עיצומים בבנק ישראל: העובדים מודאגים מהתוכנית האסטרטגית שמקדם הנגיד

התוכנית של אמיר ירון אמורה להוסיף לבנק עשרות תקני כוח אדם אבל צפויה להיות כרוכה גם בגיוס מנהלים מבחוץ ■ ועד העובדים, שהתחייב לשקט תעשייתי, מזהיר מפני "חשש ליציבות הניהולית" ■ מקורב להנהלה: משוכנעים שהעובדים מבינים את הצורך בחדשנות

אבי וקסמן
אבי וקסמן
נגיד בנק ישראל, אמיר ירון
נגיד בנק ישראל, אמיר ירוןצילום: אייל טואג

 העובדים בבנק ישראל פתחו אתמול (שלישי) בעיצומים בעקבות סכסוך עבודה שעליו הכריזו באחרונה. במסגרת העיצומים, הוחלט שעובדי הבנק המרכזי לא יאפשרו תיקון של תקלות במערכות הבנק - למעט באישור של ועד העובדים ושל ההסתדרות, שבמסגרתה מאוגדים העובדים. 

ברקע לאי-שקט ביחסי העבודה בבנק עומדת התוכנית האסטרטגית שמקדם הנגיד, פרופ' אמיר ירון, מאז כניסתו לתפקיד בדצמבר 2018. התוכנית, שהבנק אמור להציג בקרוב, כוללות בחינה מחודשת של תפקידי הבנק ושל יעדי המדיניות שלו, ואמורה לאפשר לו לאמץ חדשנות טכנולוגית ולקדם את אימוצה בבנקים, הכפופים לפיקוחו, ובמערכת הפיננסית בכלל, וכן להביא למודרניזציה של מערכות התשלומים המיושנות בישראל. 

כחלק מהתוכנית, צפוי שינוי מבני בבנק, שיכלול איוש של עשרות תקנים חדשים, לרבות גיוס של מנהלים בכירים – לאו דווקא מתוך הבנק – לתפקידים בתחומים כמו מערכות התשלומים, ותקשורת והסברה. במכתב שהופץ היום לעובדי הבנק, התריע ועד העובדים מפני "חשש אמיתי ליציבות הניהולית של בנק ישראל".

החשש מנומק בכך שבחודשים האחרונים הודיעו על פרישתם כמה מנהלים בכירים בבנק, ועדיין לא הוכרז מי יחליף אותם. עם המנהלים הפורשים נמנים המפקחת על הבנקים ד"ר חדוה בר, שתעזוב את הבנק בעוד כחודש וחצי; מנהל חטיבת השווקים אנדרו אביר, שקודם החודש לתפקיד המשנה לנגיד; מנהלת חטיבת משאבי והאנוש והמינהל פנינה קרן; מנהל מחלקת המטבע ד"ר אילן שטיינר; מנהלת מחלקת חשבות ומערכות תשלומים וסליקה (חות"ם) עירית מנדלסון; והממונה על שיתוף בנתוני אשראי רו"ח צוריאל (צורי) תמם. בחלק מהמקרים, המינוי של מחליפים למנהלים הפורשים עוכב בגלל גיבוש התוכנית האסטרטגית של הנגיד ירון. 

חדוה בר
חדוה בר. עוזבת עוד חודש וחצי

העיצומים בבנק המרכזי פרצו אף שבהסכם העבודה הקיבוצי שנחתם עם העובדים בתחילת 2019 נקבעה תקופת "שקט תעשייתי" ארוכה במיוחד, של עשר שנים – עד סוף 2028. ההסכם איפשר להנהלה לראשונה להעסיק עובדים בחוזים אישיים, בשיעור של עד 5.5% מעובדי הבנק, ולהגדיל את מספר העובדים הארעיים, שרובם מועסקים בחוזים לתקופה של עד שלוש שנים. לטענת העובדים, אין להם דרישות שכר חדשות, והם אינם דורשים פתיחה של ההסכם - שנחתם בעקבות משא ומתן שבו השתתפו במשך 2018 נציגי אגף השכר במשרד האוצר, הנגידה דאז פרופ' קרנית פלוג, מנכ"ל בנק ישראל חזי כאלו, ויו"ר ועד העובדים רו"ח אייל חדד.   

לפי נתוני משרד האוצר, השכר הממוצע בבנק ישראל ב-2017 (השנה האחרונה שנתוני זמינים) היה מהגבוהים במגזר הציבורי - 22.3 אלף שקל בחודש (ברוטו). השכר החציוני היה 23.5 אלף שקל. 

ועד עובדי הבנק טוען כי ההנהלה אינה מכבדת את מלוא התחייבויותיה בהסכם מ-2019. לטענת העובדים, עובדי מחשוב אינם מקבלים תגמול נוסף בגין פעולות שאמורות לזכות אותם בכך, כמו עבודה מהבית שלא בשעות העבודה הרגילות. תלונה נוספת של העובדים היא על ריבוי של אנשי מחשוב המועסקים במעמד של "יועצים" חיצוניים. אנשי מחשוב אלה אינם עובדי הבנק, אינם מאוגדים בוועד העובדים, ואינם כפופים לכללים החלים על שכרם עובדי הבנק.

המכתב של ועד העובדים רומז כי קו פרשת המים ביחסי העבודה הוא מינויו של ירון לנגיד. ירון נכנס לתפקידו בדצמבר 2018, כמה ימים לפני שנחתם הסכם העבודה בבנק. הוא לא השתתף במשא ומתן על ההסכם, שרובו הושלם לפני מינויו, ולמעשה אין לו ניסיון בסכסוכי עבודה. 

"צר לנו על ערעור מערכת היחסים שנבנתה בין הנהלת הבנק לעובדיו עד למינויו של הנגיד, תוך מעורבות פעילה של אינטרסנטים, בעלי תפקידים, שפועלים באופן המסכן את פעילותו התקינה של הבנק", כתב הוועד במכתב לעובדים. הוועד מאשים את הנגיד ומנהלים נוספים בבנק, ששמם אינו מוזכר במכתב, ב"התנהלות חמורה שפוגעת בזכויות העובדים" ומוסיף: "אנו מקווים כי הנגיד וחברי ההנהלה ישכילו לחזור לניהול שיח שקוף ומכבד עם נציגות העובדים, אך לא נהסס לפעול בכל הכלים שעומדים לרשותנו כדי להגן עליכם, חברינו לעבודה".

מקורב להנהלת הבנק אמר: "החדשנות היא נשמת אפו של בנק ישראל, ואנו משוכנעים שעובדי הבנק – שהם מהמובחרים שבעובדי המגזר הציבורי - מבינים את זה. הצעדים שהם נוקטים מיותרים". 

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker