החיים בלי קבוצת "גן לולי": למה האמריקאים לא משתמשים בוואטסאפ?

התשובה פשוטה: באמריקה חבילות הטלפון הנייד יקרות. חבילת תקשורת כוללת תמיד הודעות טקסט בחינם. כך, שגם לפני עידן הוואטסאפ לשלוח הודעות לא עלה כסף

אלונה וינוגרד
אלונה וינוגרד
ניו יורק
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
וואטסאפ
צילום: בלומברג
אלונה וינוגרד
אלונה וינוגרד
ניו יורק

בפליידייט הראשון כבר התחלתי לחשוד. ג'ולי ניגשה אלי בסוף יום הלימודים לבקש את המספר שלי כדי לקבוע מפגש לבנים. אחה"צ הגיעה השאלה – "גיא ירצה להיפגש עם בודי ביום חמישי עוד שבועיים בין 3-5". והכל בהודעת טקסט רגילה. נתעלם רגע מתקופת ההכנה הארוכה למפגש בין שני ילדים בכיתה ג' וגם מאופן כתיבת שעות היממה, אבל הודעת טקסט רגילה? מוזר.

אחרי כמה חודשים בגן הבנתי שאין מה לצפות שהמורה או הוועד יפתחו קבוצת דיווחים ולכן גם כשהגענו לחוג הטיפוס היה ברור די מהר שכל התקשורת תעשה במיילים או באמצעות הטלפון המשרדי. אחר כך הסתבר שגם לבייביסיטר אין וואטסאפ וגם כאן נאלץ להסתפק בהודעת טקסט רגילה. בניו יורק, כך גיליתי, המורים/מדריכים/מאמנים הם אנשים עם חיים פרטיים, עם שעות עבודה מאוד ברורות ומוגדרות - ובלי וואטסאפ.

הסיפור שמאחורי האפליקציה הוא דווקא אמריקאי למהדרין. יאן קום ושותפו להקמת וואטסאפ, בריאן אקון, שמכרו את אפליקציית התקשורת שהמציאו, בסכום המדהים של 19 מיליארד דולר לפייסבוק, הוא סיפור קלאסי ומוכר. קום גדל בכפר קטן באוקראינה במשפחה דלת אמצעים. בגיל 16 הוא היגר עם אמו לארה"ב.

האב, שנותר מאוחר נפטר לפני שהספיק להצטרף אליהם. את ילדותו בילה בעבודת שונות בכדי לסייע במימון הוצאות הבית. לימד את עצמו מחשבים מחוברות משומשות שרכש בחנות מקומית. אמו חלתה ונפטרה מסרטן וכך נותר קום לבדו, ללא משפחה בארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות. ואולי רק באמריקה יכול נער, שגדל על תלושי אוכל למצוא עוד נער קצת אבוד וביחד להמציא את את "ווטאספ", שבישראל אנחנו לא יודעים לחיות בלעדיה. לאור הסיפור ההוליוודי מפתיע קצת לגלות, שדווקא באמריקה, המקום שהפך את קום ואקון למיליארדרים - האפליקציה שלהם לא מצאה קהל.

ההורים מדירים אצבעותיהם מוואטסאפ, אך הנחתי שבקרב בני נוער המצב יהיה שונה - זו בכל זאת אפליקציה שמאפשרת מציצנות. אבל שירה סיפרה לי שעם החברים מהכיתה בניו יורק היא מתקשרת רק בהודעות רגילות - עם החברים בארץ כמובן בוואטסאפ. עוד כמה בני נוער ישראלים במקור אמרו לי אותו דבר. בניו יורק, רק הודעות טקסט רגילות (וכן, הם גילגלו עיניים כששאלתי).

בניו יורק פשוט אין וואטסאפ. יכולים לדמיין חיים שלמים שאין בהם קבוצות וואטסאפ של "הורי גן לולי", "חוג שחייה ימים א-ג", "כיתת ה' 1", "משפחת לוי המורחבת". אין. פשוט אין. בדיקה קצרה העלתה שתחושות הבטן אכן נכונות. נתונים על שימושים גלובליים באפליקציית וואטסאפ מראים, שברבעון האחרון של שנת 2015 - 66% מתושבי אמריקה הלטינית מסתמשים בוואטסאפ. במזרח התיכון ואפריקה (זה אנחנו) הנתון עומד על 63% ובארופה על 33%. וכמה בצפון אמריקה? רק 7%. נתון מדהים.

אגב, יש להניח שאם היו בודקים את הנתון הזה לגבי ישראלים שמתגוררים בארה"ב, הסטטיסטיקה היתה זהה לזו של דרום אמריקה. מדינת ישראל שחיה בניו יורק מרושתת וואטסאפים לא פחות מההורה הממוצע בישראל 2017 וההבחנה הזו כנראה נכונה לקהילות זרות נוספות שחיות ופועלות בארה"ב. אף בתוך היבשת פנימה, בינם לבין עצמם, אמריקאים ישתמשו בהודעת טקסט רגילה.

נתונים נוספים מדגימים שהשימוש בארה"ב בוואטסאפ עולה עם השנים (בשנת 2015 השתמשו בה 16.2 מיליון ובשנת 2016 - 18.8 מיליון), אך עדיין בהשוואה למדינות אחרות בעולם ארה"ב ממעטת להשתמש בוואטסאפ.

