שערוריית שכר השרים: תוך כמה זמן הבוס מאשר לכם העלאה?

בניגוד אליכם, שרי הממשלה שברו כנראה שיא - כשלקח להם ימים ספורים לקבל תוספת של 5,000 שקל, בהליך מזורז בכנסת ■ עכשיו לא רק מנכ"לי המשרדים הממשלתיים והיועצים המשפטיים עומדים בתור - המשק כולו מביט על המחטף

חגי עמית
חגי עמית
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
ישיבת ממשלה
צילום: אלכס קולמויסקי
חגי עמית
חגי עמית

1. למה לנו לא מגיע

הדרך שבה הוחלט השבוע על עדכון שכרם של שרי הממשלה צרמה לעוסקים בעניין הזה במגזר הציבורי. אי אפשר להגדיר את הצעד הזה אחרת ממחטף. בלי להגיש חוות דעת מקצועית, בלי להציג תשתית של נתונים המגבה את המהלך — שלא לדבר על כינוס ועדה מיוחדת שתדון בשכר — אישרה ועדת הכספים בזריזות ביום שני שעבר החלטה שלפיה שכר השרים יושווה לשכר היסוד של יו"ר האופוזיציה, 44,223 שקל, כבר החל מהחודש הנוכחי. שכרם של סגני השרים, 35,993 שקל, יושווה לשכר היסוד של חברי הכנסת — 39,149 שקל. שכרו של ראש הממשלה יושווה לשכרו יו"ר הכנסת, 49,554 שקל.

ועדות רבות דנו בנושא הזה בעבר. הפעם הובאה ההחלטה להצבעה על ידי יו"ר ועדת הכספים, ח"כ משה גפני מיהדות התורה, על בסיס נימוק מוזר — פנו אליו שרים, שהתלוננו על תלוש השכר שלהם וביקשו לקדם את המהלך. במלים אחרות: השנה הטובה שעברה על המשק ועודפי הגבייה ממסים שהצטברו בקופה, גרמו לשרים להתעורר ולשאול למה גם להם לא מגיע משהו.

2. המשק צועד בכיוון ההפוך

הסיבה לפער בין שכר השרים לשכר יו"ר הכנסת, ולפער בין שכר סגני השרים לשכר הח"כים — שהמהלך הנוכחי בא לסגור — היא ששכרם של הח"כים צמוד לשכר הממוצע במשק, ואילו שכר השרים וסגניהם צמוד למדד המחירים לצרכן. השכר הממוצע במשק עלה בשנים האחרונות במהירות, בעוד האינפלציה האפסית הביאה לכך שמדד המחירים לצרכן לא זז. השרים נשארו מאחור.

במקביל החליטה ועדת הכספים השבוע לדאוג לכך שהעיוות הזה לא יימשך בעתיד — והחל מינואר 2019 שכרם של ראש הממשלה, השרים וסגני השרים יוצמד למדד השכר הממוצע במשק.

אלא שהמהלך הזה של הצמדה לשכר הממוצע נוגד את הכיוון שאליו צועד המשק הישראלי. ב–2003, לדוגמה, נעשה תיקון מקיף בחוק ביטוח לאומי, שבו נקבע כי קצבאות המשולמות על ידי הביטוח הלאומי והיו בשיעורים קבועים מהשכר הממוצע, או התעדכנו בהתאם לשכר הממוצע, יהיו צמודות החל מינואר 2006 למדד המחירים לצרכן. קצבאות ובהן מענק לידה, דמי לידה, קצבאות נכות, מענקים ליתומים ומענקי פטירה — כולן הוצמדו למדד. גם המעבר של המשק בשנים האחרונות מפנסיה תקציבית לפנסיה צוברת מגלם בתוכו התנתקות של תשלומי הפנסיה מהשינוי בשכר הממוצע במשק.

ניתן לטעון שקצבה, כגון קצבת נכות, אמורה להיות צמודה למדד בשל ההיגיון שעומד מאחוריה: זה אינו שכר אלא רק מנגנון שנועד להבטיח את היכולת של מקבלי הקצבה לרכוש מוצרים שיאפשרו להם לשרוד. לעומת זאת, שכר שרים אמור להשאיר אותם במקום המכובד שבו הם נמצאים יחסית למצב ביתר שוק העבודה. ואולם, לא בטוח שההיגיון הזה נכון במקרים של דמי לידה או במענק ליתום. אפילו בנוגע לקצבאות נכים, יש מי שישאל מדוע שרמת החיים של החלשים בחברה הישראלית לא תעלה גם כן כשהמצב במשק משתפר.

3. שריפה מתפשטת

כפי שיודע כל מי שעוסק בהתנהגות ארגונית, ובמיוחד בתחום השכר — כשמבצעים מהלך שאינו יושב על בסיס מקצועי מוצק, מתעוררת תגובת שרשרת. מעסיק שנותן לעובד אחד מכונית צמודה או טלפון משודרג בלי נימוק, צריך להיות מודע לכך שגם יתר העובדים ירצו.

בהתאם לכך, בימים שלישי ורביעי החלה להתגלגל במשרד האוצר יוזמה להעלאת שכר המנכ"לים של המשרדים הממשלתיים, שגם הם צמודים למדד ולא לשכר הממוצע במשק. כפי שהוגדר בהצעת המחליטים שהוגשה לנציבות, שכר המנכ"לים אמור להיות צמוד לשכר סגני השרים. בעקבות ההחלטה ביום שני, אין סיבה שגם הם לא יוצמדו לשכר הממוצע במשק.

