"אם רוצים לשנות את העולם באמת - צריך משקיעים אמיצים שישימו כסף בהתחלה" - חדשות - דה מרקר TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
ועידת החדשנות החברתית

"אם רוצים לשנות את העולם באמת - צריך משקיעים אמיצים שישימו כסף בהתחלה"

משה גאון בוועידת האימפקט: "כשריווק תהיה חברה מאוד רווחית, יהיו עוד מאות חברות דומות שיצליחו לגייס כסף. האתגר הוא בהתחלה" ■ יואל חשין: "במיוחד בהיי-טק יש הרבה קרנות שלא יודעות שהן אימפקט. מעריך שתוך עשור העולם הזה יפרח"

משה גאון
אוליבייה פיטוסי

"אם יש רעיון בסייבר, פורנו או קריפטו, משקיעים בזה מיליונים. אבל ברגע שמדובר באנשים עם מוגבלויות, שולחים אותנו לפילנתרופיה" - כך אמר היום (ב') משה גאון, מנכ"ל ומייסד יוקן (Yoocan), בפאנל במסגרת ה-Social Impact, ועידת החדשנות החברתית של TheMarker.

את הפאנל הנחתה מירב ארלוזורוב, פרשנית בכירה ב-TheMarker, ולצד גאון השתתפו עופר פלג, סמנכ"ל פיתוח עסקי בלאומיטק; דבורה מאימן פת, עו"ד ומנכ"לית IVN; ויואל חשין, יו"ר ומייסד 2B Group.

מהי חדשנות חברתית?

פלג: "חברות חדשניות שעוסקות בעולמות האימפקט אלו חברות שיש להם תוכנית עסקית, ויחד עם זאת הם נמדדים גם על פרמטרים נוספים מעבר לפרמטרים העסקיים".

אם החברה לא מרוויחה, אין לה זכות קיום?

חשין: "אלמנט הרווח הוא קריטי. זו ההבחנה לעומת פילנתרופיה. למשל, גיוון בתעסוקה חשוב מבחינה ערכית. אז איפה החדשנות החברתית? ליצור מיזוג בין הערכי לבין הכלכלי, ולהביא למצב שזה כדאי להעסיק עובדים מגוונים. אם מעסיקים אנשים מקהלים שונים, הם יוכלו לפנות לקהלים מגוונים יותר. אם תתייחס לעובדים טוב, הם יפתחו מוצר טוב יותר. במובן הזה חדשנות חברתית זה ביטוי רחב".

גאון: "אימפקט חברתי הוא חדש בעולם והרצון לחבר בין עסקים לפילנתרופיה נולד בשנים האחרונות. כתוצאה מזה מאוד קשה ליזמים. ריווק זו דוגמה יוצאת דופן, יש מעט מאוד חברות שגייסו 200 מיליון דולר. רוב ההשקעות הולכות לשלבים מאוחרים יותר. העולם של האימפקט צעיר ודורש משקיעים שייכנסו אליו כשרוב החברות עוד לא רווחיות בתחום הזה.

"אם רוצים לשנות את העולם באמת, צריך משקיעים אמיצים שישימו כסף בשלבים הראשונים. כשריווק תהיה חברה מאוד רווחית, יהיו עוד מאות חברות דומות שיצליחו לגייס כסף. ברגע שמוביליי נמכרה בכמה מיליארדים נוצרו 200 חברות דומות בישראל. האתגר הוא בהתחלה".

Social Impact, ועידת החדשנות החברתית של TheMarker - דלג

עד אז?

מאימן פת: "קודם כל אשמח לעשות קצת סדר לגבי מה הן השקעות אימפקט. אלו השקעות שבוצעו מתוך כוונה ליצור השפעה חברתית חיובית ניתנת למדידה לצד תשואה פיננסית. המשקיעים באים עם כוונה לפתור בעיה. זה עולם מתפתח, כשלפני שלוש שנים לפי ארגון הגג בארה"ב היו 114 מיליארד דולר והיום זה 502 מיליארד דולר. בעיקר הצעירים הם הדרייב לזה. בארץ אנחנו ממש בהתחלה".

חשין: "העולם העסקי הצליח בצורה פנומנלית בעשורים האחרונים וגם נוצרה התפוררות חברתית. משנות ה-80 התחילו לצמוח ארגונים חברתיים והבינו שפילנתרופיה לבדה לא תפתור את הבעיה. לכן התחילו להתפתח הממשל התאגידי ומונחים כמו מגזר רביעי ועסקים חברתיים. יש שאיפה ויומרה שהתשואה על השקעות אימפקט תהיה לא פחותה מהשקעות רגילות, כי רק אז הציבור יגיע".

אם זה היה פשוט, לא היו צריכים אותך.

חשין: "במיוחד בהיי-טק יש הרבה קרנות שלא יודעות שהן אימפקט. ההערכה שלי היא שתוך עשור העולם הזה יפרח".

"לא מתחשק למשקיעים להשקיע"

הספונסרים של הכנס – אחד בנק דורסני, השני עוסק בכספי הימורים – האם אפשר להגדיר אותם כחברתיים?

פלג: "אנחנו פעילים בעולמות של חדשנות חברתית בשני מישורים עיקריים. הראשון, את כותבת הרבה על שילוב אוכלוסייה חרדית באומת הסטארט-אפ, וגם אנחנו מאמינים שעוד אוכלוסיות צריכות להיות שותפות להיי-טק. אנחנו תומכים בארגון שנקרא קמהטק שמטפח יזמים חרדים. לפני שמונה שנים כשהארגון הוקם לא היו כאלה והיום יש 1,300 יזמים חרדים. הארגון קידם 30 סטארט-אפים ו-11 מהם זה של יזמיות חרדיות.

אנחנו גם פעילים בארגון טק פור גוד, אקסלרטור שמקדם סטארט-אפים בעולמות של אימפקט. אנחנו מסייעים לסטארט-אפים בחיבורים עסקיים וליווי פיננסי.

האם זה מירוק מצפון של קפיטליסטים?

גאון: "אנחנו יושבים פה במרכז שלווה שמתמקד בסיוע לאנשים עם מוגבלויות. בסושיאל אימפקט קל יותר להתעסק הרבה פעמים בתחומי הסביבה אבל כשזה מגיע לעולם המוגבלויות, לא מתחשק למשקיעים להשקיע בזה. זו הסיבה שהקמתי את יוקן והמודל העסקי שלנו הוא שיתופי פעולה עם חברות עסקיות. סטארט-אפיסטים שרוצים להקים בתחום הזה חברות לא מקבלים תמיכה.

"צריך לשנות את התפישה של אנשים שאפשר לעשות כסף מהעולם הזה. החוכמה היא לשים כסף בשלב הראשון בריווק - ולא אחרי עשר שנים כשהיא מצליחה. אני פוגש המון יזמים ישראלים שמייצרים טכנולוגיות מדהימות ואין להם מודל עסקי".

חשין: "נושא המוגבלויות זה נושא חשוב, ואני מסכים ואני אתן דוגמה לחדשנות חברתית בתחום זה. השקענו במועדון עדיף, מועדון צרכנות לאנשים עם מוגבלויות, שם ניתן להנגיש להם שירותים ומצרכים שכרגע הם יקרים מאוד. 50% מהרווחים מוקדש לארגונים חברתיים. זהו סיוע לאוכלוסייה באמצעות מודל עסקי. זו השקעה שביצענו לפני שנתיים ואני מעריך שנרוויח ממנה לא מעט". 

אוליבייה פיטוסי

גאון: למשל, כשפגשתי את אריק פינטו, הוא שאל למה אתה לא מפרסם את המיזם שלכם בעברית? השבתי שזה עניין של עלויות, והוא הציע שבנק הפועלים ישים את הכסף כדי לפתח את יוקן בשפה העברית. היום יש לנו יכולת להקים מאגר תעסוקה גדול לאנשים עם מוגבלויות ואנחנו עובדים על לייצר מודעות לנושא. החסם המרכזי שלנו הוא להגיע לחברות שיירשמו למאגר. אני קורא כאן לכל החברות במשק – ואנחנו לא מבקשים כסף – רק שיתוף פעולה".

אתם בעצם יושבים על התפר של חברות שהרווחיות שלהן מוטלת בספק.

גאון: "גם באורקם השקיעו בגלל זיו (אבירם) ואמנון (שעשוע) אבל החוכמה היא לזהות את הסטארט-אפים האלה בשלבים הראשונים".

חשין: "יש למשל חברה שהולכת להפוך את הכבישים לכבישים חכמים. אנחנו היינו המשקיעים הראשונים ובתחילת הדרך היה להם קשה לגייס כסף".

אולי חייבים שיתוף פעולה של הממשלה גם, איזה מודל היברידי?

מאימן פת: "יש מנעד של השקעות. אנחנו ב-IVN מצליחים להביא תשואה ומושקעים גם בנק מזרחי טפחות. אנחנו משקיעים במיזמים שמיטיבים עם האוכלוסיות המוחלשות, בעיקר באג"ח, ונותנים מעטפת של מנטורים. אנחנו מוצאים שיש פה תיאבון לזה. בכל כנס על אימפקט יש מאות ואף אלף איש".

גאון: "אנחנו כמו הספנים הפורטוגלים שיצאו לאוקיינוס ואנחנו הראשונים. חלקנו לא נשרוד וחלקנו נצליח מאוד ונשנה את העולם. מי שנכנס לעולם הסטראט-אפים באופן כללי צריך אומץ. אם אתה נכנס לשוק לעולם של מוגבלויות, צריך להיות מטורף. אבל מי שיצליח, ישנה את העולם. מי שיפרוץ את הדרך יביא אחריו עשרות של יזמים אחרים. תחילת הדרך קשה וצריך לעשות פה מהפכה גדולה".