אמריקה בטוח אוהבת את סיפור הסינדרלה של ממציאי הוואטסאפ, אז למה היא לא אוהבת את האפליקציה עצמה? ולא מדובר רק בסיפור הסינדרלה של ממציאי האפליקציה, אלא במהות שלה, שהייתה אמורה להיות קוסמת לאמריקאים. קשה לחשוב על אפליקציה טכנולוגית שרלוונטית יותר למדינת מהגרים כמו אמריקה מאשר וואטסאפ.

הפשטות שלה, העובדה שהיא חינמית ואינה כוללת פרסומות הופכת אותה לאמצעי תקשורת אטרקטיבי ביותר עבור אנשים שנמצאים במדינות שונות ורוצים לתקשר ביניהם. אמנם לא ניתן לקבל נתונים מדויקים על השימוש של מהגרים באפליקציה מאחר שוואטסאפ מצפינה את ההודעות ואינה יכולה לערוך ניתוח של התכנים שמועברים בה (נתון שייתכן וישתנה כאשר מידע של משתמשי האפליקציה יוצלב עם הפרופילים של אותם אנשים שיש להם גם פייסבוק), אך ההערכה היא שרבים מפליטי המלחמות, במיוחד בסוריה משתמשים בוואטסאפ כדי לשמור על קשר עם משפחותיהם, שנשארו באזורי הלחימה.

קום, כאמור מהגר בעצמו, אמר בראיון לעיתון הניו יורק טיימס (מדצמבר 2016), שרבים ממפתחי וואטסאפ נולדו במדינות זרות ולכן הם מזהים בחברה את הצורך של אנשים שמרוחקים גאוגרפית אחד מהשני לתקשר ומדובר בנושא שהם מקדישים לו מחשבה רבה. ובכל זאת, בחיי היומיום לא משתמשים פה בוואטסאפ.

למה? התשובה לכך פשוטה מהצפוי. באמריקה חבילות הטלפון הנייד יקרות. חבילת תקשורת כוללת תמיד הודעות טקסט בחינם. כך, שגם לפני עידן הוואטסאפ לשלוח הודעות לא עלה כסף (זאת בניגוד למשל לדרום אמריקה). בחברות הגדולות כמו וריזון ואי טי אנד טי חבילות של שני קווים ו-7 או 10 GB יעלו בין 90 ל-140 דולר לחודש.

בחברות הקטנות יותר חבילות קו אחד של 2 או 4 GB יעלו סביב 40-50 דולר, אבל יש מקומות מסוימים ברחבי המדינה שהחברות האלה לא מכסות ולכן רבים פונים לחברות אחרות. בכל אופן, תהיה החברה אשר תהיה ותהיה חבילת ההתקשרות אשר תהיה, הן תמיד יכללו שיחות וטקסטים ללא הגבלה. כששאלתי את ג'ולי, דבי, קירסטי, פטרישה ורנדי למה הן לא משתמשות בוואטסאפ, העניין הכספי היה התשובה המשותפת לכולן.

הן פשוט לא צריכות את זה. ולא, לא עולה בדעתן לעשות קבוצות וואטסאפ להורי כיתה ג', זו פלישה לזמן הפרטי של כל המשתתפים וזה לא פחות ממזעזע בעיניהן. אמנם יש יתרונות כאשר רוצים לתקשר עם חברים או משפחה בחו"ל, אבל הן יעדיפו לכתוב מייל. אז למה בניו יורק לא משתמשים בוואטסאפ? למה כן.

הכותבת היא מנכ"לית התנועה לחופש המידע לשעבר

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

כתבות מומלצות

מכוניות של טסלה במפעל החברה. מייצרת את המנועים וחלק ניכר מהאלקטרוניקה של המכוניות שלה

המכונית הפרטית עוברת מהפכה שסוחפת את כל התעשייה

קניון ממילא בירושלים. "גידול במכירות של מותגי אופנה מוזלים"

"חיים את הרגע": אוכלים במסעדות, יוצאים לבלות — וטסים לחו"ל

שיעור העובדים שמרגישים שהם בעלי השפעה, ושמקום העבודה שלהם מניע אותם לתרום ולהגיע
להישגים, ירד באופן משמעותי השנה

"הבטיחו לקדם אותי ואז הביאו מישהו מבחוץ. אם זה יקרה שוב – אתפטר"

נתי סיידוף, בעל השליטה בשיכון ובינוי. רכש את החברה בהנחה של 13% על מחיר הבורסה של המניה

נטישת מנהלים, חוב תופח — ותשואת חסר עמוקה: מה קורה בשיכון ובינוי?

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

צעירים בטיילת בתל אביב. בקשה מהעובדים להגיע למשרד נהפכת להתקפה פרסונלית עליהם

"הפסקתי להעסיק צעירים. הם מפונקים ולא ראו אותי, אלא רק רצו לקחת ממני"

משפחת שר־שלום, שנכנסה לפני כמה חודשים לדירה בשכונת גליל ים בהרצליה

"קנינו ב-1.8 מיליון שקל, היום הדירה שווה 4.4 מיליון": עוד הגרלה יוצאת לדרך. מה הסיכוי לזכות?