בשירות עידן עופר: ריגול עסקי אחרי שר האוצר והחשכ"לית - חדשות - דה מרקר TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

בשירות עידן עופר: ריגול עסקי אחרי שר האוצר והחשכ"לית

תחקיר "עובדה" חושף: הטייקון שכר ב-2014 את בלאק קיוב כדי לטרפד את מסקנות ועדת ששינסקי 2 ולהשפיע על הבוררות סביב התמלוגים מים המלח ■ חברת המודיעין העסקי פתחה במבצע לאיסוף מידע מכפיש על המעורבים ■ בלאק קיוב: "לא עבדנו עבור עופר" ■ עופר: "העבודה נמשכה זמן קצר ואין בה פסול"

88תגובות
עידן עופר
Simon Dawson/בלומברג

האם נחשף "אקדח מעשן" לניסיון של טייקון ישראלי להשפיע על רגולטורים ועל מקבלי החלטות שאמורים לדון ברווחי עסקיו הפרטיים? תחקיר של התוכנית "עובדה" חושף כי איש העסקים עידן עופר, בעלי קבוצת החברה לישראל וקבוצת קנון, שכר ב-2014 את חברת הריגול העסקי "בלאק קיוב" כדי להשפיע על מסקנות ועדת ששינסקי 2 ועל הליך הבוררות בעניין תמלוגי כיל. האמצעי שהוצע: ניסיון לאיסוף מידע אישי מכפיש על גורמים ממשלתיים שהיו מעורבים בהקמת הוועדה וכן על חברי הרכב הבוררות.

ועדת ששינסקי 2 המליצה ב-2014 להגדיל את המיסוי על הרווחים שגרפה חברת כיל, שבשליטת עופר, ממכירת אוצרות הטבע של ישראל. לפי תחקיר "עובדה", במסגרת המגעים שנוהלו בין עופר לבין בלאק קיוב הוצע "לבנות תיק" נגד כמה מהמעורבים בהקמת הוועדה. הכוונה היתה לאסוף מידע שלילי מעברם, שפרסומו עשוי יהיה לפגוע באמינות הוועדה או לקעקע את החלטותיה.   

על הדמויות שסומנו כמטרות פוטנציאליות לאיסוף מודיעין נמנו שר האוצר דאז, יאיר לפיד, החשבת הכללית באוצר, מיכל עבאדי־בויאנג'ו והמשנה ליועץ המשפטי לממשלה, עו"ד אבי ליכט.

בכל מחיר

מתחקיר "עובדה", שישודר בחמישי בערוץ 12, עולה כי מבצע איסוף החומרים על ידי בלאק קיוב זכה לשם: "מלח הארץ". לשם הוצאתו לפועל נפגשו עופר וראשי החברה. עופר התרשם, כך נראה, מיכולות החברה, והחליט להעסיקה, כאשר ראשיה מתחייבים בפניו על סודיות יוצאת דופן סביב זהותו כלקוח: בלאק קיוב הבטיחה שכל מידע כתוב רגיש לא יכיל את שמו של עופר או כל פרט שעלול להסגיר את זהותו - וכי החברה תעשה כל מאמץ סביר לשמור על חסיונו המוחלט.

ההתקשרות עם בלאק קיוב לא הסתכמה בכך. המשימה השנייה שהחברה לקחה על עצמה היתה לאסוף חומר מכפיש על חברי הרכב הבוררות שדנה בהיקף התמלוגים שתשלם כיל למדינה בגין רווחיה בים המלח.

עידן עופר ואשתו בתיה
Denis Balibouse / REUTERS

"המטרות" שהוגדרו כאן היו ראשת ההרכב, שופטת בית המשפט העליון (בדימוס) טובה שטרסברג כהן, וכן עו"ד אלקס הרטמן,   ממשרד ש. הורוביץ, שמונה להרכה כבורר מטעם המדינה. הבורר השלישי שמונה, רם כספי, נציג כיל בבוררות, פסק בדעת מיעוט לטובת כיל.

בלאק קיוב הציעה לעופר להוכיח כי בין עורך הדין הרטמן לשופטת בדימוס התקיימו מפגשים לפני מינויים לבוררות. לפי תחקיר עובדה, אנשי בלאק קיוב הצליחו לאסוף מידע אחר, אישי וחסוי: פירוט מדויק של שכרו השנתי של הרטמן בשנים 2011–2012 - מידע שפוגע לכאורה בפרטיותו של עו"ד הרטמן, ולא ברור באילו כלים הושג. במקביל, נבנה "תיק" עם מידע מפורט על עו"ד הרטמן, אשתו וילדיו.

