הגירעון ממשיך לטפס: עלה ביוני ל-3.9%

גביית המסים במחצית הראשונה של 2019 נמוכה ב-3.5 מיליארד שקל מהיעד ■ הוצאות הממשלה ממשיכות להיות גבוהות משמעותית מהתכנון – אבל במשרד האוצר מקווים שהן יתמתנו בהמשך השנה

אבי וקסמן
אבי וקסמן
משה כחלון
שר האוצר, משה כחלוןצילום: עופר וקנין
אבי וקסמן
אבי וקסמן

הגירעון בתקציב המדינה ממשיך לעלות. הגירעון המצטבר ב-12 החודשים האחרונים הגיע בסוף יוני 2019 ל-3.9% מהתמ"ג, שהם כ-52.8 מיליארד שקל, לעומת 3.8% בסוף מאי - כך הודיע היום (ה') משרד האוצר. יעד הגירעון בתקציב המדינה בשנה הנוכחית - מינואר עד דצמבר 2019 - הוא 2.9% בלבד, או 40.2 מיליארד שקל.

גביית המסים ברבעון השני של 2019 היתה נמוכה ב-1.8 מיליארד שקל מהיעד - והסתכמה ב-75.5 מיליארד שקל. פער דומה בגבייה נרשם ברבעון הראשון, כך שבסך הכל, הגבייה במחצית הראשונה נמוכה ב-3.5 מיליארד שקל מהיעד. במשרד האוצר מסבירים חלק מהפער בהתמתנות שחלה בפעילות בשוק הרכב לעומת השנה שעברה, וכן בהחזרים הגבוהים ששולמו לנישומים בגין מס הכנסה וניכויים ששולמו ביתר לפני 2019. ביוני 2019 נרשמה דווקא ירידה של 3% בהחזרים לעומת יוני אשתקד, לאחר תקופה ארוכה של עליות.

הגירעון ביוני 2019 לבדו הסתכם ב-6.8 מיליארד שקל, לעומת 5.5 מיליארד שקל ביוני בשנה שעברה. הוצאות הממשלה המשיכו להיות גבוהות, ואילו הכנסות המדינה ירדו במונחים ריאליים לעומת יוני אשתקד.

סך הוצאות הממשלה במחצית הראשונה של 2019 היה 177.8 מיליארד שקל - עלייה של 9.1% לעומת המחצית הראשונה אשתקד. בתקציב המקורי תוכנן גידול של 5.1% בלבד. הוצאות אלה כוללות את ההוצאות של משרדי הממשלה האזרחיים ושל מערכת הביטחון, וכן את תשלומי הריבית על החוב הממשלתי ואת פירעון הקרן ותשלומי הריבית על האג"ח שמנפיק משרד האוצר לטובת המוסד לביטוח לאומי.

ההוצאות של משרדי הממשלה לבדם במחצית הראשונה היו גבוהות ב-10.4% מבשנה שעברה - בעוד בתקציב תוכנן גידול של 5.1%, ובתחזית המעודכנת שהוגשה לממשלה ב-2019 נחזה גידול של 6.6%. החריגה בהוצאה התמקדה במשרדים האזרחיים, שהוצאותיהם זינקו ב-13% - לעומת תכנון לעלייה של 6%. ההוצאות של מערכת הביטחון טיפסו ב-1.7% בלבד, בהתאם לתכנון.

ברבעון השני, היו גבוהות ב-11.4% מברבעון השני אשתקד - בעקבות עלייה של 13.1% בהוצאות המשרדים האזרחיים, ושל 5% בהוצאות של מערכת הביטחון. במשרד האוצר טוענים כי אם לא יתרחשו "אירועי מקרו בלתי-צפויים" בהמשך 2019, שיעורי הגידול בהוצאות המשרדים צפויים לרדת בהמשך השנה.

משרד האוצר
משרד האוצרצילום: אמיל סלמן

הכנסות הממשלה במחצית הראשונה של 2019 הסתכמו ב-172.1 מיליארד שקל - גידול נומינלי של 1.3% בלבד לעומת המחצית המקבילה אשתקד. קצב גידול זה נמול משמעותית מקצב הצמיחה של התמ"ג. ישירים, כגון מס הכנסה ומסי מקרקעין, גדלו נומינלית ב-2% במחצית הראשונה, וההכנסות ממסים עקיפים, כגון מע"מ ומכס - ב-1.7%. בסעיף "הכנסות אחרות", הכולל תשלומים מהמוסד לביטוח לאומי, דיווידנדים מחברות ממשלתיות, תמלוגים וכיו"ב, נרשמה ירידה נומינלית של 5%, ל-14 מיליארד שקל.

ההכנסות ממסים במחצית הראשונה עלו ב-1.1% בלבד לעומת המחצית המקבילה אשתקד, בניכוי האינפלציה, שינויי חקיקה ו"רעשים" אחרים. במונחים אלה, גביית המסים הישירים עלתה ב-1.2%, ואילו גביית המסים העקיפים ירדה ב-0.4%. בתקציב 2019 תוכננה עלייה חדה יותר בהכנסות.

ביוני לבדו צללו ההכנסות ממסים ב-4%, בניכוי האינפלציה. את הירידה מסבירים ברשות המסים ובמשרד האוצר בין השאר בכך שביוני אשתקד נגבו כמה שומות חריגות, וכן בהשפעה של הקדמת הרכישות של כלי רכב למארס 2019. להערכת משרד האוצר, הקדמת הרכישות גרעה כ-300 מיליון שקל מגביית המסים ביוני, ועוד כ-1.3 מיליארד שקל מהגבייה בחודשיים שלפניו (אפריל ומאי), בעוד במארס היא הגדילה את הגבייה בסכום המוערך ב-2.1 מיליארד שקל.  

תגובות

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