אור השמש הוא הרופא הטוב ביותר - גם בתביעות ביטוח

משפחה שנפגעה מרשלנות רפואית, מוכנה לחתום על הסדר שכולל לעתים קרובות סעיף המשאיר את איש הצוות הרפואי מוגן מהחשיפה והכל על מנת לקבל פיצוי כמה שיותר גבוה וכמה שיותר מהר ■ את המחיר משלמת האוכלוסייה כולה - ההליך מסתיר את הרופאים הרשלנים מעין הציבור ומונע אפשרות להישמר מפניהם

עו"ד דוד פייל
דוד פייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
בית חולים, בריטניה, רפואה
בניגוד לישראל, בעולם המערבי המודרני נתונים של רשלנות רפואית אינם סודייםצילום: בלומברג

על שולחנה של הכנסת הונחה באחרונה הצעת חוק ששמה "חוזה הביטוח (תיקון - איסור התניית תגמולי ביטוח בחובת סודיות), התש"ף-2019. מנימוקי הצעת החוק עולה כי ב-2016 הוגשו לבית המשפט יותר מ-13 אלף תביעות ביטוח סיעוד שרק מיעוטן הזניח (כ-3% בלבד) הגיעו להכרעת דין ואילו מרביתן הסתיימו בפשרה.

לפי דברי ההסבר, השיעור הגבוה של ההסדרים המסתיימים בפשרה מעלה חשש כי חברות הביטוח פועלות באופן מכוון להביא את מבוטחיהן בפני בית המשפט גם במקרים שבהם זכאותם לתגמול ברורה מתוך כוונה שחלקם אולי יתייאש, וכתוצאה מכך יוותר או יתפשר על סכומים נמוכים. לחברות הביטוח אין מה להפסיד כי במקרה הרע הם יצטרכו לשלם את מה שהם התחייבו עליו בזמן מכירת הפוליסה ובמקרה הטוב (מבחינתם) יקבלו על עצמם לשלם הרבה פחות ממה שהמבוטח זכאי לו.

עד כאן דברי ההסבר של ח"כ איציק שמולי (העבודה-גשר) על הצעת החוק שלו. אבל הנושא מורכב הרבה יותר. הדרישה של חברות הביטוח לחתימה על סעיף סודיות בכל הסדר פשרה טומנת בחובה בעיות למכביר.

חשוב להדגיש כי הדרישה לחתום על סעיף הסודיות אינה מאפיינת רק תביעות סיעוד. מדובר בדרישה נפוצה בכלל תביעות הביטוח וכן בתביעות המוגשות עקב רשלנות רפואית. כיום כשאדם מבקש לתבוע איש צוות רפואי, בית חולים או קופת חולים בגלל רשלנות רפואית שבוצעה בו, חברות הביטוח המבטחות את הגורם הרפואי הן אלה האמורות לשאת בפיצוי. כשמתנהל הליך משפטי, חברות הביטוח מגיעות להסדרי פשרה מול הנפגעים לפני פסק דין ובמקרים רבים מאוד במסגרת הסכם זה הן "קונות שקט" ואחד הסעיפים הראשונים הוא התחייבות לסודיות ומניעת פרסום כל פרט מזהה של מי מהצדדים וכמובן של המקרה וסכום הפשרה.

חברות הביטוח מצדן טוענות כי מדובר באיזון ראוי שכן הנפגע מפוצה על הנזק ושמו של הרופא הרשלן לא נפגע. אבל הבעיה של הסדרי הסודיות נוגעת לכלל משתמשי הרפואה בישראל, המשמעות היא שהרופאים ואנשי צוות הרפואי המתרשלים יחסו בצל הסודיות שהציבור לא יוכל לדעת על מחדליהם ולבחור אם להיות מטופל על ידם (לפחות בכל הנודע לרפואה פרטית).

בעולם המערבי המודרני נתונים של רשלנות רפואית אינם סודיים. ההיפך, מוסדות רפואיים ורופאים מפרסמים את נתוני ההצלחה והכישלון שלהם לעיני הציבור.

הצדדים בתביעות ביטוח ורשלנות רפואית אינם שווים בכוחם. וכך משפחה שנפגעה מרשלנות רפואית או מצפה בכליון עיניים לתגמולי הביטוח המגיעים לה, מעדיפה לקבל את הפיצוי המוסכם ולאפשר לעצמה את הטיפול הנדרש לבן המשפחה שנפגע ומוכנה לחתום על הסדר שכולל לעתים קרובות סעיף המשאיר את איש הצוות הרפואי מוגן מהחשיפה והכל (ובצדק מבחינתה של המשפחה) על מנת לקבל פיצוי כמה שיותר גבוה וכמה שיותר מהר.

את המחיר משלמת האוכלוסייה כולה שכן כאמור ההליך מסתיר את הרופאים הרשלנים מעין הציבור ומונע אפשרות להישמר מפניהם.

יותר מכך, בעזרת סעיף הסודיות חברות הביטוח קונות גם הלכות משפטיות. כשתובע מגיש תביעה כנגד חברת ביטוח על עוול שהיא עשתה לו, ממהרת חברת הביטוח לשלם לתובע ולהחתים אותו על הסכם סודיות. בכך מונעת חברת הביטוח פסק דין שיהיה מפורסם לעין הציבור ובו אמירות ברורות על הניסיון של חברת הביטוח לחמוק מתשלום למבוטח. כמובן שפסק דין כזה יגרום לחברת הביטוח נזק רוחבי, ולכן משתלם בהרבה לשלם לתובע בודד תוך הבטחת סודיות ההליך.

טוב יעשה המחוקק אם ימנע בחקיקה ראשית את האפשרות להחתים תובע על סודיות בהסכם פשרה ויתן לאור השמש שהוא המחטא הטוב ביותר להילחם ברשלנות הרפואית ובמחדלי חברות הביטוח.

הכותב הוא עו"ד העוסק ברשלנות רפואית

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

על סדר היום