יאיר לפיד
אוליבייה פיטוסי

לא ברור אם כל המידע שנאסף הועבר בסופו של דבר לעופר, אולם בלאק קיוב דאגה להבטיח כי במידה שחוקריה ישיגו עבור עופר תוצאות בפועל - הן בנוגע לבוררות והן בנוגע לועדת שישינסקי 2 - החברה תזכה לבונוס גדול.

"שירותים לאיתור ניגודי עניינים"

בלאק קיוב הכחישה אתמול (ב') באופן גורף ונחרץ את כל פרטי הפרשה, ואף טענה: "עידן עופר (או מי מטעמו) מעולם לא היה לקוח של החברה.... הדברים לא התרחשו מעולם". דובר בלאק קיוב מסר כי: "אם בידי מערכת עובדה 'הוכחות' לטענות המוצגות בכתבה, הרי שהן מעולם לא בוצעו על ידי בלאק קיוב, שלא יזמה אף אחת מהפעולות המתוארות ובוודאי שלא ביצעה אותן. החברה פועלת רק על פי החוק, שכן תכלית עבודתה היא ניצחון בבתי המשפט ובבוררויות - שבהם קבילות רק ראיות חוקיות ומוצקות".

ואולם, דוברו של עידן עופר מסר ל"עובדה" את התגובה הבאה: "אין כל פסול באיתור מידע במסגרת פעילות עסקית תחרותית, כל עוד המידע מאותר כדין. בלאק קיוב, כמצוין בפרסומיה, עוסקת גם במתן שירותים לאיתור ניגודי עניינים, ומשכך הציעה את שירותיה. ההצעה הגיעה על רקע פעולות ועמדות מסוימות כנגד חברות בקבוצת עסקיו של עופר באותה העת, שיש שסברו שחרגו ממתחם הסבירות והמידתיות. משום כך נעשתה בדיקת ניגודי עניינים. נדגיש, כי ההסכם עם החברה התייחס לאיסוף וניתוח מידע ממקורות פומביים בלבד - ואכן המידע שהתקבל שיקף זאת היטב. נדגיש עוד, כי בסופו של דבר, המידע שנאסף ממקורות פומביים ונותח על ידי האנליסטים של בלאק קיוב, לא היה משמעותי, ולא נעשה בו כל שימוש. כמו כן, ההתקשרות עם החברה הופסקה לאחר זמן קצר".

שנים של תמלוגי חסר

מיכל עבאדי בויאנג'ו
תומר אפלבאום

המאבק של משרד האוצר בכיל - חברה ממשלתית לשעבר שהופרטה בשנות ה-90 - נמשך מאז 2007. אז החלו באוצר לטעון כי התמלוגים שכיל משלמת עבור כריית מחצבים, בין היתר בים המלח - בהתאם לזיכיון שניתן לה עד ל-2030 - אינם גבוהים דיים. המשבר נוצר לאחר שבשנים שלאחר הפרטת החברה המדינה לא פיקחה על חישוב התמלוגים, ובמקום זאת הסתמכו באוצר על הדיווחים של כיל. נראה כי כיל ניצלה את הרפיון הממשלתי, ונקטה חשבונאות יצירתית ומינימליסטית (יש הטוענים מניפולטיבית).

לבסוף התעוררו באוצר, וביוני 2007 החשב הכללי דאז, ירון זליכה, שיגר לכיל מכתב שבו נטען כי החברה שילמה תמלוגים בחסר - בהיקף של מאות מיליוני שקלים, החל מ-2000. המכתב הבהיר כי הנושא יועבר לבוררות - כפי שקובע חוק הזיכיון במקרה של מחלוקות. כיל השיבה כי אינה חייבת דבר וכי היא משלמת תמלוגים באותו אופן מאז היתה חברה ממשלתית. חילופי הדברים התמשכו, לאחר שכיל בחרה למשוך זמן, ובשנים הראשונות הממשלה לא נקטה עמדה תקיפה. משרד המשפטים הציע הליך גישור לפני בוררות - שהתקיים בעיקר על הנייר, ועד 2011 הצדדים קיימו הידברות בלי להגיע להסכמות.

רק ב-2011 הוקם צוות הבוררות. בשלב זה ניהול המשבר באוצר עבר לידיו של החשב הכללי שוקי אורן ולאחר מכן לחשבת הכללית מיכל עבאדי־בויאנג'ו שנקטו עמדה תקיפה נגד כיל.

ביוני 2013 הקים שר האוצר דאז, יאיר לפיד, את ועדת ששינסקי 2 לתמלוגים על משאבי טבע, כהמשך לוועדת ששינסקי הראשונה להסדרת התמלוגים בגין הפקת נפט וגז טבעי. ששינסקי 2 הופקדה על הסדרת התמלוגים, כך שישקפו את זכויות הציבור במשאבים הלאומיים. בפועל, הנפגעת העיקרית היתה כיל - שבעקבות עבודת הוועדה נדרשה להגדיל בשיעור ניכר את תשלומיה למדינה.

כיל התנגדה להקמת הוועדה, בטענה כי גם כך היא משלמת למדינה 41% מרווחיה לפני מס, וכי המדינה מנהלת נגדה מסע רדיפה מתמשך. זאת, בין היתר, במסגרת הליך הבוררות שנפתח ב-2011. ב-2011 החברה גם הוצאה מרשימת החברות הזכאיות למענקים והטבות מס במסגרת חוק עידוד השקעות הון. בנוסף, כיל הזכירה הסכם פשרה שחתמה עם המדינה ב-2012, ובו התחייבה להשקיע כ-5.6 מיליארד שקל מתוך השקעה כוללת של 7 מיליארד שקל בקציר המלח בים המלח - כאשר המדינה התחייבה להשקיע את יתרת הסכום.

ניר קידר

ב-18 במאי 2014 פירסמה הוועדה המלצות ביניים, שלפיהן חלקה של המדינה ברווחי כיל נמוך - כ-23%, וכי מומלץ להעלותו לכ-50%. המנגנון העיקרי שנקבע הוא הטלת מס רווחי־יתר של 42% על הרווח התפעולי של כיל - החל מחלק הרווח שמעל זה המבטיח לחברה תשואה של 11% על נכסיה. במקביל המליצה הוועדה להפחית את התמלוגים שכיל משלמת משיעור ממוצע של 8.3% ל-5% משווי המחצב. לפי הערכות הוועדה, חלקה של המדינה ברווחי כיל לאחר יישום ההמלצות יהיה 46%–57%, תלוי ברווחיות החברה, והתוספת להכנסות המדינה תהיה 500–600 מיליון שקל בשנה.

כיל איימה בפיטורי עובדים

עם הקמת ועדת ששינסקי כיל איימה שתעצור השקעות מתוכננות בשווי מיליארדי שקלים בנגב ותפטר עובדים. החשש מפיטורים הוציא את עובדי החברה להפגנות מתואמות ומתוקשרות. בנוסף, כשעלו המלצות הוועדה לאישור הכנסת הפעילה כיל לוביסטים, ונקטה כל מהלך אפשרי כדי לסכל את עבודת הוועדה ויישום המלצותיה - כולל פנייה לבג"ץ בטענה לטעויות בנתונים שעליהם התבססה הוועדה. כל המהלכים האלה הצליחו בסופו של דבר להשפיע על ההמלצות הסופיות של ועדת ששינסקי 2, שקללו הקלות משמעותיות עבור כיל.

בוועדה הסבירו כי ההקלות נבעו מהרצון להכיר בהשקעות המסיביות של החברה על קציר המלח - כמיליארד שקל עד 2017, וכי הן לוקחות בחשבון שב-2017 יסתיימו ההטבות שחלק ממפעלי החברה עדיין מקבלים מכוח חוק עידוד השקעות הון. לדברי אחד מחברי הוועדה, דחיית תחילת הגבייה ל-2017 נבעה מהקושי הצפוי לרשות המסים בטיפול במגוון אפיקי הגבייה. מקור אחר בוועדה אמר: "רצינו למנוע פתחון פה של הלוביסטים ועורכי הדין שיגידו שאנחנו מתנכלים לכיל. אנחנו יודעים שיהיו בג"צים ולא ידוע על איזה שופט ניפול, כך שיש גם סיכונים. אף שכיל טענה שהובטח לה ב-2012 שלא יהיו שינויים רגולטוריים לתקופה מסוימת, מבחינה משפטית יכולנו להתחיל לגבות ב-2015, אבל חשבנו שזה לא ראוי לאור ההוצאותיה על קציר המלח".

בסוף 2014 התפרקה הממשלה לפני עיגון המלצות ועדת ששינסקי בחוק. עם הקמת הממשלה החדשה, במאי 2015, ביקש שר האוצר הנכנס, משה כחלון, לשלב את המלצות הוועדה בחוק ההסדרים ולאשרן כחלק מהתקציב השנתי. ואולם הוא נתקל בהתנגדות מצד משרד ראש הממשלה שהמנכ"ל שלו, אלי גרונר, ביחד עם מנכ"ל משרד הכלכלה עמית לנג, היו בין הדוחפים המרכזיים להענקת ההקלות לכיל. כדי ליישב את הסוגיה, הוקם בהוראת נתניהו צוות הארבעה - שכלל את גרונר, לנג, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה אבי ליכט וראש אגף תקציבים אמיר לוי. ההסבר הרשמי היה הצורך להתמודד עם האיומים של כיל על הפסקת השקעותיה בנגב.

לבסוף, באוקטובר 2015, בעוד המאבק בין תומכי כיל למקטרגיה בצוות נמשך, החלה ועדת הכספים בעידוד כחלון לדון באישור המלצות ועדת ששינסקי 2, ואלה אושרו בנובמבר 2015.

המשנה ליועמ"ש, עו"ד אבי ליכט
אמיל סלמן

תוצאות הבוררות

במקביל נמשכו במהלך השנים הליכי הבוררות, שבחנו אם על כיל להשלים את תמלוגי החסר עבור השנים שבהן המדינה לא הקפידה על אופן החישוב; האם עליה לשלם תמלוגים על הפקת ברום לפי מחירו בשוק או לפי המחיר שכיל גובה מחברות בתוך הקבוצה - הנמוך בהרבה; האם כיל חייבת בתמלוגים על מכירת מוצרי המשך - כמו תרכובות ברום או מגנזיום - שמחירן גבוה בהרבה מזה של התוצרים הנקיים; והאם חישוב התמלוגים מתייחס לכלל מפעלי החברה בישראל, או רק לאלה שליד ים המלח. בהמשך עלתה השאלה האם יש לגבות תמלוגים ממכירות כיל לצרכן הסופי בחו"ל, או רק מהמכירה עד שערי הנמל.

פסק הבוררות שפורסם במאי 2014 קבע כי על כיל לשלם תמלוגים בגין חובות העבר במלואם, כי עליה לשלם תמלוגים על תרכובות, לפי מחיר המכירה לצרכן שאינו קשור אליה, וגם על מוצרים שאינם מים המלח. לגבי אופן החישוב של הסכומים - נקבע כי הוא ילובן בשלב השני של הבוררות.

באוצר העריכו אז כי המשמעות תהיה תוספת תשלומים של כ-2.5 מיליארד שקל עד לסוף תקופת הזכיון של כיל ב-2030. על פי תחשיב המדינה בגין חובות עבר לעשור שהסתיים ב-2010, נקבע סכום של כ-850 מיליון שקל - מהם כ-550 מיליון שקל פערי תשלומים בגין הברום וכ-320 מיליון שקל בגין מוצרי המשך של מגנזיום. בהנחה שמכירות כיל לא ישתנו עד תום תקופת הזיכיון, הסכומים הללו יוכפלו בשני העשורים העוקבים.
דיוני ההמשך של הבוררות נגעו גם בשאלת הריבית וההצמדה על התמלוגים - מכיוון שהמדינה לא דרשה את תוספת התמלוגים בזמן אמת. בנובמבר 2016 קבעו הבוררים כי על כיל לשלם למדינה ריבית והצמדה מ-2000 מכוח זיכיון ים המלח. באוקטובר 2017 הגישה המדינה תחשיב שלפיו כיל חייבת 120 מליון שקל לפני ריבית והצמדה בגין תמלוגי חסר ב-2000–2014. כיל הגישה חוות דעת נגדית, ובאפריל 2019 הושלמה הבוררות, ונקבע כי כיל תשלם למדינה עוד 70 מליון שקל בגין תמלוגי העבר.

משחקי ריגול ושערוריות בינלאומיות: איך פועלת חברת בלאק קיוב || שוקי שדה

חברת המודיעין העסקי בלאק קיוב עלתה בשנים האחרונות לכותרות בעקבות שורה של שערוריות בפרופיל בינלאומי גבוה. כך לדוגמה, באוקטובר האחרון נחשף בתחקיר "הארץ" שהחברה נשכרה לעקוב אחרי בכירים לשעבר בממשל נשיא ארה"ב, ברק אובמה, במטרה לאתר כספים ונכסים איראניים כדי לחלט אותם לטובת קרובי משפחה של קורבנות טרור.

