האם יבוטלו העלאות המסים? חמש דילמות עומדות בפני האוצר

חמש דילמות מטרידות כעת את בכירי האוצר אחרי ש-2013 מסתמנת כשנה טובה, לפחות יותר מהצפוי ■ התשובה עליהן 
תכריע אם ניתן לבטל את העלאות המסים ב–2014 - או להעניק תוספות לעוד משרדי ממשלה פרט לביטחון

מוטי בסוק
מוטי בסוק
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מוטי בסוק
מוטי בסוק

לא מכבר, בפגישה בין צמרת האוצר לראש הממשלה, בנימין נתניהו, שאל נתניהו את אחד הבכירים מה סך כל העודפים בתקציב השנה. הבכיר ניסה להתחמק. נתניהו התעקש, הבכיר התפתל - ובסופו של דבר אמר שיוכל להשיב במדויק רק בעוד שבועיים, כשיהיו לו את הנתונים.

במשרד האוצר מנסים מסורתית "למרוח" את נתוני ההכנסות וההוצאות של המדינה, כדי לתעל אותם ליעדים החשובים בעיני המשרד ולרזרבות הנסתרות שלו. בינתיים, כך מתברר בהדרגה, 2013 היתה שנה טובה לתקציב מנקודת הראות של האוצר - על אף האזהרות הקשות ששמענו לפני כחצי שנה משר האוצר הטרי, יאיר לפיד, ומבכירי משרדו בדבר הבור בתקציב.

גביית המסים ב–2013 תחצה כנראה את היעד ב–9 מיליארד שקל לפחות. תת־הביצוע בתקציב, שמעורר חשש מהתייבשות הפעילות של משרדי הממשלה, יוצר עוד עודף בצד ההוצאות של לפחות 6–8 מיליארד שקל. כך שלקראת סוף השנה, נותרו בקופת האוצר עודפים של מיליארדים רבים מעבר למתוכנן.

בימים אלה עובדים שלושה אגפים במשרד האוצר - מסים, תקציבים והכנסות המדינה - מסביב לשעון לקראת 10 בדצמבר, המועד שבו אמור המשרד להציג את ביצועי המשק ב–2013 ואת תוכניות ותחזיות האוצר ל–2014 בפני ועדת הכספים של הכנסת, בהתאם לחוק התקציב הדו־שנתי. אלה הן הדילמות המרכזיות שנמצאות כעת במוקד הדיונים באוצר:

ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר יאיר לפידצילום: אורן נחשון

1. כמה מסים תגבה המדינה ב-2014?

יעד גביית המסים ל–2013 הוא 234.2 מיליארד שקל. ההערכה היא כי עם ההכנסה החד־פעמית מהרווחים הכלואים, גביית המסים הרגילה בחודשיים האחרונים של השנה וחובות עבר ששילמו החברות שהשתתפו במבצע הרווחים הכלואים (טבע לבדה שילמה חובות עבר בסך 840 מיליון שקל) - גביית המסים השנה תסתכם בכ–242 מיליארד שקל לפחות. כלומר כ–9 מיליארד שקל, כמעט 4%, מעל לתחזית.

השאלות ששואלים כעת בלשכות נתניהו ולפיד הן מה עושים עם עודפי הגבייה ב–2013, וכמה מסים תצליח המדינה לגבות ב–2014. אלה הן שאלות קריטיות, בעיקר אם יש מי שמתכוון להכריז עד סוף דצמבר על הפחתות מסים.

יעד הגבייה ל–2014 הוא 257.6 מיליארד שקל. כשהיעד נקבע לפני כשנה, הוא נראה שאפתני מאוד וקשה להשגה. כיום ברור לכל, על סמך ביצועי המשק ב–2013, שזהו יעד בר־השגה בהחלט, ואולי אפילו יעד נמוך. מומחי מס מעריכים כי סך הגבייה ב–2014 יהיה 260 מיליארד שקל לפחות. כלומר - גם בשנה הבאה יהיו עודפי גבייה.

