פישר: עדיין נדרשת מדיניות מוניטרית מרחיבה בארה"ב

כלכלת ארה"ב עדיין לא חזרה למצב נורמלי, מציין נגיד בנק ישראל לשעבר בנוסח דברים שיישא מחר במסגרת השימוע בסנאט האמריקאי על אישור מינויו לסגן יו"ר הבנק הפדרלי

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל

נגיד בנק ישראל לשעבר, סטנלי פישר - מועמדו של נשיא ארה"ב ברק אובמה לתפקיד סגן נשיא הבנק הפדרלי - גורס כי המדיניות המוניטרית המרחיבה של הבנק המרכזי עדיין נדרשת לאור שיעור האבטלה הגבוה ורמת האינפלציה הנמוכה בארה"ב. כך עולה מעדות שימסור ביום חמישי בוועדת הבנקאות של הסנאט במסגרת השימוע על אישור מינויו, ואשר הנוסח שלה פורסם היום.

"ברמה של 6.7%, שיעור האבטלה עדיין גבוה מדי", אמר פישר. "השגת הן תעסוקה מקסימלית והן יציבות מחירים מחייבת את המשך המדיניות המוניטרית המרחיבה - למרות שרמת ההרחבה מצומצמת בהדרגה ובזהירות בזמן שהבנק הפדרלי מצמצם את הרכישות החודשיות של אג"ח", הוסיף.

פישר אמר עוד כי הבנק הפדרלי רשם התקדמות משמעותית בשיפור התעסוקה והחזרת היציבות במחירים, אולם הוסיף כי "הנורמליות עדיין לא הושבה". לדבריו, הבנק הפדרלי חייב להמשיך "לעמוד על המשמר כל העת" ולעקוב אחרי יציבותם של המוסדות הפיננסים הנתונים לפיקוח שלו, כמו גם למצב המערכת הפיננסית כולה.

סטנלי פישר. האדם המוכשר בעולם לתפקיד יו"ר הבנקצילום: REUTERS

הליך אישור מינויו של פישר שיתחיל מחר בבוקר בשימוע בועדת הבנקאות של הסנאט, צפוי לעבור במהירות, ובהנחה שמינויו של פישר יאושר, הוא יצטרף לג'נט ילן, יו"ר הבנק הפדרלי הטרייה, בתפקיד המורכב של הבנה כמה עוד יכול הבנק הפדרלי לסייע לכלכלה להתאושש מ"המיתון הגדול". ילן הייתה זו שהציעה את פישר כמועמד לבית הלבן.

פישר תמך בשנים האחרונות במאמצי הבנק הפדרלי ובנקים מרכזיים אחרים לאושש את הצמיחה הכלכלית, אך הוא גם תיאר את היתרונות של מהלכים אלה כמוגבלים בלבד, נכתב בכתבת פרופיל שהוקדשה לפישר ואשר פורסמה היום בעיתון "ניו יורק טיימס". "אפשר לעשות הרבה באמצעות מדיניות מוניטרית, אך אי אפשר לגרום לכלכלה לחזור לצמיחה מהירה", אמר בראיון לבלומברג טי-וי בספטמבר. "צריך מדיניות תקציבית".

פישר, חביב, מנומס וצנוע, מיומן בהעברת מסרים חריפים מבלי ליצור אויבים חדשים.

לורנס סאמרס, לשעבר שר האוצר האמריקאי ומיועציו הכלכליים הבכירים של אובמה, הציע בכנס של קרן המטבע הבינלאומית (IMF) שהתקיים בנובמבר לכבודו של פישר, כי בעשורים שלאחר מלחמת העולם השנייה, היו פחות משברים פיננסיים כיוון שאנשים נהגו בזהירות. "לארי", הגיב פישר, "אני תוהה האם ל-35 השנים שלאחר מלחמת העולם השנייה היה קשר לכך שהליברליזציה הפיננסית טרם התרחשה".

פישר, כיום בן 70, הוא דמות מכובדת בעולם המדיניות הכלכלית. עבודתו האקדמית בשנות ה-70' סייעה לספק את ההצדקה האינטלקטואלית למדיניות המוניטרית האקטיביסטית הנהוגה כיום. הסטודנטים שלו כללו את יו"ר הבנק הפדרלי שפרש לאחרונה מתפקידו, בן ברננקי, ואת מריו דראגי, נשיא הבנק המרכזי של אירופה (ECB) המכהן.

לאחר מכן החל בקריירה של קביעת מדיניות, כולל תקופה כמספר 2 בקרן המטבע בשנות ה-90', ו-8 שנים כנגיד בנק ישראל, תפקיד אותו סיים ביוני. בדרך, פישר, שנולד למשפחה של חנוונים בעיירה קטנה במה שהיום היא זמביה, ללא מים זורמים בבית, צבר הון כמחברו של ספר לימוד כלכלה פופולרי, וכבכיר לשעבר בסיטיגרופ.

בדצמבר דיווח פישר על נכסים ששוויים נע בטווח של 14.6-56.3 מיליון דולר, בהם בית בניו יורק ששוויו לפחות 5 מיליון דולר. הוא אמר כי אם מועמדותו לתפקיד סגן יו"ר הבנק הפדרלי תאושר, ימכור חלק מהשקעותיו.

פישר אמר בעבר כי ילדותו במזאבוקה, אז חלק מהמושבה הבריטית רודזיה הצפונית, העניקה לו את הרצון בפיתוח כלכלי. "אחד הדברים שגרמו לי להתעניין בכלכלה, באופן מוזר, היה שדאג המרשלד (אז מזכ"ל האו"ם) היה כלכלן", נזכר פישר בראיון ב-2004 עם חברו אוליבייה בלנשאר, כיום כלכלן ראשי בקרן המטבע. "כשהייתי בתיכון, דאג המרשלד היה אדם גדול. לאחר מכן הוא נהרג במה שהייתה אז קונגו הבלגית, המדינה השכנה. ידעתי שהוא עשה דברים טובים בעולם, והוריי גידלו אותי להאמין שגם עליי לעשות דברים טובים בעולם. הבנתי שכלכלה יכולה לעזור לך לעשות דברים טובים".

פישר הגיע לארה"ב בסוף שנות ה-60' כדוקטורנט במכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס (MIT), ולאחר מכן בילה שם כמעט 2 עשורים כמרצה לכלכלה. עבודתו הידועה ביותר הייתה מאמר מ-1977, שסייע בהחייאת הרעיון כי בנקים מרכזיים יכולים לעודד פעילות כלכלית. הוא קיבל אזרחות אמריקאית ב-1976.

הוא עבר לקביעת מדיניות בסוף שנות ה-80' - שינוי שברננקי ואחרים תיארו כהשראה לקריירות שלהם – כאשר הצטרף לבנק העולמי ככלכלן ראשי. לאחר שיבה קצרה לאקדמיה, ממשל קלינטון הבטיח את מינויו כסגן יו"ר קרן המטבע העולמית. בתקופת כהונתו בקרן המטבע, המדינות המתפתחות הוכו בסדרת משברים פיננסיים. השינויים שדרשה קרן המטבע במדיניות הכלכלית במדינות שביקשו ממנה סיוע באותה תקופה עודם שנויים במחלוקת. הדרישות הטיפוסיות של הקרן כללו צמצום תקציבי הממשלה והגדלת הפתיחות להשקעות זרות. מבקרי מדיניות זו טענו כי רבים מהשינויים גרמו יותר נזק משעזרו.

"עשרות מיליוני אנשים נזרקו ללא סיבה לעוני", אמר מרק וייסברוט, מנהל המכון למחקר מדיניות כלכלית הליברלי. הוא אמר כי גם ארה"ב סבלה, כיוון שהמטבעות המוחלשים של מדינות אלה איפשרו להן לייצא מוצרים זולים, וכך הגדילו את גירעונות הסחר של המדינות העשירות. "האם הוא אי פעם הודה שהם טעו במשבר באסיה?", שאל וייסברוט לגבי פישר. "אם הוא מעולם לא הודה בכך, לא הייתי בוטח בו", הוסיף.

כהונתו של פישר כבכיר בסיטיגרופ בשנים 2002-2005 גררה אף היא ביקורות מצד סנאטורים דמוקרטיים התומכים בהגברת ההגבלות על הבנקים הגדולים. "מעולם לא הייתי במגזר הפרטי עד אז, וזה עניין אותי", אמר פישר ב-2004. הוא עמד בראש קבוצת היועצים של הבנק למגזר הציבורי, וכיהן כנשיא סיטיגרופ אינטרנשונל, תפקיד במסגרתו פיקח על הפעילות הזרה של הבנק, ועבד תחת חוזה שאיפשר לו לעזוב את הבנק לטובת משרה ממשלתית בכירה, מבלי לוותר על האופציות שלו בבנק. כשממשלת ישראל פנתה אליו ב-2004, הוא עזב.

הסנאטור שרוד בראון, דמוקרטי מאוהיו, אמר כי הוא מתכוון לשאול את פישר מה למד בוול סטריט, וכיצד זה ישפיע על עבודתו בבנק הפדרלי.

פישר היה לאזרח ישראלי ב-2005, תוך שהוא שומר על אזרחותו האמריקאית, אך כבר היו לו קשרים חזקים למדינה, והוא התעקש לדבר עברית מהרגע הראשון שלו בתפקיד. אף שהכלכלה הישראלית נחלשה במשבר הפיננסי העולמי, היא מעולם לא נכנסה למיתון. פישר הוריד את הריבית במדינה במהירות בתחילת המשבר, ובניגוד לכללים שסייע לגבש בקרן המטבע, הוא הגדיל את יתרות המט"ח של ישראל כדי להגביל את התחזקות השקל.

פישר גם פעל בשקט לשימור מערכת הבנקאות הפלסטינית, וכאשר עזב את תפקידו בשנה שעברה, גורמים ישראליים ופלסטיניים כאחד ביכו על עזיבתו.

פישר נמנע מנאומים בחודשים האחרונים, אך סיפק כמה הצצות להשקפותיו. בשבוע שעבר אמר שר האוצר לשעבר של ארה"ב, רוברט רובין, כי הוא ופישר הימרו דולר על הביצועים של הכלכלה האמריקאית ב-2014. רובין אמר כי הוא היה הפסימי, ואילו פישר היה אופטימי יותר. "אני חושב שהוא יעמוד בתשלום", התבדח רובין. "אני יודע שאני כן".

כתבות מומלצות

שירות נסיעה לפי קריאה של חברת ויה בניו יורק

חברות ההיי־טק שמפסידות מיליארדי דולרים מצאו דרך להישאר בחיים

פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. ייתכן שזו הזדמנות עבורו לפעולות שיקררו את הביקושים לדירות

מחדל מחירי הדיור: כך התייקרה דירה ממוצעת ב-280 אלף שקל בשנה

גילעד אלטשולר

אלטשולר שחם חזר להוביל - ומי בתחתית? תשואות קרנות ההשתלמות לחודש יולי

סוחר בוול סטריט. יכול להיות שזעזוע האינפלציה הנוכחי הוא רק ראשון מני רבים

מציאות חדשה או תקלה היסטורית? אסטרטגיית השקעות בת 20 שנה בסכנה

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

יש ענפים שבהם עליית השכר מחווירה בהשוואה לביקוש

לזה אתם קוראים העלאת שכר? המעסיקים שימשיכו לרעוב לעובדים

יהונתן כהן

פי 150 צ'קים חוזרים: הנורות האדומות שלא נדלקו בגיבוי, ואיך איבד יהונתן כהן את רוב ההשקעה