מי חזק יותר - הבנקים או מדינת ישראל?

הכנסת מתקשה לגייס מומחים שייעצו לוועדת החקירה על הכשלים במתן אשראי לטייקונים, ועלולה להתקשות מול סוללת המומחים של הבנקים ■ זה הוא רק הראשון בסדרת הקרבות הצפויים לוועדה - בשאלות הנוגעות לזימון עדים ולרמת הבחינה של מערכות היחסים בין לווים למלווים

סמי פרץ
סמי פרץ
ראש ועדת החקירה הפרלמנטרית, ח"כ איתן כבל
ראש ועדת החקירה הפרלמנטרית, ח"כ איתן כבלצילום: יצחק הררי / דוברות
סמי פרץ
סמי פרץ

מרוץ חימוש אדיר נערך בימים אלה בין בית המחוקקים של ישראל לבנקים הישראליים, והוא מעורר את השאלה: מי יותר חזק?

ובכן, למחוקקים אמנם יש המון כוח. הם יכולים לחוקק חוקים נגד בנקים והם באמת עשו זאת לא מעט בשנים האחרונות - למשל, הגבילו את שכר הבנקאים ל-2.5 מיליון שקל לשנה. אבל בקרב שמתנהל בימים אלה הרחק מעיני הציבור, נראה שהבנקים הולכים לנצח, ובגדול.

זירת המאבק היא ההחלטה על הקמת ועדת חקירה פרלמנטרית בראשות ח"כ איתן כבל שתחקור את ההתנהלות של המערכת הפיננסית בהסדרי האשראי ללווים הגדולים במשק מ-2003 ואילך.

הטריגר להקמת הוועדה היה הקריסה של איש העסקים אליעזר פישמן, שהותיר את הבנקים עם חובות של 4 מיליארד שקל. הוא לא הטייקון הראשון שקרס. קדמו לו נוחי דנקנר, לב לבייב, אילן בן דב, יוסי מימן, מוטי זיסר המנוח ואחרים, שנהנו במשך הרבה שנים מאשראי של מיליארדי שקלים מבנקים ומשוק ההון המקומי, ובסופו של דבר נקלעו לקשיים והותירו חובות עצומים. גם חברות כמו דלק נדל"ן של תשובה, צים של עידן עופר וסקורפיו של בני שטיינמץ נקלעו לקשיים ועשו הסדרי חוב.

הקרב על גיוס מומחים הוא רק ראשון בהסדרת קרבות שנראה במהלך עבודת הוועדה על השאלה את מי מזמנים ועד כמה אפשר לצלול עמוק אל תוך מערכות היחסים של בין לווים ומלווים. ברור שהבנקאים מצדם ינסו להשמש בתירוצים של סודיות בנקאית ונימוקים אחרים מהתחום המקצועי. זו בדיוק הסיבה לכך שוועדת החקירה החקירה הפרלמטרית זקוקה למומחים מהשורה הראשונה כדי להתגבר על ההתנגדויות הצפויות.

נקודת המוצא של ועדת החקירה הפרלמנטרית היא שיש רקע כלכלי־תרבותי חזק לקריסות האלה. כלומר, קיימת אפשרות שלא מדובר רק בכשלי אשראי סטנדרטיים, אלא בהתנהלות לא ראויה של הבנקים והגופים המוסדיים במתן אשראי לאנשי עסקים גדולים בצורה לא נאותה, לא מוצדקת ולא מקצועית. בנק ישראל קרא לזה בזמנו "אפקט הילה" - אנשים קיבלו אשראי על סמך שמם, שפתח דלתות וקווי אשראי, ולא על סמך ביצועיהם העסקיים האמיתיים והרלוונטיים.

לכאורה, מדובר בעניין שבין מלווים ללווים. שהרי, מקצועם של בנקים הוא לתת אשראי, ונפילות הן חלק מהעניין. מה לחברי הכנסת ולזה? מדוע הם חשים צורך להיכנס לעניינים שבין לווים ומלווים?

הניצחון האפשרי של הבנקים אינו במבחן הציבורי, שבו יש להם חיסרון בסיסי מובנה - כי איש לא אוהב בנקים - אלא במבחן המקצועי. הם מצטיידים באנשי מקצוע מנוסים ומשלמים להם ביד רחבה, ללא הליכי מכרז או ועדת איתור. פשוט לוקחים את מי שצריך ולא שואלים שאלות.

בניגוד להם, ההליך המכרזי של הכנסת הוא מסורבל וארוך, והשכר שהיא מקציבה מגיע לעד 300 שקל לשעה (כולל מע"מ). בכך היא מרחיקה מומחים שלא מתחברים להליך ולמחיר. השכר שמשלמת הכנסת נקבע על ידי החשב הכללי במשרד האוצר, וכל ההליך לבחירת אנשי המקצוע נעשה על פי חוק חובת המכרזים.

מומחים שונים שהכנסת פנתה אליהם כבר השיבו בשלילה. חלקם בגלל המחיר, חלקם בגלל ההליך, ורבים נפסלו משום שהם נגועים בניגודי עניינים. כבל כבר הגדיר את המאבק מול הבנקים כ"דוד מול גוליית" - הבנקים במקרה הזה הם גוליית, ודווקא הכנסת היא דוד. המכרז ייסגר ב-25 בינואר, ועד אז מנסה כבל להשיג מומחים רלוונטיים כדי למנוע דחייה נוספת בתחילת עבודתה של הוועדה.

אליעזר פישמןצילום: עופר וקנין

מעדיפים לא להסתבך עם הבנקים

עקרונית, יש בישראל מאות אנשי מקצוע מעולים שיכולים לסייע לוועדת החקירה הפרלמנטרית להבין בדיוק מה קרה בהתנהלות של הבנקים והגופים המוסדיים במתן אשראי לטייקונים. אנשים אלה יודעים מי אישר, מדוע אישר, אילו לחצים הופעלו, מי חבר של מי, ובאילו מנופי לחץ השתמש כל גורם. אלא שיש בעיה עם אותם מאות אנשים. הם אלה שעמדו במוקד קבלת ההחלטות באותן שנים. הם אלה שהעמידו את האשראי, גם כשהיה ברור שזה לא כדאי. הם אלה שביצעו הנחיות מלמעלה - כי ככה זה עבד. אותם אנשים נחשבים לנגועים, ולכן אינם יכולים לשמש מומחים מקצועיים נטולי אינטרס.

הוועדה זקוקה לכאלה שלא היתה להם שום מעורבות בטיפול באשראי לטייקונים, שאין להם זיקה לבנקים או לגופים מוסדיים בשוק ההון, ושיש להם ידע והבנה מעמיקים מאוד בנושא האשראי. זה מצמצם משמעותית את מספר האנשים הרלוונטיים לכמה בודדים. ואם נניח שיש מומחה כזה, שגם מכיר היטב את מערכת הבנקאות והגופים המוסדיים, גם מומחה למימון ולהסדרי אשראי, וגם מכיר את הדינמיקה בין לווים ומלווים במשק הישראלי הקטן והריכוזי - עולה השאלה מדוע שהוא יעבוד דווקא עם הכנסת ולא עם הבנקים עצמם.

הבנקים הרי לא מגייסים אותו בהליך מכרזי ולא משלמים לו לפי תעריף שקבע החשב הכללי. מפני שהם נמצאים כאן במגננה אל מול האווירה הציבורית וחברי הכנסת, כדאי להם לשכור את המומחים הכי טובים ולשלם להם כמה שיותר. לדוגמה, בנק הפועלים שכר כיועץ את פרופ' צבי וינר מהאוניברסיטה העברית, ובנק לאומי את פרופ' סטיבן שוורץ, מרצה למשפט ועסקים מאוניברסיטת דיוק בארה"ב.

זה לא מאזן כוחות חדש. ראינו כמוהו בעבר כל אימת שאינטרסים כלכליים כבדי משקל היו מאוימים. כך היה, למשל, כששר האוצר לשעבר, יובל שטייניץ, הקים את ועדת ששינסקי, שפעלה להגדלת חלקה של המדינה מהכנסות הגז הטבעי, וביקש לגייס מומחים שמבינים במשפט, בכלכלה ובאנרגיה כדי שייתנו למדינה חוות דעת מקצועיות שיחזקו עת עמדתה מול שותפויות הגז. שטייניץ סיפר בזמנו כי פנה לכמה מומחים, אך אלה השיבו את פניו ריקם, בנימוק ששותפויות הגז כבר פנו אליהם קודם לכן.

גם במערכת הפיננסית מסתובבים מומחים שמעדיפים לא להסתבך עם הבנקים ולא לוותר על האופציה לעבוד עמם בהווה או בעתיד. זה גוזר על ועדת החקירה הפרלמנטרית מצב מוזר. מצד אחד, יש לה המון כוח לזמן מומחים ועדים ובנקאים, ומצד אחר, היא מתקשה לגייס את המומחים הכי גדולים לצד שלה. זה לא מצב טוב. לא לוועדה, לא לעניין הציבורי, ולמען האמת גם לא לבנקאים ולגופים המוסדיים בשוק ההון. לבנקים כדאי שהדיון יהיה כמה שיותר מקצועי. אם הוא לא יהיה כזה, עבודת הוועדה תיראה יותר כמו משפט שדה שבו נחגגים כישלונות הבנקאים ברבים, ולאו דווקא בירור מעמיק ויסודי שתכליתו להבין מה קרה, לנתח את המשמעויות המשקיות של הקצאת משאבים לא יעילה, ובעיקר להמליץ איך מונעים בעתיד את הקצאת האשראי הבעייתית.

מנכ"ל בנק הפועלים, אריק פינטוצילום: ניצן זוהר / דוברות

מהבנק לאוצר

אז מה עושים? הכדור נמצא אצל החשב הכללי במשרד האוצר, רוני חזקיהו. הוא האיש שמאשר תעריפים כדי לשכור מומחים ואנשי מקצוע. ביכולתו להגדיל את התעריף המשולם למומחים, כדי לוודא שהוועדה אכן מגייסת את מיטב אנשי המקצוע וכך להבטיח שהחקירה הפרלמנטרית תהיה מקצועית ומועילה.

אבל רגע אחד - חזקיהו הוא לא רק החשב הכללי. הוא הרי הגיע למשרד האוצר ממערכת הבנקאות. הוא שימש בתקופה הנדונה בשלל התפקידים הבאים: מנכ"ל בנק הספנות, מנהל בכיר בבנק הפועלים, סמנכ"ל דיסקונט ואחראי על סיכוני האשראי בבנק, המפקח על הבנקים בבנק ישראל ויו"ר הבנק הבינלאומי. חזקיהו נחשב לאיש מקצוע מהשורה הראשונה ולאחד המפקחים על הבנקים הטובים והאמיצים שהיו בבנק ישראל אי פעם. למעשה, הוא היה יכול להיות המומחה הכי טוב שאפשר להעמיד לרשות ועדת החקירה הפרלמנטרית, אם היה מספר כל מה שהוא יודע ולא נגוע בניגודי עניינים וחובת סודיות בתוקף תפקידיו השונים.

העובדה שחזקיהו גם עמד בכל הצמתים האלה, והוא גם זה שמאשר כיום כחשב הכללי את התעריף לאנשי המקצוע, היא משל על אחת הבעיות הקשות של המשק הישראלי, שהיא לפחות אחד ההסברים לכשלי האשראי: זהו משק קטן, ריכוזי מדי ורווי בניגודי עניינים.

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

כתבות מומלצות

בנייני דירות בסין. המחירים יצאו משליטה - הגיע זמן לתיקון?

האוויר מתחיל לצאת משוק הדיור ברחבי העולם. להלן חמש דוגמאות

קומת המסחר בבורסת ניו יורק. נדרש אומץ לב גדול כדי לקנות כשהשווקים נופלים

אחרי נפילה של יותר מ-20%, הגיע הזמן לקנות מניות? זה המדד שצריך לבדוק

מטוס של וויז אייר. החברה הציעה פיצוי של 600 יורו

אל על מובילה בביטולים, המטוס של וויז אייר "קיבל מכת ברק": קיץ כאוטי בנתב"ג

רכבת תחתית בספרד. הקמת המטרו בישראל מוערכת בעלות של 150 מיליארד שקל

מיליארדים מהפקעות קרקע, סמכויות אגרסיביות, ופוליטיקה קטנה: המלחמה על חוק המטרו

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

סטודנטים באוניברסיטה העברית בירושלים. שיעורי התעסוקה עולים בהתמדה עם העלייה ברמת ההשכלה

איך מטפסים לעשירון השכר העליון — ומי מצא דרך עקיפה כדי להגיע אליו

גמר אקס פקטור. הוחלט שלא תשמש יותר לבחירת הנציג לאירוויזיון

"הכל זה הוא": שורת עזיבות ורייטינג צונח - למה רשת מובסת בקרב מול קשת?