2. מאין יבוא 
הכסף?

ברשות המסים אומרים כי בחישובים שהם עושים בנושא הכנסות המדינה ב–2014, הם מביאים בחשבון שב–2013 היו למדינה הכנסות מס חד־פעמיות גבוהות, למשל מעסקת רכישת ישקרעל ידי וורן באפט וממבצע הרווחים הכלואים - הכנסות שלא יהיו למדינה ב–2014. הסכום המדובר הוא סכום לא מבוטל, שמתקרב ל–8 מיליארד שקל. עם זאת, מנהל רשות המסים לשעבר, יהודה נסרדישי, נוהג לומר כי בכל שנה יש הכנסות מס גדולות בלתי צפויות.

מול ההכנסות החד־פעמיות של 2013, צריך להביא בחשבון כי ב–2014 יהיו לרשות המסים הכנסות מסעיפים שלא היו קיימים השנה. כך למשל, תוספת כוח האדם הנדיבה שניתנה לרשות המסים בשנתיים האחרונות אמורה להגדיל את הגבייה מההון השחור בשנה הקרובה ב–2.1 מיליארד שקל (לפי רשות המסים).

בנוסף, המדינה העלתה ביוני וביולי השנה שורה של מסים במשק, בהם מע"מ, טבק, אלכוהול, מיסוי ירוק. רשות המסים נהנתה מהעלאות אלה ב–2013 רק כחצי שנה. ב–2014 היא תיהנה מהם 12 חודשים מלאים, כלומר ההכנסה תהיה כפולה. במע"מ בלבד, ההפרש בין ההכנסה ב–2013 ו–2014 צפוי להיות 2 מיליארד שקל.

פרט לכך, הממשלה העלתה באמצע השנה גם את המסים על הימורים, ביטלה הטבות לבעלי השכלה גבוהה, העלתה את המס על דיווידנד, שינתה את מודל הטבות המס לחיסכון הפנסיוני וביטלה את עדכון נקודות הזיכוי בתחילת 2014. סך כל ההטבות הללו שווה לתוספת מס של עוד 3 מיליארד שקל ב–2014.

3. האם העלאות המסים יבוטלו?

וזה עוד לא הכל. הכנסות המדינה ממסים יגדלו ב–2014, מכיוון שבשנה הקרובה תהיה אינפלציה של כ–2% והמשק יצמח בכ–3.5% - מה שיגדיל את הכנסות המדינה ממסים ביותר מ–12 מיליארד שקל לעומת 2013. העלאת מס ההכנסה על יחידים בתחילת 2014 ב–1% עד 2% (תלוי בגובה ההכנסה של היחיד) תעשיר את קופת המדינה בשנה הקרובה בכ–4 מיליארד שקל. העלאת מס החברות מ–25% ל–26.5%, גם כן בתחילת 2014, תכניס לקופת רשות המסים עוד 950 מיליון שקל.

כשמחברים את כל המספרים האלה, מגיעים לגביית מסים של לפחות 260 מיליארד שקל ב–2014. אם יהיה אירוע או שני אירועי מס חד־פעמיים גדולים במהלך השנה, כפי שקרה בכל השנים האחרונות, או אם רשות המסים תהיה הרבה יותר יעילה במלחמה בהון השחור, כפי שנתניהו דורש ממנה, גביית המסים תהייה גבוהה בהרבה מ–260 מיליארד השקלים המובטחים.

הנתונים הטובים על הגבייה ב–2013 ו–2014, עוררו במשרדי ראש הממשלה והאוצר את השאלה אם לא הגיע הרגע להחזיר לציבור חלק מהעלאות המסים שנכפו עליו בשנה האחרונה ולבטל חלק מההעלאות שמתוכננות לתחילת 2014. בין השאר, נשקלים הורדת המע"מ מ–18% ל–17%, או ביטול ההעלאות המתוכננות של מס ההכנסה ומס החברות. לכל ביטול, כמובן, יש תג מחיר. הורדת מע"מ ב–1%, למשל, תעלה לקופת המדינה 4.4 מיליארד שקל בשנה - היא קלה לביצוע ומיטיבה עם השכבות החלשות, אך מחירה גבוה. מה שבטוח, הצוות המקצועי של האוצר יניח המלצות. נתניהו ולפיד הם אלה שיחליטו.

4. משרדי הממשלה מתייבשים

לא רק צד ההכנסות מעסיק את האוצר, אלא גם צד ההוצאות. תקציב המדינה המקורי ל–2013 היה 395 מיליארד שקל. תקציב המדינה המקורי ל–2014 הוא 406.3 מיליארד שקל. בצד ההוצאות צפוי השנה עודף תקציבי שמוערך ב–6–8 מיליארד שקל, ואולי יותר - תלוי בקצב שבו ישפוך האוצר כספים למשרדי הממשלה בנובמבר ובדצמבר.

הסיבה העיקרית לעודפים היא תת־ביצוע בתקציב השנה הנוכחית. ההערכה היא כי הביצוע הממוצע של תקציב 2013 על ידי משרדי הממשלה יהיה 95%, ואולי אף פחות. יצויין כי ב–2012 ביצוע התקציב היה יותר מ–100%.

חלק מהכספים העודפים השנה הצטברו בסעיפי רזרבה שונים ומשונים, הסמויים מעין הציבור, שהאוצר דאג לשלב בתקציב 2013 - כאשר החשש מהעתיד היה גדול. כך, הוצאות משרדי הממשלה ב–10 החודשים הראשונים של השנה הסתכמו ב–198.5 מיליארד שקל. עלייה של 5.5% בלבד לעומת התקופה המקבילה ב–2012, וזאת בהשוואה לעלייה שנתית מתוכננת של 8.8% - פער של 3.3% בתקציב של כמעט 400 מיליארד שקל.

5. ישקיעו בחינוך ובבריאות?

תקציב המדינה ל–2013 הוא חלק מתקציב דו־שנתי. תקציב 2014, בעת שהוכן, נראה קמצני ומהודק מאוד - רזה ביחס לתקציב 2013. יש הסבורים, במיוחד כלכלנים חברתיים, כי הוא נראה מהודק מדי, וכי יש בו כמה נושאים שמחייבים שינויים. זה בדיוק מה שעושים כעת באגף התקציבים באוצר, לקראת הכנת המסמך שיוצג בוועדת הכספים ב–10 בדצמבר.

הצוות המקצועי של אגף התקציבים באוצר בודק כעת את כל תקציבי המדינה ל–2014, לפי סעיפים, וקובע היכן מתמקדות הבעיות והיכן יש צורך דחוף בכספים נוספים. ייתכן והבעיות יפתרו, לפחות בחלקן, בסוף השנה, בין השאר באמצעות חשבונאות יצירתית, כלומר העברת כספים (עודפים, תת־ביצוע) מתקציב 2013 לתקציב 2014 - לא תמיד בשקיפות הראויה.

נתניהו ולפיד עשויים בהחלט לדרוש להעביר את חלק מהעודפים לטובת משרדי ממשלה שסבלו במיוחד מקיצוצים קשים בתקציב השנה ובתקציב השנה הבאה, ולא רק להקטנת נטל המס. בין המשרדים שעליהם מדובר נמצאים משרדי הרווחה, החינוך והבריאות.

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

אייקונקס בניה חדשה

היום שאחרי הבלוק: כך בונים בתים - פשוט יותר, חסכוני יותר ועמיד יותר

CLIMATE-UN/COAL

בשוק דובי, ההזדמנויות הכי גדולות מתחבאות דווקא במניות שכולם שונאים