פלג: "יש היום את ברידג'ס ישראל שגייסה כסף, אמנם בשלבים מאוחרים, אבל זו עדיין בשורה. היום הסטראט-אפים האלה כבר לא ילדים חורגים ויש התפתחות. אין ספק שיש עוד דרך ארוכה".

קפיטליזם קשוב

יש לישראל מה להציע? מה החיבור שלנו לנושא הזה?

חשין: "לישראל יש את המשאב הלאומי של החדשנות. פה בונים ציוויליזציות ואפילו לא התחלנו להמריא. יש גם מושג שנקרא קפיטליזם קשוב, שהיא תנועה עולמית שלפיה לכל עסק צריך שיהיה ייעוד נוסף מעבר להשאת ערכים ותרבות ארגונית קשובה. אם אנחנו רוצים לשנות את העולם, השקעות אימפקט זה חלק קטן מההשקעות העולמיות. צריך ללכת לעסקים רגילים ו"לחברת" אותם, כמו למשל בנק לאומי - להביא אותם להאמין שהדרך הטובה ביותר לשרוד עסקית היא לחזק את הפן החברתי.

"למשל, השקענו בחלל עבודה לעורכי דין, סטארט-אפ שמצליח בצורה בלתי רגילה ואנחנו מכניסים שם שכבות חברתיות ברורות. כל עו"ד שנכנס מחויב לשעות פרו בונו. בזה לוקחים את הכוח של הקהילה כדי לחזק את הפריפריה החברתית. זה עושה טוב לעסק ומחזק אותו".

איך?

חשין: "זה נותן משמעות גדולה למי שנמצא שם, הם מרגישים חלק ממשהו גדול יותר. מקסום רווח זה מיתוס שקרי בעיניי ואנשים מחפשים גם משמעויות. אני באופן אישי קיבלתי החלטה שאין לי עניין אלא לעשות השקעות שמיטיבות עם העולם. אני שם את הכסף שלי שם.

"לגבי הבנקים, אנשים מתייחסים אליהם כרעים אבל בנק לאומי למשל תרם כסף לקיום אירוע בבית השאנטי. יכולתי לעשות הפגנה מולם אבל בסוף הייתי צריך מימון והם סיפקו אותו".

אוליבייה פיטוסי

היית צריך מימון אז מכרת את הקפיטליזם הקשוב שלך?

חשין: "אני בעצם עוזר לבנק להיות קשוב יותר. כציבור צרכנים ומשקיעים, אם נמשיך ללחוץ על הבנקים, הם יהפכו להיות יותר חברתיים וקשובים וזה תלוי בנו".

פלג: "אנחנו גם יוזמים הרבה דברים בעצמנו. חלק גדול מהאנשים לא מפרסמים את התרומות שלהם. אני עושה דברים למען האחר וככה אני מחנך את הילדים שלי. זה גורם לך להרגיש טוב יותר עם מה שאתה עושה. למשל אני עוזר לסטארט-אפיסטים צעירים גם כשאני לא רואה בזה שקל בביזנס".

מאימן פת: "אני לא גדלתי פה ולכן אולי רואה את זה יותר. החברה פה, עד כמה שהיא מפולגת, אני לא רואה רשת כזו של מנטורים שעובדת בשום מקום אחר. אנחנו פונים לבכירים בתעשייה ואף אחד עד כה לא סירב להיות מנטור של המיזמים שלנו. המוכנות של ישראלים להירתם לזה היא מרשימה".

גאון: "אנחנו בערך עשרה אנשים שמדברים על הנושא בארץ, כמו להקה נודדת. אנחנו נאבקים כדי לשנות את העולם. ישראל מפגרת באימפקט חברתי אחרי העולם. באוסטרליה זה חזק יותר. באירופה יש פי 100 קרנות. חסר לנו כוח כי רוב המשקיעים הישראלים, הנושא הזה לא מעניין אותם. זאת האמת העגומה. רוב המשפחות העשירות בישראל תורמות לפילנתרופיה, את הכסף האישי שלהם הם לא ישקיעו בתחום הסטארט-אפים לבעלי מוגבלויות.

"אם נקים קרן קטנה שתשקיע בעולמות של טכנולוגיות נגישות, בשלבים מוקדמים - בנקים או חברות ביטוח יכולות לעודד את זה כמשקיעים. אנחנו לא מחפשים תרומה, אנחנו רוצים להקים פה תעשייה לעולם של נגישות".

חשין: "כשאנחנו מנסים לנתח את הסטארט-אפ ניישן, אחת הסיבות המרכזיות לצמיחה שלה היא רגולציה ומתן תמריצים, כמו תוכנית החממה. הגיעה השעה שהרגולטור יפתח חממות בתחום האימפקט, שיתנו תמריצים שיקומו עוד חברות. אם המדינה לא תקבל החלטה אסטרטגית ברורה ומשמעותית זה עלול להישאר נישה לקבוצה מצומצמת של אנשים".     



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#