ליאו ליידרמן: "אנשים מתעניינים יותר בחיסכון לחופשה מהחיסכון הפנסיוני"

פרופ' ליאו ליידרמן, הכלכלן הראשי של בנק הפועלים, אומר בוועידת לכלכלה התנהגותית של TheMarker כי אנשים לא מתנהלים בצורה רציונלית בכל הנוגע לתיק הנכסים הפיננסי שלהם ■ "חינוך פיננסי צריך להתחיל כבר בבית הספר היסודי"

ג'ניה וולינסקי
ג'ניה וולינסקי
פרופ' ליאו ליידרמן, הכלכלן הראשי של בנק הפועלים
פרופ' ליאו ליידרמן, הכלכלן הראשי של בנק הפועלים
ג'ניה וולינסקי
ג'ניה וולינסקי

"אנשים לא מתנהגים בצורה רציונלית בנוגע לתיק הנכסים שלהם ומעדיפים להשוות איפה לקנות שמפו - בסופר ברשתות הפארם או אפילו לקנות בחו"ל, ומוכנים להקדיש לזה הרבה זמן. אבל הם לא מוכנים לעסוק בפורטפוליו שלהם (מבחינת החיסכון במניות, קרנות ההשתלמות, קופות הגמל)" - כך אמר פרופ' ליאו ליידרמן, הכלכלן הראשי של בנק הפועלים, בוועידה לכלכלה התנהגותית של TheMarker בשיתוף בנק הפועלים וקיימא, הנערכת בהיכל התרבות בתל אביב.

לדבריו, "בנושא הפנסיה, ל-70% מהציבור אין מושג מה קורה בפרישה, מה סידורי המיסים שצריך לעשות, כמה הפנסיה עתידה לממן מהצריכה השוטפת. וזוהי תופעה אוניברסלית, כך מראים מחקרים דומים באנגליה, אירלנד ובמקומות נוספים". 

"חינוך פיננסי הוא חשוב ואני מאמין שכבר בבית הספר היסודי צריך להכניס אלמנטים של צריכה וחיסכון", אמר פרופ' ליידרמן. "השאלה הגדולה היא איך מביאים את הציבור למודעות הזאת. כי עד כמה שאנחנו מדגישים שזה חשוב, ההתנהגות של הציבור בפועל מצביעה על כך שיותר מעניין לתכנן את החופשה הבאה ולהשוות מחירי טיסות ובתי מלון מאשר להתלבט על מסלול פנסיה כזה או אחר". 

החשיבות שהציבור ייקח לתשומת לבו את נושאי החיסכון ובפרט החיסכון לפנסיה, היא גדולה. "תוחלת החיים עולה, אנחנו בעולם של ריביות שליליות, הדור הצעיר מאוד מובילי מבחינת מקומות עבודה, אבל בעולם של תשואות נמוכות הוא יצטרך לממן את עצמו 25-20 שנה לאחר גיל הפרישה. יש פה גם סוגיה לקובעי המדיניות אבל זה גם עניין חינוכי של כל אחד מאיתנו", הסביר ליידרמן.

עם זאת, לדבריו, מחקרים מוכיחים כי לדור ה-Z יש גישה שונה לעומת המילניאלז בקשר לעבודה וחיסכון. "דווקא הם אחראים ומתוכננים בכספים שלהם. לדור ה-Z חשובה עבודה יציבה, לעומת דור המילניאלז, שעליהם נאמר כי הם חיים היום ולא חושבים על העתיד".  

לדברי ליידרמן, רק אחרי זמן רב וכמה פרסי נובל בתחום, אומץ תחום הכלכלה ההתנהגותית על ידי הכלכלנים. "אני כלכלן שסיים את הדוקטורט שלו בשנות ה-70 בשיקגו - אז בלטה הכלכלה הרציונלית וחשבו שהנושאים הללו שייכים יותר לתחום הפסיכולוגיה. הכל התחיל עם תפישת האדם הרציונלי, וחשבו ששווקים מתנהלים בצורה שמביאה למקסימום תועלת, תוך התחשבות במידע ואופטימיזציה של עלויות והתועלת". עם זאת, לדבריו, הרברט סיימון שזכה בפרס נובל בשנות ה-50, הבין שהרציונליות מוגבלת. "כשנכנסים לסופר וקונים מיץ תפוזים, מכיוון שהמשפחה אוהבת לשתות מיץ תפוזים, לא פועלים לפי אלגוריתם ולא משווים כל יום את המחיר של מיץ תפוזים לעומת מיץ עגבניות. אבל אם יום אחד מיץ התפוזים יתייקר משמעותית, אז הצרכנים ישימו לב ועשויים לשנות את התנהגותם".

אחרי סיימון הגיעו חוקרים רבים, ובהם טברסקי וכהנמן, טאלר, אריאלי ועוד שהובילו את תחום הכלכלה ההתנהגותית. ליידרמן הסביר כי זכייתם של קרמר, בנרג'י ודופלו בפרס נובל השנה - שהוענק להם בתחום הכלכלה ההתנהגותית, בין היתר על מחקרים שביצעו בחלוקת קופונים לאורז מסובסד בהודו ואופן החלוקה שיגדיל את היענות הציבור - מצביעה על החשיבות של התחום. לדבריו, אפילו הסלוגן של הבנק - "פועלים איתכם בכל החלטה", שהוחלף בסוף 2017, נעשה בהשראת כלכלה התנהגותית. 

ליידרמן הזכיר את המרכז לייעוץ פנסיוני ותכנון פרישה שהוקם בבנק הפועלים, שיחד עם גופים נוספים שפועלים בתחום, מסייעים בשאלות שנוגעות להכנה לפרישה. עוד ציין ליידרמן את המרכז לצמיחה פיננסית שהוקם לפני יותר משנה וחצי שמקיים הרצאות לציבור הרחב בנושאים של חינוך פיננסי, העתיד הפנסיוני ועוד. "בקצת יותר משנה יותר מ-20,000 איש השתתפו בהרצאות. 

תגובות

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