13 מיליון תושבים - ופי שניים יותר קשישים: תחזית מרכז טאוב לישראל 2040

שיעור הפריון של נשים יהודיות צפוי לרדת ב-2030 מתחת לשלושה ילדים בממוצע; נשים ערביות צפויות ללדת עד 2040 רק 2.75 ילדים בממוצע ■ קצב ההזדקנות בחברה הערבית יהיה גבוה יותר מבחברה היהודית ■ זרם ההגירה לישראל יוסיף לגבור על קצב היציאה ממנה

טלי חרותי-סובר
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
עולים חדשים מצפון אמריקה
עולים חדשים מצפון אמריקה (אילוסטרציה, למצולמים אין קשר לנאמר בכתבה) צילום: גיל כהן מגן
טלי חרותי-סובר

מחקר חדש של מרכז טאוב שערך פרופ' אלכס וינרב חוזה כי עד 2040 תגיע אוכלוסיית ישראל ל-12.8 מיליון בני אדם, לעומת 9 מיליון כיום. עם זאת, דפוסי הצמיחה בין קבוצות אוכלוסייה וגיל יהיו שונים בשל הבדלים בשיעורי תמותה וילודה.

שיעור הלידות בישראל גבוה מאוד ביחס לשיעור התמותה בהשוואה למדינות מפותחות אחרות, ומסביר 80% מהגידול השנתי באוכלוסייה. תחזיות מרכז טאוב צופות כי המגמות משנת 2000 יימשכו, כלומר תחול ירידה בפריון של נשים יהודיות עד גיל 25, יציבות בגילים 29-25, ועלייה ניכרת בגילים 44-30. בקרב קבוצת הגיל 39-35, צופים עלייה בשיעורי הפריון בעקבות דחיית הלידה הראשונה לגילים מאוחרים יותר והורות יחידנית.

באשר לחברה הערבית, הרי שמאז שנת 2000 שיעור הפריון בקרב נשים ערביות ירד בכל קבוצות הגיל, בעיקר מתחת לגיל 30. התחזית צופה את המשך המגמה, גם אם בקצב אטי יותר, נוכח העלייה בהשכלה הגבוהה בקרבן והשתלבותן הגוברת בשוק העבודה. גם בקרב נשים ערביות צפויה התרחבות התופעה של דחיית גיל הכניסה להריון, ואולי אף עלייה של שיעורי הפריון בקרב קבוצת הגיל 44-30.

לפי תחזיות מרכז טאוב, שיעור הפריון הכולל של נשים יהודיות צפוי לרדת ב-2030 מתחת לשלושה ילדים בממוצע לאישה. נשים ערביות צפויות ללדת עד 2040 רק 2.75 ילדים בממוצע. מהנתונים האלה עולה כי מספר הנשים הערביות בגיל 20 ב-2037 עתיד להיות כמעט זהה למספרן ב-2017, בעוד מספר היהודיות ב-2037 עתיד להיות גבוה בהרבה ממספרן ב-2017.

אדם עומד מתחת לפוסטר דגל ישראל
צילום: עופר וקנין

בהנחה ששיעורי הפריון לא ישתנו בחברה היהודית, ההאטה הצפויה במספר הילדים שעתידים להיוולד תיגרם עקב המספר הקטן יחסית של נשים בתחילת עד אמצע שנות ה-20 לחייהן. מגמה זו צפויה להשתנות עד 2030 - אז צפוי גידול חד במספר הלידות השנתי במגזר היהודי, בשל מספר הבנות שיגיעו לגיל הלידה.

בקרב הערבים התחזית שונה: אמנם שיעור הפריון נמצא במגמת ירידה, אך מכיוון שקבוצות גיל גדולות התחילו להיכנס לשיא שנות הפריון - הדבר צפוי להביא לעלייה ניכרת במספר הילדים שייוולדו במגזר. עלייה זו תיבלם כשבני קבוצת הגיל הבאה, הקטנה בהרבה מקודמתה, ייכנסו לשנות ה-20 וה-30 לחייהם.

במקביל לילודה, נרשמה ירידה בשיעורי התמותה בעשור האחרון בכל אחת מהקבוצות וכמעט בקרב כל הגילים (עד גיל 89) - נתון המעיד על שיפור בבריאות האוכלוסייה. עם זאת, שיעורי התמותה של ערבים - גברים ונשים - ירדו פחות מאשר בקרב יהודים ברוב קבוצות הגיל. כלומר, בחברה הערבית מתים יותר מאשר בחברה היהודית.

מבנה הגילים של האוכלוסייה, כלומר גודלן היחסי של קבוצות הגיל בה, משקף אירועים דמוגרפיים בעבר ומשפיע גם על עתידה של האוכלוסייה. כידוע, האוכלוסייה בישראל צעירה יחסית - בחברה היהודית יש 140 אלף פעוטות לעומת 60 אלף בני 70, ובחברה הערבית: 42 אלף לעומת 5,300 בלבד, בהתאמה. בקרב צעירים, הן בחברה היהודית והערבית, יש יותר גברים, והיחס מתהפך בגילים המבוגרים, כך שיש יותר נשים מבוגרות, בעיקר בקרב יהודים. הנתון נובע משיעורי תמותה גבוהים יותר של גברים.

יהודים וערבים בירושלים
יהודים וערבים בירושלים. למצולמים אין קשר לכתבהצילום: אוליבייה פיטוסי

פי שניים יותר קשישים

בקרב תושבים מעל גיל 70, צפוי גידול משמעותי - מ-669 אלף ב-2017 ל-1.41 מיליון ב-2040. קבוצה זו עתידה להיות מורכבת מרוב נשי, אך ירידה חזויה בתמותת גברים תביא לירידה הדרגתית ביחס בין נשים לגברים - מ-1.34 ל-1.3 בחברה היהודית, ומ-1.23 ל-1.18 בחברה הערבית.

קצב ההזדקנות בחברה הערבית יהיה גבוה יותר מבחברה היהודית: בעוד בקרב היהודים מספר בני ה-70 ואילך צפוי לגדול ב-88% - מ-615 אלף ל-1.21 מיליון - בקרב הערבים הוא צפוי לגדול כמעט פי ארבעה: מ-54 אלף ל-197 אלף. לשינוי זה יהיו השלכות על תעסוקה ורווחה בקרב מבוגרים בכלל ובחברה הערבית בפרט.

יותר עולים מיורדים

בנוגע להגירה, מדובר במרכיב דמוגרפי קשה לחיזוי. ב-2017-2002 היגרו לישראל 184 אלף בני אדם נטו, רובם המכריע מתחת לגיל 40. משמעות הדבר היא שהם תרמו או יתרמו לאוכלוסיית ישראל גם דרך ילודה. יתרה מזאת, לאור מצבה הכלכלי הטוב יחסית של ישראל בהשוואה למדינות רבות ב-OECD ובעולם בכלל, היא הפכה בעשורים האחרונים ליעד למבקשי מקלט ומהגרי עבודה.

אם נוסיף לכל אלה את גילויי האנטישמיות הגוברים בעולם ואת העלייה של 20% במספר המהגרים לישראל שנצפתה ב-2019, סביר להניח כי זרם ההגירה לישראל יוסיף לגבור על זרם היציאה ממנה. התחזית מניחה כי מדי שנה ייכנסו לישראל כ-20 אלף מהגרים ותושבים חוזרים, 1,000 מתוכם ערבים. בנוסף, 1,400 מהגרים לצורך נישואים, מהגרי עבודה, תיירים ומבקשי מקלט יצליחו להסדיר את מצבם בפני החוק ויישארו בישראל.

גמלאי
גמלאיצילום: אילן אסייג

גיל הביניים היצרני

בחלק האמצעי של פירמידת הגילים - גיל הביניים היצרני (שנות ה-50 לחיים, שהן שנות שיא בתפוקה ובהכנסה) - הקבוצה הגדולה של בני 40-30 תיכנס לשנות ה-50 לחייה במהלך עשרים השנים הבאות. "מצד אחד, מספרם הגדול של בני 30 טומן בחובו עלייה בצריכה וצמיחה כלכלית", מסביר פרופ' וינרב, "אך מצד שני יש גם קבוצה גדולה של בני 19-5 שתיכנס לשוק העבודה ולמוסדות להשכלה גבוהה בשנים הקרובות - ולכך יש להיערך". תחזית קצב הגידול של בני 29-25 ב-2040-2017 מראה גידול חד מ-1% לשנה כיום, ליותר מ-2% לשנה ב-2025 ו-2.5% ב-2035. שיעורי גידול אלה צפויים להציב אתגרים משמעותיים בפני הכלכלה הישראלית.

הקורונה לא תשפיע על הדמוגרפיה

נוכח התפתחות מגפת הקורונה, מוסיף פרופ' וינרב: "לא נראה כי למגפה תהיה השפעה גדולה על שיעורי התמותה בישראל, או על תוחלת החיים. יש לזכור כי בכל שנה מתים יותר מ-45 אלף איש בישראל, מתוכם כ-17 אלף מתים ממחלות לב וסרטן, כך שלפי המסלול הנוכחי של נגיף קורונה הוא לא ישנה את ההנחות ששימשו לתחזיות האלה. עד כה אנו יודעים שגיל הפטירה הממוצע הוא 82, ורוב הנפטרים סבלו ממחלות רקע אחרות. לכן, זהו מבחן חשוב יותר למערכת הבריאות ולקובעי המדיניות, מאשר אירוע משמעותי באוכלוסייה מבחינה דמוגרפית, גם אם חלילה מספר הנפטרים יגיע ל-1,000 איש".

פרופ' אבי וייס, נשיא מרכז טאוב, מתריע: "ישראל היא מדינה ייחודית מבחינה דמוגרפית - עם פריון גבוה, תמותה נמוכה והגירה חיובית - וכל אלה מביאים לגידול מהיר של האוכלוסייה. חשוב להבין כיצד צמיחה זו תבוא לידי ביטוי בקבוצות האוכלוסייה השונות, על מנת לקבוע אילו צעדים נחוצים כדי לאפשר לישראל להיערך בהתאם".

תגיות:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker