הריח הרע שעולה מהפנסיה המוגדלת ליועץ המשפטי של הכנסת

החוק הפרסונלי שאישרה ועדת הכנסת בראשות ח"כ מיקי זוהר יעניק לאיל ינון פנסיה כפולה מזו של שופטי בית המשפט העליון - הוא יקבל את הפנסיה 17 שנה מוקדם יותר מכל שופט בעליון ■ מדוע ח"כים כמו זוהר ודוד אמסלם נזעקים לפתע להגנתו של שומר הסף החשוב ביותר בכנסת?

מירב ארלוזורוב
מירב ארלוזורוב
חברי הכנסת דוד אמסלם (למעלה) ודוד ביטן
חברי הכנסת דוד אמסלם (למעלה) ודוד ביטןצילום: אמיל סלמן
מירב ארלוזורוב
מירב ארלוזורוב

לשופטים הוותיקים בישראל, אלה שזכו להימנות עם הדור המקבל פנסיה תקציבית, אין בעיות של אי־שוויון. הפנסיה הממוצעת של השופטים הוותיקים זהה לחלוטין לפנסיה החציונית שלהם — 40 אלף שקל בחודש ב–2016. מדובר בעדות לשוויון כמעט מלא בקרב השופטים. זהו ממוצע הפנסיה הגבוה ביותר בישראל, בהפרש ניכר. בראש הטבלה יש שופט אחד שמקבל מהמדינה קצבת פנסיה חודשית של 92 אלף שקל, ועוד חמישה שופטים — כולם, ניתן להניח, שופטים לשעבר בבית המשפט העליון — שמקבלים קצבה חודשית של 75–83 אלף שקל בחודש.

עם הנתונים הללו, המתפרסמים בדו"ח הכספי של מדינת ישראל ל–2016, השופטים משאירים אבק לכל הפנסיונרים האחרים במגזר הציבורי. אפילו מערכת הביטחון הידועה לשמצה לא מגיעה למספרים האלה. שיאן הפנסיה התקציבית במערכת הביטחון מקבל קצבת פנסיה חודשית של 67 אלף שקל, וממוצע הפנסיה של אנשי הקבע הוא 20 אלף שקל בחודש.

יתרה מכך, כמו במערכת הביטחון, גם השופטים מגיעים לפנסיית העתק שלהם אחרי מספר מצומצם ביותר של שנות עבודה. בממוצע, שופטים צוברים ותק של 20–25 שנות עבודה — הם מתמנים לשופטים בגילי 45–50 ופורשים בגיל 70. 25 השנים הללו מספיקות כדי להגיע לקצבת פנסיה ממוצעת של 40 אלף שקל בחודש, ופנסיות שיא של 90 אלף שקל בחודש. אין ספק, משתלם להיות שופט בישראל.

עם זאת, להבדיל ממערכת הביטחון, פנסיית העתק של השופטים משולמת רק לקומץ אנשים — ב–2016 היו 650 שופטים שקיבלו פנסיה תקציבית מהמדינה. בנוסף, הפנסיות האלה משולמות במשך שנים מעטות יחסית. גיל הפרישה של שופטים הוא הגבוה ביותר במשק הישראלי — 70 — ומספר שנות הפנסיה שלהם קטן בהתאמה. זאת, בניגוד למערכת הביטחון, שעשרות אלפי גמלאיה מקבלים פנסיה מגיל 42 ועד יום מותם.

שתי העובדות האחרונות מסבירות מדוע, בסך הכל, ההוצאה של המדינה על הפנסיה התקציבית של השופטים היא קטנה יחסית — 26 מיליון שקל ב–2016. זאת, לעומת הוצאה של 346 מיליון שקל עבור פנסיות של מורים (מורים מקבלים פנסיה נמוכה, אבל יש מאות אלפים מהם), ו–715 מיליון שקל עבור פנסיות לאנשי הקבע (אנשי הקבע רבים מאוד, מקבלים פנסיה להרבה שנים, ובנוסף מקבלים פנסיה ממוצעת של 20 אלף שקל בחודש).

בכל מקרה, נתוני העתק של פנסיית השופטים הם נחלת העבר. בתחילת שנות ה–2000 בוטלה הפנסיה התקציבית, וכל השופטים שהתמנו מאז 1999 מקבלים פנסיה צוברת כאחד האדם. מאחר שהשופטים מכהנים מספר מועט יחסית של שנים, התוצאה היא פערים עצומים בזכויות הפנסיה בין השופטים החדשים לוותיקים, ומרמור גובר בקרב השופטים הצעירים.

המרמור הזה הוליד, אחרי משא ומתן שנמשך עשר שנים, הסכם שנחתם השנה, המעניק לשופטים הצעירים מענק של 9–12 משכורות לחיסכון הפנסיוני שלהם. מדובר במענק השקול כמעט לחמש שנות צבירת חיסכון פנסיוני, ומהווה פיצוי על הפער מנקר העינים בינם לבין השופטים הוותיקים.

מפנקים את שומר הסף

אלא שהבשורה על כך שהפנסיה התקציבית לשופטים הופסקה ב–2000 לא הגיעה למסדרונות הכנסת. היום אמורה הכנסת לאשר הצעת חוק, שפותחת מחדש את תנאי הפרישה של מי שהפנסיה שלהם מוצמדת לפנסיה התקציבית של השופטים. ועדת הכנסת, בראשות ח"כ מיקי זוהר (הליכוד), אישרה הצעת חוק שלפיה יועץ משפטי של הכנסת שמקבל פנסיה תקציבית, יקבל את הפנסיה שלו לפי התנאים של שופט בית המשפט העליון.

במקרה, יש אדם אחד ויחיד בישראל שעונה להגדרה הזאת — היועץ המשפטי המכהן של הכנסת, עו"ד איל ינון. היועצים המשפטיים שהחלו לעבוד במדינה לפני 1999, ולכן עדיין מקבלים פנסיה תקציבית, נעלמים והולכים. מאחר שכך, סביר להניח שלא יהיו עוד אנשים שייהנו מההטבה הזאת. רק ינון.

היועץ המשפטי של הכנסת, איל ינוןצילום: אמיל סלמן

ינון, נבהיר, מקבל כבר כיום שכר זהה לשל שופט בית המשפט העליון: 67 אלף שקל בחודש. ינון גם עובד במשרד המשפטים ובכנסת מאז 1996, ולכן כבר צבר זכויות בפנסיה תקציבית של 54% משכרו האחרון, אף שהוא בן 51 בלבד. לפיכך, הפנסיה המובטחת לו כבר עתה היא של 38 אלף שקל בחודש לכל החיים. אלא שהצמדת הפנסיה שלו לזו של שופטי העליון תקפיץ את הפנסיה ל–70% מהשכר האחרון, כלומר לקצבה של 47 אלף שקל בחודש. בנוסף, ההצמדה לפנסיה של שופטים מקנה גם זכויות עודפות לאלמנה (בכנסת מכחישים את הדבר, וטוענים כי הצעת החוק אינה כוללת הטבות עתידיות לאלמנה). חבילת ההטבות כולה צפויה להגדיל את עלות הפנסיה שלו בסכום אקטוארי של 8–10 מיליון שקל. מדובר באחד החוקים הפרסונליים היקרים ביותר שנחקקו בישראל מעולם.

ח"כ זוהר הודף את הביקורת הציבורית על הצעת החוק, וכך גם את ההתנגדות הנחרצת של היועץ המשפטי של האוצר, אסי מסינג, וטוען כי מדובר בסך הכל בתיקון עוול היסטורי. לדבריו, כשקבעו ב–2000 בחקיקה כי היועץ המשפטי של הכנסת יקבל תנאי שכר כמו שופט עליון, שכחו להוסיף לחבילה גם את תנאי הפנסיה. היועץ המשפטי של הכנסת מקביל ליועץ המשפטי לממשלה, וזה מקביל לשופט בעליון בשכר וגם בפנסיה. מן הראוי אפוא שגם היועץ המשפטי של הכנסת יקבל פנסיה של שופט בעליון.

ח"כ מיקי זוהרצילום: אוליבייה פיטוסי

הדבר מתבקש לכאורה, עד שנזכרים בשלוש עובדות פשוטות. הראשונה: רק ינון ייהנה מהתיקון לעוול ההיסטורי לכאורה, שכן זה נעשה לאחר שהמדינה הפסיקה לתת פנסיה תקציבית, ולא ניתן יותר להצטרף אליה או לשנות את תנאיה.

השנייה: החוק אינו מבקש להשוות את התנאים של ינון לרמה זהה לזאת של שופטים, אלא להעניק לו זכויות עדיפות על אלה של שופטים. גיל הפרישה של שופטים הוא 70 (גיל הפרישה הממוצע של שופטים הוא 65, אגב, אבל דווקא שופטי העליון מגיעים כמעט כולם לגיל 70 בפרישתם). ינון צפוי לפרוש ממשרתו בכנסת בעוד שנתיים, בהיותו בן 53. את הפנסיה המוגדלת, 70% משכר של שופט בעליון, הוא צפוי לקבל במשך 12–17 שנים יותר מכל שופט אחר בעליון. מדובר בהכפלה, ואף יותר מכך, של הזכויות הפנסיוניות שמקבלים שופטי העליון — וזאת תחת הכסות המטעה של הקבלה לתנאי השופטים.

העובדה השלישית המשמעותית היא שינון הוא שומר הסף של חברי הכנסת, שמתפקידו לבלום אותם כדי להגן על תקינות החקיקה בכנסת. העובדה ששורה של חברי כנסת כמו זוהר, דוד אמסלם ודוד ביטן (כולם מהליכוד), שאינם ידועים באהדתם לשומרי הסף ובהגנה על עצמאותם, נלחמים כאריות כדי להבטיח שינון יקבל חבילת פנסיה מוגדלת בסכום אקטוארי של מיליוני שקלים — אומרת דרשני. אפילו מראית עין של שמירה על אי־תלות של היועץ המשפטי של הכנסת, או של הימנעות מניגודי עניינים, אינה מתקיימת כאן. אין ספק שריח רע מאוד עולה מהצעת החוק הזאת.

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

כתבות מומלצות

בת ים

שתי דירות במחיר אחת: האם זהו עתיד תחום הפינוי-בינוי?

אפליקציית קלארנה. החברה נמצאת במגעים לגיוס סבב חדש לפי שווי שנמוך בכ-30% מהשווי שקיבלה לפני שנה בלבד

"היערכו לגרוע מכל": נבואות החורבן בהיי-טק מתחילות להגשים את עצמן

בניין דירות בחולון

לקחתם משכנתא בחודשים האחרונים? גם אתם כבר שילמתם על עליית הריבית

"כשבאנו לקבל משכנתא לרכישת הבית, התברר שהבעיה לא פשוטה כלל"

הריבית במשק מזנקת – מה כדאי לעשות עם ההלוואות שלקחתי?

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

המשווקים של פוליסות החיסכון הם סוכני הביטוח, שנהנים מעמלות שמנות

"הציעו לי להעביר את החיסכון מאלטשולר. האם כדאי לי?"

אירוע של חברת איירון סורס. חברות שואפות למתג את עצמן כצעירות ואטרקטיביות

"אנשים חושבים לעצמם - איזה משכורות, איזה טירוף. בפועל זה רחוק מאוד מהמצב"