האם ממשלת ישראל השתגעה?

מעתה הממשלה אמורה למדוד את מדיניותה בהתאם לחבילת מדדי איכות החיים

מירב ארלוזורוב
מירב ארלוזורוב
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מירב ארלוזורוב
מירב ארלוזורוב

כל הציניקנים, שמלינים על כך שהמחאה החברתית בוזבזה לחינם, מוזמנים לפקוח עיניים להשפעות מרחיקות הלכת ביותר שלה על תהליכי קבלת ההחלטות בממשלה. למעשה, בפעם השנייה בתוך שבועיים אנחנו מוצאים את עצמנו מדווחים על מהלך פורץ דרך עולמי שממשלת ישראל נוקטת בו, וזאת בתגובה ישירה להשפעות המחאה החברתית. אין שמץ של סיכוי שממשלת ישראל היתה מעיזה להקדים את כל מדינות העולם, ולהיות כל כך יצירתית ומחדשת, לפני המחאה.

הדיווח הראשון לפני שבועיים היה על הקמתו של רגולטור חדש, הממונה על הריכוזיות, שכמותו לא קיים באף מדינה. חוק הריכוזיות הוא כמובן תוצר ישיר של השפעות מחאת יוקר המחיה על הממשלה.

הדיווח השני נמסר היום, על החלטתה היומרנית של ממשלת ישראל לקפוץ שנות דור בתהליך קבלת ההחלטות שלה. לא עוד ממשלה שעוסקת רק בהיבטים כלכליים צרים, כמו מדידת התוצר והצמיחה, אלא כזו שקובעת את המדיניות שלה על סמך מדדים רבים, המתייחסים להיבטים רחבים מאוד של איכות החיים של האזרח. גם כאן ניבטים היטב טביעות אצבעותיה של המחאה, שחשפה כי גם בשנים של צמיחה גבוהה יכולה להיות אי־שביעות רצון רבה של האוכלוסייה, וכי צמיחה אינה מבטיחה בהכרח איכות חיים טובה.

הקורא הספקן יכול בהחלט לתהות בשלב זה האם ממשלת ישראל לא השתגעה להתחיל ולקבל החלטות על סמך מדדים כמו “אמון, הדדיות, רשתות חברתיות, חוקים פורמליים ולא פורמליים הקיימים בחברה כלשהי”, או “תחושת הביטחון שיש לאדם בנוגע למידת השליטה שלו על חייו”. אלה הם סוגי המדדים שייכללו במסגרת מדדי איכות החיים המפותחים כיום בישראל.

צילום: משה מילנר/לע"מ

אז נכון, ישראל לא היתה הראשונה לחשוב על סוג כזה של מדדים. אוסטרליה מפרסמת את מדד הקידמה שלה ‏(קידמה להבדיל מצמיחה‏) כבר יותר מעשור, זוכה פרס נובל ג’וזף שטיגליץ פירסם המלצה על מדדי איכות חיים עבור ממשלת צרפת, וגם ארגון המדינות המפותחות, OECD, כבר הוציא דו”ח ובו המלצות לחבילת מדדי איכות חיים. העולם כולו, שנכווה במשבר הפיננסי ופיתח מודעות סביבתית, עובר מעולם של מדדי עושר לעולם של מדדי אושר - גם אם לא ממש ברור איך מודדים את העולם החדש, ומה בדיוק עושים איתו.

ישראל עומדת להקדים את העולם, משום שהיא אינה מתיימרת רק לפרסם חבילה של מדדי איכות חיים לעיונו של הציבור, אלא מתכוונת לתכל’ס ממש. משמע, מדדי איכות החיים אמורים להיהפך לכלי קובע מדיניות של הממשלה - הממשלה אמורה למדוד מעתה והלאה את מדיניותה בהתאם לחבילת מדדי איכות החיים שתוצע לה, במקום למדוד את עצמה כמעט ורק במונחי צמיחת התוצר. אם אכן כך יקרה, הרי שאנחנו נמצאים בפתחה של ממשלה חדשה - שכל תהליך קבלת ההחלטות שלה, והתוצרים שלו, יהיה שונה לגמרי.

ניצני המהפכה נראים כבר בהתגיסות הכללית של הממשלה לקידום התהליך - תשעה משרדי ממשלה ששיתפו פעולה כדי להכין חבילת מדדי איכות החיים אכן מתכוונים ברצינות למה שהם עושים. אפילו משרדי הביצוע הספקניים ביותר, משרד ראש הממשלה ומשרד האוצר, נשמעים ונראים נלהבים מהתהליך. זאת, אף שמדובר בתהליך תקדימי ברמה העולמית, ועל אף שהממשלה נדרשת להתחיל לקבל החלטות על סמך מדדים סוביקטיביים ועמומים.

האם זהו שינוי מושכל וסביר? מוקדם כנראה לשפוט. יכול להיות שיש כאן היבט אחר לחפיפנקיות הישראלית, שבמקום לחכות וללמוד מהנעשה בהתחום בעולם, אצה לה הדרך להקדים את העולם וזאת ללא ניסיון הולם. יכול להיות, עם זאת, שזוהי אכן רוח חדשנות ופתיחות ששוררת היום בממשלת ישראל, שהבינה כי הניהול של מדינת ישראל דורש שינוי מהותי. הזעזוע של המחאה היה עמוק כל כך, עד שגם התהליכים הבסיסיים ביותר בממשלה עוברים בחינה מחדש במטרה למצוא דרכי ניהול טובות יותר.

מדובר, לפיכך, בניסוי חדשני ופורץ דרך - אבל גם בניסוי מפחיד. אפשר לחזק את ידי הממשלה על חדשנותה ונועזותה, אפשר במקביל לדרוש ממנה כי את קפיצת הדרך היא תעשה רק לאחר בחינה ייסודית ומעמיקה, עם עבודת מטה רצינית ומסודרת. השלב הראשון של התהליך, כפי שהוא מתבטא בדו”ח הראשוני של “מדדים לאיכות חיים, קיימות וחוסן לאומי”, עומד בתנאי עבודת המטה המעמיקה. צריך להבטיח כי גם המשך התהליך יהיה כזה.

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

"למטפלים זוגיים יש הרבה הוצאות, זה לא מקצוע שמתעשרים ממנו"

"מצדי תפתחו את היחסים": הכסף הגדול מאחורי התפרקות מוסד הנישואים

עדי שרעבני

"בוודאי שהייתה בועה": עדי שהרבני חזר להיי-טק אחרי הפסקה של שנתיים - זה מה שהוא גילה