"מאות הנדסאיות חרדיות בלי עבודה - ובכל זאת חברות מוציאות עבודה להודו"

שרי רוט, יזמת היי-טק וסמנכ"לית בחברת קמאטק: באמצעות הכשרה מתאימה, אפשר לשלב חרדיות בעבודה בחברות טכנולוגיה ■ אהובי שוירץ, מנכ"לית רשת לחם עבודה: "רוב החרדיות צריכות להוציא המון כסף כדי לקדם את עצמן תעסוקתית. המדינה צריכה לסייע יותר"

אבי וקסמן
אבי וקסמן
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
הוועידה הכלכלית של החברה החרדית, היום
הוועידה הכלכלית של החברה החרדית, היוםצילום: תומר אפלבאום
אבי וקסמן
אבי וקסמן

מה רצוי לעשות כדי למצות את הפוטנציאל של החברה החרדית בשוק העבודה ולהגביר את שילובה בתעסוקה? זו אחת השאלות שבהן התחבטו משתתפי מושב התעסוקה בוועידה הכלכלית של החברה החרדית.

במושב השתתפו יעקב גוטרמן, ראש עיריית מודיעין עילית; ד"ר גלעד מלאך, ראש תוכנית החברה החרדית במכון הישראלי לדמוקרטיה; שרי רוט, יזמת היי-טק וסמנכ"לית בחברת קמאטק; אהובי שוירץ, מנכ"לית "רשת לחם עבודה", גיוון וקידום תעסוקתי לאקדמאים ובעלי השכלה מהחברה החרדית; ושחר בר אור, מנהל ווסטרן דיגיטל בישראל. מנחה המושב היה סמי פרץ, פרשן בכיר ב-TheMarker.

מלאך הציג את נתוני התעסוקה - המלמדים על עלייה מרשימה בתעסוקת החרדים ב-20 השנים האחרונות, אבל גם על נסיגה בתעסוקת הגברים החרדים בשנותיה של הממשלה היוצאת. "כ-51% מהגברים החרדים עובדים, לעומת 76% מהנשים החרדיות", אמר. "נשים חרדיות נעשות דומות יותר בדפוסי התעסוקה שלהן לנשים יהודיות שאינן חרדיות. לפי הסקר החברתי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס), שיעור הנשים החרדיות שזכו בהעלאת שכר בעשור האחרון זהה לשיעור הנשים הלא-חרדיות, בעוד בקרב גברים יש פער גדול לטובת הלא-חרדים.

גם שיעור הנשים שזכו בקידום בעבודה דומה מאוד בין חרדיות ללא-חרדיות, בעוד אצל הגברים יש פער גדול. בשיעור התעסוקה, רואים מגמה חיובית בקרב הגברים. מ-2003 עד 2018 היתה עלייה מכ-37% ל-51%. אבל הגידול הזה תאם בדיוק את הגידול של החברה החרדית באותו זמן. ב-2003 כוח העבודה בישראל נפגע בכ-3% מאי-תעסוקת חרדים, ושיעור זה נשאר דומה גם ב-2018. מלבד זאת, ב-15 השנים האחרונות אכן נכנסו גברים חרדים רבים לשוק העבודה, אבל רמת ההכנסה שלהם ירדה מ-70% מזו של גברים יהודים לא-חרדים לכ-55%. לעומת זאת, בקרב נשים השכר לשעה דומה. בארבע השנים האחרונות, רואים שמגמת השילוב של גברים חרדים בתעסוקה נעצרה".

לדברי מלאך, "הממשלה עשתה המון ב-20 השנים האחרונות. קשה להאמין, אבל ב-2003 גיל הפטור של חרדים מצה"ל היה 35. רשמית, גבר חרדי לא יכול היה לעבוד לפני גיל 35. הורידו את זה בהדרגה, והחל ב-2014 גיל הפטור הוא 24. אני מעריך שבחוק הגיוס הבא יורידו אותו אף יותר. גם בנושא התאמת שוק העבודה לחרדים ותמיכות המדינה עשתה המון - כמו הכשרה מקצועית, קמפוסים נפרדים, מרכזי הכוון, מענק עבודה (מס הכנסה שלילי), חוק העדפה מתקנת.

"האם נותרו כלים בארסנל? אפשר למצות עוד מהפוטנציאל באמצעות חיזוק הקשר בין גורמי ההכשרה למעסיקים, הכשרה תוך חיבור לתעשייה, ויצירת תוכנית לימודים מסודרת במערכת החינוך לגברים חרדים - וזה בלי שמדברים על השאלה אם כופים לימודי ליבה או לא. אין תוכנית לימודים מסודרת לאותו חלק בחברה החרדית שרוצה בכך. ולבסוף, צריך לחשוב על התמיכות. בעתיד יהיה צורך לשקול לאו דווקא את קיצוץ קצבאות האברך, אלא את תיחומן בזמן, כך שלא ישולמו עד גיל 67".

תוכניות אגף התקציבים הן מדע בדיוני

גוטרמן סיפר על ההתמודדות עם העלייה המהירה במספר התושבים בעירו, מודיעין עילית. "יש אצלנו 65 לידות בשבוע, ויותר ממחצית מהתושבים מתחת לגיל 18", אמר. "אני צריך לפתוח עשרות כיתות חדשות בכל שנת לימודים. דמיינו שהזמנתם 20 אנשים לסדר פסח, וכשהאורחים דופקים בדלת בערב החג, מגלים שהגיעו 40 איש במקום 20. מה עושים? מתמודדים. זה האתגר שלי בכל בוקר. בכל שנה יש עוד אלפי תלמידים להסיע לבתי הספר, ומכרז פינוי האשפה של השנה כבר לא יהיה רלוונטי בשנה הבאה".

לדברי גוטרמן, הממשלה צריכה להתאמץ יותר כדי לשלב את החרדים בשוק העבודה. "ראינו אילו פערים גדולים יש בשכר בין גברים חרדים לחילונים", אמר. "אולי, בחישוב שהחרדים עושים בינם לבין עצמם, עדיף להישאר בכולל ולא לצאת לעבודה. יצרני המזון בישראל ובחו"ל כבר משקיעים, למשל בכשרות, כדי לזכות בצרכן החרדי. למה המדינה לא מבינה שצריך להשקיע בעובד החרדי? התוכניות של אגף התקציבים הן מדע בדיוני. מה עושים כיום כדי להשקיע בחרדים? מתוכניות רבות בעבר לא יצא כלום.

הוועידה הכלכלית של החברה החרדית, היום
הוועידה הכלכלית של החברה החרדית, היוםצילום: תומר אפלבאום

"השכר הנמוך שנותנים לחרדים מאיים על העובדים החילוניים", טען גוטרמן. "הם חוששים שחרדים ייקחו להם את העבודה בשכר נמוך יותר. מעסיקים דורשים דיווידנד מיידי. הם יודעים שייקח להם הרבה זמן כדי להכשיר אברך לעבודה. אם לוקחים עובדת חרדית, הדיווידנד מיידי - ובכל זאת יש מאות בוגרות של סמינרים חרדיים שאינן משולבות בעבודה, וחברות תוכנה מוציאות עבודה להודו ולמזרח אירופה. אנחנו רוצים לעבוד. מי אמר שלא? זה חלק מהסטיגמות הלא-נכונות. צריך לעשות את ההתאמות הנדרשות ולתת סובסידיה למעסיקים. ככה נוהגים בכל העולם. וצריך לשלם לחרדים שכר מתאים, כמו שמקבלים עובדים חילונים בהרצליה פיתוח".

"אמביציה ולהט שאין במגזרים אחרים"

רוט אמרה כי באמצעות הכשרה מתאימה, אפשר לשלב בהצלחה נשים חרדיות בעבודה בחברות טכנולוגיה. "המערכת החרדית יודעת להוציא נערות עם אמביציה ולהט שאני לא מכירה ממגזרים אחרים", אמרה. "האישה החרדית שומעת מלידתה על אתוס אשת החיל, ומאמינה שהיא מסוגלת לפרנס את משפחתה. בכל שנה, כ-1,000 נשים חרדיות מסיימות לימודי הנדסאות תוכנה, בעוד באוניברסיטאות יש כ-2,300 בוגרי מדעי המחשב. בקמאטק זיהינו את הפוטנציאל המדהים של המצב הזה, וגם כל חברות ההיי-טק מבינות אותו, מפני שיש בהן מחסור מטורף בעובדים.

"בנינו תוכנית להנדסאיות החרדיות. חשבנו אם באמת יש צורך במהנדסות תוכנה שילמדו ארבע שנים, או שאפשר לקחת את מה שההנדסאיות למדו ולעשות להן תוכנית האצה (אקסלרציה) כדי לשלב אותן בהיי-טק. גילינו שאם במשך הלימודים בכיתות י"ג-י"ד מוסיפים להן תכנים אקדמיים ברמה גבוהה, כולל מבחנים, מקבלים מודל מנצח - נשים בוגרות 'הנדסאים פלוס' שמצליחות להשתלב בחברות מובילות".

בר אור אמר: "בווסטרן דיגיטל אנחנו במחסור כרוני במהנדסים. אנחנו נאלצים להעביר פרויקטים להודו, למשל, או שהם לא יתבצעו. ב-2018 היינו עם יותר מ-100 משרות לא מאוישות. החלטנו לפתוח תוכנית לימודים מואצת (בוטקמפ) לאוכלוסייה הכללית. כשיצאנו לדרך, בכלל לא חשבנו על החברה החרדית. בנינו בוטקמפ שכל התכנים בו מבוססים על לימוד אונליין במוסדות מובילים בעולם, כמו סטנפורד וברקלי. זו תוכנית הכשרה מרוכזת שנמשכת כמה חודשים, תשע שעות ביום, ובמהלכה לומדים את העיקר המזוקק - רק את מה שבאמת צריך. תוכנית הלימודים כולה באנגלית, ולחברות רב-לאומיות זה קריטי.

"אחרי שנתיים בסמינר החרדי, הנשים החרדיות נכנסות לבוטקמפ כזה, ואחריו מקבלות שכר כמעט כפול מהשכר הממוצע במשק. בווסטרן דיגיטל יש לנו תוכנית שבה לאחר שנה וחצי בעבודה, השכר מושווה, לכל הפחות. יש כיום יותר מעשר חברות מובילות בתחומן, כמו מיקרוסופט ופייסבוק, שמגייסות מהתוכנית הזאת".

"אקדמאים חרדים לא יודעים איך להשיג עבודה"

שוירץ סיפרה על הפעילות של "רשת לחם עבודה", שהוקמה לפני כשלוש שנים, לקידום תעסוקה של אקדמאים חרדים. "זיהינו מחסור במידע על משרות וקידום תעסוקתי לאקדמאים ובעלי השכלה - בגלל האינטרנט החסום", אמרה. "אנשים שעברו את כל המשוכות העומדות בפני חרדים בדרך להשכלה - האנגלית, והמתמטיקה, והמחסום הקהילתי, ומחסום הרבנים, והמחסום הכלכלי - מגיעים לנקודה שבה הם לא יודעים איך להשיג עבודה. פתרנו את הבעיה הזאת. אנחנו מנגישים מידע על משרות רלוונטיות ולימודים, ייעוץ תעסוקתי, ותוכן בנושא קריירה. המידע עובר בווטסאפ, בניוזלטר ובכלים דיגיטליים חרדיים אחרים".

לדברי שוירץ, ישנם כמה חסמים בפני הגברת השילוב של חרדים בשוק העבודה. "אחד החסמים הוא הפחד של מעסיקים להעסיק חרדים, שמא 'יחרדו' אותם, יעצבו כל מיני דרישות במשרד ויפגעו במרקם החברתי", אמרה. "המעסיקים מבועתים מזה. גם האקדמאים החרדים פוחדים משינוי - הם חוששם שאם ייצאו לאקדמיה, הם יחזרו אחרים. וזיהינו עוד חסם: אקדמאי חרדי אינו יודע לעבור ימי הערכה, ראיונות עבודה ומכוני מיון. מה חושבת מגייסת חילונית ששואלת בחור חרדי בראיון, 'מה החלום הגדול שלך', והוא עונה לה 'שיהיו לי בית של תורה וילדים צדיקים'?. במכוני מיון יושבות בחורות חילוניות שהרגע יצאו מהצבא. כשהן רואות חרדים שעומדים בצד בימי הערכה, הן מפרשות את זה כחוסר אינטראקציה, חוסר ורבאליות וחוסר התאמה. אבל מבחינת החרדי זה נובע מתרבות - אותנו חינכו לא להתערבב".

מתכנתות חרדיות
מתכנתות חרדיות. למצולמים אין קשר לכתבהצילום: ניר קידר

רוט אמרה כי המעסיקים כבר מבינים שאפשר למצוא עובדות ועובדים מוכשרים גם שלא מקרב בוגרי מקצועות ההיי-טק באוניברסיטאות. לדבריה, "כשפגשתי את בר אור בפעם הראשונה, הוא אמר לי שהאתגר שלו כמנהל הוא לאתר את האנשים המוכשרים, ושמבחינתו, כל מוסד אקדמי הוא כלי סינון פנטסטי. אבל הוא הוסיף שאם נדע לתת לו כלי סינון ברמה גבוהה - כל השאר אינו סיפור גדול מבחינתו. כשמועמד חילוני מגיע עם דרישות, ומבקש חלב סויה ולהביא את הכלב למשרד וכיסא ארגונומי ולעבוד מהבית יום בשבוע - אומרים לו, 'התקבלת'. אם יש כלי שיודע לסנן מועמדים מוכשרים, ובאמצעותו מוצאים עובדת חרדית מוכשרת, אז מה הביג דיל אם היא לא תשב עם גברים באותו חדר או אם היא תשוחרר מיום גיבוש?".

למרות זאת, אמרה רוט, "יש פער בין האמירות של גורמים ממשלתיים לבין התכל'ס, כשצריך לשלם את הכסף. היתה לנו קבוצה של נשים שהוכשרו במימון אמריקאי, מפני שלא היה כסף ממשלתי. כיום הן משולבות בחברות כמו מיקרוסופט או ווסטרן דיגיטל".

"חרדים שניסו להשתלב בשוק העבודה חטפו מכה בפרצוף"

שוירץ אמרה כי צעירים חרדים שסיימו ארבע או חמש שנים בצה"ל, במסלולים טכנולוגיים המותאמים לחרדים, אינם בהכרח מוכנים להשתלבות בשוק העבודה. "אנו שומעים סיפורים של אנשים, והם אומרים שברגע שיצאו לשוק העבודה, הם חטפו מכה בפרצוף, מפני שאין הלימה בין התוכן של המסלולים בצבא לדרישות של חברות ההיי-טק", אמרה. לדבריה, "הממשלה משקיעה המון באנשים שכבר נכנסו לשוק העבודה, ולא באנשים שלמדו, עברו את כל המשוכות, ומתקשים להיכנס לשוק. רוב הנשים החרדיות צריכות להוציא המון כסף כדי לקדם את עצמן תעסוקתית. המדינה יכולה לתת את זה במענקים, קצבאות מיוחדות, ואסטרטגיה במרכזי ההכוון".

גוטרמן הציע להקים גוף שיחבר בין מעסיקים לעובדים חרדים. "בגלל הפוליטיקה נוצרים הרבה סטיגמות עלינו", אמר. "מישהו צריך להוביל ולהגיד שזה לא נכון. יש סיפורי הצלחה, וישנן חברות - כמו מטריקס - שעשו הרבה עבודה בתחום זה. מגיע להן אפילו פרס ישראל. מלבד זה, במקום שיהיו גופי הכשרה שמתפרנסים מכך, צריך לתת אפשרות למעסיקים להכשיר בעצמם את העובדים הדרושים להם".

בר אור הציע להגביר את הדגש על לימודי אנגלית בחברה החרדית. "העובדה שגברים חרדים מגיעים לעשור השלישי בחייהם בלי לדעת אנגלית היא נכות תעסוקתית דרמטית", אמר. "זה תלוי בכולם - בהורים החרדים, בראשי הקהילה וגם במדינה. אי-ידיעת אנגלית היא נכות שאינה מאפשרת אפילו ללמוד, מפני שהרבה מהחומרים באנגלית. בקרב הנשים החרדיות המצב מעט יותר טוב, אבל גם שם דרוש שיפור".

לדבריו בר אור, העסקת חרדים היא אחת הדרכים להגדיל את מעגל העובדים בענף ההיי-טק. "ישראל התברכה בשיעור גבוה של האוכלוסייה שמגיעה להיי-טק, ואני חושב שאפשר להגיע לשיעורים גדולים יותר, אולי 12% או 15% מכוח העבודה", אמר. "צריך דמיון פרוע כדי לחשוב כמה טוב יכול להיות כאן אם זה יהיה המצב".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

על סדר היום