הרעיון היה להגיש את ההצעה לישיבת הממשלה שתתקיים הבוקר מתוך הבנה שהתזמון קובע — כמה ימים לאחר שהשרים אישרו לעצמם העלאה בשכר, אין סיכוי שהם יסרבו למנהלים שתחתיהם. מדובר בהעלאה ל–70 איש, ובהם מנכ"לי משרדים ובעלי תפקידים כגון מנהל רשות התעסוקה והממונה על השכר, ששכרם מקביל לשכר המנכ"ל. בנוסף, שכרם של 30 יועצים משפטיים מוגדר ברמה של 95% משכר המנכ"ל. אבל אין סיבה שזה ייגמר בכך. אם למנכ"לים מגיעה הצמדה למדד, למה שלמשנים שלהם לא תגיע הצמדה: איך לא יתמוך המנכ"ל בבקשת המשנה שלו להעלאה כזאת אחרי שאירגן העלאה לעצמו?

4. כל המנכ"לים אותו דבר?

הנימוק להעלאת שכר המנכ"לים הוא הרצון למשוך אנשים טובים למגזר הציבורי ולהשאיר אותם בו. רק שלא תמיד הנימוק הזה תופס. למשל, כשמדובר באנשים שגדלו בתוך המגזר הציבורי, ספק אם ניתן למצוא מנהלים שסירבו לתפקיד מנכ"ל משרד ממשלתי בגלל השכר. זהו תפקיד שהוא קצה הפירמידה של פקידי האוצר שאינם מעוניינים בקריירה פוליטית.

הטענה שהשכר עשוי להוות מחסום נכונה במקרה של מנהלים שמגיעים לתפקיד הזה מהמגזר הפרטי. לדוגמה, יוזם ההצעה, מנכ"ל משרד האוצר, שי באב"ד, היה בעבר בכיר בצים והמשכורת שלו היתה גבוהה משמעותית ממשכורתו הנוכחית. אבל גם במקרים של מנהלים אלה, ספק אם מה שיטה את הכף מבחינתם בהחלטה להצטרף למגזר הציבורי הוא עוד 2,000 שקל נטו בחודש.

בנוסף, עולה השאלה מדוע מנכ"לים של משרדים קטנים — כמו המשרד לשוויון מגדרי, המשרד לענייני מודיעין, המשרד לענייני ירושלים והמשרד לנושאים אסטרטגיים — מקבלים אותה משכורת כמו מנכ"ל משרד הביטחון או מנכ"ל משרד האוצר, האחראים על מאות עובדים ותקציבים עצומים. כבר כיום יש החרגות. שכר מנכ"ל משרד המשפטים מקביל לשכר שופטים. שכר מנכ"ל משרד הבריאות , במידה שהוא רופא, צמוד לשכר מנהל בית חולים (המנכ"ל הנוכחי של משרד הבריאות, משה ברסימנטוב, אינו רופא - ועל כן משכורתו היא כשל מנכ"ל משרד רגיל). ייתכן שיש להרחיב את ההבחנות. הבעיה היא שכפי שהגדיר זאת יוצא של המגזר הציבורי — אין שום סיכוי שהשרים לענייני ירושלים, מודיעין או אסטרטגיה יסכימו לפגיעה בשכר המנהלים של משרדיהם.

יו"ר ועדת הכספים, משה גפני, ושר האוצר, משה כחלון. ההצעה אושרה בזריזותצילום: אמיל סלמן

5. מקבלים — רק כי הם יכולים

שכר השרים וסגניהם כבר היה צמוד פעם לשכר הממוצע במשק. אלא שב–2001 — בתקופה שבה בנימין נתניהו כיהן כשר האוצר, וקיצץ בקצבאות כדי להתמודד עם המיתון הכלכלי שנבע מהאינתיפאדה השנייה ומהתפוצצות בועת הטכנולוגיה — החליטו השרים להציג דוגמה אישית ולבטל את ההצמדה שלהם לשכר הממוצע. הח"כים והשופטים לא הצטרפו אליהם. כך הגענו עד היום, לזמנים אחרים.

הוויתור של 2001 מזכיר שההצמדה לשכר הממוצע אינה ברורה מאליה. ב–2001, לדוגמה, המספר הרב של המפוטרים והזינוק בשיעורי האבטלה הביאו לעלייה בשכר הממוצע, שכן אלה שנפלטו ראשונים ממעגל התעסוקה היו דווקא בעלי השכר הנמוך. בשנים האחרונות עליית השכר בממוצע נובעת מעליית שכר המינימום, ובעיקר מכך שבהיעדר אינפלציה עדכוני השכר האוטומטיים במגזר הציבורי מביאים לכך שהשכר הריאלי בו מטפס.

העלייה בשכר השרים והמנכ"לים לא יכולה להתקבל בשליפה בישיבת ממשלה — רק כי הם יכולים. היא חייבת להיות מלווה בהבנה של תוצאות המהלך, העלות הרוחבית שלו, ובגיבוש מדיניות ארוכת טווח שתגדיר את הדרך שבה השכר הזה יתעדכן מעכשיו והלאה. וכן, היא גם צריכה להביא בחשבון את העובדה שהחברה הישראלית כולה מביטה על היושבים בירושלים ומחקה אותם. אפילו הנכים, שגם הם נלחמים על הצמדת הקצבאות שלהם לשכר הממוצע כבר שנים — ולא נענים.

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

הווילה של משפחת סעדה ברמות מאיר

וילת ה-Airbnb של משפחת סעדה - ובריכת השחייה שמסעירה את המושב

משבר בשווקים

לראשונה: מדד קריטי של שוק האג"ח העולמי מאותת על משבר