מה אפשר ללמוד מנרות חנוכה על הגברת המוטיבציה של עובדים?

פרופ' איילת פישבך, מומחית למוטיבציה, הציגה בוועידת הכלכלה ההתנהגותית של TheMarker דרכים שיכולות לגרום לאנשים להתמיד בחתירה להשגת מטרותיהם

אבי וקסמן
אבי וקסמן
 פרופ' איילת פישבך, מומחית למוטיבציה
"חתירה למטרות". פרופ' איילת פישבך, מומחית למוטיבציה
אבי וקסמן
אבי וקסמן

כיצד אפשר להגביר את המוטיבציה של אנשים לבצע משימות? פרופ' איילת פישבך, מומחית למוטיבציה, ממליצה לחשוב לשם כך על דרכי התערבות שיעזרו לאנשים להציב מטרות נכונות, לחתור אליהן, לאזן ביניהן לבין מטרות אחרות שלהם, ולהיעזר בתמיכה חברתית להשגתן. 

"אני חוקרת מוטיבציה באוניברסיטת שיקגו כבר כמעט 20 שנה", אמרה פישבך, החברה בקבוצת הכלכלה ההתנהגותית של חתן פרס נובל בכלכלה ריצ'רד תיילר. היא דיברה הבוקר (ג') בוועידת הכלכלה ההתנהגותית של TheMarker בשיתוף בנק הפועלים וחברת קיימא, הנערכת בהיכל התרבות בתל אביב. 

לדברי פישבך, "מבחינים בין ארבעה רבדים של מוטיבציה: הצבת מטרות; עזרה לאנשים לחתור למטרות - להגיע מכאן לשם; איזון עם מטרות אחרות שמניעות את האנשים; והסביבה החברתית - שיכולה לתמוך בהשגת המטרות, או לפחות לא להפריע בכך".
פישבך אמרה ברובד הראשון, עצם הבחירה ברוב המטרות נעשית בגלל תמריצים חיצוניים (אקסטרינזיים) - בעוד מה שמנבא עד כמה אנשים יחתרו לעבר המטרה הוא התמריצים הפנימייים (האינטרינזיים) למטרה. לדוגמה, אולי נחליט להתחיל לאכול גזר מפני שאנו חושבים שזה יסייע לנו לרדת במשקל - אבל סביר שנתמיד בכך רק אם הוא יהיה טעים לנו. 

פישבך טענה כי אפשר לנצל תמריצים פנימיים כדי להגביר את המוטיבציה להשיג מטרות. "ניסינו להגביר את המוטיבציה של ילדים בפלורידה ללמוד מתמטיקה בכך שהבאנו לבית הספר מוזיקה, חטיפים ועפרונות צבעוניים", אמרה. "כשהשיעור נעשה כיפי יותר, התלמידים התמידו בלימודיהם. כמו כן, כשאומרים לילדים שאוכל הוא טעים, הם אוכלים יותר מכשאומרים להם שהאוכל יעזור להם להתחזק או לדעת לספור עד 100. אמירות מהסוג השני הופכות את האוכל למעין תרופה".

כשהציגה את הרובד השני של המוטיבציה - החתירה למטרות - התמקדה פישבך בחשיבותה של הצגת ההתקדמות. לדבריה, "רוב הסטודנטים שעוזבים את הקולג' בארה"ב עושים זאת בשנה הראשונה או השנייה - ואילו אחר כך הם מחויבים יותר. התקדמות מגבירה את המחויבות, וכדאי לתת לאנשים משוב על התקדמותם. אפשר לתת את המשוב הזה בשתי דרכים: להראות להם כמה התקדמו עד כה, או להראות כמה עוד נשאר להם. הבחירה בין שתי הדרכים חשובה. ניסוי שנערך בחברת פרסום בקוריאה הראה כי כשנתנו לעובדים משוב על מה שעוד לא עשו השנה, הדבר העלה את רמת השאיפות שלהם יותר מאשר משוב על מה שכבר הספיקו. עם זאת, זה גרם לאנשים להרגיש טוב פחות לגבי העבודה שלהם - מפני שנעים יותר לחשוב על מה שכבר הספקנו.

"מלבד זאת, אנו נוטים להתחיל משימות במרץ ולסיים אותן במרץ - אבל המוטיבציה פוחתת באזור האמצע. שאלנו סטודנטים בבאר שבע אם הם מקפידים להדליק נרות בחנוכה. רובם עושים זאת בנר הראשון ובנר השמיני, אבל באמצע החג הם מקפידים על כך פחות. לכן כדאי שהאמצע של המשימה יהיה קצר".

באשר לרובד השלישי, של איזון בין משימות שונות, המליצה פישבך על חשיבה קבוצתית משותפת - שלטענתה מאפשרת להשיג איזון טוב יותר בין מטרות לגיטימיות שונות. כשאנו נדרשים להציג את הבחירות שלנו לעמיתינו, אמרה, אנו מפגינים שליטה עצמית טובה יותר, ונוטים להימנע מבחירות שקשה לנו להצדיק.

באשר לרובד הרביעי, של הסביבה החברתית, אמרה פישבך כי אפשר לנצל את הקונפורמיות של בני אדם כדי להניע אותם לעבר מטרותיהם - אבל יש לעשות זאת בתבונה. למשל, אפשר לנסות להשפיע על צריכת החשמל אם מציגים בחשבון החשמל את הצריכה הממוצעת של השכנים, ואפילו את הצריכה של החסכנים מבין השכנים. "עם זאת", אמרה פישבך, "מתברר שאנו קונפורמיים לאו דווקא למה שאנשים אחרים עושים בפועל, אלא למה שהם היו רוצים לעשות - למשל, אנו מייחסים יותר חשיבות לסימוני ה'לייק' שחברינו מצמידים לסרטונים מאשר למספר הצפיות בסרטונים בפועל".

תגובות

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