אותם באופן משפטי משותפות שוויונית באזרחות הישראלית?

3. פריון

נתניהו התמקד בטיפול בבעיות הפריון של ישראל בשני אופנים עיקריים. הראשון הוא הגדלת ההשקעה בתשתיות — אלא שכפי שאפשר להסיק ממפלס הפקקים בכבישים, עדיין מדובר בהשקעת חסר; השני הוא פעולה מתמשכת לשיפור הניהול של משרדי הממשלה והפחתת הנטל הביורוקרטי בהם. זהו טיפול בנושא חשוב, וישראל מתחילה כבר לקטוף את הפירות.

ואולם גם כאן, נתניהו הצליח לקדם ולחבל בו זמנית: קמפיין המשילות, החותר תחת עצמאות ומקצועיות הדרג הפקידותי בממשלה, הרס בפועל חלק חשוב מההישגים הללו. בנוסף, נתניהו נמנע מעימות עם ההסתדרות ומניסיון לשפר את הניהול הממשלתי באמצעות ניסוח אמנת יחסי עבודה חדשה במשק הישראלי.

זאת ועוד, נתניהו לא עסק כלל בבעיה הקשה ביותר של הפריון הישראלי: ההון האנושי הירוד שלנו, תוצר של מערכת חינוך כושלת. שתי רפורמות ענק בוצעו במערכת החינוך בתקופת ממשלת אולמרט, שתיהן חשובות אך נראה כי לא השיגו את התוצאות המיוחלות.

היה צורך ברפורמות קריטיות נוספות לשיפור איכות המורים, ביזור מוטת השליטה הניהולית של משרד החינוך על המערכת, התמקדות ספציפית בשיפור מערכת החינוך הערבית וכאמור בקידום מערכת חינוך ממלכתית־חרדית. נתניהו לא עשה דבר מכל אלה. התוצאה ניכרת בפיגור העצום של העובדים הישראלים, שמתאפיינים בכישורים נמוכים.

4. היי-טק

ענף ההיי־טק הוא מנוע הצמיחה העיקרי של ישראל זה שני עשורים. שילוב פלאי בין האופי היזמי הישראלי, התעוזה והיצירתיות שלנו, לבין יחידות הטכנולוגיה של הצבא, סגירת פרויקט הלביא, קרן יוזמה הממשלתית והעלייה ממדינות ברית המועצות לשעבר — איפשר לישראל לפרוץ לקדמת הטכנולוגיה העולמית רגע לפני מהפכת התקשורת והאינטרנט.

ואולם העיתוי המושלם של החיבור ההוא בין מזל לשכל לא יכול לחזור על עצמו בעולם שבו סין, הודו ומרבית המדינות המפותחות מתמקדות בהשקעות במחקר ופיתוח. ההיי־טק הישראלי מתמודד עם תחרות גוברת, וזאת כשהוא סובל מתקרת זכוכית בדמות מגבלות ההון האנושי שלנו.

במדינה שבה מרבית הצעירים נולדים לאוכלוסיות החרדית והערבית, למערכת החינוך שכושלת מכדי לקדם אותם, אין מספיק מועמדים טובים שיכולים להשתלב בתעשית ההיי־טק. גם בכך נתניהו לא טיפל.

העשור האבוד

כששמחון אומר "היה אחלה עשור", הוא מסתמך על הנתונים הגולמיים: צמיחה גבוהה, תעסוקת שיא, אבטלת שפל, עלייה בשכר, ירידה בחוב. אך דווקא הנתונים המשמחים הללו הם שמאפילים על הישגי נתניהו: הצמיחה הגבוהה בעשור האחרון נבעה מהמהלכים חשובים שנעשו בשנות ה–80, ה–90 וה–2000 (חלקם, כמו העלאת גיל הפרישה, הסדר הפנסיות וקיצוצי הקצבאות, בוצעו על ידי נתניהו כשר אוצר).

את פירות המהלכים הללו אנו קוטפים כיום. ואולם היה צריך לנצל את השגשוג בעשור החולף כדי לנטוע את הזרעים שיניבו את הפירות העתידיים, ובכך להבטיח שכלכלת ישראל תמשיך לשגשג גם בעשורים הבאים. נתניהו נח בעשור הזה על זרי הדפנה, ועשה מעט מדי כדי להתמודד עם ארבע בעיות המפתח.

העשור האחרון הוא החמצה היסטורית — וראש הממשלה הבא יצטרך לעמול קשה מאוד כדי לתקן את השלכותיה.

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

כתבות מומלצות

אפליקציית קלארנה. החברה נמצאת במגעים לגיוס סבב חדש לפי שווי שנמוך בכ-30% מהשווי שקיבלה לפני שנה בלבד

"היערכו לגרוע מכל": נבואות החורבן בהיי-טק מתחילות להגשים את עצמן

בניין דירות בחולון

לקחתם משכנתא בחודשים האחרונים? גם אתם כבר שילמתם על עליית הריבית

"כשבאנו לקבל משכנתא לרכישת הבית, התברר שהבעיה לא פשוטה כלל"

הריבית במשק מזנקת – מה כדאי לעשות עם ההלוואות שלקחתי?

המשווקים של פוליסות החיסכון הם סוכני הביטוח, שנהנים מעמלות שמנות

"הציעו לי להעביר את החיסכון מאלטשולר. האם כדאי לי?"

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

אירוע של חברת איירון סורס. חברות שואפות למתג את עצמן כצעירות ואטרקטיביות

"אנשים חושבים לעצמם - איזה משכורות, איזה טירוף. בפועל זה רחוק מאוד מהמצב"

ג'ף בזוס, מייסד ויו"ר אמזון והאיש השני בעושרו בעולם. שוויו צלל ב-82.7 מיליארד דולר

הבוננזה נגמרה: האומה העשירה בעולם מגלה פתאום שהיא ענייה יותר