ועידת הכלכלה החרדית

הנגיד: בלי שינוי בהשתתפות החרדים בעבודה - תידרש העלאת מסים של כ-16%

פרופ' אמיר ירון בוועידה הכלכלית לחברה החרדית: "ההתפתחויות הדמוגרפיות הופכות את החברה החרדית לגורם משמעותי במחר הכלכלי של ישראל"

אבי וקסמן
אבי וקסמן
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים55
נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון
נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירוןצילום: תומר אפלבאום

"אם המגמות הדמוגרפיות הנוכחיות יישמרו, ואם השתתפות החרדים בשוק העבודה תישאר כפי שהיא כיום, תידרש העלאה של כ-16% במסים הישירים (כמו מס הכנסה או מס חברות; א"ו) במונחי 2018 כדי לשמר את היקף גביית המסים בתוצר" - כך אמר הבוקר (שלישי) נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, בוועידה הכלכלית של החברה החרדית בישראל. 

לדברי הנגיד, תשלומי המסים הישירים של משקי בית חרדיים כיום הם כשליש בלבד מאלה של משקי הבית היהודיים הלא-חרדים. הטיפול בכך הוא רק דוגמה אחת לבעיות הכלכליות שישראל תצטרך להתמודד עמן, אם לא נטפל באתגר השילוב של החברה החרדית במשק. 

"הזמן עובר מהר", אמר הנגיד בוועידה, שאותה עורכים TheMarker ובנק ירושלים בשיתוף רדיו קול ברמה בקריית שדה התעופה. לדברי ירון, "ההתפתחויות הדמוגרפיות הופכות את החברה החרדית לגורם משמעותי במחר הכלכלי של ישראל. צריך להכיר בכך וחשוב להתכונן לכך כבר עכשיו. התהליך שעלינו להניע כעת מחייב התגייסות של כלל הגורמים כדי שבעוד כמה עשורים נראה ממנו תוצאות חיוביות. בראש ובראשונה, החברה הישראלית כולה, וכמובן החברה החרדית בתוכה, צריכה להכיר בהכרח הכלכלי של שילוב החברה החרדית בשוק העבודה העתידי. גם הממשלה צריכה ליצור את התמריצים הנכונים ולבצע את ההשקעות הנדרשות. גם המעסיקים, ככל שישכילו להתאים את סביבת העבודה למאפיינים של העובדים החרדים, ייהנו מהיכולות של העובדים החרדים". 

כיתת מכינה של חרדים בטכניון
כיתת מכינה של חרדים בטכניוןצילום: רמי שלוש

לדברי הנגיד, "התוצר לנפש בישראל עדיין נמוך מממוצע מדינות OECD - ואנחנו צריכים לשאוף מעבר לממוצע. שיעור החרדים באוכלוסייה עולה בהתמדה וצפוי לעלות מכ-11% ב-2015 לכשליש ב-2065. בלי שילוב מלא של החרדים ושל אוכלוסיות נוספות בשוק העבודה העתידי, לא נוכל להתקרב לרמת החיים של המדינות העשירות, ואף קיים חשש שנרד בדירוג עם השנים, היות שהחברה החרדית נעשית משמעותית יותר ויותר מבחינת היקפה. 

"סימולציה שנערכה בבנק ישראל מראה ששילוב הגברים החרדים בשוק העבודה והקניית השכלה מתאימה יעלו משמעותית את התוצר לנפש. אם הגברים החרדים יתכנסו לרמות המקובלות בקרב שאר האוכלוסייה מבחינת רמות ההשכלה וההכנסה, התוצר לנפש ב-2065 יהיה גבוה בכ-13 אלף שקל - או כ-9%.

"בעוד שכ-7% בלבד ממשקי הבית היום הם חרדיים, הם מהווים כ-16% מסך משקי הבית העניים בישראל. יש כמה סיבות לכך, ושינוי של תמונה זו ייטיב לא רק עם הציבור החרדי, אלא עם המשק הישראלי כולו. ההכנסה נטו של משקי הבית החרדיים נמוכה בכ-30% משל משקי הבית החילוניים (כ-13.2 אלף שקל לעומת כ-18.6 אלף שקל בחודש בממוצע), וכמובן משק הבית החרדי גדול יותר. פער זה נשמר ב-20 השנים האחרונות, ובמקביל ירד המשקל של תשלומי ההעברה בהכנסת משק הבית, במיוחד בקרב משקי הבית החרדיים".

לדברי הנגיד, טיפול בפער ההכנסות דורש להבין כמה ממנו נובע מהשתתפות נמוכה בכוח העבודה, וכמה מפערי השכלה ומיומנויות. "שיעור התעסוקה של הנשים החרדיות גבוה ובמגמת עלייה, ודומה מאוד לשיעור בכלל האוכלוסייה", אמר ירון. "לעומת זאת, שיעור התעסוקה של הגברים החרדים נמוך משל כלל הגברים, ומאז 2015 נבלמה מגמת העלייה ואף מסתמנת מגמת ירידה. ניתן לראות שלצעדי המדיניות, כגון שינויים במת קצבאות, היתה השפעה על שיעור התעסוקה. 

מתכנתות חרדיות
מתכנתות חרדיות. למצולמים אין קשר לכתבהצילום: ניר קידר

"שיעור הניצול של מענק העבודה (מס הכנסה שלילי) בקרב חרדים הוא גבוה יחסית. מחקר של ד"ר עדי ברנדר ופרופ' מישל סטרבצ'ינסקי מבנק ישראל, שנפרסם בקרוב, מראה כי למענק העבודה יש השפעה משמעותית על הישארות בשוק העבודה, בעיקר בקרב גברים חרדים.

"באשר לכושר ההשתכרות, הרי שהשכר לשעה של הנשים החרדיות כמעט הדביק את הפער מול מקבילותיהן החילוניות. זהו הישג משמעותי לטעמי. נכון להיום, הפער בשכר החודשי מוסבר רובו ככולו בהיקף המשרה (ב-2016 - 41 שעות בשבוע בממוצע לחרדיות, לעומת 38 שעות ליהודיות לא חרדיות, בעוד השכר השעתי כמעט זהה - 57 שקל מול 58 שקל, בהתאמה).

"בקרב גברים, לעומת זאת, פערי השכר נובעים ממיעוט שעות העבודה וגם מכושר ההשתכרות, והפערים גדלים עם השנים. את הפער בכושר ההשתכרות ניתן להסביר בעזרת הבדלים בתכונות השונות של העובדים: השכלה, ותק ומיומנויות. פערים אלה מתחילים כבר בהישגים של התלמידים, ובאים לידי ביטוי במיומנויות של העובדים, בעיקר בקרב הצעירים שבהם. מחקרים רבים מצביעים על החשיבות הרבה של הקניית מיומנויות כבר בגילים הצעירים. מאוחר יותר, הפערים מתבטאים בשיעורי רישום נמוכים להשכלה גבוהה ואחוזי נשירה גבוהים במיוחד. כל אלה מתבטאים במיומנויות נמוכות בשוק העבודה ומשתקפים בשכר הנמוך יחסית של העובד החרדי". 

ירון אמר כי בפני המשק עומדים שני אתגרים כלכליים עיקריים, שהממשלה הבאה לא תוכל להתעלם מהם: האתגר התקציבי – הגירעון המבני; והצורך להגדיל את פריון העבודה. "שניהם, ובמיוחד האחרון, נוגעים לכלל המשק הישראלי, וכמובן גם לחברה החרדית שבתוכו", אמר ירון. "הצלחת המשק בעמידה באתגרים אלה תושפע רבות ממידת ההצלחה של החברה החרדית לקחת חלק משמעותי בכלכלת המחר של ישראל. שילוב וקידום החברה החרדית בכלכלה הישראלית חשובים במיוחד להמשך הצמיחה והשגשוג של המשק".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker