אווירה קשה באוצר: "לא התנגדנו להחלטה - כדי לא להגיע למצב של איטליה"

הנזק מסגירת הטיסות לישראל מוערך בכ-4 מיליארד שקל בחודש הראשון, אבל הוא צפוי לרדת בהמשך

מירב ארלוזורוב
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר משה כחלון
ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר משה כחלוןצילום: נעם ריבקין פנטון /

משרד האוצר היה שותף להחלטה על סגירה דה פקטו של כל הטיסות לישראל – חובת בידוד של 14 יום לכל מי שמגיע לישראל, מכל מדינה בעולם, גורמת בפועל להשבתת כמעט כל מערך הטיסות לישראל.

חובת הבידוד היתה הדרישה של משרד הבריאות, ומשרד האוצר לא התנגד לה, זאת תוך הסתכלות על תרחיש הייחוס של איטליה, שבכל מקרה נכנסה להסגר, והיא סובלת מנזק כבד לכלכלה שלה בעקבות התפרצות המגיפה - כך שסגר מרצון שישראל מטילה על עצמה במטרה למנוע התפרצות המגיפה כאן לא נראה בלתי סביר.

עם זאת, בהחלטה הוכנס שינוי מהותי אחד: הוחלט שחובת הבידוד על השבים מחו"ל לא תהיה רטרואקטיבית, כלומר היא לא תחול על מי ששבו מחו"ל במהלך השבועיים האחרונים ולא נכנסו לבידוד. השינוי בהחלטה נבע מהעלות העצומה של הטלת בידוד על כל מי ששב מחו"ל בשבועיים האחרונים, וצפוי לשוב עוד בשבועיים הקרובים – מדובר על 200 אלף איש, והכלכלנית הראשית באוצר, שירה גרינברג, העריכה כי הכנסתם לבידוד תעלה למשק 1.1 מיליארד שקל.

בשל העלות הכבדה הוחלט להכניס לבידוד רק את מי שצפויים לשוב מחו"ל מעתה והלאה, כלומר 50 אלף איש במקום 200 אלף איש. ההחלטה הזו כנראה חסכה כחצי מיליארד עד 700 מיליון שקל, ולכן העלות המוערכת של סגירה בפועל של המרחב האווירי של ישראל הצטמצמה מכ-4.9 מיליארד שקל בחודש, לכ-4.3-4 מיליארד שקל.

העלות של הטלת הבידוד נובעת מפגיעה משמעותית בפריון העבודה של עשרות אלפי הישראלים ששוהים בבידוד. בנוסף הכלכלנית הראשית העריכה כי תהיה פגיעה משמעותית ביצוא השירותים, בשל הפסקת הטיסות של אנשי עסקים ועצירת התיירות הנכנסת, תהיה פגיעה משמעותית ביצוא הסחורות מכיוון שחלק גדול מהיצוא של ישראל נעשה במסגרת טיסות נוסעים.

מתגונן מפני קורונה בסן פטרסבורג, רוסיה
מתגונן מפני קורונה בסן פטרסבורג, רוסיהצילום: ANTON VAGANOV/רויטרס

בנוסף, תהיה ירידה בצריכה הפרטית כתוצאה מאפקט הבהלה שיוצרת המגיפה – ועצירת הטיסות רק מחריפה את הבהלה. כל אלו יחד הצטברו כאמור לנזק של 4.3-4 מיליארד שקל.

עם זאת, הנזק אמור לקטון בחודשים הבאים, בין השאר כי המשק ימצא דרכים להתגבר על הפסקת הטיסות –  מעבר ליצוא באמצעות אוניות, הסבת מטוסי נוסעים למטוסי מטען, ניהול פגישות באמצעות שיחות וידיאו, ובאופן כללי הגופים והחברות יתארגנו טוב יותר לעבודה מהבית.

בנוסף, ההערכה היא שבכל מקרה הפעילות הכלכלית בעולם צפויה להמשיך ולרדת עם התפשטות הקורונה, מצב שיפחית את הנזק המצטבר של הפסקת הטיסות. כלומר, העולם עומד להיכנס להסגר מרצון, כך שההחלטה הרשמית של הפסקת הטיסות כבר לא תהיה הגורם לנזק – אלא עצם העצירה של הפעילות הכלכלית.

כאמור, תרחיש הייחוס שמשרד הבריאות מנפנף בו הוא זה של איטליה, שבפועל הכלכלה שלה נעצרה בשל התפרצות המגיפה. ההערכה הרווחת היא כי תרחיש דומה עומד להתחולל בארה"ב, שאינה ערוכה להתמודד עם התפשטות המגיפה. הנזק לכלכלת העולם, כלומר, הוא כנראה קרוב לבלתי נמנע, ואם כך אז לפחות שישראל תשלם את המחיר הכלכלי – אבל תרוויח את מניעת התפשטות המגיפה בתוכה.

הערכת הכלכלנית הראשית באוצר ממשיכה לנקוב באובדן תוצר של כ-1% כתוצאה מהקורונה – אבל זאת תחת הנחה אופטימית כי המגיפה תיעצר תוך כמה חודשים (בגלל הקיץ), ותהיה התאוששות כלכלית מהירה מיד אחריה. במידה שיתברר כי המגיפה ממשיכה להתפשט במלוא המרץ במשך תקופה ארוכה, הפגיעה בצמיחה העולמית, וגם של ישראל, תהיה משמעותית הרבה יותר. בנק ישראל הוציא היום הערכה דומה, שנקבה בפגיעה מינימלית של 0.7% בתוצר עד לסוף השנה, בהנחות אופטימיות.

באוצר ובבנק ישראל לכן נערכים עתה לאפשרות של גלישה למיתון – ומכינים תוכניות עבודה לקראת מיתון כזה. בשלב זה הסתפקו באוצר בהכרזה על קרן אשראי (ערבות מדינה) לעסקים קטנים ובינוניים בסכום של 2 מיליארד שקל, שיכולה לגדול גם ל-4 מיליארד שקל.

באוצר ובבנק ישראל מציינים כי אין כרגע מחנק אשראי במשק, להבדיל מהמצב ששרר במשבר 2008, ולכן בשלב זה לא נדרשים מהלכים משמעותיים יותר לסיוע למשק. זאת פרט לסיוע נקודתי שעדיין נשקל לענף התעופה. עם זאת, כאמור, נערכים עם כלי סיוע נוספים במידה ותהיה גלישה למיתון.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker