בכנסת מתעניינים בחקירות נתניהו הרבה יותר מבתקציב

חקירות ראש הממשלה ומקורביו — והאפשרות שהן יביאו להקדמת הבחירות — מושכות את תשומת לבם של חברי הכנסת והפוליטיקאים ודוחקות את העיסוק בתקציב 2019 ובחוק ההסדרים.

בעבר, ועדות הכנסת סערו וגעשו בישיבות על חוק ההסדרים והתקציב. השנה, למעט כמה התנגדויות לסעיפים השונים, הדיונים בוועדות היו רגועים למדי. בדיוני ועדת הכספים, למשל, נציגי הליכוד כמעט שאינם נוכחים. בכנסת נשמעו הערכות כי הסיבות לכך נעוצות בעובדה שבליכוד לא מרגישים מחויבות רבה לסייע לשר האוצר ויו"ר כולנו, משה כחלון, ובכך שיו"ר הקואליציה, דודי אמסלם, ומרכז הקואליציה בוועדת הכספים, מיקי זוהר, עסוקים במתן הגנה בראיונות על ראש הממשלה.

בכנסת רווחה בשבוע שעבר הערכה, שלפיה הסיעות החרדיות מתנות את תמיכתן בתקציב וחוק ההסדרים באישורו של חוק הגיוס החדש עד צאתה של הכנסת לפגרת הפסח בעוד שבועיים. בסיעות החרדיות לא מכחישים כי הכוונה היא לאשר את חוק הגיוס, אך טוענים כי זה אינו תנאי לאישור התקציב. בכוונתן להעלות מחר להצבעה בקריאה טרומית הצעת חוק פרטית בעניין הגיוס, אבל בישראל ביתנו כבר הודיעו על התנגדותם. בשבוע שעבר הודיע שר הביטחון, אביגדור ליברמן, על הקמת צוות שיבחן את הנושא.

בתוך כך, במסדרונות המשכן עולות הערכות שונות בשאלה אם הבחירות לכנסת ה–21 יוקדמו. לפי אחת מהן, לאחר חגיגות ה–70 למדינה, בסוף אפריל, ולאחר חנוכת השגרירות האמריקאית בירושלים באמצע מאי, יפעל נתניהו להקדמת הבחירות לאמצע או לסוף 2018. עם זאת, לרוב נהוג לקבוע את הבחירות 100 יום לפחות מרגע ההחלטה על הקדמתן, ובאוגוסט לא נהוג לקיים בחירות מכיוון שתושבי ישראל נוסעים בהמוניהם לחו"ל.

אם הבחירות יוקדמו לתחילת יולי 2018, יהיה צורך לכנס את הכנסת בפגרת הפסח ונתניהו ינצל את חגיגות ה–70 למדינה לתעמולת בחירות. אם הבחירות ייערכו בסוף השנה, הן עלולות להתנגש עם הבחירות לרשויות המקומיות, שייערכו בסוף אוקטובר 2018.

בכנסת אומרים כי אף אחת מסיעות הקואליציה לא מעוניינת כעת בהקדמת הבחירות. כולן תלויות בהחלטתו של נתניהו, שאותה יקבל כנראה בהתאם להתפתחויות בחקירותיו.