מרידור הזהיר מפני הידרדרות למצבה של ונצואלה, אבי שמחון רתח מכעס

חשש כבד במשרד האוצר מפני הורדת דירוג של ישראל, דבר שעלול להביא להידרדרות מהירה במצב הכלכלי

מירב ארלוזורוב
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
נתניהו מכריז על חלוקת הכסף, אתמול
מירב ארלוזורוב

ראש המועצה הלאומית לכלכלה, פרופ' אבי שמחון, הפך עצמו לשחקן מפתח ביצירת משבר האמון בין משרד האוצר ומשרד ראש הממשלה. שמחון, שנחשב לעושה דברו של נתניהו, הוא זה שיזם את ההצעה "לחלק כסף ממסוקים" – לחלק מענק לכל אזרח במדינת ישראל, ללא קשר למצבו הכלכלי והאם הוא נפגע כתוצאה ממשבר הקורונה, וכל זה בסכום עצום של שישה מיליארד שקל.

ההצעה עוררה התנגדות עזה במשרד האוצר, ובמהלך הדיונים עליה אתמול התבטאה הפקידות המקצועית בחריפות נגדה. ראש אגף התקציבים באוצר, שאול מרידור, הזהיר כי ההצעה מסוכנת, וכי היא עלולה לדרדר את ישראל למצבה של ונצואלה – מדינה שכלכלתה נהרסה בשל מדיניות כלכלית פופוליסטית ולא אחראית. הדברים עוררו את כעסו של שמחון, שככל הידוע תבע ממרידור לחזור בו, ואמר לו כי אמירות כאלו הן מסוכנות.

>> "לשפוך המון כסף": האם זה באמת מה שיכול להציל אותנו עכשיו? | האינטרסנטים

מחאות ושפל גדול

0:00
-- : --
להרשמה לפודקאסט

על פי הדיווחים בערוץ 13, התקרית הידרדרה בהמשך לדרישה של נתניהו  לפיטורי מרידור. כשנשאל על כך במסיבת העיתונאים נתניהו לא הכחיש. הוא ענה לשאלה בכך שיש לו לעיתים חילוקי דעות עם הפקידים, וכי האחריות לקבלת החלטות היא של הדרג המדיני. שמחון מכחיש כי הוא דרש את פיטורי מרידור.

ראש אגף התקציבים במשרד האוצר, שאול מרידורצילום: אמיל סלמן

בכל מקרה לא ידוע כי שר האוצר, ישראל כ"ץ, מתכוון לפעול לערעור מעמדו של מרידור, שנחשב לראש אגף תקציבים מקצועי.

היוזמה לחלוקת 6 מיליארד שקל לציבור סופגת ביקורת נוקבת כמעט מכל גורמי הכלכלה והחברה בישראל, וגם במשרד האוצר התנגדו לה נחרצות. כל הצוות המקצועי באוצר סבר כי מדובר בזריקת כסף לחינם, וזאת בשעה שישראל הודיעה רק ביום חמישי על תוכנית סיוע לקורונה בסכום של 60 מיליארד שקל (90 מיליארד, ביחד עם מתן אשראי בערבות מדינה). התוכנית כבר עברה קריאה ראשונה בכנסת, ומשמעות ההצעה של שמחון היא שינוי של חקיקה, שהיא חקיקת יסוד, וזאת בתוך 48 שעות.

אלא ששמחון  יזם את ההצעה – בטענה כי הגדלת כושר הצריכה של אנשים, בשיאו של מיתון, עשויה לבלום את הסחרור הדפלציוני. זוהי לכאורה מדיניות קיינסיאנית, של לעודד ביקושים בכל מחיר. אלא שימים ספורים לאחר שישראל כבר ביצעה מהלך לחיזוק ביקושים של 60 מיליארד שקל, מהלך שממוקד רק במי שנפגעו מהמשבר - לא יימצא כמעט כלכלן שיתמוך בחלוקת סכום נוסף, לא ממוקד, ובלי שברור שיש בכלל צורך בו. מה גם שישראל צועדת לסגר, כך שלאנשים יהיה קשה מאד לצרוך את הסכום, גם אם ירצו בכך. ההערכה הרווחת בקרב כלכלנים כי מרבית האנשים יחסכו את הסכום, בגלל שהם חוששים מהעמקת המשבר, ובכך הכסף לא יועיל לדבר.

במהלך מסיבת העיתונאים התפאר נתניהו שגם מדינות אחרות, כדוגמאת יפן ודרום קוריאה ביצעו מהלך דומה של חלוקת כסף לאזרחים כדי לעודד צריכה. בפועל, שתי המדינות – שגם לא היו בסגר, ולכן כלכלתן המשיכה לפעול – חילקו קצבאות מיוחדות רק למשפחות עניות, כלומר הכסף ניתן על בסיס סוציו אקונומי, ובמטרה לתמוך בצריכה רק של אלו שבאמת זקוקים לכך.

זה לא היה אי הדיוק היחיד בדברי נתניהו. כך, במהלך מסיבת העיתונאים נתניהו דיבר על כך שזהו הזמן להרחיב את התקציב, וכי העלות היא שולית בגלל הריבית הנמוכה שבה המדינה מגייסת  כעת חוב. הוא פנה לשמחון, ושאל אותו לגבי הריבית על איגרות חוב של ממשלת ישראל לעשר שנים, שמחון השיב היא הריבית היא 0.62%, כלומר כמעט אפסית. נתניהו שמח על התשובה, שממחישה מדוע הסיכון בהגדלת חוב כעת הוא זניח, והמשיך ואמר כי גם במשבר 2003-2002 הגדילו חובות למרות שאז הריבית היתה גבוהה מאוד – 12%-10%.

פרופ' אבי שמחוןצילום: תומר אפלבאום

אלא שבכך נתניהו עיוות את ההיסטוריה הכלכלית של ישראל: ב-2002 הריבית על האג"ח של ממשלת ישראל אכן הגיעה לשיא של 12%, אלא שבעקבות זאת הממשלה לא הגדילה את התקציב, ולא חילקה שישה מיליארד שקל ללא הצדקה כלכלית, אלא עשתה את ההיפך המוחלט מכך: המשבר הפיננסי שישראל נקלעה אליו אילץ אותה לבצע קיצוצי חירום.

האפשרות שישראל תיקלע שוב למשבר פיננסי עתה אינה זניחה. החשש הכבד במשרד האוצר הוא כי מדינת ישראל צועדת לקראת הפחתת דירוג האשראי שלה. התנהלות לא אחראית ולא עקבית של הממשלה, כמו ההחלטה להוסיף 6 מיליארד שקל על 60 המיליארד שהוכרזו רק לפני מספר ימים, וזאת ללא צידוק כלכלי, עלולים להביא הפחתת הדירוג של ישראל בשיאו של משבר. במקרה כזה שוקי ההון עלולים להיסגר בפני ממשלת ישראל, שלא יהיה לה מהיכן לממן את הלוואותיה. בכך המשבר הריאלי של הקורונה עלול להידרדר במהירות למשבר פיננסי, ולקריסה כלכלית אפשרית של ישראל.

נזכיר כי שיעור הגירעון של ישראל מגיע כבר ל-13%, והוא ככל הידוע השני בגובהו בקרב המדינות המפותחות. זה מעמיד את ישראל בסיכון ממשי לאובדן האמון של השווקים בה. ממש כשם שמרידור ניסה להזהיר, ועל כך ייתכן שספג נסיון הדחה מתפקידו. זה ללא ספק יהיה להרוג את השליח.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker