תקציב החירום למשבר הקורונה: כ-90 מיליארד שקל ב-2020

משרד האוצר מציע לשבור את מגבלת התקציב ההמשכי באמצעות קביעת הוראת שעה בחוק יסוד: משק המדינה ■ האוצר: "תיקון חוק יסוד בהוראת שעה הוא מהלך חריג - אבל הנסיבות המיוחדות שבהן נתונה כיום המדינה מצדיקות זאת"

אבי וקסמן
אבי וקסמן
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
איש צוות רפואי בקונגו
אבי וקסמן
אבי וקסמן

הממשלה תוציא כ-90 מיליארד שקל ב-2020 להתמודדות עם משבר הקורונה, מעבר לסכומים שהותר לה להוציא על פי התקציב ההמשכי – כך קובע תיקון שמציע משרד האוצר לחוק יסוד: משק המדינה, שפורסם להערות הציבור זמן קצר לפני כניסת השבת. במשרד האוצר מקווים שהתיקון יאושר בכנסת בשלוש קריאות עוד לפני ערב פסח. הדבר דורש רוב מיוחד - של 61 חברי כנסת לפחות.

לפי החישובים של משרד האוצר, כ-42 מיליארד שקל מהתוספת להוצאה הממשלתית ב-2020 ישמשו להגדלת התקציב להחזרי קרן על חובות - למשל למחזיקים באג"ח ממשלתיות שייפרעו או שיוחלפו ב-2020. עוד 17.7 מיליארד שקל ישמשו לפירעון חובות למוסד לביטוח לאומי, כדי לאפשר לו לעמוד בתוספת ההוצאות שנגרמה לו עקב הזינוק באבטלה וההרחבה של דמי האבטלה, שעליה החליטה הממשלה בימים האחרונים. השאר - 30-33 מיליארד שקל - ישמשו להוצאתה לפועל של התוכנית הכלכלית להתמודדות עם משבר הקורונה, שהציגו ראש הממשלה, בנימין נתניהו ושר האוצר, משה כחלון, ביום שני האחרון. 

צורך דחוף

חוק היסוד הקיים קובע מעין סנקציה על הממשלה למקרה שאינה מצליחה לזכות באישור הכנסת לתקציב המדינה עד תחילתה של שנת התקציב. במקרה כזה, נקבע בחוק, הממשלה רשאית להוציא מדי חודש רק 1/12 מתקציב השנה הקודמת בהצמדה למדד, כל עוד לא אושר תקציב חדש. מנגנון זה מכונה תקציב המשכי - והממשלה פועלת על פיו מאז ינואר, היות שתקציב 2020 לא נחקק. חקיקתו אינה צפויה עד הרבעון האחרון של השנה לכל המוקדם, ותתאפשר רק לאחר שתקום ממשלה חדשה. 

משבר הקורונה עורר צורך דחוף בהוצאות החורגות מהסד הצר של התקציב ההמשכי, ובמשרד האוצר החליטו לפעול לשינוי של חוק היסוד כדי לאפשר אותן. על פי ההצעה לתיקון חוק היסוד, "מטבע הדברים, ולנוכח המשבר החמור, נדרשת הממשלה להוציא סכומים ניכרים, הן לטובת התמודדות עם נגיף הקורונה והן לצורך סיוע למשק, על מנת לאפשר לו לצלוח את המשבר". 

התיקון המוצע משאיר בתוקף, לכאורה, מנגנון שבו ההוצאה החודשית של הממשלה מוגבלת בהתאם להוצאה בשנה שעברה. עם זאת, הוא מוסיף לכך בכל חודש סכום קצוב - וקובע כי סכום זה ישמש "אך ורק לשם מימון ההתמודדות עם המשבר בשל התפשטות נגיף הקורונה והצעדים שיש לבצע באופן מיידי ודחוף לשם כך". יש המכנים תוספת זו "קופסה", על שם מעקף שננקט בעבר להגדלת ההוצאה התקציבית תוך חריגה מההגבלות המוטלות על כך בחוקי המדינה. ה"קופסה" נועדה להתמודדות עם אירוע חריג, כגון מלחמת לבנון השנייה - אלא שבעבר השימוש בה לא נעשה במסגרת תקציב המשכי, ולא על ידי ממשלת מעבר. 

התיקון המוצע לחוק היסוד, לאחר שייחקק, יהיה בתוקף כהוראת שעה - מיום חקיקתו ועד סוף דצמבר 2020, או עד לחקיקת תקציב מלא ל-2020. אף שהמנגנון של התקציב ההמשכי (תקציב השנה שעברה מחולק ב-12) נשמר לכאורה, ההגדרה של תקציב השנה שעברה תשתנה. ההגדרה הקיימת כוללת את ההוצאה הממשלתית הרגילה (הכפופה לתקרת ההוצאה ומגבילה את השינוי השנתי בה) וגם את הכספים שמקצה הממשלה להחזר חובות (שאינם כפופים לתקרת ההוצאה). ההגדרה המוצעת ל-2020 כוללת רק את סכום ההוצאה הרגילה, ללא כספים שנועדו להחזרי קרן של חובות (אבל עם הוצאות הריבית, ועם החזרי קרן למוסד לביטוח לאומי). 

באופן זה, המְכנה בתקציב ההמשכי (הסכום המחולק ב-12) יקטן מ-482.5 מיליארד שקל ל-402 מיליארד שקל (שני הסכומים עוללים הצמדה למדד המחירים לצרכן), ומנת ההוצאה החודשית תקטן בהתאם לכך מ-40.2 מיליארד שקל ל-33.5 מיליארד שקל. עם זאת, להחזרי הקרן יועמד תקציב נפרד, בסך 100 מיליארד שקל, שאינו כולל את ההחזרים שכבר בוצעו בינואר עד מארס (בחודשיים הראשונים של השנה הם הסתכמו ביותר מ-14 מיליארד שקל) - כך שהוא יסתכם ב-11.1 מיליארד שקל בחודש בממוצע.

תקציב ההחזרים הזה גדול משמעותית מהתקציב שתוכנן ל-2020. לפני כמה חודשים העריכו במשרד האוצר כי החזרי הקרן ב-2020 יסתכמו ב-96 מיליארד שקל, לרבות החזרים למוסד לביטוח לאומי - ואילו עתה מסתמנים החזרים של יותר מ-120 מיליארד שקל במשך השנה, בניכוי ההחזרים לביטוח הלאומי. במשרד האוצר אומרים כי הזינוק נובע ממיחזור של חוב קיים ומשינויים אחרים בלוחות הסילוקין של החוב הממשלתי. 

הזרמה גדולה לביטוח הלאומי

מלבד השינוי בתקציב החובות, תצטרף למנת ההוצאה החודשית התוספת המיוחדת להתמודדות עם משבר הקורונה, שתיפרס על פני החודשים לפי מתווה יורד: באפריל תוכל להוציא הממשלה עוד 2.38% מההוצאה ב-2019 (ההוצאה בניכוי החזרי קרן, למעט לביטוח הלאומי), במאי 1.65%, ביוני 1.35%, ביולי 0.82%, באוגוסט 0.6%, ומספטמבר עד דצמבר 0.35% בכל חודש. התוספות מסתכמות ל-8.2% מההוצאה ב-2019, שהם כ-33 מיליארד שקל.

במשרד האוצר טוענים כי תוספת זו נועדה בעבור הוצאות תקציביות שהוצגו בתוכנית "80 מיליארד השקלים" להתמודודות עם משבר הקורונה שהוצגה ביום שני, ובעבורן בלבד - אם כי לא הוצג מנגנון לפיקוח של הכנסת על כך. אם בהמשך השנה יהיה צורך בהגדלת הוצאות נוספת, אומרים במשרד, יידרש שינוי נוסף את החוק. 

מלבד כל אלה תוכל הממשלה להוציא עד 17.7 מיליארד שקל לשם החזר חובות לביטוח הלאומי בשל ההוצאות שנגרמו עקב משבר הקורונה - נוסף על החזרי החובות המתוכננים לביטוח הלאומי. כמו כן, תעוגן בהוראת השעה הפרשנות הקיימת של משרד האוצר לחוק, שעל פיה מותר לממשלה להוציא ללא הגבלה "הוצאות מותנות בהכנסה" והוצאות של "המפעלים העסקיים" (כגון לשכת הפרסום הממשלתית, בתי החולים הממשלתיים ורשות מקרקעי ישראל) - בשני המקרים, רק ככל שההכנסות למימונן מתקבלות במשך השנה (2020).

במשרד האוצר מציינים כי "תיקון חוק יסוד בהוראת שעה הוא מהלך חריג שזכה אף להתייחסות בית המשפט העליון בפסיקתו - אולם הנסיבות המיוחדות שבהן נתונה כיום מדינת ישראל מצדיקות את המהלך החריג". בג"ץ התייחס לנושא זה בהקשר של התקציב הדו-שנתי שנחקק בישראל בכמה הזדמנויות מאז 2009. בית המשפט שקבע ב-2017 כי לא ראוי לחוקק תקציב כזה באמצעות הוראת שעה בחוק יסוד: משק המדינה - הקובע באופן רגיל כי "התקציב יהיה לשנה אחת".

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker