"הזדמנות להמציא את עצמי מחדש" - הצעירים המבטיחים מספרים על ההחלטות ששינו את חייהם - חדשות - דה מרקר TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

"הזדמנות להמציא את עצמי מחדש" - הצעירים המבטיחים מספרים על ההחלטות ששינו את חייהם

בכנס הצעירים המבטיחים של מגזין TheMarker, סיפרו צעירים שנבחרו לרשימה בעבר ובהווה על הצעדים המשמעותיים שהם עשו ועדיין עושים שמשפיעים על חייהם של רבים אחרים

תגובות
יוסי ויניצקי
מוטי מילרוד

בכנס הצעירים המבטיחים של מגזין TheMarker, שהתקיים הערב (ב') בתל אביב חמישה מאלה שנבחרו בעבר לרשימת הצעירים המבטיחים של המגזין, דיברו על החלטות חשובות שקיבלו במהלך חייהם. אחת מהן היא החלטתו של יוסי ויניצקי, הממונה על ההיי-טק בבנק הפועלים, לעבור מעולם ההון סיכון לעבודה בבנק ביולי 2014. ויניצקי נבחר להשתתף ברשימה ב-2006. "זאת היתה הזדמנות להמציא את עצמי מחדש", הוא אומר.

לדבריו, כשהתחיל את עבודתו, היה חסר לבנק ידע רב על אופן העבודה מול לקוחות בהיי-טק. "היינו צריכים הרבה שינויים, ביניהם מעבר לדיגיטל, היינו צריכים לפשט את התהליכים ולוודא שתהיה שקיפות - שכל לקוח ידע בדיוק מה קורה אתו, בלי לחכות. היה צריך גם צניעות - בהיי-טק מגייסים כסף מהון סיכון, אנג'לים - לא מהבנק. הבנק הוא עוד נותן שירות שצריך להיות יעיל וזריז ולא להפריע".

אחרי 20 שנה בעולם ההון סיכון, המעבר לא היה חלק עבורו. "בנקאות היא מקצוע עם מלים משלה. אתה אאוטסיידר, אפילו להשתמש בכרטיס עובד היה דרמטי", הוא אומר.

עם זאת, הוא לא ויתר. הצוות שניהל העביר הכשרות לבנקאים, והגדיר סדרי עדיפויות. "בחרנו את המלחמות שלנו, אבל בלי להתפשר על לעשות שינוי. ארבע שנים אחרי, יש לנו אלפי לקוחות, קצב צמיחה מסיבי ואנחנו מאוד מחוברים לאקו-סיסטם הישראלי", ציין.

החליטה על דוקטורט בדרך להצגה בלונדון

רונית סצ'י-פאינרו
מוטי מילרוד

"לפעמים ההחלטות הכי גדולות שנקבל הן אלה שייקח לנו הזמן הקצר ביותר לקבל אותן - כך למדה על בשרה פרופ' רונית סצ'י-פאינרו, ראש המעבדה לחקר סרטן וננו-טכנולוגיה באוניברסיטת תל אביב. סצ'י-פאינרו נבחרה לרשימה ב-2008.

"1995 היתה שנה קשה עבורי, גם במישור הלאומי וגם במישור האישי", אמרה. "רבין נרצח, וחבר טוב שהיה טייס F15 נהרג. החלטתי לטוס עם אלמנתו של אותו חבר ללונדון, להתאוורר מכל מה שקרה. חבר מהלימודים הציע לי שאם אני כבר בלונדון, כדאי לי לבקר פרופסורית מובילה שעבדה באוניברסיטת לונדון".

את הטיול ללונדון תיכננו השתיים בקפדנות רבה. "ישבנו ותכננו איך נלך כל ערב להצגה. באחד הערבים החלטתי לקפוץ לפרופסורית הזאת לפני אחת ההצגות. דיברתי איתה על דוקטורט. תוך שתי דקות אצלה כבר הבנתי שזה מה שאני רוצה לעשות - פחות זמן משלקח לנו להחליט לאיזו הצגה ללכת בערב".

בעבודתה המחקרית מקבלת סצ'י-פאינרו החלטות רבות מדי יום. "אני שוקלת ומתלבטת ומנסה להסיק את המסקנות הנכונות ולהגיע להחלטות המושכלות, אבל אמרו לי בעבר שהחיים והמדע רציניים מדי מכדי לקחת אותם ברצינות. אז צריך פשוט להריץ את הניסויים ולראות מה התשובות שנקבל".

החלטה שתשפיע על עשרות אלפי אנשים

שאול מרידור
מוטי מילרוד

שאול מרידור, ראש אגף התקציבים במשרד האוצר, דיבר בכנס על החלטה ספציפית שקיבל במהלך עבודתו במגזר הציבורי, שאותה התחיל הרבה לפני בחירתו לרשימה ב-2012 - הסעת ההמונים. הוא התחיל את עבודתו כרפרנט תחבורה, וסיים ב-2013 כסגן מנהל התחבורה.

"כשהגעתי לאגף התקציבים, צעיר וחדור מוטיבציה, אחת המשימות הראשונות שלי היתה להעלות את הרכבת הקלה בתל אביב אל פני הקרקע. הרכבת מתל אביב, שהיתה 70 מטר מתחת לקרקע, היתה יכולה להסיע במקרה הטוב 10,000 אנשים, במטרו אפשר להסיע 50 אלף איש".

אחרי כמה תפקידים באגף, חזר מרידור לעסוק בתחום התחבורה כסגן מנהל התחבורה, וגילה שבזמן הזה האגף קידם בעיקר אוטובוסים רבי קיבולת. "מטרו יכול להוביל 50 אלף איש ואוטובוס רגיל יכול להוביל 2,000 איש - אז אוטובוס רב קיבולת יכול להוביל 4,000. היינו צריכים לשנות כיוון".

כמה שנים מאוחר יותר, ואחרי תפקיד במשרד האנרגיה, חזר מרידור לאגף התקציבים, הפעם כראש האגף. "כיום אנחנו אחרי עבודה אינטנסיבית, ורגע לפני שנביא לשינוי דרמטי באופן שבו המדינה מתייחסת לפרויקטים של הסעת המונים. תחילת רשת של מטרו במטרופולין תל אביב זה שינוי אדיר. זה לא יהיה תוך שנה-שנתיים, זה ייקח 15-10 שנה, אבל השינוי הזה מחייב עבודה אינטנסיבית שרואה רחוק".

"מרגישים כל תנודה בשוק"

יובל בן נריה, שף ובעלים של המסעדות טאיזו, מיאזאקי ויא-פאן, נבחר לרשימה ב-2013. הוא היה בן 31 בבחירה. עבורו זה אולי היה גיל צעיר, אבל מאחוריו כבר היה עשור במטבחים. "זה שקול ללימודים של כמה שנים בהיי-טק", הוא אומר. "עשר שנים זה המון זמן. אנשים פותחים מסעדה אחרי פרק של 'מאסטר שף'".

יובל בן-נריה
מוטי מילרוד

הניסיון שצבר הוא משמעותי בשוק המזון הישראלי. "זה מקצוע מאוד בעייתי", אמר. "מצד אחד יש המון יצירה, מגיעים המון אנשים, זה מנוע מאוד חזק לכלכלה, לתיירות. מצד שני אנחנו האחרונים בסדר העדיפויות של הממשלה מבחינת מדיניות. כל דבר קטן, כל אירוע ביטחוני, חזרה ללימודים - הכל משפיע על המסעדות. להבדיל ממקומות אחרים כמו לונדון וניו יורק, שיש תיירים בלי סוף - אצלנו זה שונה. הקהל המקומי הוא זה שמפרנס אותנו, ולכן מרגישים כל תנודה בשוק".


 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#