הפרקליטות תתייצב בפני בג"ץ בלי עמדה ברורה בנוגע להגדלות הרמטכ"ל

עמותת צדק פיננסי, שעתרה לבג"ץ נגד הגדלת התשלומים לפורשי צה"ל, טוענת כי הרמטכ"ל חורג מסמכותו בתשלומי הגמלאות ■ בחינת תגובת הפרקליטות לעתירה מעלה כי פרקליט המדינה ובג"ץ צפויים למצוא את עצמם בסיטואציה ייחודית

חגי עמית
חגי עמית
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים27
הרמטכ"ל אביב כוכבי
הרמטכ"ל אביב כוכביצילום: GIL COHEN-MAGEN / AFP

בית המשפט העליון יידרש מחר (א') להתמודד מול סיטואציה ייחודית, כאשר יתכנס לדון בעתירתה של עמותת צדק פיננסי נגד ההגדלות התקציביות של הרמטכ"ל המשולמות למשרתי הקבע הפורשים מצה"ל. תשלומים אלה עולים למשלם המסים כ-1.1 מיליארד שקל בשנה, וכיכבו בדו"ח מבקר המדינה שפורסם השבוע.

צדק פיננסי, שהגישה את העתירה באמצעות עו"ד מיקה שיינוק קרטן, טוענת כי ההסדר שבבסיס תשלומים אלה לא היה אמור לאפשר הגדלה גורפת של הגמלאות של 98% מהפורשים - אלא רק הגדלה פרטנית של חלקם. לדבריה, התשלומים חורגים מסמכות הרמטכ"ל, כי לא יינתנו הוראות לתשלומים עתידיים וכי התשלומים שבוצעו בעבר במסגרת זו יוחזרו לקופת המדינה.

בחינה של התגובה שהגישה המדינה לעתירה מעלה כי פרקליט המדינה ובית המשפט העליון צפויים למצוא את עצמם בסיטואציה ייחודית. האתגר שיעמוד בפני פרקליט המדינה יהיה גדול לאור העובדה שתגובת המדינה אינה מייצגת עמדה ברורה. המדינה בתגובתה מפרטת את השתלשלות האירועים בסוגיה ואת הוויכוח בין משרד האוצר, שמתעקש על ביטול הגדלות הרמטכ"ל, לבין מערכת הביטחון, שמעוניינת להמשיך לשלם אותן.

המדינה מזכירה כי פרקליט המדינה הקודם, שי ניצן, קבע בזמנו כי החלטת הממשלה צריכה להיעשות באופן בהיר ומובן, והמליץ כי האוצר ומערכת הביטחון ינסו להגיע להסכמה בנושא, וכי אם לא יגיעו להסכמה - הנושא יובא בפני ראש הממשלה, ושרי האוצר והביטחון. אלא שמכל הפירוט הזה אי-אפשר להבין מהי עמדת המדינה בשורה התחתונה.

אל מול העמדות הסותרות של האוצר ומערכת הביטחון, השופטים יתמודדו עם מצב שבו הפרקליטות המתייצבת מולם מתקשה להציג עמדה חד-משמעית. לאור זאת, ניתן להבין מדוע המדינה ביקשה בשבועיים האחרונים לדחות את הדיון, בטענה כי בהיעדר ממשלה קבועה לא ניתן לדון בעתירה. בקשה זו נדחתה על ידי השופט יוסף אלרון, לאחר שצדק פיננסי הדגישה כי הדחייה עולה למשק הישראלי 3.5 מיליון שקל ביום ו-100 מיליון שקל בחודש.

נותר רק להמתין לדיון כדי להבין אם בית המשפט שם סוף לגרירת הרגליים של מערכת הביטחון אל מול דרישות האוצר והקביעות של המשנה ליועץ המשפטי לממשלה שלא ניתן להמשיך לשלם את הגדלות הרמטכ"ל בדרך הנוכחית.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker