הנגיד: "בישראל יש בעיית אי-שוויון הזדמנויות - והיא פוגעת במשק" - חדשות - דה מרקר TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

הנגיד: "בישראל יש בעיית אי-שוויון הזדמנויות - והיא פוגעת במשק"

פרופ' אמיר ירון: "לצד האי-שוויון בהכנסות, קיימים בישראל פערים גדולים במיומנויות ובהזדמנויות" ■ עם זאת, אמר הנגיד, "העדויות מצביעות על ניידות בין-דורית דומה למדינות מפותחות אחרות, וזה סימן מעודד"

4תגובות
נגיד בנק ישראל, אמיר ירון
אמיל סלמן

הסיכוי של ישראלים מרקע חברתי-כלכלי חלש להגיע להישגים טובים בהשכלה, ולהתברג לרמות הכנסה גבוהות, אינו גבוה – כך אמר הבוקר (רביעי) נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון. לדברי הנגיד, "קיימות עדויות מסוימות לחולשה בשוויון ההזדמנויות בישראל. חשוב לתת לכך תשומת לב - מסיבות חברתיות, וגם בגלל התרומה של שוויון הזדמנויות לצמיחה הכלכלית".

סיכויי ההצלחה של תלמיד ישראלי מרקע חברתי-כלכלי חלש אינם טובים, טען הנגיד. לדוגמה, בין התלמידים בישראל המדורגים ברבע התחתון בדירוג חברתי-כלכלי, רק 8.4% משיגים במבחני PISA (פיז"ה) תוצאות המדורגות ברבע העליון – פחות מהממוצע ב-OECD.

אף על פי כן, הוסיף הנגיד כי "העדויות מצביעות על ניידות בין-דורית דומה למדינות מפותחות אחרות, וזה סימן מעודד". לדוגמה, ביפן, צרפת, ארה"ב, בריטניה ואיטליה, גמישות ההכנסה הבין-דורית נמוכה מבישראל – ובמלים אחרות, ההסתברות של ילד להישאר באותו אזור בהתפלגות ההכנסות שבו נמצאים הוריו, גבוהה מבישראל.

הנגיד דיבר בכנס של חטיבת המחקר בבנק ישראל בנושא אי-שוויון, והציג כמה היבטים של שלו – אי-שוויון בהכנסות, במיומנויות ובהזדמנויות. כל ההיבטים האלה קשורים זה בזה, אמר ירון.

"האי-שוויון בישראל אמנם גבוה, אבל אינו חריג בהשוואה למדינות מפותחות אחרות, בייחוד כשבוחנים אותו לפי מדד ג'יני לאי-שוויון בהכנסה הפנויה. עם זאת, לפי מדד אחר, מדד תחולת העוני, מצבה של ישראל גרוע משמעותית מהממוצע במדינות OECD – אף ששיעור העוני יורד בעשר השנים האחרונות, ובמקביל לכך קו העוני עולה יחד עם רמת החיים במשק"" ציין ירון.

לדבריו, הפער בין רמת ההשכלה הפורמלית בישראל לרמת המיומנויות של הבוגרים בה הוא חידה. רמת ההשכלה הפורמלית בישראל גבוהה מאוד – 13 שנות לימוד בממוצע, לעומת 12 שנים בממוצע במדינות OECD. בקרב בני 64-25, יותר ממחצית מהישראלים הם בעלי השכלה גבוהה (תואר ראשון או יותר), לעומת כ-36% בממוצע במדינות OECD (לפי נתוני 2017). למרות זאת, המיומנויות של הישראלים, לפי מבחן המיומנות הבינלאומי, PIAAC, נמוכה מהממוצע במדינות OECD – הן במיומנויות המילוליות, הן בכמותיות – וזהו המצב גם באוכלוסייה היהודית הלא-חרדית.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#