במאי 2018 פורסם בעיתונות האמריקאית כי החברה נשכרה בידי מקורבים לממשל נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ, בהקשר להסכם הגרעין האיראני - טענה שבלאק קיוב הכחישה. החברה מוכרת בארה"ב בעיקר מנובמבר 2017, אז פורסם ב"ניו יורקר" כי נשכרה על ידי המפיק ההוליוודי הארווי ויינשטין כדי לחקור מי עומד מאחורי טענות שעלו נגדו בתעשיית הקולנוע על הטרדות מיניות, דבר שעורר ביקורת ציבורית חריפה נגד החברה. כמה חודשים לאחר מכן הודיעה החברה כי הפסיקה לעבוד עבור וינשטיין.

בלאק קיוב הוקמה ב-2010 בישראל על ידי שני בוגרים של יחידת מודיעין מיוחדת, דן זורלא, ואבי ינוס, וכיום יש לה משרדים גם בפריז ובלונדון. ראש המוסד לשעבר, מאיר דגן, נחשב למי שהיה מקורב למייסדי החברה ושימש נשיא כבוד שלה. לפי אתר החברה, בדירקטוריון שלה חברים כיום האלוף במיל' גיורא איילנד, ראש המוסד לשעבר, אפרים הלוי ומפכ"ל המשטרה לשעבר, יוחנן דנינו. החברה מעסיקה שורה של בוגרי אגף המודיעין של צה"ל ואנשי שב"כ ומוסד לשעבר, ומיוחסת לה פעילות בשיטות שיובאו מגופי המודיעין הישראלי.

החברה משיגה ראיות באמצעות סוכנים סמויים ושיטות אחרות, כדי להציגן בהליכים משפטיים. באפריל 2016 נעצרו שניים מעובדי החברה ברומניה בחשד לריגול. במסגרת החקירה התברר שהחברה עבדה עבור גורמים בממשלת רומניה בנושא הקשור לפרשת שחיתות במדינה. עובדי החברה שהו במעצר ברומניה במשך כמה חודשים, ולאחר משא ומתן בין החברה לבין ממשלת רומניה, הם חזרו לישראל.

ברשימת הלקוחות הבינלאומיים של החברה ניתן למנות את איש העסקים היהודי־בריטי וינסנט צ'נגוויז, שביקש לטהר את שמו בנוגע לחקירה הקשורה לקריסת בנקים באיסלנד; ממשלת ארגנטינה, שביקשה למצוא מידע על אחד מנושיה הגדולים - קרן הגידור האמריקאית אליוט; וענקית הביטוח האמריקאית אם טראסט, שבאמצעות שכירת בלאק קיוב חשפה פרשת שוחד בממשל האיטלקי, הקשורה למכרז על שירותי ביטוח.

דן זורלא
אייל טואג

בישראל החברה התפרסמה לראשונה כשנוחי דנקנר שכר אותה ב-2014 כדי להשיג מידע על מוטי בן־משה, שנגדו נאבק (והפסיד) על השליטה על איי.די.בי, אותה רכש אז בן־משה יחד עם אדוארדו אלשטיין. כעבור כמה שנים החברה נשכרה על ידי בנק הפועלים וחשפה נכסים מוסתרים של הטייקון המנוח מוטי זיסר, בעל חוב גדול של הבנק. באחרונה שכר המנהל המיוחד של נכסי אליעזר פישמן, יוסי בנקל, את שירותי החברה. חוקריה מצאו כי פישמן הסתיר לכאורה נכסים באירופה בשווי 100 מיליון יורו - טענה שפישמן מכחיש.

איש עסקים ישראלי נוסף ששכר את בלאק קיוב הוא רמי לוי, שב–2016 ביקש לברר מי עומד מאחורי שורת פרסומים שליליים נגדו. תחקירנית של החברה דובבה יועץ תקשורת המקורב לאייל רביד, הבעלים של הרשת המתחרה ויקטורי, והדבר הוביל לתביעה גדולה של לוי נגד רביד, שבה הגיעו הצדדים לפשרה כעבור שנה. ב–2016 נשכרה בלאק קיוב גם על ידי החברות אלסטום הצרפתית ואפקון הישראלית כדי לערער על תוצאות המכרז לחשמול הרכבת שבו זכתה החברה הספרדית סמי. לאחר חשיפת הקלטות על כשלים שהיו במכרז, אושר כי העבודה תחולק בין שלוש החברות.

בלאק קיוב


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#