בבנק ישראל חוששים מהמצב בסלולר: החברות מורידות מחירים ולא מפנימות את הצורך בהשקעות

דו"ח של הבנק: "במבנה הנוכחי של שוק הסלולר, התחרות היא בעיקר על מחיר ולא על איכות, ולכן עלול להיווצר פיגור" ■ אף שיש כיסוי יוצא דופן של תעלות עבור פרישה עתידית של סיבים אופטיים - שיעור המחוברים לסיבים אלה הוא 2% בלבד

נתי טוקר
פרישת סיבים אופטיים עלידי חברת החשמל ברעננה
פרישת סיבים אופטיים על ידי חברת החשמל ברעננה
נתי טוקר

בנק ישראל מצטרף לעמדת משרד התקשורת ורומז כי חלק מחברות הסלולר הורידו מחירים יתר על המידה באופן שלא יאפשר להן להתמודד עם השקעות עתידיות בתשתיות, למשל רשת מדור 5. עמדה זו כלולה בדו"ח של חטיבת המחקר של בנק ישראל, הנוגע להעלאת רמת החיים בישראל באמצעות העלאת הפריון. הדו"ח מציג בין השאר את האיומים על ישראל בכל הקשור לתחום תשתיות התקשורת. 

"שוק הסלולר בישראל מאופיין בשנים האחרונות בתחרות נמרצת", נכתב בדו"ח. ואולם לפי בנק ישראל, לא כל החברות מפנימות את הצורך בהשקעות בתשתיות. "במבנה הנוכחי של שוק הסלולר, התחרות היא בעיקר על מחיר ולא על איכות. לפיכך, יש לנקוט מדיניות שתביא לכך שכל חברות השירות הסלולרי יפנימו באותה מידה את עלויות התשתית. יש לבחון מעת לעת אם נדרשים תמריצים מוגבלים להנעת המרוץ הטכנולוגי ולהגברת התחרות על איכות השירות", נכתב בדו"ח.

נגיד בנק ישראל, אמיר ירון
נגיד בנק ישראל, אמיר ירוןצילום: אמיל סלמן

בנוגע לתשתיות הקוויות כותבים בבנק ישראל כי מבנה שוק התקשורת הישראלי עשוי לגרום לפיגור בתשתיות התקשורת בישראל. לפי הדו"ח, אף שהאינטרנט בישראל עומד בקצב השוק העולמי, ולכמעט 100% מאזרחי ישראל יש כיסוי יוצא דופן של תעלות עבור פרישה עתידית של תשתיות תקשורת - סיבים אופטיים, הרי שבפועל שיעור המחוברים לסיבים אלה נמוך. ולפי OECD, השיעור הוא 2% בלבד, בהשוואה ל-26% בממוצע במדינות החברות בארגון. 

"מבנה השוק הישראלי הנוכחי לא מביא לניצול מיטבי של פוטנציאל זה לשיפור איכות התקשורת בפועל, ובעתיד עלול להיווצר פיגור", נכתב בדו"ח. כיום, רק החברות פרטנר ו-IBC, שנשלטת על ידי סלקום וקרן תש"י, מספקות גלישה ביתית על גבי תשתית של סיבים אופטיים.

בבנק ישראל מציינים את העובדה שבזק עצמה שולטת בתשתיות הפיזיות (צינורות ריקים ובורות התקשורת) ולכן יש לה עדיפות על פני המתחרים, אך בזק עצמה נמנעת מלהעניק שירותי של סיבים אופטיים. בעיה נוספת היא העלות הגבוהה של חיבור ורטיקלי -  פרישת הסיבים האופטיים בתוך בנייני מגורים. העלות עשויה לגרום לכך שפרישת התשתיות לא תהיה כדאית. 

כדי להתמודד עם החסמים האלה ממליצים בבנק ישראל להקל ולזרז את ההנגשה של תשתית בזק לכלל המפעילים - כלומר, שכל מי שפורש תשתית יוכל לעשות שימוש בצינורות הריקים ובבורות התקשורת של בזק. עוד ממליצים בבנק ישראל לייצר תמריצים שיעודדו חברות לפרוש תשתיות של סיבים אופטיים באזורים רבים ככל האפשר, גם כאלה ששיעור הרווחיות בהם יהיה נמוך.

בנוסף, בבנק ישראל ממליצים למשרד התקשורת לגבש מנגנון רגוטלורי שיאפשר שיתוף תשתיות תקשורת בתוך בנייני המגורים. במשרד התקשורת עמלים על מודל כזה, אך טרם הציגו אותו.

המלצות בנק ישראל

  • לגבש מדיניות שתאיץ בחברות הסלולר לייחס חשיבות להשקעות בתשתיות
  • לאפשר לחברות הפורשות סיבים אופטיים לעשות שימוש בתשתית של בזק                        
  • להסיר חסמים ולייצר תמריצים לפרישת סיבים גם באזורים בעלי כדאיות נמוכה
  • לגבש מודל לשיתוף תשתיות לפרישת סיבים בתוך בנייני מגורים

תגובות

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